אקולוגיה וסביבה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון



תמונת השער

Silent Evolution

Jason DeCaires Tylor

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון מפגש בין אמנות אנושית והחיים בים. פסל הבטון שהוצב על קרקעית הים, מתוכנן לתפקד כשונית מלאכותית וכן להרחיק צוללנים ממערכות אקולוגיות רגישות סמוכות

מפגש בין אמנות אנושית והחיים בים. פסל הבטון שהוצב על קרקעית הים, מתוכנן לתפקד כשונית מלאכותית וכן להרחיק צוללנים ממערכות אקולוגיות רגישות סמוכות

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

ברכות

אורנה הוזמן-בכור

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים רואה חשיבות רבה בשמירה על הסביבה ובפיתוח בר-קיימא של המשאבים המצויים בים, ומודה לתרומת הגיליון בהעלאת נושא זה על סדר היום. פעולות המשרד יאפשרו שמירה על מימי הים התיכון ועל ערכי הטבע שבו, לצד פיתוח משאבים חשובים שיתרמו לכלכלה, לסביבה ולרווחת אזרחי מדינת ישראל

משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים רואה חשיבות רבה בשמירה על הסביבה ובפיתוח בר-קיימא של המשאבים המצויים בים, ומודה לתרומת הגיליון בהעלאת נושא זה על סדר היום. פעולות המשרד יאפשרו שמירה על מימי הים התיכון ועל ערכי הטבע שבו, לצד פיתוח משאבים חשובים שיתרמו לכלכלה, לסביבה ולרווחת אזרחי מדינת ישראל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

דבר העורכים

צבי דובינסקי, שחר בוקמן

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון בשל תהליכי הפיתוח וגילוי מאגרי הדלק הוחלט להקדיש גיליון זה לים התיכון. יש סכנות רבות המאיימות של הים התיכון ועל המגוון הביולוגי בו, ואנו מקווים שהעמקה בתוכני הגיליון תמשוך את הקוראים אל לב ליבן של הסוגיות החמות והעדכניות ביותר בסביבה הימית והחופית של הים התיכון, תשפר את הבנת המציאות והאתגרים הימיים, ותסייע לקדם יישום מדיניות מושכלת התואמת את חשיבותו של הים התיכון במאה ה-21

בשל תהליכי הפיתוח וגילוי מאגרי הדלק הוחלט להקדיש גיליון זה לים התיכון. יש סכנות רבות המאיימות של הים התיכון ועל המגוון הביולוגי בו, ואנו מקווים שהעמקה בתוכני הגיליון תמשוך את הקוראים אל לב ליבן של הסוגיות החמות והעדכניות ביותר בסביבה הימית והחופית של הים התיכון, תשפר את הבנת המציאות והאתגרים הימיים, ותסייע לקדם יישום מדיניות מושכלת התואמת את חשיבותו של הים התיכון במאה ה-21

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

פרק א: תשתיות ימיות והשלכותיהן הסביבתיות

אל מי תופנה האצבע המאשימה? ליקויים במשטר האחריות לנזקים סביבתיים מקידוחי גז ונפט בים

דוד שור, תמרה לוטנר לב

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון דיני הנזיקין בישראל כיום אינם נותנים מענה כלכלי לנזקים שקידוחי הגז והנפט בים עלולים ליצור באופן שוטף או במקרה תאונה: נזק לסביבה אינו מוכר כבר-פיצוי, ואין הגדרה של נאמן למשאבי הטבע, ולכן נזק סביבתי צפוי להישאר ללא תיקון ופיצוי. המחקר ההשוואתי וניתוח שיקולי צדק ויעילות כלכלית מובילים למסקנה כי על מדינת ישראל לאמץ משטר אחריות חדש לנזקים מהקידוחים הימיים

דיני הנזיקין בישראל כיום אינם נותנים מענה כלכלי לנזקים שקידוחי הגז והנפט בים עלולים ליצור באופן שוטף או במקרה תאונה: נזק לסביבה אינו מוכר כבר-פיצוי, ואין הגדרה של נאמן למשאבי הטבע, ולכן נזק סביבתי צפוי להישאר ללא תיקון ופיצוי. המחקר ההשוואתי וניתוח שיקולי צדק ויעילות כלכלית מובילים למסקנה כי על מדינת ישראל לאמץ משטר אחריות חדש לנזקים מהקידוחים הימיים

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

חושבים ירוק בונים כחול – השבחה אקולוגית של תשתיות ים וחוף

עדו סלע, שמרית פרקול-פינקל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון אף על פי שתחום ההשבחה האקולוגית של תשתיות ים וחוף נמצא עדיין בחיתוליו, ניכרת עלייה במודעות לחשיבות הנושא בארץ ובעולם. לנוכח התחזיות לעלייה משמעותית בצפיפות האוכלוסין בקווי החוף, ותופעות עולמיות של שינוי האקלים, כמו עליית מפלס פני הים ותכיפותן של סערות וסופות, גובר הצורך ביישום הידע שנצבר בנושא בשנים האחרונות

אף על פי שתחום ההשבחה האקולוגית של תשתיות ים וחוף נמצא עדיין בחיתוליו, ניכרת עלייה במודעות לחשיבות הנושא בארץ ובעולם. לנוכח התחזיות לעלייה משמעותית בצפיפות האוכלוסין בקווי החוף, ותופעות עולמיות של שינוי האקלים, כמו עליית מפלס פני הים ותכיפותן של סערות וסופות, גובר הצורך ביישום הידע שנצבר בנושא בשנים האחרונות

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

התפלה והסביבה הימית – עתיד בר-קיימא?

נורית קרס, אפרת שהם-פרידר, בלה גליל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון התפלת מי ים היא תחום דינמי, המתפתח ומשתנה במהירות, בשל פיתוחים טכנולוגיים ולנוכח הגידול בביקוש למים בעקבות גידול האוכלוסייה ושינויים בהרגלי הצריכה. ישראל צפופה במתקני התפלה, אך אין מספיק מחקר על ההשפעה הסביבתית של מתקנים אלה. רק גישה הוליסטית, זהירה, רב-תחומית וארוכת-טווח, עם תכנית כוללת לניהול המשאבים הימיים, ובהם התפלת מי ים, תאפשר שמירה על איכות הסביבה ועתיד בר-קיימא

התפלת מי ים היא תחום דינמי, המתפתח ומשתנה במהירות, בשל פיתוחים טכנולוגיים ולנוכח הגידול בביקוש למים בעקבות גידול האוכלוסייה ושינויים בהרגלי הצריכה. ישראל צפופה במתקני התפלה, אך אין מספיק מחקר על ההשפעה הסביבתית של מתקנים אלה. רק גישה הוליסטית, זהירה, רב-תחומית וארוכת-טווח, עם תכנית כוללת לניהול המשאבים הימיים, ובהם התפלת מי ים, תאפשר שמירה על איכות הסביבה ועתיד בר-קיימא

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

פרק ב. זיהום הים התיכון וחופיו

מה נשתנה? איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון, משנות ה-80 ועד היום

ברק חרות, עדנה שפר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הפיתוח הנרחב לאורך רצועת החוף והקמת תשתיות בים גורמים לזיהום מי הים, בעיקר במתכות כבדות, במזהמים אורגניים ובנוטריינטים. יש להכיר את מאפייני הזיהום כדי לקבל החלטות מושכלות ביחס לניהול הסביבה הימית: הסקירה מציגה את המגמות העיקריות שנצפות מאז שנות ה-80 ועד היום ברמות הזיהום במתכות כבדות, במזהמים אורגניים ובנוטריינטים במימי החופין, בשפכי נחלים, בנמלים ובמעגנות

הפיתוח הנרחב לאורך רצועת החוף והקמת תשתיות בים גורמים לזיהום מי הים, בעיקר במתכות כבדות, במזהמים אורגניים ובנוטריינטים. יש להכיר את מאפייני הזיהום כדי לקבל החלטות מושכלות ביחס לניהול הסביבה הימית: הסקירה מציגה את המגמות העיקריות שנצפות מאז שנות ה-80 ועד היום ברמות הזיהום במתכות כבדות, במזהמים אורגניים ובנוטריינטים במימי החופין, בשפכי נחלים, בנמלים ובמעגנות

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הפסולת הימית בחופי הים התיכון של ישראל – מאפיינים, מקורות ודרכי התמודדות

גליה פסטרנק, אהוד שפניר, דב צביאלי, דלית מוהר, אסף אריאל, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון פסולת ימית מוצקה היא בעיה עולמית (מפגע סביבתי, בטיחותי, תברואי וכלכלי), וכמותה בימים ובאוקיינוסים נמצאת במגמת עלייה מדאיגה. בשנת 2012 החל מחקר חדש בחופי הים התיכון של ישראל, שמטרתו לאפיין את מרכיבי הפסולת הימית, מקורותיה ופיזורה במרחב ובזמן, בשיטות בנות-השוואה עם נתונים דומים מרחבי העולם. במאמר זה יש שילוב של סקירת מדיניות הטיפול בבעיית הפסולת הימית בישראל ותיאור של המחקר בנושא זה, המצביע על הצורך להרחיב את הטיפול בבעיה

פסולת ימית מוצקה היא בעיה עולמית (מפגע סביבתי, בטיחותי, תברואי וכלכלי), וכמותה בימים ובאוקיינוסים נמצאת במגמת עלייה מדאיגה. בשנת 2012 החל מחקר חדש בחופי הים התיכון של ישראל, שמטרתו לאפיין את מרכיבי הפסולת הימית, מקורותיה ופיזורה במרחב ובזמן, בשיטות בנות-השוואה עם נתונים דומים מרחבי העולם. במאמר זה יש שילוב של סקירת מדיניות הטיפול בבעיית הפסולת הימית בישראל ותיאור של המחקר בנושא זה, המצביע על הצורך להרחיב את הטיפול בבעיה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

בידיעה מובא פיתוח בסיס מדעי תומך למערך ניטור וחיזוי של הסעת חומר מרחף במימי האגן המזרחי של הים התיכון בעזרת מדידות לוויין ומודל הידרודינמי אזורי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

רמות מזהמים ברקמות דולפינים בישראל – תמונת מצב של כמעט 20 שנה

אפרת שהם-פרידר, אולגה יופה, דן כרם, מיה רודיטי-אלסר, עוז גופמן, נורית קרס

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון דולפינים הם טורפי-על הממוקמים בראש מארג המזון הימי, וקולטים מזהמים אורגניים ומתכות כבדות בעיקר דרך מזונם. מעקב רב-שנתי מראה שאצל מיני הדולפינים הנפוצים באזורנו שנבדקו, אין שינויים בריכוזי רוב המתכות, והן היו בתחום הריכוזים הצפויים ובטווח הריכוזים התת-רעיל. המשך מעקב רציף אחר דולפינים שמתים לאורך חופי הארץ, הרחבת מגוון המזהמים הנבדקים ברקמותיהם, כמו גם ניתוח פתולוגי מקביל, יאפשרו מציאת קשרים אפשריים בין ריכוזי מזהמים ופתולוגיות ספציפיות וכן זיהוי של מגמות בזמן ובמרחב ומעקב אחריהן

דולפינים הם טורפי-על הממוקמים בראש מארג המזון הימי, וקולטים מזהמים אורגניים ומתכות כבדות בעיקר דרך מזונם. מעקב רב-שנתי מראה שאצל מיני הדולפינים הנפוצים באזורנו שנבדקו, אין שינויים בריכוזי רוב המתכות, והן היו בתחום הריכוזים הצפויים ובטווח הריכוזים התת-רעיל. המשך מעקב רציף אחר דולפינים שמתים לאורך חופי הארץ, הרחבת מגוון המזהמים הנבדקים ברקמותיהם, כמו גם ניתוח פתולוגי מקביל, יאפשרו מציאת קשרים אפשריים בין ריכוזי מזהמים ופתולוגיות ספציפיות וכן זיהוי של מגמות בזמן ובמרחב ומעקב אחריהן

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

היטל הזרמה לים – האם מטרתו מושגת?

ספאא חלבי, אילן מלסטר, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון כל הזרמה לים שמתבצעת על פי היתר, מחויבת בתשלום היטל הזרמה לים – כמס על השימוש ברשות הרבים לצורך סילוק גורמי הזיהום באותה הזרמה. להיטל שתי מטרות עיקריות מול בעל היתר ההזרמה לים: מס המשקף את העלות החיצונית על השימוש שעושה המזרים בסביבה הימית הציבורית, ותמריץ לפעול לשיפור מתמיד באיכות ההזרמה לים ולצמצום עומס הזיהום עד כדי הפסקתו

כל הזרמה לים שמתבצעת על פי היתר, מחויבת בתשלום היטל הזרמה לים – כמס על השימוש ברשות הרבים לצורך סילוק גורמי הזיהום באותה הזרמה. להיטל שתי מטרות עיקריות מול בעל היתר ההזרמה לים: מס המשקף את העלות החיצונית על השימוש שעושה המזרים בסביבה הימית הציבורית, ותמריץ לפעול לשיפור מתמיד באיכות ההזרמה לים ולצמצום עומס הזיהום עד כדי הפסקתו

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

צמצום נזקי ההובלה בים לסביבה הימית – מבט על הנעשה בישראל

ניר לוינסקי, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון לצד התועלת הכלכלית-חברתית של ההובלה הימית נגרמו במהלך הדורות נזקים עצומים למערכות האקולוגיות הימיות מכלי השיט וממתקני הנמל המשרתים את הענף. בזכות אמנוֹת שמדינת ישראל חתומה עליהן והחוקים הלאומיים המתאימים נערכות ביקורות שוטפות על מאות אניות הפוקדות את נמלי ישראל מדי שנה, דבר המצמצם ואף מונע זיהום ים. על מדינת ישראל לחתום על אמנוֹת נוספות להגנת הסביבה הימית מפני פעילות ספנות ולהקצות משאבים ליישומן ולפיקוח על הביצוע כדי להפחית את זיהום הים עוד יותר

לצד התועלת הכלכלית-חברתית של ההובלה הימית נגרמו במהלך הדורות נזקים עצומים למערכות האקולוגיות הימיות מכלי השיט וממתקני הנמל המשרתים את הענף. בזכות אמנוֹת שמדינת ישראל חתומה עליהן והחוקים הלאומיים המתאימים נערכות ביקורות שוטפות על מאות אניות הפוקדות את נמלי ישראל מדי שנה, דבר המצמצם ואף מונע זיהום ים. על מדינת ישראל לחתום על אמנוֹת נוספות להגנת הסביבה הימית מפני פעילות ספנות ולהקצות משאבים ליישומן ולפיקוח על הביצוע כדי להפחית את זיהום הים עוד יותר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

פרק ג. שינויים אקולוגיים בים התיכון

תמורות אקולוגיות בים התיכון לחופי ישראל

גיל רילוב

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הים התיכון עבר במאה האחרונה, ובייחוד בעשורים האחרונים, שינויים מרחיקי לכת. מאות מינים זרים חדרו מים סוף לאזורנו, ואוכלוסיות של מינים מקומיים רבים קרסו. יש מחסור עצום בידע, דבר הפוגע ביכולת לחזות את עתיד המערכת ואת יכולת ההתמודדות שלה עם שינויים אלה, ועל כן יש צורך דחוף לבצע ניטור מקיף וארוך טווח של המגוון הביולוגי בים התיכון, וכן לקיים מחקר מלווה להבנת התהליכים האקולוגיים בו

הים התיכון עבר במאה האחרונה, ובייחוד בעשורים האחרונים, שינויים מרחיקי לכת. מאות מינים זרים חדרו מים סוף לאזורנו, ואוכלוסיות של מינים מקומיים רבים קרסו. יש מחסור עצום בידע, דבר הפוגע ביכולת לחזות את עתיד המערכת ואת יכולת ההתמודדות שלה עם שינויים אלה, ועל כן יש צורך דחוף לבצע ניטור מקיף וארוך טווח של המגוון הביולוגי בים התיכון, וכן לקיים מחקר מלווה להבנת התהליכים האקולוגיים בו

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

השפעות החמצת האוקיינוסים וההתחממות העולמית על אלמוג ים תיכוני

קרן מאור-לנדאו, פיורלה פרדה, סטפנו גופרדו, צבי דובינסקי, אורן לוי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון עליית ריכוזי פחמן דו-חמצני אטמוספרי מביאה להתחממות עולמית ולהחמצת האוקיינוסים, ומעוררת חשש רב לקיום אלמוגים משקיעי שלד. בניסוי שנערך לאחרונה נבדקו השפעות שינויים בחומציות מי הים ועלייה בטמפרטורה על תפקוד אלמוגים ועל שרידותם בים ובמעבדה

עליית ריכוזי פחמן דו-חמצני אטמוספרי מביאה להתחממות עולמית ולהחמצת האוקיינוסים, ומעוררת חשש רב לקיום אלמוגים משקיעי שלד. בניסוי שנערך לאחרונה נבדקו השפעות שינויים בחומציות מי הים ועלייה בטמפרטורה על תפקוד אלמוגים ועל שרידותם בים ובמעבדה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הצבת שוניות מלאכותיות בישראל

גידי בטלהיים, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון שוניות מלאכותיות יכולות לשמש למספר מטרות חיוביות לאדם ולאקולוגיה הימית. עם זאת, יש להביא בחשבון את הפגיעה בסביבה הימית במערכת השיקולים וכן גורמים שונים נוספים, בכל מקרה ומקרה לגופו, כדי להחליט אם המאזן של פגיעה בסביבה הימית לעומת התועלת הצפויה יהיה חיובי או שלילי

שוניות מלאכותיות יכולות לשמש למספר מטרות חיוביות לאדם ולאקולוגיה הימית. עם זאת, יש להביא בחשבון את הפגיעה בסביבה הימית במערכת השיקולים וכן גורמים שונים נוספים, בכל מקרה ומקרה לגופו, כדי להחליט אם המאזן של פגיעה בסביבה הימית לעומת התועלת הצפויה יהיה חיובי או שלילי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

עם הגב לים – האם ישראל יכולה להרשות לעצמה לוותר על שימור הסביבה הימית? גורל נחלי החוף כמשל

רותי יהל, ניר אנגרט

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הים התיכון הוא משאב חשוב למדינת ישראל: מקור למי שתייה, דיג, בילוי ועוד. כיום מצויה בידי מקבלי ההחלטות בישראל הזדמנות נדירה ליישם את הלקחים שנלמדו על אודות הנזקים הסביבתיים והבריאותיים ועל עלויות השיקום של נחלי החוף. ביכולתם למנוע התדרדרות נוספת של הים התיכון, לאפשר שיקום והבראה של המערכת מהנזקים שכבר נגרמו לה, ולהבטיח את קיומה של סביבה ימית יציבה בעתיד

הים התיכון הוא משאב חשוב למדינת ישראל: מקור למי שתייה, דיג, בילוי ועוד. כיום מצויה בידי מקבלי ההחלטות בישראל הזדמנות נדירה ליישם את הלקחים שנלמדו על אודות הנזקים הסביבתיים והבריאותיים ועל עלויות השיקום של נחלי החוף. ביכולתם למנוע התדרדרות נוספת של הים התיכון, לאפשר שיקום והבראה של המערכת מהנזקים שכבר נגרמו לה, ולהבטיח את קיומה של סביבה ימית יציבה בעתיד

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

עולם הדממה? הצורך בהגבלת הרעש בים

דני כרם

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון בניגוד לזיהום כימי שאפשר לראות, רובנו איננו מודעים לחשיבותו ולהשלכותיו של מרכיב הרעש במכלול הזיהום הימי. חוסר המודעות היה גם נחלת רשויות מדינת ישראל, שלאורך שנים רבות אפשרו לגופים צבאיים ואזרחיים להחדיר רעש לים מבלי להביא בחשבון את השפעותיו הסביבתיות

בניגוד לזיהום כימי שאפשר לראות, רובנו איננו מודעים לחשיבותו ולהשלכותיו של מרכיב הרעש במכלול הזיהום הימי. חוסר המודעות היה גם נחלת רשויות מדינת ישראל, שלאורך שנים רבות אפשרו לגופים צבאיים ואזרחיים להחדיר רעש לים מבלי להביא בחשבון את השפעותיו הסביבתיות

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

פרק ד. סוגיות משפטיות ותכנוניות של שמירת טבע בים התיכון

האסדרה של המרחב הימי בישראל – הפער בין המצוי לרצוי

ציפי איסר איציק

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון המרחב הימי של ישראל בים התיכון מעורר עניין ציבורי לאור קידוחי הגז והנפט המתבצעים בו, ולנוכח התשתיות השונות שקיימות בו ושמתוכננות להיבנות בו. אלה יוצרים לחצי פיתוח, צפיפות שימושים, וקונפליקטים ומאבקים בין בעלי העניין השונים. הסקירה מציגה רשויות אסדרה שונות שיש להן סמכויות ותחומי פעילות הקשורים למרחב הימי. תמונת המצב המצטיירת היא אסדרה מבוזרת הנעשית ללא תהליך מובנה של תיאום בין הרשויות השונות

המרחב הימי של ישראל בים התיכון מעורר עניין ציבורי לאור קידוחי הגז והנפט המתבצעים בו, ולנוכח התשתיות השונות שקיימות בו ושמתוכננות להיבנות בו. אלה יוצרים לחצי פיתוח, צפיפות שימושים, וקונפליקטים ומאבקים בין בעלי העניין השונים. הסקירה מציגה רשויות אסדרה שונות שיש להן סמכויות ותחומי פעילות הקשורים למרחב הימי. תמונת המצב המצטיירת היא אסדרה מבוזרת הנעשית ללא תהליך מובנה של תיאום בין הרשויות השונות

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מקומו של התסקיר הסביבתי האסטרטגי בניהול המרחב הימי

חיה ארז, נועה יאיון

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון מגוון השימושים בסביבה הימית והיקפם גדלו בעשורים האחרונים בקצב מהיר, דבר המאיים לפגוע פגיעה אנושה בסביבה הימית ובמגוון הביולוגי. בעזרת ביצוע תסקירים אסטרטגיים בשלב מוקדם בהליך התכנון אפשר לפתור בקלות יחסית קונפליקטים בין המשתמשים והאינטרסים השונים, וכך למנוע מראש אימוץ מדיניות שתסב נזקים משמעותיים למערכות האקולוגיות ביבשה ובים

מגוון השימושים בסביבה הימית והיקפם גדלו בעשורים האחרונים בקצב מהיר, דבר המאיים לפגוע פגיעה אנושה בסביבה הימית ובמגוון הביולוגי. בעזרת ביצוע תסקירים אסטרטגיים בשלב מוקדם בהליך התכנון אפשר לפתור בקלות יחסית קונפליקטים בין המשתמשים והאינטרסים השונים, וכך למנוע מראש אימוץ מדיניות שתסב נזקים משמעותיים למערכות האקולוגיות ביבשה ובים

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מיזם "מדיניות מרחב ימי ישראל" – התאמת המדיניות לאתגרים החדשים במימי ישראל

רונית מזר, שירה שפירא, ליאור גליק, סיגל ניר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון בשל צפיפות וריבוי השימושים במרחב הימי יש חשיבות עליונה ליצירת מדיניות כוללת שתשלב את הצרכים השונים תוך שיתוף כל הגורמים ובעלי העניין. באמצעות קביעת המדיניות ושיתוף המידע ניתן להגיע לקבלת החלטות מיטביות ולניהול מושכל של המרחב הימי בישראל

בשל צפיפות וריבוי השימושים במרחב הימי יש חשיבות עליונה ליצירת מדיניות כוללת שתשלב את הצרכים השונים תוך שיתוף כל הגורמים ובעלי העניין. באמצעות קביעת המדיניות ושיתוף המידע ניתן להגיע לקבלת החלטות מיטביות ולניהול מושכל של המרחב הימי בישראל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הפיל שבחדר – על היעדרם של שיקולים סביבתיים בהליך מתן רישיונות לחיפוש ולהפקה של נפט וגז בים בישראל

נדיה צימרמן, יאיר שגיא

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון על אף המודעות הגוברת לנזקים הסביבתיים הנגרמים בעקבות פיתוח מקורות אנרגיה בים – החקיקה הישראלית בתחום חלקית מאוד וחסרה. המאמר מתמקד בשלב הראשוני של הקצאת הרישיונות, אך יש לזכור כי היעדר השיקולים הסביבתיים קיים בכל שלבי החיפוש וההפקה

על אף המודעות הגוברת לנזקים הסביבתיים הנגרמים בעקבות פיתוח מקורות אנרגיה בים – החקיקה הישראלית בתחום חלקית מאוד וחסרה. המאמר מתמקד בשלב הראשוני של הקצאת הרישיונות, אך יש לזכור כי היעדר השיקולים הסביבתיים קיים בכל שלבי החיפוש וההפקה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

פרק ה. שימור חוף הים כמשאב אל מול תהליכים עולמיים ומקומיים

מבט ישראלי על שינויי מפלס הים

מיכה קליין, מיכל לייכטר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון תחזיות עתידיות של גובה פני הים מספקות כלי שבאמצעותו יכולים מתכננים ומקבלי החלטות להיערך לעליית מפלס פני הים. יש להביא בחשבון את ההשפעות של ההתחממות הגלובלית וכן את השפעות הפעילות אנושית ותהליכי הפיתוח

תחזיות עתידיות של גובה פני הים מספקות כלי שבאמצעותו יכולים מתכננים ומקבלי החלטות להיערך לעליית מפלס פני הים. יש להביא בחשבון את ההשפעות של ההתחממות הגלובלית וכן את השפעות הפעילות אנושית ותהליכי הפיתוח

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

השפעת תהליכים טבעיים ופעילות האדם על חופי הרחצה החוליים של ישראל בים התיכון

דב צביאלי, גידי ברסלר, מעיין חיים, בני פירסט, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון החול של חופי הים התיכון של ישראל מגיע ברובו ממדבר נוב, והובל לאזורנו דרך הנילוס וזרמים הנעים לאורך החוף. במהלך המאה ה-20 נעשו פעולות פיתוח רבות שהשפיעו על זרימת הנילוס, וכמויות החול, הטין והחרסית שהובלו אל הים התיכון פחתו. פעולות הבנייה והפיתוח בשראל גם הן משפיעות על סחיפת החול מהחופים. על הרשויות המקומיות החופיות להימנע מלהקים תשתיות ומתקנים בחופים החוליים שבתחומן, ומומלץ להן לפרק ולסלק את אלה שאין הכרח לקיומם בחוף. נוסף על כך, על הממשלה לאתר חול זמין בים, שיוכל לשמש בעתיד מקור להזנה ולשיקום של חופים שנסחפו והוצרו

החול של חופי הים התיכון של ישראל מגיע ברובו ממדבר נוב, והובל לאזורנו דרך הנילוס וזרמים הנעים לאורך החוף. במהלך המאה ה-20 נעשו פעולות פיתוח רבות שהשפיעו על זרימת הנילוס, וכמויות החול, הטין והחרסית שהובלו אל הים התיכון פחתו. פעולות הבנייה והפיתוח בשראל גם הן משפיעות על סחיפת החול מהחופים. על הרשויות המקומיות החופיות להימנע מלהקים תשתיות ומתקנים בחופים החוליים שבתחומן, ומומלץ להן לפרק ולסלק את אלה שאין הכרח לקיומם בחוף. נוסף על כך, על הממשלה לאתר חול זמין בים, שיוכל לשמש בעתיד מקור להזנה ולשיקום של חופים שנסחפו והוצרו

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הגן הכחול – מודל טכנו-ביולוגי לשיקום ולפיתוח של קו החוף

יאשה גרובמן, רועי קוזלובסקי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הדיון העכשווי על תכנון קו החוף של מדינת ישראל מתאפיין במאבק בין צרכים חיוניים הנתפסים כסותרים: תשתיות חיוניות, פיתוח נדל"ני ותיירותי, הגנת הסביבה, נופש נגיש לציבור ותרבות פנאי. קיר הים ושובר הגלים לאורך קו החוף בגן צ'רלס קלור בתל-אביב משמשים מקרה מבחן ליישום הגישה התכנונית החדשה, הגישה הרב-שימושית לתשתיות. גישה זו נועדה ליצור אגבור ושיתופיות בין בעלי עניין ושימושים שונים, כגון חקלאות ימית, תחבורה, אנרגיה וביטחון, ארגונים לאיכות הסביבה והשלטון המקומי

הדיון העכשווי על תכנון קו החוף של מדינת ישראל מתאפיין במאבק בין צרכים חיוניים הנתפסים כסותרים: תשתיות חיוניות, פיתוח נדל"ני ותיירותי, הגנת הסביבה, נופש נגיש לציבור ותרבות פנאי. קיר הים ושובר הגלים לאורך קו החוף בגן צ'רלס קלור בתל-אביב משמשים מקרה מבחן ליישום הגישה התכנונית החדשה, הגישה הרב-שימושית לתשתיות. גישה זו נועדה ליצור אגבור ושיתופיות בין בעלי עניין ושימושים שונים, כגון חקלאות ימית, תחבורה, אנרגיה וביטחון, ארגונים לאיכות הסביבה והשלטון המקומי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

פרק ו. עתיד ענף הדיג בים התיכון

שלל הדיג בספינת מכמורת בין השנים 1976‒2010 כפי שמשתקף ביומני הספינה

איתי ואן ריין, אור ג'יוואן, איתי גרנות, ענב וידן, רננאל פיקהולץ, אורי פריד, יונתן בלמקר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הערכת יצרנות ויציבות של ממשק דיג מחייבת בחינת נתונים היסטוריים המתארים את השלל לאורך תקופת זמן. במחקר נבדקו מגמות בדיג מכמורת בשלושת העשורים האחרונים. הבנה מדוקדקת של מאפייני דיג המכמורת לחופי הים התיכון תתרום לגיבוש מדיניות דיג ראויה

הערכת יצרנות ויציבות של ממשק דיג מחייבת בחינת נתונים היסטוריים המתארים את השלל לאורך תקופת זמן. במחקר נבדקו מגמות בדיג מכמורת בשלושת העשורים האחרונים. הבנה מדוקדקת של מאפייני דיג המכמורת לחופי הים התיכון תתרום לגיבוש מדיניות דיג ראויה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מפסיקים לכרות את הענף שאנו יושבים עליו – הרפורמה הנחוצה בניהול הדיג בים התיכון

אלון רוטשילד, דורון שולץ, רועי זס, אמיתי הר לב, נועה יאיון, אביב אלחסיד, רונה זילברשטיין, גיא רוזנצוויג, עדי גפני, מנחם גורן

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הדיג בים התיכון מספק מזון עתיר בחלבון, מקור תעסוקה לדייגים ומקור הנאה לחובבים. לדיג תלות במערכת האקולוגית הימית אך גם השפעה עליה. לנוכח עדויות על דעיכת השלל ועל פגיעה נרחבת במערכת האקולוגית הימית עקב דיג, בחנו את התנהלות הענף כדי לזהות את הבעיות ואת הגורמים להן ולהציע פתרונות ניהול מתאימים

הדיג בים התיכון מספק מזון עתיר בחלבון, מקור תעסוקה לדייגים ומקור הנאה לחובבים. לדיג תלות במערכת האקולוגית הימית אך גם השפעה עליה. לנוכח עדויות על דעיכת השלל ועל פגיעה נרחבת במערכת האקולוגית הימית עקב דיג, בחנו את התנהלות הענף כדי לזהות את הבעיות ואת הגורמים להן ולהציע פתרונות ניהול מתאימים

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מגמות בדיג הישראלי בים התיכון

דור אדליסט, גיל רילוב

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון סקירה זו מציגה את עלייתו, ובעיקר את נפילתו, של הדיג בישראל, ואת המגמות העיקריות בשלל ובמאמץ

סקירה זו מציגה את עלייתו, ובעיקר את נפילתו, של הדיג בישראל, ואת המגמות העיקריות בשלל ובמאמץ

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

פרק ז. הים התיכון בראי ההיסטוריה והחברה

הים במקורות ישראל – "זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם"

דוד אילוז, צבי דובינסקי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון במקורות היהודיים מהתקופות העתיקות ניתן למצוא עדויות רבות לתרומת הים להתפתחות האדם ולהשפעתו על האנשים שחיו בקרבתו. הים התיכון שימש מקור למזון ולאוצרות טבע, ציר תחבורה שקישר בין ארצות, ועל גליו נישאו מלבד סחורות ונוסעים, גם רעיונות ונכסי תרבות ואמנות, שפיתחו והעשירו את המדינה ואת השליטים ששלטו בנתיבים אלה

במקורות היהודיים מהתקופות העתיקות ניתן למצוא עדויות רבות לתרומת הים להתפתחות האדם ולהשפעתו על האנשים שחיו בקרבתו. הים התיכון שימש מקור למזון ולאוצרות טבע, ציר תחבורה שקישר בין ארצות, ועל גליו נישאו מלבד סחורות ונוסעים, גם רעיונות ונכסי תרבות ואמנות, שפיתחו והעשירו את המדינה ואת השליטים ששלטו בנתיבים אלה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

פֵניקים, ים ודגים: תל דור כמקרה מבחן

אנואר זידאני, עירית זהר, איילת גלבוע, גיא בר-עוז

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הצצה להיכרותם של תושבי דור הקדומים עם סביבתם הימית ולהרכב מיני הדגה שהתקיימו בחוף הים של הכרמל, באמצעות לימוד של שרידי דגים שנתגלו באתר בשכבות המתוארכות לתקופת הברזל

הצצה להיכרותם של תושבי דור הקדומים עם סביבתם הימית ולהרכב מיני הדגה שהתקיימו בחוף הים של הכרמל, באמצעות לימוד של שרידי דגים שנתגלו באתר בשכבות המתוארכות לתקופת הברזל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הים התיכון כנחלת הכלל – בעלות הציבור על חופי ישראל ועל משאבי הגז

דניאל מישורי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון סגירת החופים והסחרת הים מעוררות תשומת לב ציבורית, שרלוונטית גם לסוגיות חברתיות ואחרות, הקשורות לשוויון חברתי ולצדק חלוקתי בישראל. חיוני שגם המחוקקים יאמצו את תחושות הציבור, ויעגנו בחוק את האינטרסים של הדורות הבאים תוך שמירה על ניהול בר-קיימא, חשיבה לטווח ארוך ואיזון בין השוק והקניין הפרטי לבין זכויותיו הכמו-קנייניות של הציבור בנחלת הכלל

סגירת החופים והסחרת הים מעוררות תשומת לב ציבורית, שרלוונטית גם לסוגיות חברתיות ואחרות, הקשורות לשוויון חברתי ולצדק חלוקתי בישראל. חיוני שגם המחוקקים יאמצו את תחושות הציבור, ויעגנו בחוק את האינטרסים של הדורות הבאים תוך שמירה על ניהול בר-קיימא, חשיבה לטווח ארוך ואיזון בין השוק והקניין הפרטי לבין זכויותיו הכמו-קנייניות של הציבור בנחלת הכלל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

שולחן הדיונים

רב-שיח בנושא ההשפעה הסביבתית של גידול דגים בים התיכון

נעם מוזס, ניר צהרי, בעז מייזל, אמיר נאורי, דרור אנג’ל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון ענף החקלאות הימית העולמי נמצא בגידול מתמיד בשנים האחרונות, אך בכל מקום בעולם שמתבצע בו גידול דגים בכלובים בים, מתעורר דיון סביבתי ער בנושא

ענף החקלאות הימית העולמי נמצא בגידול מתמיד בשנים האחרונות, אך בכל מקום בעולם שמתבצע בו גידול דגים בכלובים בים, מתעורר דיון סביבתי ער בנושא

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

זוכרים

פרופ' לב פישלזון ז"ל, 1923‒2013

מנחם גורן, יהודה בניהו

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון לזכרו של פרופ' לב פישלזון, מדען, חוקר ומרצה, שהיה ידוע בשפע רעיונות וכיווני הסתכלות מקוריים על תופעות רבות, ועינו החדה זיהתה תופעות ומצבים, שחמקו מעיניהם של אחרים

לזכרו של פרופ' לב פישלזון, מדען, חוקר ומרצה, שהיה ידוע בשפע רעיונות וכיווני הסתכלות מקוריים על תופעות רבות, ועינו החדה זיהתה תופעות ומצבים, שחמקו מעיניהם של אחרים

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

פרופ' טומי ברמן ז"ל, 1934‒2013

תמר זהרי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון לזכרו של פרופ' טומי ברמן, אקולוג מיקרוביאלי שתרם תרומה משמעותית למחקרים בכנרת ובמזרח הים התיכון ולמדע בכלל, בתחומים שונים ומגוונים שבדרך כלל קשורים למיקרואורגניזמים בסביבה המימית

לזכרו של פרופ' טומי ברמן, אקולוג מיקרוביאלי שתרם תרומה משמעותית למחקרים בכנרת ובמזרח הים התיכון ולמדע בכלל, בתחומים שונים ומגוונים שבדרך כלל קשורים למיקרואורגניזמים בסביבה המימית

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

תמונה אחת

כרישים בזרם

עדי ברש

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון בשנים האחרונות נצפים יותר ויותר כרישים במרחק עשרות מטרים בלבד מקו החוף, סמוך למים חמים המוזרמים לים מיחידות הקירור של תחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל

בשנים האחרונות נצפים יותר ויותר כרישים במרחק עשרות מטרים בלבד מקו החוף, סמוך למים חמים המוזרמים לים מיחידות הקירור של תחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

המילה האחרונה

צורך השעה ‒ אסטרטגיה ימית אזורית לאגן המזרחי של הים התיכון ‒ ריאיון עם עמי אילון

חנוך אילסר, שחר בוקמן

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הים כמעט שאינו נוכח בנרטיב הלאומי, היהודי-ציוני. מבחינה גאו-אסטרטגית וגאו-פוליטית מדינת ישראל היא מדינת אי, אך למרות זאת הים כמעט שאינו נוכח באסטרטגיה, במדע ובהתעניינות הציבורית

הים כמעט שאינו נוכח בנרטיב הלאומי, היהודי-ציוני. מבחינה גאו-אסטרטגית וגאו-פוליטית מדינת ישראל היא מדינת אי, אך למרות זאת הים כמעט שאינו נוכח באסטרטגיה, במדע ובהתעניינות הציבורית

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

כריכה אחורית

אמפר אוטופיה

וולף הילברץ

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון פטנט של האדריכל וולף הילברץ לבנייה בים, המתבסס על שימוש מזערי במשאבים ובאנרגיה. עיון בטכניקה מסקרנת זו מוביל ללב הדיון – האם בישראל יש צורך בבנייה בים, ומהן המשמעויות הסביבתיות של בנייה כזו?

פטנט של האדריכל וולף הילברץ לבנייה בים, המתבסס על שימוש מזערי במשאבים ובאנרגיה. עיון בטכניקה מסקרנת זו מוביל ללב הדיון – האם בישראל יש צורך בבנייה בים, ומהן המשמעויות הסביבתיות של בנייה כזו?

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון