מהפכת המימן בפתח – האם ישראל ערוכה להפוך למעצמת אנרגיה ירוקה?
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינויגל סקרלט, סתו רוזנצוויג, אופיר רובין
האם מי שנוהג ברכב חשמלי מרוויח או שמא מי שלא נוהג ברכב חשמלי מפסיד? זה אולי נשמע אותו הדבר, אבל ההבדל הפעוט לכאורה במסגור יכול להשפיע גם על הסיכוי שלך לעבור לכלי רכב חשמלי
גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)עדי וולפסון, אופירה אילון, יוני ספיר
ניתן להגיע לכלכלה דלת-פחמן. צריך רק ליישם את המלצות המומחים
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהפליטה של חמישה טונות של פחמן דו-חמצני זה הרבה או מעט? מה עושה פליטה כזו לסביבה?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהדמיינו: עיר ללא מכוניות, ללא פליטת גזי חממה מתחבורה, שאינה במרכז אך גם לא בפריפריה, עיר ציבורית וירוקה
גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)יעל לנרד, גופל מורלי, אורי רול, עודד ברגר-טל
היקף הנזק הנגרם לבעלי חיים בשל רעש כבישים בישראל, כפי שנמצא במחקר זה, מעורר דאגה, ומחייב נקיטת פעולות לצמצומו בהווה ותכנון נכון יותר להפחתתו בעתיד
גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)סמיון פולינוב, רויטל בוקמן, נעם לוין
על אף ירידה משמעותית בשלושים השנים האחרונות במספר דליפות הנפט בים עקב תאונות, נתוני חישה מרחוק מצביעים על מאות כתמי נפט בשנה בים התיכון
גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)מכיוון שנראה שמקבלי ההחלטות אינם מקדמים פתרונות שיוציאו אותנו מהפקק אנחנו מזמינים בעלי עניין שונים הנפגעים מהמדיניות הקיימת, בינהם - ציבור המעסיקים, הארגונים הסביבתיים והחברתיים, והציבור הרחב, להצטרף לפעילות של 'ישראל בשביל אופניים', למימוש חזון זה
גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיהב-17 בפברואר 2021 צלצל בחוזקה השעון שעורר אותנו משנתנו. גושי זפת הגיעו לחופי ישראל. אלפי מתנדבים הגיעו לחופים לעזור בניקוי הזפת. אחד מהם הוא אורי קיטה
גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)מה צריך לעשות כדי להקטין את הפגיעה כתוצאה מפעילות נמלים ואת הסיכון מהם לבריאות הציבור והסביבה?
גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)כולנו ניפגע בשל משבר האקלים, אבל אילו קבוצות חברתיות ייפגעו במידה הרבה ביותר?
גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)סיון קלינגבייל, עורכת TheMarker, במפגש עם אנשי ונשות ממשל, אקדמיה ועסקים, על השפעות ארוכות הטווח של עבודה מרחוק כגון תעסוקה, תכנון, תחבורה וזיהום אוויר
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)שינוי הרגלי צריכה, המושרשים בתוך מדיניות כלכלית-חברתית ובמוסדות הנגזרים ממנה, דורש שינוי פרדיגמה. מגפת הקורונה יצרה "חלון הזדמנויות", שיש בכוחו להביא לשינוי הרגלים והתנהגויות ולהתגברות על חסמים.
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)במאמר נסקרת הספרות הקיימת בנושא זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה, מתוארת איכות האוויר באזור בשני העשורים האחרונים, ונידונים הגורמים השונים המשפיעים על ריכוזי מזהמי האוויר במפרץ חיפה
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)עדי לוי, ניבי קסלר, עדו קליין, ערן בן-אליא
לעבודה מרחוק יש פוטנציאל לתועלת משקית רבה, כגון חיסכון בעלויות החיצוניות מהנסועה, הגדלת הפריון והעלאת פרודוקטיביות העובדים, חיזוק הפריפריה, צמצום פערים מגדריים והנגשת שוק העבודה לאוכלוסיות מוחלשות. עם זאת, עבודה מרחוק יוצרת גם אתגרים לא מעטים.
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)אירוע מקוון לרגל פרסום גיליון סתיו 2020. סיון קלינגבייל , עורכת TheMarker, מראיינת נשות ואנשי ממשל, אקדמיה ועסקים בנושא עבודה מרחוק ביום שאחרי מגפת הקורונה.
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)התוכנית המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. נקודת המוצא של התוכנית היא שאף על פי שלישראל אין חלק מרכזי ביצירת משבר האקלים, היא יכולה להיות חלק משמעותי וחשוב בפתרון.
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)תמ"א אחת היא תוכנית מתאר ארצית, הכוללת ומאחדת את מרבית תוכניות המתאר הארציות בדרך תמציתית ובהירה. התוכנית הוכנה על פי החלטת ממשלת ישראל במרץ 2012 מתוך רצון להקל על תהליכי תכנון ואישור של תוכניות פיתוח לסוגיהן ולפשט אותם
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)כמעט כולנו טסנו בעשור האחרון הרבה יותר מאשר לפניו, ואולי אנו אף מכירים אנשים שטסים עשרות פעמים בשנה – זה אחד ההיבטים של התופעה חדשה הנקראת "ניידות-יתר". כיצד ניידות-היתר תרמה להתפרצות של מגפת הקורונה?
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבהמגפת הקורונה היא קריאת השכמה, ואולי גם הזדמנות לבנות חברות וערים טובות יותר ובנות-קיימא. היא מעמידה את בריאות הציבור במרכז קביעת המדיניות, ומראה את הנכונות החברתית לנקוט פעולות קיצוניות כדי להפחית תמותה ממחלה
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבהתעשיית התיירות הייתה אחראית לכ-8% מהפליטה העולמית של פחמן דו-חמצני. מה יהיה המצב לאחר המשבר, וכיצד המצב החדש ישתלב עם היעדים להפחתת פליטות שהוצבו לענפי התעופה והשיט?
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבההמרחב העירוני חוסך במשאבי קרקע ובצורך בתחבורה ממונעת ותשתיות, וטומן בחובו דרך אפשרית להמשך הצמיחה האנושית תוך צמצום הלחצים שהיא מפעילה על הסביבה
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקליםבמחקר נמצא כי הביקוש למכוניות חשמליות בישראל יגדל בצורה המשמעותית ביותר אם יסובסד מחיר הקנייה של מכוניות חשמליות ותשופר פריסת תחנות טעינה ציבוריות
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)עורק תחבורה ראשי דורס את כל פני הנוף, ולא רק אותו
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםבהתקדמות הטכנולוגיות בעולם התחבורה יש הזדמנות נדירה ובלתי חוזרת לחשב מחדש את דמותן של סביבות החיים שלנו. אסור לפספס אותה.
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםעד היום לא התקיים מהלך לאומי לאיחוד כוחות בין מקדמי העירוניות באשר הם, ולהתוויית קווי מדיניות ברורים בתחום מורכב ורב-גוני זה. על בסיס הבנה זו ניגשנו למלאכה החשובה והרגישה של עיצוב מדיניות לאומית בתחום העירוניות.
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתלימור שעשוע-בר, אביבה פיטרס, ארז קצב, אורלי רונן
הליכתיות מייצגת את המידה שבה שטח בנוי ידידותי לפעילות אנושית של מחיה, קנייה ובילוי באותו האזור. בנייה המביאה בחשבון את צורכי הולכי הרגל ואת המאפיינים שהופכים אזור לנוח להליכה, מניבה אזור שוקק חיים העונה על כלל מרכיבי הקיימות
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתקיימות עירונית היא תפיסה של עירוניות שהיא עולם ומלואו – מכלול הוליסטי של סביבה, כלכלה וחברה. נחשפתי לתפיסות הללו רק בשנים האחרונות, בעקבות היכרות עם קבוצת תושבים לעתיד אקטיביסטים בחריש
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתפרופ' אבינרי מביא מניסיונו המחקרי בתחומים של חיזוי התנהגויות תחבורתיות, השפעת מידע על קבלת החלטות, רציונָליות מוגבלת ואינטראקציות חברתיות בין המשתמשים בתחבורה
גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)מאמר זה מציג תוצאות מחקר שאומד את שטח הקרקע ואת היקף פליטות גזי החממה הקשורים לצריכת בשר בקר ובשר עוף בישראל. מערכת אספקת הבשר הישראלית תלויה באופן ישיר ועקיף במקורות שונים ברחבי העולם, ויוצרת השפעות סביבתיות שרובן מחוץ לתחומי מדינת ישראל
גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)SkyTran היא מערכת תחבורה אישית מהירה שפותחה על-ידי נאס"א. המערכת מבוססת על קרוניות הנעות על מסילה עילית באמצעות טכנולוגיה של ריחוף מגנטי המנצלת כמות מועטה של אנרגיה
גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיהאלוארו ישראל, אהרון גדנקן, מרדכי שכטר, אביגדור אבלסון, שירי צמח שמיר, ליאור קורזן, נמרוד קרופניק, אנדי קרי, יואב פלד
מחקר בין-תחומי מקיף וייחודי המתבצע בישראל מצביע על היתכנות יישומית וכלכלית להפקת ביו-אתנול מאצות ימיות. מאמר זה סוקר היבטים שונים של הפקת ביו-אתנול ממָקרו-אצות, ומציג תוצאות ניתוח עלות-תועלת להפקתו, שבוצע עבור תרחיש שמשלב מערכות גידול דגים
גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיהדריה פלדמן, עודד ירדן, יצחק הדר
במהלך המחקר התמקדנו בפטריית המאכל אזניית הצדף, שהיא בעלת מערך אנזימטי לחמצון ליגנין וחומרים ארומטיים. נמצא כי הפטרייה מפרקת תרכובת רעילה זו, ומשפרת משמעותית את גידול השמרים. כמו כן, פענחנו את התהליך הביוכימי והגנטי שהפירוק מתבצע בו
גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיהגם בשנה הקרובה נמשיך להציב את נושא החדשנות באנרגיה ותחליפי הדלקים בראש סדר העדיפויות, נדאג להסרת חסמים בתחום, ונוודא את התפתחותו המתמדת
גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיהאופירה אילון, עידן ליבס, גדי רוזנטל, דנה גבאי
ישנם גורמים נוספים חשובים המשפיעים על יכולתן של חלופות מבוססות הנעה חשמלית לחדור לשוק, כמו גם על השפעתן על הסביבה. המחקר שופך אור על עלותן האמִתית של חלופות אלה, מתוך מטרה לתת מידע למקבלי ההחלטות בבואם לגבש מדיניות תחבורה בישראל
גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיהבשנות ה-20 של המאה הקודמת השתמשו במנוע הדיזל בכלי רכב כבדים, ומאז ועד היום משאיות בעלות מנוע דיזל הן תאי הדם האדומים של חברת השפע המטרופולינית שרובנו חיים בה
גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיהבימים אלה צפויה הוועדה לפרסם את המלצותיה ולהעניק הטבות מס ותמריצים לקידום תחליפי הדלקים והטכנולוגיות השונות. ההטבות ישמשו זרז לחדירת הטכנולוגיות והדלקים החליפיים לשוק. ראייה הוליסטית שתעניק תמריצים ותתמוך באסדרה, תאפשר את השתלבותם של דלקים חליפיים וטכנולוגיות אלה בשוק הישראלי
גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיהבעידן של שינויים דיגיטליים, פריצות דרך טכנולוגיות, רובוטיקה מתקדמת ומודעות סביבתית, הופך להיות ברור יותר ויותר כי דרכי התחבורה עומדות בפני שינוי, וישראל יכולה לתפוס מקום משמעותי בעיצוב תחבורת העתיד
גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיהפיתוח של מקורות אנרגיה חלופיים, ובכללם דלקים ביולוגיים, הפך בשנים האחרונות למטרה חשובה עבור מדינות רבות בעולם. דלקים ביולוגיים עשויים לתרום לפיתוח בר-קיימא בכך שהם תורמים לירידה בפליטה של גזי חממה ומזהמים מסוכנים, הם מספקים רמה מסוימת של ביטחון באספקת האנרגיה והזדמנויות חדשות למקורות הכנסה עבור אוכלוסיות רבות ברחבי העולם
גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיהיורם שיפטן, עידו שמיר, מירב מורן, אמיר זלצברג, ירון עברון, יותם אביזוהר
גוש דן הוא מטרופולין צפוף שמתגוררים בו כ-3.5 מיליון בני אדם, הנעים מדי יום בתוך הערים המצויות בו וביניהן. כשני שלישים מהמועסקים בתל-אביב אינם מתגוררים בה. מרביתם בוחרים לנוע במטרופולין ואליו באמצעות רכבם הפרטי, והסיבה המרכזית לכך היא היעדר אמצעי תחבורה אחרים
גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיהבשנת 2030 נהיה באמצע הדרך. כבר היום צריך לתכנן מדיניות לשלב הביניים המורכב, אשר תעודד את השימוש בתחבורה ציבורית ובתחבורה שיתופית כמערכות משולבות משלימות
גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיהלשם מימוש החזון של תחבורה עירונית מקיימת בגוש דן, שילוב של תחבורת המונים שיתופית בין נקודות מרכזיות בארץ ובערים ותחבורה אישית-שיתופית קלה בתוך מרכזי הערים, נדרשים מתכנני התחבורה ומעצבי פני העיר בראש ובראשונה לכבוש את הדחף להשקיע כסף ציבורי במיזמי בניית תשתיות תחבורה עתירי-תקציב
גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיהלמתכנני התחבורה של גוש דן תפקיד חשוב – עליהם לפזול לצדדים ולבחון מהן הטכנולוגיות המפותחות בעולם ולשלב אותן בתוצרי התכנון שלהם, אם הן תואמות לחזון שלהם בדבר שימוש יעיל בתחבורה
גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיהצמצום הזיהום התחבורתי בגוש דן מחייב פעולה משולבת בשלושה אפיקים: הפחתת הכדאיות לשימוש ברכב הפרטי, שיפור התחבורה הציבורית וקביעת אזורים מופחתי פליטות במרכזי הערים שכניסת רכבי דיזל מזהמים אליהם תוגבל
גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיההמחצית השנייה של המאה ה-20 אופיינה בתפיסות תכנון עירוני שהתמקדו בתכנון מותאם לכלי רכב פרטיים תוך פרבור מהיר. כתוצאה ממורשת תכנונית זו, הולכי הרגל הם לרוב בלתי-נראים בתהליכי התכנון העירוני בערים ישראליות
גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)ממשלת ישראל החליטה להקים רכבת מטענים ורכבת נוסעים מהירה לאילת כדי לחבר את נמל אילת לנמלי הים התיכון, לקדם שירות נוסעים לאילת ופיתוח אֲזורִי בנגב, לשפר את הבטיחות ולחזק את מעמדה הבין-לאומי של ישראל. עם זאת, למיזם עלולות להיות השלכות סביבתיות וחברתיות כבדות, ולכן יש לבדוק אם הוא מצדיק את ההשלכות הללו
גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)אחת ממטרותיה של הרכבת החשמלית היא צמצום הנזק הסביבתי שנגרם עקב תחבורה המוּנעת בדלקים, דהיינו זיהום אוויר מקומי ומפגעי רעש. האם הרכבת הקלה עמדה במטרותיה?
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)רון פרומקין, דן גרונר, עזרא סדן, דוד רוזן, אסף צוער, גלעד גבאי, ניר פפאי, נועה יאיון
במי תפגע 'רכבת הקליע'? מזה מספר שנים מקודמת התכנית השאפתנית בצל מחלוקת חריפה על הצורך בה. האם הוגי מיזם שאפתני זה הם מרחיקי ראות או סובלים מקוצר ראייה?
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)במיזם כה גדול, אין אפשרות למנוע השפעות סביבתיות לחלוטין, אך ישנו מאמץ בלתי מתפשר למזער אותן בכל שלב ושלב תוך התחשבות באילוצים אחרים - הנדסיים, כלכליים ובטיחותיים
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)אין דיון של ממש בנושא צד הביקוש לשירותי המיזם המדובר – לא על צד הנוסעים ולא על צד המטענים. זאת, חרף העובדה כי כבר ברמת בדיקה ראשונית של צד הביקוש, מצטיירת תמונה ברורה של מיזם גירעוני נטול היתכנות כלכלית
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)לגשר המטענים המתוכנן אין כל תכלית, תועלת או תוחלת מבחינת הספנות, הכלכלה והלוגיסטי
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)במסגרת דו-השיח שבין רשות הטבע והגנים למתכנני הרכבת לאילת ישנה אי-הסכמה חריפה לגבי המקטע שבין דימונה לחצבה, שטח שמור וייחודי המכונה "ארץ בראשית" וגם "ארץ המכתשים"
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)בחינה יסודית של מטרות המיזם, כפי שהוגדרו על-ידי הממשלה, לא נעשתה מעולם. תוצאות הבחינות הכלכליות שנערכו בשנים האחרונות נסתרות בחדרי חדרים במשרד התחבורה. בקשת החברה להגנת הטבע למידע - נדחתה
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)הקריקטורה אוירה כהרחבה לרב-שיח בנושא חזון לתחבורה מקיימת בישראל המתפרסם בגיליון זה
גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)ישנם דגמים שונים של קשרי גומלין מרחביים עירוניים בני-קיימא המקיימים את התכונות הבאות: נגישות גבוהה למרבית היעדים הנדרשים, יעלים לנוסע פגיעה מינימלית באיכות הסביבה ובערכי טבע. אך המציאות רחוקה שנות אור מרעיונות אלו
גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)מצב התחבורה הציבורית בארץ אינו טוב: צפיפות, חוסר יעילות וזמן נסיעה ארוך. יוסי סעידוב מסביר מדוע יש צורך בארגון 15 דקות, ארגון ארצי של צרכני תחבורה ציבורית, שמירה על זכויות הנוסעים באמצעים משפטיים וקידום זכויותיהם באמצעות חקיקה כדי להביא לשינוי של ממש במצב התחבורה הציבורית
גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)עדי וולפסון, אופירה אילון, גליה לימור-שגיב
מדיניות לאומית לשיקום הנגב המערבי, שתתבסס על תכנון אסטרטגי שנשען על עקרונות הקיימות, תאפשר לאזור הפגוע לא רק להשתקם, אלא גם לצמוח ולשגשג
גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי