אקולוגיה וסביבה

15 בדצמבר, 2014

חופי ים המלח | צילום: שחר בוקמן


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

"לפניהם השתרע מרחבו הכחול של ים המלח. שאון מחריש אוזניים נשמע לפניהם. קול מימי התעלה, שהובאו במנהרות מן הים התיכון, והשתפכו כאן בעמק… מתוך צינורות הברזל קלחו מי התעלה וירדו בהלם על גבי הטורבינות… מכאן עבר כוח הטבע הפראי המאולף אל הגנרטורים של הזרם החשמלי ואץ רץ לאורך החוטים וחצה במהירות את הארץ העתיקה־חדשה והפריח אותה, עד שהייתה לגן ולמכורה." בנימין זאב הרצל, אלטנוילנד, 1902.

קוראים וקוראות יקרים,

חזונו של הרצל על הפקת אנרגיה הידרו-אלקטרית לטובת הפרחת השממה אמנם אינו מציאות יומנו, אך לאחר גלגולים רבים בימים אלה קורמת תעלת הימים עור וגידים.

הסכם שנחתם בין ישראל לירדן, בחסות הבנק העולמי, מוציא לדרך הקמת מתקן התפלה בשטח ירדן, צפונית לעקבה. המתקן יספק מי שתייה לירדנים באזור עקבה (30 מלמ"ק בשנה) ולערבה הישראלית (50 מלמ"ק בשנה), ואילו התמלחות (120 מלמ"ק בשנה) שהן תוצר תהליך ההתפלה, יוזרמו אל ים המלח בצינור שאורכו כמעט 200 ק"מ. ישראל מצִדה תספק לירדן 50 מלמ"ק בשנה ממי הכינרת לטובת אזור עמאן.

האם מדובר בהגשמת חזון או בפוטנציאל לנזק סביבתי בלתי הפיך? בהסכם נעשה שימוש במים לטובת העמקת הסדרי שלום אזוריים, עצירת התייבשות ים המלח ופיתוח חקלאי. מנגד, יש חשש כי התמלחות יגרמו לשינוי בהרכב הגאוכימי של מי ים המלח, על שלל התופעות שעלולות להתלוות לכך, וכי שטחי הערבה הרגישים אקולוגית יהפכו לאסם התבואה של ישראל (או שמא לחממות הפלפל של אירופה). לפי הערכות הבנק העולמי אין חשש להפרת האיזון הגאוכימי במים אפילו בהזרמת 400 מלמ"ק תמלחות בשנה, אך לשם הזהירות, בשלב הראשון יוגבל נפח ההתפלה כאמור. האי-ודאות הגדולה ביחס להשלכות האקולוגיות והסביבתיות של 'תעלת הימים' גורמת למחלוקת עזה.

במאמר על הסיקור התקשורתי של תעלת הימים (המתפרסם בגיליון זה, בעמודים 329–335) מתואר כי "בהינתן חוסר אמון ציבורי והשלכות המזיקות של אי־ודאויות, במיזמי־ענק בכלל ובתעלת הימים בפרט… אמצעי התקשורת הם לעתים קרובות במה להעברה של חוסר האמון מצד המתנגדים למיזם־הענק… וגם יכולים לשמש במה לקובעי מדיניות, ולאפשר להם להתייחס לאי־ודאויות בתקווה לזכות בתמיכה". אקולוגיה וסביבה נועד, בין השאר, לאפשר בירור מושכל של מחלוקות, על-ידי יצירת במה מקצועית ובלתי תלויה לדיון ציבורי בשיתוף הקהילייה המדעית, קובעי מדיניות, המגזר העסקי, ארגוני סביבה ובעלי עניין.

קריאה נעימה,

שחר בוקמן 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

בוקמן ש. 2014. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 5(4): 294.
העתק



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה

      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה


      ציטוט מומלץ

      בוקמן ש. 2014. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 5(4): 294.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      רווחה או רווח, ולמי? אנרגיה ממקורות מתחדשים בדיור הציבורי בישראל

      דורית גרפונקל

      גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2) כיצד התקנת מערכות סולאריות בדיור הציבורי יכולה לחבר בין המטרה הסביבתית של ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים למטרה החברתית של סיוע לאוכלוסיות המוחלשות ביותר להתמודד עם עוני בכלל ועם עוני אנרגטי בפרט?

      כיצד התקנת מערכות סולאריות בדיור הציבורי יכולה לחבר בין המטרה הסביבתית של ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים למטרה החברתית של סיוע לאוכלוסיות המוחלשות ביותר להתמודד עם עוני בכלל ועם עוני אנרגטי בפרט?

      גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2)

      שילוב של חינוך אזרחי-דמוקרטי ומדע במיזמי מדע אזרחי

      יפעת פרופר, אביב כהן

      גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2) כיצד מיזמי מדע אזרחי מעודדים השתתפות אזרחית ותמיכה באקטיביזם אזרחי, ומה הפוטנציאל שלהם להעצים אזרחים לקבל אחריות על עתיד הסביבה שלהם?

      כיצד מיזמי מדע אזרחי מעודדים השתתפות אזרחית ותמיכה באקטיביזם אזרחי, ומה הפוטנציאל שלהם להעצים אזרחים לקבל אחריות על עתיד הסביבה שלהם?

      גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2)

      שיקום מדיני-סביבתי בר-קיימא: הנגב המערבי ועזה יכולים לפרוח רק יחד

      בר רפפורט, רועי קיבריק

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי התלות ההדדית בין המדיני לסביבתי היא שעומדת בבסיס התפיסה של "קיימות מדינית-סביבתית". הפנמת התלות ההדדית הזו תאפשר לעצב מערכת שיש בה יציבות, איזונים וחוסן

      התלות ההדדית בין המדיני לסביבתי היא שעומדת בבסיס התפיסה של "קיימות מדינית-סביבתית". הפנמת התלות ההדדית הזו תאפשר לעצב מערכת שיש בה יציבות, איזונים וחוסן

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי
      לראש העמוד