אקולוגיה וסביבה

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)



תמונת השער

שאריות של החיים

עינת שטקלר

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) המיצג "שאריות של החיים" עושה שימוש חוזר בפסולת של בקבוקי פלסטיק, ושהה בפארק הצפרות באילת שלושה ימים. הניגוד, בין צריכת הפלסטיק לבין האסתטיקה והיופי של המיצג, מתריס כנגד הנזק סביבתי שנגרם עקב השימוש בבקבוקים אלו

המיצג "שאריות של החיים" עושה שימוש חוזר בפסולת של בקבוקי פלסטיק, ושהה בפארק הצפרות באילת שלושה ימים. הניגוד, בין צריכת הפלסטיק לבין האסתטיקה והיופי של המיצג, מתריס כנגד הנזק סביבתי שנגרם עקב השימוש בבקבוקים אלו

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

דבר העורכת

ענת מדמוני

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) ישראל נסמכת לחלוטין על יבוא של חיטה, שעורה ותירס – מרכיבים עיקריים במוצרי מזון בסיסיים. בשל כך היא צפויה להיות מושפעת מתנודות בכלכלה העולמית ומעליית מחירי המזון. האוכלוסייה בארץ ממשיכה לגדול, והשטח החקלאי מצטמצם. רווח מגידול עגבניות אינו אטרקטיבי כשמחירי הנדל"ן נוסקים. ישראל צריכה להיערך במהירות למצב החדש לפני שהעמקת הפערים תוביל לחוסר יציבות חברתית בדומה למקומות אחרים בעולם

ישראל נסמכת לחלוטין על יבוא של חיטה, שעורה ותירס – מרכיבים עיקריים במוצרי מזון בסיסיים. בשל כך היא צפויה להיות מושפעת מתנודות בכלכלה העולמית ומעליית מחירי המזון. האוכלוסייה בארץ ממשיכה לגדול, והשטח החקלאי מצטמצם. רווח מגידול עגבניות אינו אטרקטיבי כשמחירי הנדל"ן נוסקים. ישראל צריכה להיערך במהירות למצב החדש לפני שהעמקת הפערים תוביל לחוסר יציבות חברתית בדומה למקומות אחרים בעולם

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

בקצרה

משבר הדיג בכינרת

תמר זהרי

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) באפריל 2010 החליטה הממשלה על השבתת הדיג בשל הצורך להגן על הכינרת כמערכת אקולוגית ולאפשר את התאוששות הדגה שבה. הנושא נדון בישראל ובעולם ועורר סערה תקשורתית. בידיעה זו יפורטו הרקע להחלטה זו והשתלשלות הדברים שהביאה לאי-קיומה

באפריל 2010 החליטה הממשלה על השבתת הדיג בשל הצורך להגן על הכינרת כמערכת אקולוגית ולאפשר את התאוששות הדגה שבה. הנושא נדון בישראל ובעולם ועורר סערה תקשורתית. בידיעה זו יפורטו הרקע להחלטה זו והשתלשלות הדברים שהביאה לאי-קיומה

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

אתגרי הגינון בקרבת החוף

אביגיל הלר, סימה קגן, פבלו צ'רקסקי, מושיקו רז, עמוס בן-לב

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) יישובים רבים הממוקמים לאורך רצועת החוף בארץ מושפעים מהקִרבה לחוף ומהתנאים השוררים בו, דבר היוצר בית גידול בעייתי לצמחי בית ומאתגר את הגינון באזורים אלו. רצועת החוף בארץ מתאפיינת ברוחות המנשבות ממערב למזרח ונושאות מלח מן הים, בקיץ חם ונטול גשמים, בקרינה גבוהה, ובקרקע ענייה במים זמינים ובחומרי מזון

יישובים רבים הממוקמים לאורך רצועת החוף בארץ מושפעים מהקִרבה לחוף ומהתנאים השוררים בו, דבר היוצר בית גידול בעייתי לצמחי בית ומאתגר את הגינון באזורים אלו. רצועת החוף בארץ מתאפיינת ברוחות המנשבות ממערב למזרח ונושאות מלח מן הים, בקיץ חם ונטול גשמים, בקרינה גבוהה, ובקרקע ענייה במים זמינים ובחומרי מזון

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

סקר עופות דוגרים בערבה

יואב פרלמן

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) משנת 2009 מבצע מרכז הצפרות הישראלי סקר עופות דוגרים בערבה ובנגב, בתמיכת רשות הייעור האמריקנית. מטרות הסקר התלת-שנתי הן ליצור מסד נתונים מבוסס המתאר את חברת העופות הדוגרים בערבה, ובאמצעותו לתאר את מצב המערכות הטבעיות. מידע זה יסייע לגופים מקבלי ההחלטות לשמור בצורה טובה יותר על המערכות הטבעיות ועל המגוון הביולוגי באזור

משנת 2009 מבצע מרכז הצפרות הישראלי סקר עופות דוגרים בערבה ובנגב, בתמיכת רשות הייעור האמריקנית. מטרות הסקר התלת-שנתי הן ליצור מסד נתונים מבוסס המתאר את חברת העופות הדוגרים בערבה, ובאמצעותו לתאר את מצב המערכות הטבעיות. מידע זה יסייע לגופים מקבלי ההחלטות לשמור בצורה טובה יותר על המערכות הטבעיות ועל המגוון הביולוגי באזור

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

ריכוזי בנזן באוויר בתחנות דלק ובסביבתן הקרובה בגוש דן

צחי אסא

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) בסקר שערך המשרד להגנת הסביבה נמצא כי אדי דלק ובכללם בנזן, הנפלטים משטחן של תחנות דלק בגוש דן, ניכרים עד למרחק של כ-80 מטר. בתחנות הותקנו מערכות לצמצום פליטת אדי הדלק לסביבה, אך הן אינן פועלות ביעילות מרבית. המסקנה העיקרית העולה מן הממצאים היא כי על חברות הדלק ו/או על בעלי תחנות הדלק לשפר את ביצועי המערכות להשבת האדים בתחנות הדלק, הן בהיבט התשתיתי הן בזה התחזוקתי. במקביל על המשרד להגנת הסביבה להגביר את הבקרה והפיקוח עליהן

בסקר שערך המשרד להגנת הסביבה נמצא כי אדי דלק ובכללם בנזן, הנפלטים משטחן של תחנות דלק בגוש דן, ניכרים עד למרחק של כ-80 מטר. בתחנות הותקנו מערכות לצמצום פליטת אדי הדלק לסביבה, אך הן אינן פועלות ביעילות מרבית. המסקנה העיקרית העולה מן הממצאים היא כי על חברות הדלק ו/או על בעלי תחנות הדלק לשפר את ביצועי המערכות להשבת האדים בתחנות הדלק, הן בהיבט התשתיתי הן בזה התחזוקתי. במקביל על המשרד להגנת הסביבה להגביר את הבקרה והפיקוח עליהן

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

דיווחים סביבתיים – הרחבת חובת הדיווח של החברות

מיכל גולדברג

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) במרץ 2011 נכנס לתוקף תיקון לתקנות ניירות ערך המטיל על חברות ציבוריות חובת דיווח נרחבת ומפורטת בנושא סיכונים סביבתיים ודרכי ניהולם. נראה כי אנו עומדים בפתחה של תקופה חדשה שבה מידע סביבתי יהיה פתוח ונגיש לציבור המשקיעים ולציבור בכלל. לא נותר אלא להמתין ולראות אם פרסום המידע ישפיע גם על הביצועים הסביבתיים של החברות

במרץ 2011 נכנס לתוקף תיקון לתקנות ניירות ערך המטיל על חברות ציבוריות חובת דיווח נרחבת ומפורטת בנושא סיכונים סביבתיים ודרכי ניהולם. נראה כי אנו עומדים בפתחה של תקופה חדשה שבה מידע סביבתי יהיה פתוח ונגיש לציבור המשקיעים ולציבור בכלל. לא נותר אלא להמתין ולראות אם פרסום המידע ישפיע גם על הביצועים הסביבתיים של החברות

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

חזית המחקר

תכנון מסדרון אקולוגי בעמק חרוד כמקשר בין רמת צבאים לגלבוע

מוטי קפלן, נירית ויטמן, דותן רותם, ז'אן-מארק דופור-דרור

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) צמצום השטחים הפתוחים וקיטוע בתי גידול טבעיים הולכים ומחמירים בישראל, ויחד איתם גם הבעיות הנובעות מכך. בשטחים אלו מתקיימות אוכלוסיות קטנות ומבודדות של בעלי חיים ושל צמחים, דבר שמעלה את הסיכון להיכחדותן. מסדרון אקולוגי הוא רצועה של שטח פתוח המחברת אזורים טבעיים מנותקים, הגדולים דיים כדי לקיים מיני חי וצומח בסביבתם הטבעית, ומטרתו לאפשר מעבר מינים בין האזורים הטבעיים. עבודה זו מדגימה כיצד ניתן לשלב שטחים חקלאיים נרחבים בתכנון מסדרון אקולוגי אזורי

צמצום השטחים הפתוחים וקיטוע בתי גידול טבעיים הולכים ומחמירים בישראל, ויחד איתם גם הבעיות הנובעות מכך. בשטחים אלו מתקיימות אוכלוסיות קטנות ומבודדות של בעלי חיים ושל צמחים, דבר שמעלה את הסיכון להיכחדותן. מסדרון אקולוגי הוא רצועה של שטח פתוח המחברת אזורים טבעיים מנותקים, הגדולים דיים כדי לקיים מיני חי וצומח בסביבתם הטבעית, ומטרתו לאפשר מעבר מינים בין האזורים הטבעיים. עבודה זו מדגימה כיצד ניתן לשלב שטחים חקלאיים נרחבים בתכנון מסדרון אקולוגי אזורי

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

ניתוח מרחבי של זיהום אוויר ושיעור מקרי סרטן במפרץ חיפה

אורי איתן, יובל, מיכה ברחנא, יונתן דובנוב, שי לין, יוחאי כרמל, דוד ברודאי

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) שיעור מקרי הסרטן בחיפה גבוה מהממוצע הארצי בכ-20%. ייתכן כי הסיבה לכך היא זיהום האוויר רב השנים הנובע מריכוז מפעלי התעשייה באזור. בחנו אם קיים קשר ישיר בין שני הגורמים. מידע על איכות האוויר נאסף מתחנות ניטור והוצלב עם נתוני תחלואה של שלושה סוגי סרטן שידוע שהם שכיחים באזור המחקר, וכי יש קשר בינם לבין זיהום אוויר

שיעור מקרי הסרטן בחיפה גבוה מהממוצע הארצי בכ-20%. ייתכן כי הסיבה לכך היא זיהום האוויר רב השנים הנובע מריכוז מפעלי התעשייה באזור. בחנו אם קיים קשר ישיר בין שני הגורמים. מידע על איכות האוויר נאסף מתחנות ניטור והוצלב עם נתוני תחלואה של שלושה סוגי סרטן שידוע שהם שכיחים באזור המחקר, וכי יש קשר בינם לבין זיהום אוויר

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

השפעת נבירה של חזירי הבר בקרקע על חברת הצמחים העשבוניים

גיא דוברת, אבי פרבולוצקי, גידי נאמן

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) השפעתם של חזירי הבר על שטחים חקלאיים ואף בתוך יישובים כפריים מוכרת כמזיקה, ויש להם יכולת להפר את האיזון של המערכת האקולוגית ואף לשנותה. במחקר שנערך בפארק רמת הנדיב שבדרום הכרמל, נבחנה השפעת הנבירה בקרקע על הצמחייה העשבונית הים תיכונית. נמצא שבעוד שהנבירה בולטת מאוד בנוף ואף משתרעת על פני שטחים נרחבים, הרי שהשפעתה האקולוגית על הצמחייה העשבונית הייתה קטנה בלבד, ואף נמצאה בה תועלת מבחינת שימור מגוון מיני הצומח העשבוני

השפעתם של חזירי הבר על שטחים חקלאיים ואף בתוך יישובים כפריים מוכרת כמזיקה, ויש להם יכולת להפר את האיזון של המערכת האקולוגית ואף לשנותה. במחקר שנערך בפארק רמת הנדיב שבדרום הכרמל, נבחנה השפעת הנבירה בקרקע על הצמחייה העשבונית הים תיכונית. נמצא שבעוד שהנבירה בולטת מאוד בנוף ואף משתרעת על פני שטחים נרחבים, הרי שהשפעתה האקולוגית על הצמחייה העשבונית הייתה קטנה בלבד, ואף נמצאה בה תועלת מבחינת שימור מגוון מיני הצומח העשבוני

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

זרקור

הזרמת שפכים וקולחים בנחלי יהודה ושומרון: הערכת מצב על בסיס הניטור בשנים 2008–2009

אריאל כהן, דינה פיימן, אבי ציפורי, יובל סבר

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) רוב השפכים המיוצרים ביהודה ושומרון מסולקים לנחלים ולבורות ספיגה, ומיעוטם מטופל במתקני טיפול בשפכים. בעשרת הנחלים הנחשבים למזוהמים ביותר ביהודה ושומרון זורמים שפכים גולמיים ושפכים שעברו טיפול באיכות ירודה, ובמאמר מובאים נתונים כמותיים של המזהמים בהם. היעדר טיפול נאות בשפכים הביתיים והתעשייתיים המסולקים לסביבה גורם לבעיות חמורות ביותר למשקי המים הישראלי והפלסטיני ולמערכות האקולוגיות

רוב השפכים המיוצרים ביהודה ושומרון מסולקים לנחלים ולבורות ספיגה, ומיעוטם מטופל במתקני טיפול בשפכים. בעשרת הנחלים הנחשבים למזוהמים ביותר ביהודה ושומרון זורמים שפכים גולמיים ושפכים שעברו טיפול באיכות ירודה, ובמאמר מובאים נתונים כמותיים של המזהמים בהם. היעדר טיפול נאות בשפכים הביתיים והתעשייתיים המסולקים לסביבה גורם לבעיות חמורות ביותר למשקי המים הישראלי והפלסטיני ולמערכות האקולוגיות

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

שינויים מהירים בחברות פרוקי הרגליים בחולות הנגב בעקבות ייצוב הדיונות

איתי רנן, אמנון פרידברג, אלי גרונר, פועה בר (קותיאל)

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) הרס ואבדן של בתי גידול הם הגורמים המשמעותיים ביותר לצמצום מגוון המינים בעלי חיים וצמחים בעולם. במחקר זה נבחן כיצד אבדן בית הגידול החולי בשל הפסקת רעייה השפיע על הרכב חברת פרוקי הרגליים בחולות הנגב המערבי. במקרים רבים התקיים במשך שנים רבות שיווי משקל בין פעילות האדם לבין הטבע, ודווקא בשל הפסקת פעילותו של האדם – הולך לאיבוד בית גידול ייחודי, כפי שהתברר במחקר זה

הרס ואבדן של בתי גידול הם הגורמים המשמעותיים ביותר לצמצום מגוון המינים בעלי חיים וצמחים בעולם. במחקר זה נבחן כיצד אבדן בית הגידול החולי בשל הפסקת רעייה השפיע על הרכב חברת פרוקי הרגליים בחולות הנגב המערבי. במקרים רבים התקיים במשך שנים רבות שיווי משקל בין פעילות האדם לבין הטבע, ודווקא בשל הפסקת פעילותו של האדם – הולך לאיבוד בית גידול ייחודי, כפי שהתברר במחקר זה

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

שולחן הדיונים

רב-שיח בנושא חזון לתחבורה מקיימת בישראל

עמית עסיס, יורם שיפטן, רוברט אסחאק, אלכס לנגר, יוסי סעידוב, דוד מהלאל, שוקי כהן

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) אין ספק כי אנו מצויים בעיצומה של מהפכה תחבורתית. האם מדובר על חלום מתוק של תחבורה בת-קיימא או שמא זוהי פנטזיה תחבורתית? האם השיקולים המנחים את קובעי המדיניות הם שיקולי קיימות או שמא שיקולים פוליטיים ועסקיים צרים? האם נעשה שיתוף הציבור כמתבקש? האם העשייה מספקת או שאולי צריך להפנות אותה לכיוונים אחרים? על כל אלה ועוד ברב-שיח שלפנינו

אין ספק כי אנו מצויים בעיצומה של מהפכה תחבורתית. האם מדובר על חלום מתוק של תחבורה בת-קיימא או שמא זוהי פנטזיה תחבורתית? האם השיקולים המנחים את קובעי המדיניות הם שיקולי קיימות או שמא שיקולים פוליטיים ועסקיים צרים? האם נעשה שיתוף הציבור כמתבקש? האם העשייה מספקת או שאולי צריך להפנות אותה לכיוונים אחרים? על כל אלה ועוד ברב-שיח שלפנינו

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

נקודת מבט

גרעין אזרחי בישראל ככלי להפחתת פליטות גזי חממה

שחר דולב, נועם סגל

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) בעידן של מאבק במשבר האקלים האנרגיה הגרעינית נתפסת כפתרון זול, נקי ונטול פליטות גזי חממה, שישחרר את העולם מתלותו בדלקי מחצבים מתכלים ויקרים דוגמת הנפט והפחם. חברות מסחריות מתכננות כיום הקמה של עשרות כורים גרעיניים חדשים ברחבי העולם, אך יש חשש לגבי מידת הבטיחות של הכורים הגרעינים ולא ברור אם אנרגיה גרעינית היא באמת חלופה בת-קיימא לדלקי מחצבים ובת-תחרות אל מול מקורות האנרגיה המתחדשים

בעידן של מאבק במשבר האקלים האנרגיה הגרעינית נתפסת כפתרון זול, נקי ונטול פליטות גזי חממה, שישחרר את העולם מתלותו בדלקי מחצבים מתכלים ויקרים דוגמת הנפט והפחם. חברות מסחריות מתכננות כיום הקמה של עשרות כורים גרעיניים חדשים ברחבי העולם, אך יש חשש לגבי מידת הבטיחות של הכורים הגרעינים ולא ברור אם אנרגיה גרעינית היא באמת חלופה בת-קיימא לדלקי מחצבים ובת-תחרות אל מול מקורות האנרגיה המתחדשים

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

אבדן קרקע באגנים חקלאיים – הצעה לפתרון

טל סבוראי, רמי זיידנברג

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) קרקע היא המשאב היקר ביותר לייצור מזון, ומסתבר כי תהליך הכשרתה כמצע זרעים גורם לפגיעה מתמשכת בה. הצמיחה האדירה באוכלוסיית העולם במאה ה-20 והגידול בצריכת הגרעינים חייבו שיפור אגרוטכני ועיבוד אינטנסיבי של השטח. תהליכים אלה האיצו במהלך הדור האחרון את תהליכי סחיפת הקרקע לממדים מדאיגים ברמה העולמית. הפתרון נמצא בשינוי שיטות העיבוד: אמצעים הנדסיים בגישת עיבוד משמר, שיטות עיבוד חדשות כמו מכונת זריעה בשיטת אי-פליחה, עידוד זריעת קטניות, חיפוי צמחי ועוד

קרקע היא המשאב היקר ביותר לייצור מזון, ומסתבר כי תהליך הכשרתה כמצע זרעים גורם לפגיעה מתמשכת בה. הצמיחה האדירה באוכלוסיית העולם במאה ה-20 והגידול בצריכת הגרעינים חייבו שיפור אגרוטכני ועיבוד אינטנסיבי של השטח. תהליכים אלה האיצו במהלך הדור האחרון את תהליכי סחיפת הקרקע לממדים מדאיגים ברמה העולמית. הפתרון נמצא בשינוי שיטות העיבוד: אמצעים הנדסיים בגישת עיבוד משמר, שיטות עיבוד חדשות כמו מכונת זריעה בשיטת אי-פליחה, עידוד זריעת קטניות, חיפוי צמחי ועוד

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

תמונה אחת


מכתבים למערכת

תגובה למאמר הדעה: מִחזור מקומי של מים – מים אפורים כמקרה פרטי

עינב שימרון-גרינבוים

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) שפכים ביתיים, ובכלל זה מים אפורים, מכילים מזהמים מיקרוביאליים וכימיים. חשיפת הציבור למזהמים אלו עלולה לגרום לתחלואה נרחבת. משרד הבריאות מקדם פתרונות לסילוק שפכים, לטיפול בהם ולהשבת קולחים. תכניות לטיפול במים אפורים שהוגשו לאישור משרד הבריאות ושעומדות בדרישות ההנחיות – אושרו

שפכים ביתיים, ובכלל זה מים אפורים, מכילים מזהמים מיקרוביאליים וכימיים. חשיפת הציבור למזהמים אלו עלולה לגרום לתחלואה נרחבת. משרד הבריאות מקדם פתרונות לסילוק שפכים, לטיפול בהם ולהשבת קולחים. תכניות לטיפול במים אפורים שהוגשו לאישור משרד הבריאות ושעומדות בדרישות ההנחיות – אושרו

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

בין אזור התעשייה ברמת חובב להפקת אנרגיה מפצלי שמן בחבל עדולם

רעיה וולקן

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) הפעילות באזור התעשייה רמת חובב נולדה בעקבות שגיאות סביבתיות קשות. בשנים האחרונות החלו להכיר בשגיאות האלה, וכפועל יוצא מכך החל מאמץ רב שמטרתו לשקם את שנפגע. לאחרונה מקודם פרויקט של הפקת אנרגיה בתת-הקרקע מפצלי שמן בחבל עדולם. אף על פי ששני הפרויקטים שונים זה מזה, יש ללמוד מהראשון על הסכנות הצפוית בפרויקט השני

הפעילות באזור התעשייה רמת חובב נולדה בעקבות שגיאות סביבתיות קשות. בשנים האחרונות החלו להכיר בשגיאות האלה, וכפועל יוצא מכך החל מאמץ רב שמטרתו לשקם את שנפגע. לאחרונה מקודם פרויקט של הפקת אנרגיה בתת-הקרקע מפצלי שמן בחבל עדולם. אף על פי ששני הפרויקטים שונים זה מזה, יש ללמוד מהראשון על הסכנות הצפוית בפרויקט השני

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

תגובה למאמר הדעה: שמורת עין פשחה – האם תיעלם?

יהושע שקדי

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) ים המלח נסוג, ותהליכי העירוץ בשמורת עינות צוקים (עין פשחה) מאיימים לפגוע בשמורה באופן שאינו ניתן לשיקום. נקודות הנביעה של המעיינות מדרימות, ויש צמצום ניכר בשטחי ההצפה שאפיינו את השמורה בעבר. רוב הפעילות הביולוגית מתרכזת בערוצים המאופיינים בצמחי קנה, או בשטחים מישוריים המאופיינים בעצי אשל. במצב כזה אין ספק שהשמורה מאבדת מערכה מדי יום

ים המלח נסוג, ותהליכי העירוץ בשמורת עינות צוקים (עין פשחה) מאיימים לפגוע בשמורה באופן שאינו ניתן לשיקום. נקודות הנביעה של המעיינות מדרימות, ויש צמצום ניכר בשטחי ההצפה שאפיינו את השמורה בעבר. רוב הפעילות הביולוגית מתרכזת בערוצים המאופיינים בצמחי קנה, או בשטחים מישוריים המאופיינים בעצי אשל. במצב כזה אין ספק שהשמורה מאבדת מערכה מדי יום

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

המילה האחרונה

מעורבותה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בענייני אקולוגיה וסביבה

רות ארנון

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) האקדמיה היא הגוף הבכיר במדינה בענייני מדע, והיא מופקדת על טיפוח המדע, על קידומו ועל ייעוץ לממשלה בסוגיות של מחקר ותכנון מדעי שיש להן חשיבות לאומית. אחת הסוגיות הבוערות כעת היא שמירת הסביבה וקיימותה, למעננו ולמען הדורות הבאים

האקדמיה היא הגוף הבכיר במדינה בענייני מדע, והיא מופקדת על טיפוח המדע, על קידומו ועל ייעוץ לממשלה בסוגיות של מחקר ותכנון מדעי שיש להן חשיבות לאומית. אחת הסוגיות הבוערות כעת היא שמירת הסביבה וקיימותה, למעננו ולמען הדורות הבאים

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

כריכה אחורית

קריקטורה – תחבורה מקיימת בישראל

ליאב צברי

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) הקריקטורה אוירה כהרחבה לרב-שיח בנושא חזון לתחבורה מקיימת בישראל המתפרסם בגיליון זה

הקריקטורה אוירה כהרחבה לרב-שיח בנושא חזון לתחבורה מקיימת בישראל המתפרסם בגיליון זה

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)