אקולוגיה וסביבה

שינוי האקלים

השפעות שינוי האקלים (59) היערכות / הסתגלות (אדפטציה) (46) הפחתת פליטות (אִפחוּת, מיטיגציה) (17) פליטת גזי חממה (9) אסונות טבע (3)

האתגר הסביבתי המרכזי הכרוך בכמויות העצומות של פסולת הפלסטיק – לא מה שחשבתם

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

שינוי האקלים צפוי להפחית את כמות המשקעים באזורנו, וסופות הגשם ימטירו פחות גשם, אך למרות זאת הסיכוי להצפות או לשיטפונות בזק רק יגבר

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

בחזרה לטבע – כיצד להפחית את סכנת ההצפות על-ידי שיקום וחיקוי של תפקודיו הטבעיים של הנחל

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

המשימות והאתגרים שמשבר האקלים עשוי להעמיד בפני צה"ל

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

כולנו ניפגע בשל משבר האקלים, אבל אילו קבוצות חברתיות ייפגעו במידה הרבה ביותר?

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

כשגשם הופך לאבק – הנטל הכפול של משבר האקלים ועימותים מזוינים

קתרין-לון גרייסון

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) במחקר נמצא כי אנשים החיים באזורים שמתנהל בהם סכסוך מזוין מושפעים באופן לא פרופורציוני משינוי האקלים. מבין 20 המדינות הנחשבות לפגיעות ביותר לשינוי אקלים, ב-12 קיים סכסוך.

במחקר נמצא כי אנשים החיים באזורים שמתנהל בהם סכסוך מזוין מושפעים באופן לא פרופורציוני משינוי האקלים. מבין 20 המדינות הנחשבות לפגיעות ביותר לשינוי אקלים, ב-12 קיים סכסוך.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

אימוץ התקנה המחייבת בנייה ירוקה בכלל ישראל כרכיב מרכזי באסטרטגיה הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה

בני כהן

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) החלת תקן הבנייה הירוקה כמחייב ברמה הארצית היא רכיב יסודי באסטרטגיה הלאומית להפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה, ומשמעה יישור קו בסיסי ונקודת זינוק למטרות שניצבות לפנינו – יצירת מרחב בנוי בר-קיימא ודל-פחמן.

החלת תקן הבנייה הירוקה כמחייב ברמה הארצית היא רכיב יסודי באסטרטגיה הלאומית להפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה, ומשמעה יישור קו בסיסי ונקודת זינוק למטרות שניצבות לפנינו – יצירת מרחב בנוי בר-קיימא ודל-פחמן.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

עצים, שיקום אקולוגי וחוסן חברתי

ד"ר גלעד אוסטרובסקי

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) משבר הקורונה, והסגר שהוא כופה עלינו, מעצים את הכמיהה למרחב פתוח ובטוח, ומדגיש את הצורך במרחב ירוק מיידי ומשמעותי עבור תושבי העיר, בימי שגרה בכלל ובעת מצוקה בפרט. עצים הם תשתית חיונית ביצירת חוסן חברתי.

משבר הקורונה, והסגר שהוא כופה עלינו, מעצים את הכמיהה למרחב פתוח ובטוח, ומדגיש את הצורך במרחב ירוק מיידי ומשמעותי עבור תושבי העיר, בימי שגרה בכלל ובעת מצוקה בפרט. עצים הם תשתית חיונית ביצירת חוסן חברתי.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

שינוי כיוון 2020 – איך מתמודדים עם משבר האקלים וגם משנים בכך את החיים בישראל לטובה?

דב חנין

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) התוכנית המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. נקודת המוצא של התוכנית היא שאף על פי שלישראל אין חלק מרכזי ביצירת משבר האקלים, היא יכולה להיות חלק משמעותי וחשוב בפתרון.

התוכנית המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. נקודת המוצא של התוכנית היא שאף על פי שלישראל אין חלק מרכזי ביצירת משבר האקלים, היא יכולה להיות חלק משמעותי וחשוב בפתרון.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

מגמות שינוי בהרכב הצומח העשבוני, ביצרנות המרעית ובאיכותה על בסיס ניסוי ארוך-טווח בגליל המזרחי

זלמן הנקין, מרסלו שטרנברג, אבי פרבולוצקי, חיים גורליק, יהודה יהודה, יאן לנדאו, גיא דוברת

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) לשינוי האקלים השפעה רבה על המערכות האקולוגיות היבשתיות השונות, ובפרט על הצומח בביומים שונים. שינויים אלה תועדו גם בחוות כרי דשא שבגליל המזרחי שמתבצע בה ניטור ארוך-טווח של מדדי צומח ואקלים.

לשינוי האקלים השפעה רבה על המערכות האקולוגיות היבשתיות השונות, ובפרט על הצומח בביומים שונים. שינויים אלה תועדו גם בחוות כרי דשא שבגליל המזרחי שמתבצע בה ניטור ארוך-טווח של מדדי צומח ואקלים.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

משבר הקורונה ומשבר האקלים, גורם אחד פתרונות דומים

אביעד שר-שלום

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה המשותף למשבר הקורונה ולמשבר האקלים הוא תהליך ההפנמה של החברה האנושית והאסטרטגיה הנדרשת כדי להקטין את שכיחות האסונות הבאים וכדי להתמודד עם השפעותיהם של אלה שיגיעו בכל זאת. השונה: קצב ההתפתחות מרגע הופעת הסימנים לבעיה ועד שהיא הופכת לאסון מוחשי שמחייב פתרונות דרסטיים

המשותף למשבר הקורונה ולמשבר האקלים הוא תהליך ההפנמה של החברה האנושית והאסטרטגיה הנדרשת כדי להקטין את שכיחות האסונות הבאים וכדי להתמודד עם השפעותיהם של אלה שיגיעו בכל זאת. השונה: קצב ההתפתחות מרגע הופעת הסימנים לבעיה ועד שהיא הופכת לאסון מוחשי שמחייב פתרונות דרסטיים

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

משבר האקלים ומגפת הקורונה – תובנות ראשוניות על השוואת הסיכונים לבריאות הציבור

שלומית פז

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה במסגרת המאבק בנגיף הקורונה הוכיחו מקבלי ההחלטות כי ברצותם ניתן לעצור בבת אחת את רוב הפעילות הכלכלית, וכך, בעקיפין, להפחית משמעותית את פליטות גזי החממה ומזהמי האוויר. מאידך גיסא, להחלטות אלה מחיר כלכלי וחברתי בלתי נסבל, וברור כי יכולתה של האוכלוסייה לקבל על עצמה את מחיר הסגר מוגבלת בזמן

במסגרת המאבק בנגיף הקורונה הוכיחו מקבלי ההחלטות כי ברצותם ניתן לעצור בבת אחת את רוב הפעילות הכלכלית, וכך, בעקיפין, להפחית משמעותית את פליטות גזי החממה ומזהמי האוויר. מאידך גיסא, להחלטות אלה מחיר כלכלי וחברתי בלתי נסבל, וברור כי יכולתה של האוכלוסייה לקבל על עצמה את מחיר הסגר מוגבלת בזמן

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

משבר הקורונה כהזדמנות להיערכות חדשה לסגירת פער הפליטות בישראל ובעולם

גדעון בכר, טל רונן

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה משבר הקורונה מציב בפנינו הזדמנות ייחודית לצמצם את פער הפליטות ולבצע שינוי דרמטי בהיערכותנו אל מול אתגרים אלה

משבר הקורונה מציב בפנינו הזדמנות ייחודית לצמצם את פער הפליטות ולבצע שינוי דרמטי בהיערכותנו אל מול אתגרים אלה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

אקלים עכשיו! על האפקטיביות של אקטיביזם סביבתי

בני פירסט

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים גל המחאה הנוכחי, שאף זכה ברשתות החברתיות להגדרה ClimActivism (מָאָבָקְלִים) הוא עליית מדרגה מהותית ביחס למאבקי הסביבה

גל המחאה הנוכחי, שאף זכה ברשתות החברתיות להגדרה ClimActivism (מָאָבָקְלִים) הוא עליית מדרגה מהותית ביחס למאבקי הסביבה

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

'אם אין לעולם עתיד, למה לי להיות תלמיד?' – מחאות האקלים של בני הנוער בישראל וקריאה לטיפוח האוריינות האקלימית במערכת החינוך

הילה לרנאו, איריס אלקחר, רקפת סלע-שפי

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

בעקבות העלייה במודעות הציבורית בעולם למשבר האקלים התרבו בשנה האחרונה תנועות מחאה של בני נוער המשביתים את הלימודים וקוראים לממשלות שונות בעולם לעשייה משמעותית יותר בתחום. הנערה גרטה תונברג, שהחלה בשביתה מול הפרלמנט השוודי באוגוסט 2018, הייתה הסנונית הראשונה [8]. גם בישראל מתקיימות מחאות בני נוער בנושא משבר האקלים, רובן תחת התארגנות בשם Strike for […]

קרא עוד… from 'אם אין לעולם עתיד, למה לי להיות תלמיד?' – מחאות האקלים של בני הנוער בישראל וקריאה לטיפוח האוריינות האקלימית במערכת החינוך

בעקבות העלייה במודעות הציבורית בעולם למשבר האקלים התרבו בשנה האחרונה תנועות מחאה של בני נוער המשביתים את הלימודים וקוראים לממשלות שונות בעולם לעשייה משמעותית יותר בתחום. הנערה גרטה תונברג, שהחלה בשביתה מול הפרלמנט השוודי באוגוסט 2018, הייתה הסנונית הראשונה [8]. גם בישראל מתקיימות מחאות בני נוער בנושא משבר האקלים, רובן תחת התארגנות בשם Strike for […]

קרא עוד… from 'אם אין לעולם עתיד, למה לי להיות תלמיד?' – מחאות האקלים של בני הנוער בישראל וקריאה לטיפוח האוריינות האקלימית במערכת החינוך

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

ערים בעידן של שינוי אקלים – זירות של פגיעוּת והיערכות

רוני בר, אורי שרון

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים לנוכח ההכרה בפגיעות העירונית ובעקבות שורה של אסונות טבע שהיכו בערים ברחבי העולם, מתחילות ערים רבות ברחבי העולם להיערך לשינוי האקלים

לנוכח ההכרה בפגיעות העירונית ובעקבות שורה של אסונות טבע שהיכו בערים ברחבי העולם, מתחילות ערים רבות ברחבי העולם להיערך לשינוי האקלים

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

ערוכים להיערכות? רשויות מקומיות בישראל ושינוי האקלים

אורלי רונן, עמיאל וסל

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בבמדינה שאחוז האוכלוסייה העירונית בה גבוה מ-90% , ההיערכות המוקדמת לשינוי האקלים חייבת לכלול מהלכים לצמצום הפגיעה בערים, המותאמים למאפיינים הייחודיים של שינוי האקלים

בבמדינה שאחוז האוכלוסייה העירונית בה גבוה מ-90% , ההיערכות המוקדמת לשינוי האקלים חייבת לכלול מהלכים לצמצום הפגיעה בערים, המותאמים למאפיינים הייחודיים של שינוי האקלים

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

שיפור הסביבה העירונית ככלי להתמודדות עם המשבר האקלימי והאקולוגי

גיא סטינקמפ, קרן שווץ

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים המרחב העירוני חוסך במשאבי קרקע ובצורך בתחבורה ממונעת ותשתיות, וטומן בחובו דרך אפשרית להמשך הצמיחה האנושית תוך צמצום הלחצים שהיא מפעילה על הסביבה

המרחב העירוני חוסך במשאבי קרקע ובצורך בתחבורה ממונעת ותשתיות, וטומן בחובו דרך אפשרית להמשך הצמיחה האנושית תוך צמצום הלחצים שהיא מפעילה על הסביבה

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

תכנון מודע אקלים – ההכרח ברתימת מערכת התכנון המרחבית להתמודדות עם שינוי האקלים

מוטי קפלן, גדעון בכר, אסף זנזורי, עפרי גבאי

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים על אך גיבוש צעדים להפחתת פליטות גזי חממה וצעדי הסתגלות למיתון השפעות שינוי האקלים, נעדרת ראייה כוללת, הקושרת נושאים שונים למערכת מסדירה ומחייבת. מקומה של ראייה זו היא במערכת התכנון הארצית

על אך גיבוש צעדים להפחתת פליטות גזי חממה וצעדי הסתגלות למיתון השפעות שינוי האקלים, נעדרת ראייה כוללת, הקושרת נושאים שונים למערכת מסדירה ומחייבת. מקומה של ראייה זו היא במערכת התכנון הארצית

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

ניהול נגר ככלי להפחתת סיכוני שיטפונות עקב שינוי האקלים

אורי רגב, טל רטנר

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים על ניהול בר-קיימא של אגן היקוות להישען על פתרונות רחבים, לשלב מענה לצורכי האדם והסביבה, ולאפשר התמודדות עם אתגרים מורכבים, כגון השפעות שינוי האקלים

על ניהול בר-קיימא של אגן היקוות להישען על פתרונות רחבים, לשלב מענה לצורכי האדם והסביבה, ולאפשר התמודדות עם אתגרים מורכבים, כגון השפעות שינוי האקלים

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

פרופ' אילן קורן – ראשו בעננים ורגליו על הקרקע

שחר בוקמן

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים פרופ' אילן קורן, מהמחלקה למדעי כדור הארץ וחקר כוכבי הלכת במכון ויצמן למדע, הוא מומחה בעל בשם עולמי בפיזיקה של עננים וגשם. נפגשנו כדי להבין ממנו עד כמה באמת מצבנו חמור בעקבות התחממות כדור הארץ.

פרופ' אילן קורן, מהמחלקה למדעי כדור הארץ וחקר כוכבי הלכת במכון ויצמן למדע, הוא מומחה בעל בשם עולמי בפיזיקה של עננים וגשם. נפגשנו כדי להבין ממנו עד כמה באמת מצבנו חמור בעקבות התחממות כדור הארץ.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

הטבע אמר את דברו

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים משרדי מועצת מחוז ונטו בוונציה הוצפו דקות לאחר דחיית תוכנית למאבק בשינוי האקלים.

משרדי מועצת מחוז ונטו בוונציה הוצפו דקות לאחר דחיית תוכנית למאבק בשינוי האקלים.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

מיזם מזג האוויר

אולאפור אליאסון

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים האומן יצר אשליה של שמש רבת-עוצמה בתוך אולם התצוגה על-ידי שילוב של מסך דסקית חצי מעגלית, תקרת מראות, ערפל מלאכותי ומנורות צהובות. התחממות והתייבשות הן התופעות המרכזיות שאנו בישראל צפויים לחוות עקב משבר האקלים

האומן יצר אשליה של שמש רבת-עוצמה בתוך אולם התצוגה על-ידי שילוב של מסך דסקית חצי מעגלית, תקרת מראות, ערפל מלאכותי ומנורות צהובות. התחממות והתייבשות הן התופעות המרכזיות שאנו בישראל צפויים לחוות עקב משבר האקלים

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

ברכת נשיא המדינה

ראובן (רובי) ריבלין

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בשנים האחרונות מחלחלת ביתר שאת ההבנה שהשינויים שעוברים על כדור הארץ אינם עניין של מה בכך. מדובר בתופעות אמיתיות שמאיימות לשנות ממש את אופיים של חיינו בעולם, וחשוב מכך, את חייהם של ילדינו ונכדינו.

בשנים האחרונות מחלחלת ביתר שאת ההבנה שהשינויים שעוברים על כדור הארץ אינם עניין של מה בכך. מדובר בתופעות אמיתיות שמאיימות לשנות ממש את אופיים של חיינו בעולם, וחשוב מכך, את חייהם של ילדינו ונכדינו.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

סקירת התחזיות לשינוי האקלים הצפוי בישראל

פנחס אלפרט, אסף הוכמן, חופית יצחק-בן-שלום

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בסדרת מחקרים שנערכו לאחרונה נבחנה השפעת עליית ריכוז גזי החממה על שכיחות מערכות מזג האוויר, על אורך עונות השנה ועל ערכי הקיצון של טמפרטורה וגשם באזור מזרח הים התיכון וישראל.

בסדרת מחקרים שנערכו לאחרונה נבחנה השפעת עליית ריכוז גזי החממה על שכיחות מערכות מזג האוויר, על אורך עונות השנה ועל ערכי הקיצון של טמפרטורה וגשם באזור מזרח הים התיכון וישראל.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

תופעות קיצוניות הקשורות להתחממות העולמית וזיקתן לאסונות טבע

ברוך זיו

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים התחממות אינה בהכרח מילה נרדפת להקצנה במזג האוויר, למעט עליית טמפרטורות. ובכל זאת, בשנים האחרונות אירעו ברחבי העולם תופעות מזג אוויר קיצוניות, שגרמו לאסונות טבע וגבו קורבנות קשים בנפש וברכוש.

התחממות אינה בהכרח מילה נרדפת להקצנה במזג האוויר, למעט עליית טמפרטורות. ובכל זאת, בשנים האחרונות אירעו ברחבי העולם תופעות מזג אוויר קיצוניות, שגרמו לאסונות טבע וגבו קורבנות קשים בנפש וברכוש.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

היערכות מדינת ישראל לשינוי האקלים

תמר רביב, אלון זס"ק

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים ביולי 2018 התקבלה החלטת ממשלה להיערכות מדינת ישראל לשינוי האקלים ולקידום תוכנית פעולה לאומית. בהחלטה נקבע כי ישראל תפעל כדי להגביר את המוכנות באמצעות יישום תוכניות פעולה ונקיטת צעדי מדיניות שיקטינו סיכונים וכן יעודדו ניצול הזדמנויות הקשורות לשינוי האקלים והפקת תועלת אפשרית מהן.

ביולי 2018 התקבלה החלטת ממשלה להיערכות מדינת ישראל לשינוי האקלים ולקידום תוכנית פעולה לאומית. בהחלטה נקבע כי ישראל תפעל כדי להגביר את המוכנות באמצעות יישום תוכניות פעולה ונקיטת צעדי מדיניות שיקטינו סיכונים וכן יעודדו ניצול הזדמנויות הקשורות לשינוי האקלים והפקת תועלת אפשרית מהן.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

אסטרטגיה להיערכות לשינוי האקלים – איך קובעים סדרי עדיפויות לפעילויות הממשלה?

רותם שמאי, רון גור, אלון זס"ק

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים ישנן ארבע מגמות אקלימיות מרכזיות הנובעות משינוי האקלים, שצפויות להתרחש בישראל. יהיה פה חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר (עלייה במספר אירועי שיא של משקעים), וגבוה יותר. איך כל זה משפיע על סדרי העדיפויות הלאומית להיערכות לשינוי האקלים?

ישנן ארבע מגמות אקלימיות מרכזיות הנובעות משינוי האקלים, שצפויות להתרחש בישראל. יהיה פה חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר (עלייה במספר אירועי שיא של משקעים), וגבוה יותר. איך כל זה משפיע על סדרי העדיפויות הלאומית להיערכות לשינוי האקלים?

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

השלכות שינוי האקלים על מערכות אקולוגיות בישראל ודרכי היערכות לקראתן

רפי קנט, מיכל שורק

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים המאמר סוקר את ההשפעות הצפויות של שינוי האקלים על המערכות האקולוגיות בישראל, ואת דרכי ההיערכות המוצעות כיום ואת ההשפעה הפוטנציאלית שלהן על המערכות האקולוגיות בישראל.

המאמר סוקר את ההשפעות הצפויות של שינוי האקלים על המערכות האקולוגיות בישראל, ואת דרכי ההיערכות המוצעות כיום ואת ההשפעה הפוטנציאלית שלהן על המערכות האקולוגיות בישראל.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

נטיעת עצים למיתון שינוי האקלים? לא הפתרון עבור ישראל

אלון רוטשילד, אלי חביב

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים במסגרת הניסיון העולמי למתן את שינוי האקלים עולה מעת לעת הרעיון לנטיעה רחבת היקף של יערות כאמצעי לספיחת פחמן מהאטמוספרה. גם בישראל יש המבקשים לקדם ייעור נרחב בטיעון של תרומת הנטיעה למיתון שינוי האקלים. ויש המתנגדים לכך.

במסגרת הניסיון העולמי למתן את שינוי האקלים עולה מעת לעת הרעיון לנטיעה רחבת היקף של יערות כאמצעי לספיחת פחמן מהאטמוספרה. גם בישראל יש המבקשים לקדם ייעור נרחב בטיעון של תרומת הנטיעה למיתון שינוי האקלים. ויש המתנגדים לכך.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

שילוב והרחבה של היער הקיים בתכנון המרחבי ככלים להסתגלות המשק בישראל לשינוי האקלים

אסף קרואני

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בין היער לבין שינוי האקלים שוררים יחסי גומלין מורכבים ומעניינים. מחד גיסא, שינוי האקלים מאתגר את המשך קיומו של היער באזורים רבים בעולם, ומנגד, ליער תפקיד מרכזי גם באִפחוּת ההתחממות העולמית וגם בהסתגלות לשינוי אקלים.

בין היער לבין שינוי האקלים שוררים יחסי גומלין מורכבים ומעניינים. מחד גיסא, שינוי האקלים מאתגר את המשך קיומו של היער באזורים רבים בעולם, ומנגד, ליער תפקיד מרכזי גם באִפחוּת ההתחממות העולמית וגם בהסתגלות לשינוי אקלים.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

שינוי האקלים העולמי ושמירת טבע בישראל

יהושע שקדי

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים קשה עד בלתי אפשרי לחזות את ההשפעות של שינוי האקלים על הטבע הישראלי. ובכל זאת, מה צריך וניתן לעשות כדי להיערך?

קשה עד בלתי אפשרי לחזות את ההשפעות של שינוי האקלים על הטבע הישראלי. ובכל זאת, מה צריך וניתן לעשות כדי להיערך?

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

היערכות חקלאות ישראל לשינוי האקלים

גדעון טופורוב, מרק פרל, צפריר גרינהוט, ענת לוינגרט

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים לשינוי האקלים צפויות השלכות נרחבות עבור חקלאות ישראל, הכוללות שינויים בכמות ובאיכות של התוצרת החקלאית, עלייה בתצרוכת המים אל מול הירידה בזמינותם, התגברות תהליכי הגרעת קרקע, תנודות במועדי זריעה ושתילה, עלייה בהיקף ובעוצמה של פגעים ומזיקים בחקלאות הצומח ובמשקי החי, שינויים בזמינות ובמחיר של מזון לבעלי חיים ועוד.

לשינוי האקלים צפויות השלכות נרחבות עבור חקלאות ישראל, הכוללות שינויים בכמות ובאיכות של התוצרת החקלאית, עלייה בתצרוכת המים אל מול הירידה בזמינותם, התגברות תהליכי הגרעת קרקע, תנודות במועדי זריעה ושתילה, עלייה בהיקף ובעוצמה של פגעים ומזיקים בחקלאות הצומח ובמשקי החי, שינויים בזמינות ובמחיר של מזון לבעלי חיים ועוד.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

חשש לירידה ביעילות הדברת עשבים כימית עקב שינוי תנאי הסביבה

מאור מצרפי

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בשנים האחרונות יש עלייה במספר מקרי כישלונות הדברת עשבים המדווחים על-ידי חקלאים. האם בטמפרטורות גבוהות ובסביבה מועשרת בפחמן דו-חמצני יורדת יעילותם של חומרי הדברה?

בשנים האחרונות יש עלייה במספר מקרי כישלונות הדברת עשבים המדווחים על-ידי חקלאים. האם בטמפרטורות גבוהות ובסביבה מועשרת בפחמן דו-חמצני יורדת יעילותם של חומרי הדברה?

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

השלכות התחממות האקלים על ההפצה והבקרה הביולוגית של מחלות צמחים – שינויים בקצבי ההתפתחות של נשאים

אור קיסר, אסף שדה

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים שינוי האקלים צפוי להשפיע במידה ניכרת על השירותים שמספקות לאדם מערכות חקלאיות, כמו ויסות מחלות ומזיקים, ועל יעילותם של ממשקי בקרה ביולוגית בחקלאות

שינוי האקלים צפוי להשפיע במידה ניכרת על השירותים שמספקות לאדם מערכות חקלאיות, כמו ויסות מחלות ומזיקים, ועל יעילותם של ממשקי בקרה ביולוגית בחקלאות

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

הנזק הכלכלי של משבר האקלים

שירי צמח שמיר

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים המאמר סוקר מספר שאלות: כיצד ניתן להתייחס לשינוי האקלים במונחים כלכליים? מה השפעות משבר האקלים ברמה המאקרו–כלכלית והאם שינוי האקלים פוגע בצמיחה במשקים שונים? כיצד ישתנה המשק הלאומי בעקבות משבר האקלים ומהי השפעתו על מגזרים ספציפיים?

המאמר סוקר מספר שאלות: כיצד ניתן להתייחס לשינוי האקלים במונחים כלכליים? מה השפעות משבר האקלים ברמה המאקרו–כלכלית והאם שינוי האקלים פוגע בצמיחה במשקים שונים? כיצד ישתנה המשק הלאומי בעקבות משבר האקלים ומהי השפעתו על מגזרים ספציפיים?

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

לשלם היום או להפסיד מחר? הזווית הארגונית של שינוי האקלים

גלית קניגסברג

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים על אף היותו של המגזר העסקי שחקן מפתח בעידן שינוי האקלים, תורם מרכזי לפליטות גזי החממה וחשוף להשפעותיו, נושא שינוי האקלים אינו זוכה לתשומת הלב הניהולית שהוא ראוי לה בארגונים עסקיים בישראל.

על אף היותו של המגזר העסקי שחקן מפתח בעידן שינוי האקלים, תורם מרכזי לפליטות גזי החממה וחשוף להשפעותיו, נושא שינוי האקלים אינו זוכה לתשומת הלב הניהולית שהוא ראוי לה בארגונים עסקיים בישראל.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

כיצד ישפיע שינוי האקלים על ענף הביטוח העולמי והישראלי?

אילת דוידוביץ', רוסלנה-רחל פלטניק, מרדכי שכטר, אופירה אילון

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים שינוי האקלים צפוי להעלות משמעותית את היקף תביעות הביטוח עקב נזקים ותמותה, דבר שעשוי להעלות את הוצאות הביטוח של התחומים הרגישים לשינוי האקלים

שינוי האקלים צפוי להעלות משמעותית את היקף תביעות הביטוח עקב נזקים ותמותה, דבר שעשוי להעלות את הוצאות הביטוח של התחומים הרגישים לשינוי האקלים

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

אחריות תאגידית לשינוי אקלים – לקראת קץ עידן העשייה הסביבתית מרצון?

ליעד אורתר

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים המציאות של שינוי האקלים היא מציאות שמחייבת את כל הגורמים הפועלים במערכת, כולל התאגידיים, לבחון מחדש את דפוסי פעולתם ולשנותם בדחיפות

המציאות של שינוי האקלים היא מציאות שמחייבת את כל הגורמים הפועלים במערכת, כולל התאגידיים, לבחון מחדש את דפוסי פעולתם ולשנותם בדחיפות

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

היערכות משק החשמל בישראל למשבר האקלים ולהפחתת פליטות גזי חממה

נורית גל

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים שינוי האקלים מציב אתגר לתכנון ארוך הטווח ולתכנון היומי של משק החשמל בישראל. אם התכנון לא ייעשה בצורה הנכונה, אמינות אספקת החשמל לצרכנים עלולה להיפגע

שינוי האקלים מציב אתגר לתכנון ארוך הטווח ולתכנון היומי של משק החשמל בישראל. אם התכנון לא ייעשה בצורה הנכונה, אמינות אספקת החשמל לצרכנים עלולה להיפגע

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

המעבר למשק דל-פחמן – שעת כושר סביבתית, כלכלית וחברתית לישראל

אביבה שמש

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים הידע והטכנולוגיה המצויים כיום בישראל מספיקים כדי להפוך אותה למדינה מובילה המנהלת משק דל-פליטות, משגשג וגם צודק

הידע והטכנולוגיה המצויים כיום בישראל מספיקים כדי להפוך אותה למדינה מובילה המנהלת משק דל-פליטות, משגשג וגם צודק

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

שותפויות בין קהילות מקומיות למגזר הפרטי כמנגנון לקידום מיזמים לייצור אנרגיה מתחדשת

אברי איתן, גלעד רוזן, ליאור הרמן, איתי פישהנדלר

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים במקומות רבים בעולם מחליפים מתקני אנרגיה מתחדשת, המבוזרים במרחב, את תחנות הכוח הקונבנציונליות הגדולות, המופעלות לרוב על-ידי מונופולים ממשלתיים. התהליך מעמיד באור הזרקורים קהילות מקומיות שבבעלותן קרקעות מתאימות להקמת מתקני ייצור אנרגיה מתחדשת

במקומות רבים בעולם מחליפים מתקני אנרגיה מתחדשת, המבוזרים במרחב, את תחנות הכוח הקונבנציונליות הגדולות, המופעלות לרוב על-ידי מונופולים ממשלתיים. התהליך מעמיד באור הזרקורים קהילות מקומיות שבבעלותן קרקעות מתאימות להקמת מתקני ייצור אנרגיה מתחדשת

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

השפעות שינוי האקלים על בריאות הציבור בישראל – מדע ומדיניות

שלומית פז, מיה נגב, נדב דוידוביץ'

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים שינוי האקלים מוגדר כאתגר הגדול ביותר לבריאות במאה הנוכחית, שכן הוא משפיע על כל ההיבטים של בריאות האדם ברמה האישית וברמת האוכלוסייה

שינוי האקלים מוגדר כאתגר הגדול ביותר לבריאות במאה הנוכחית, שכן הוא משפיע על כל ההיבטים של בריאות האדם ברמה האישית וברמת האוכלוסייה

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

תחלואה בקמפילובקטר ובסלמונלה בישראל, והקשר החיובי בינה לבין טמפרטורת הסביבה

חוה פרץ

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בכל הקשור להיערכות לשינוי האקלים ולחינוך הציבור יש להביא בחשבון את ההשפעה המובהקת של טמפרטורת הסביבה על הסיכון לתחלואה בקמפילובקטר ובסלמונלה — חיידקים הגורמים למחלות זיהומיות מובילות הקשורות למזו

בכל הקשור להיערכות לשינוי האקלים ולחינוך הציבור יש להביא בחשבון את ההשפעה המובהקת של טמפרטורת הסביבה על הסיכון לתחלואה בקמפילובקטר ובסלמונלה — חיידקים הגורמים למחלות זיהומיות מובילות הקשורות למזו

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

תלמידים מעבירים שיעור לפוליטיקאים – משבר האקלים כבר כאן

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

מה שהחל כהפגנת בדד של ילדה בת 15, גרטה ת'ונברג, אל מול הפרלמנט השוודי, בדרישה לפעולה מיידית לנוכח משבר האקלים, סחף אחריו למעלה ממיליון וחצי תלמידים ברחבי העולם, והפך להיות מחאת נוער עולמית הממשיכה לגדול ולהתעצם. המוחים דורשים מהממשלות ברחבי העולם להכריז על מצב חירום אקלימי; לפעול בדחיפות למעבר ייצור כלל האנרגיה ממקורות מתחדשים; להפחית […]

קרא עוד… from תלמידים מעבירים שיעור לפוליטיקאים – משבר האקלים כבר כאן

מה שהחל כהפגנת בדד של ילדה בת 15, גרטה ת'ונברג, אל מול הפרלמנט השוודי, בדרישה לפעולה מיידית לנוכח משבר האקלים, סחף אחריו למעלה ממיליון וחצי תלמידים ברחבי העולם, והפך להיות מחאת נוער עולמית הממשיכה לגדול ולהתעצם. המוחים דורשים מהממשלות ברחבי העולם להכריז על מצב חירום אקלימי; לפעול בדחיפות למעבר ייצור כלל האנרגיה ממקורות מתחדשים; להפחית […]

קרא עוד… from תלמידים מעבירים שיעור לפוליטיקאים – משבר האקלים כבר כאן

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

התוכנית האסטרטגית של האו"ם לייעור

אסף קרואני

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) לאור החשיבות העצומה של היער ותרומתו הישירה והעקיפה לאיכות חיי האוכלוסייה האנושית, הציב האו"ם את שימור שטחי היער בעולם, שיקומם והרחבתם כמטרה ראשונה במעלה

לאור החשיבות העצומה של היער ותרומתו הישירה והעקיפה לאיכות חיי האוכלוסייה האנושית, הציב האו"ם את שימור שטחי היער בעולם, שיקומם והרחבתם כמטרה ראשונה במעלה

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

אופטימית ועקשנית – כריסטיאנה פיגֶרֶס, אדריכלית הסכם האקלים בפריז

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) כריסטיאנה פיגֶרֶס (Christiana Figueres) כיהנה כיו"ר אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים. בתפקיד זה היא הובילה את העולם מתחושת אכזבה קשה בעקבות כישלון ועידת האקלים בקופנהגן, לגיבוש קונצנזוס עולמי רחב שהביא להישג היסטורי בדמות החתימה על הסכם פריז

כריסטיאנה פיגֶרֶס (Christiana Figueres) כיהנה כיו"ר אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים. בתפקיד זה היא הובילה את העולם מתחושת אכזבה קשה בעקבות כישלון ועידת האקלים בקופנהגן, לגיבוש קונצנזוס עולמי רחב שהביא להישג היסטורי בדמות החתימה על הסכם פריז

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

גדילת הגזע אצל עצי שיטה בערבה מתרחשת בתקופת הקיץ החם והיבש – הכיצד?

גדעון וינטרס, דפנה אוני, אפרת שפר, דניס אוטינו, שבתאי כהן, כריסטינה בוגנר, גדעון רגולסקי, אינדירה פאודל, תמיר קליין

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים תמותת עצים בעקבות בצורות היא תופעה שמתגברת בעשורים האחרונים וצפויה להתגבר עוד יותר בשנים הבאות, בייחוד באזורים יבשים. עצים החיים בתנאים צחיחים יכולים לספק מידע רלוונטי על אודות אסטרטגיות לשימוש יעיל במים ועמידות לבצורת

תמותת עצים בעקבות בצורות היא תופעה שמתגברת בעשורים האחרונים וצפויה להתגבר עוד יותר בשנים הבאות, בייחוד באזורים יבשים. עצים החיים בתנאים צחיחים יכולים לספק מידע רלוונטי על אודות אסטרטגיות לשימוש יעיל במים ועמידות לבצורת

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) גשמים כבדים וגאות חריגה בגובהה גרמו להצפת רוב שטחי ונציה בסוף אוקטובר 2018. הצילום משקף מצב תודעה אנושי: ניהול סגנון חיים בזבזני במשאבים תוך התעלמות מתוצאותיו

גשמים כבדים וגאות חריגה בגובהה גרמו להצפת רוב שטחי ונציה בסוף אוקטובר 2018. הצילום משקף מצב תודעה אנושי: ניהול סגנון חיים בזבזני במשאבים תוך התעלמות מתוצאותיו

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

פרט מתוך: פרויקט הקו האדום

דורון גזית

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) באמצעות שרוול אדום ארוך, המדמה את עורק הדם של אמא אדמה, משרטט דורון גזית קווים אדומים על פני מקומות שונים בעולם שנפגעו מהתחממות כדור הארץ ושנהרסו עקב פגיעת האדם בטבע

באמצעות שרוול אדום ארוך, המדמה את עורק הדם של אמא אדמה, משרטט דורון גזית קווים אדומים על פני מקומות שונים בעולם שנפגעו מהתחממות כדור הארץ ושנהרסו עקב פגיעת האדם בטבע

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

ייעור, אקלים ועתיד היערות בישראל

איל רוטנברג, דן יקיר

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) ידוע כי הצומח מושפע מתנאי האקלים, אך האם הצומח משפיע על מערכת האקלים, ואם כן, כיצד? משמעות יחסי הגומלין צומח-אקלים באזורים צחיחים למחצה (semi arid), בדגש על יערות אורנים בישראל, מצויה במוקד סקירה זו

ידוע כי הצומח מושפע מתנאי האקלים, אך האם הצומח משפיע על מערכת האקלים, ואם כן, כיצד? משמעות יחסי הגומלין צומח-אקלים באזורים צחיחים למחצה (semi arid), בדגש על יערות אורנים בישראל, מצויה במוקד סקירה זו

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

ריאיון עם פרופ' וואטר בוצן (Wouter Botzen), חוקר כלכלה של שינוי אקלים ואסונות טבע

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

השפעת שינוי האקלים על משטר המשקעים ועל המשטר ההידרולוגי במזרח הים התיכון ובישראל

אפרת מורין

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) האם רצף הבצורות של השנים האחרונות והתייבשות מעיינות ונחלים מצד אחד, ואירועי גשם בעוצמה רבה שאנו חווים לאחרונה מצד שני, קשורים למגמה העולמית של שינוי האקלים?

האם רצף הבצורות של השנים האחרונות והתייבשות מעיינות ונחלים מצד אחד, ואירועי גשם בעוצמה רבה שאנו חווים לאחרונה מצד שני, קשורים למגמה העולמית של שינוי האקלים?

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

סיכום ומשמעויות לפרק א: משמעות השפעותיו של שינוי האקלים

יורם אבנימלך

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים אם לא יימצא פתרון לשינויי האקלים והמחסור במים, מיליוני אנשים בעולם, לא רחוק מגבולות מדינת ישראל, ייאלצו לנדוד ולחפש מקלט כדי לא למות בגלל רעב, צמא או הצפה ויהפכו לפליטי בצורת

אם לא יימצא פתרון לשינויי האקלים והמחסור במים, מיליוני אנשים בעולם, לא רחוק מגבולות מדינת ישראל, ייאלצו לנדוד ולחפש מקלט כדי לא למות בגלל רעב, צמא או הצפה ויהפכו לפליטי בצורת

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

שינוי האקלים ומשבר המים במזרח התיכון – מפסימיות לפרגמטיות

ארנון סופר, אנטון ברקובסקי

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים המאמר דן במשמעות הגיאופוליטית של שינוי האקלים במזרח התיכון, שתרם למשבר המים באזור. יידונו כאן בעיקר המשברים באגני הנילוס, הפרת והחידקל, בדגש על סוריה, עיראק ומצרים

המאמר דן במשמעות הגיאופוליטית של שינוי האקלים במזרח התיכון, שתרם למשבר המים באזור. יידונו כאן בעיקר המשברים באגני הנילוס, הפרת והחידקל, בדגש על סוריה, עיראק ומצרים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

המצב ההידרולוגי באגן הכינרת – מגמות נצפות וחזויות על בסיס מודלים הידרו-אקלימיים

עמיר גבעתי, עדי טל

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים מחקר זה מציג ניתוח של מאזני המים באגן הכינרת: מגמות של שפיעות טבעיות במקורות הירדן והשפעת ההפקה של מים עיליים ומי תהום על הזרימות בירדן ועל נפחי המים הזמינים בכינרת. נוסף על כך, בוצע ניתוח של הזרימות החזויות בירדן ונפחי המים הזמינים שצפויים להתקבל בכינרת בעשורים הבאים של המאה ה-21

מחקר זה מציג ניתוח של מאזני המים באגן הכינרת: מגמות של שפיעות טבעיות במקורות הירדן והשפעת ההפקה של מים עיליים ומי תהום על הזרימות בירדן ועל נפחי המים הזמינים בכינרת. נוסף על כך, בוצע ניתוח של הזרימות החזויות בירדן ונפחי המים הזמינים שצפויים להתקבל בכינרת בעשורים הבאים של המאה ה-21

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

המלצה למדיניות ולעקרונות של התרעה על צונאמי בישראל

עמוס סלמון, סרג'יו דב רוזן, יפים גיטרמן, אמיר יהב, שלום בן אריה, יוסי דבוטון, דלית דובר, מיכאל ואטנמכר, טוביה מילוא

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) מענה לאירוע צונאמי דורש היערכות מקצה לקצה, מרגע היווצרותו ועד לתגובת אחרון האזרחים שעלולים להיפגע ממנו. בשל היקפו האפשרי של האירוע נערכות אליו מדינות מבעוד מועד תוך הנחיית הציבור ובעלי התפקידים בחוף כיצד להגיב בזמן אמת, ובונות תכנית לשיקום במקרה הצורך

מענה לאירוע צונאמי דורש היערכות מקצה לקצה, מרגע היווצרותו ועד לתגובת אחרון האזרחים שעלולים להיפגע ממנו. בשל היקפו האפשרי של האירוע נערכות אליו מדינות מבעוד מועד תוך הנחיית הציבור ובעלי התפקידים בחוף כיצד להגיב בזמן אמת, ובונות תכנית לשיקום במקרה הצורך

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

ביומימטיקה – טכנולוגיות סביבתיות פורצות דרך

יעל הלפמן כהן, שלומציון שן, עזרא אורלובסקי

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) ביומימטיקה, חיקוי פתרונות הטבע, היא תחום דעת בצמיחה בעולם האקדמי והתעשייתי, ומזוהה כמנוע לחדשנות סביבתית. בידיעה זו נסקור שתי טכנולוגיות ביומימטיות מבטיחות המפותחות בימים אלה בארץ

ביומימטיקה, חיקוי פתרונות הטבע, היא תחום דעת בצמיחה בעולם האקדמי והתעשייתי, ומזוהה כמנוע לחדשנות סביבתית. בידיעה זו נסקור שתי טכנולוגיות ביומימטיות מבטיחות המפותחות בימים אלה בארץ

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

חשבונאות פחמן חוצת גבולות – פליטות גזי חממה כתוצאה מיבוא מוצרים לישראל

דור פרידמן, מידד קיסינגר

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) המונח "דליפת פחמן" (carbon leakage) מתאר תהליך של פליטת גזי חממה במדינות שאינן מחויבות ליעדי הפחתה, בעת ייצור מוצרי יצוא עבור מדינות שמחויבות ליעדים הללו

המונח "דליפת פחמן" (carbon leakage) מתאר תהליך של פליטת גזי חממה במדינות שאינן מחויבות ליעדי הפחתה, בעת ייצור מוצרי יצוא עבור מדינות שמחויבות ליעדים הללו

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

אתגר החיים בעיר באפס פליטות פחמן

מאירה הנסון, רן רביב

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית יצירה של קהילות מקיימות לא עולה יותר כסף. היא עולה בזמן ובאנרגיה שהיזמים נדרשים להשקיע, בשינוי אופן ההתנהלות של הדברים ובמניעת נסיגה ל'עסקים כרגיל'

יצירה של קהילות מקיימות לא עולה יותר כסף. היא עולה בזמן ובאנרגיה שהיזמים נדרשים להשקיע, בשינוי אופן ההתנהלות של הדברים ובמניעת נסיגה ל'עסקים כרגיל'

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

השפעת הרכב הצמחייה על קצב קיבוע פחמן בגגות ירוקים

הראל אגרא, תמיר קליין, עמיאל וסל, ג'יונג'יבר קדס, ליאון בלאושטיין

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית גגות ירוקים הם גגות שיש עליהם שכבת מצע גידול וצמחייה. בשנים האחרונות נאסף מידע רב על תרומתם במגוון היבטים: בידוד תרמי של הבניינים וחיסכון באנרגיה; ספיגה וסיוע בניקוז של מי גשמים; תרומה למגוון הביולוגי ועוד

גגות ירוקים הם גגות שיש עליהם שכבת מצע גידול וצמחייה. בשנים האחרונות נאסף מידע רב על תרומתם במגוון היבטים: בידוד תרמי של הבניינים וחיסכון באנרגיה; ספיגה וסיוע בניקוז של מי גשמים; תרומה למגוון הביולוגי ועוד

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

אליה וקוץ בה – הגזים הידידותיים לאוזון תורמים להתחממות העולמית

מיכאל גרבר

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) לאור ההצלחה המרשימה של פרוטוקול מונטריאול בהפסקת השימוש ב-CFCs וב-HCFCs, מדינות העולם פועלות עכשיו להכניס תיקון בפרוטוקול מונטריאול, שיאפשר לטפל בהפחתת השימוש ב-HFCs במסגרתו, כך שיהווה פעולה תומכת לפעולות המתבצעות במסגרת אמנת האקלים

לאור ההצלחה המרשימה של פרוטוקול מונטריאול בהפסקת השימוש ב-CFCs וב-HCFCs, מדינות העולם פועלות עכשיו להכניס תיקון בפרוטוקול מונטריאול, שיאפשר לטפל בהפחתת השימוש ב-HFCs במסגרתו, כך שיהווה פעולה תומכת לפעולות המתבצעות במסגרת אמנת האקלים

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

היערכות אקולוגית – שימוש במערכות אקולוגיות ככלי להיערכות לשינוי האקלים בישראל

מירי צלוק

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) מערכות אקולוגיות הן הבסיס לקיום האדם ולהישרדותו, והן מספקות לאדם שירותים חיוניים רבים. מערכות אקולוגיות התפתחו במהלך האבולוציה כך שהן עמידות לשינויים. לכן, לשימוש באקולוגיה בהיערכות לשינוי האקלים יש יתרון כפול- שימור הסביבה הטבעית ועמידות בפני נזקי שינוי האקלים

מערכות אקולוגיות הן הבסיס לקיום האדם ולהישרדותו, והן מספקות לאדם שירותים חיוניים רבים. מערכות אקולוגיות התפתחו במהלך האבולוציה כך שהן עמידות לשינויים. לכן, לשימוש באקולוגיה בהיערכות לשינוי האקלים יש יתרון כפול- שימור הסביבה הטבעית ועמידות בפני נזקי שינוי האקלים

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

שרידות יער אורנים על גבול המדבר בעקבות שנות בצורת קיצונית

יקיר פרייזלר, אייל רוטנברג, ניר הר, יצחק משה, שמואל ספרינצין, ז'וזה גרינצוויג, דן יקיר

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) תמותת עצים נרחבת נצפתה בקיץ 2010 ביער יתיר. תבנית התמותה הובילה למחקר השוואתי ביער בין החלקה והעץ לשם זיהוי הגורמים המסבירים תופעה זו. מהמחקר עולה כי לתנאי בית הגידול ישנה חשיבות גדולה לשרידות העצים בתנאי יובש. בית הגידול המיטבי מאפשר שימור של לחות הקרקע, וכתוצאה מכך, את צבירת הביומסה ההכרחית לשרידות העץ

תמותת עצים נרחבת נצפתה בקיץ 2010 ביער יתיר. תבנית התמותה הובילה למחקר השוואתי ביער בין החלקה והעץ לשם זיהוי הגורמים המסבירים תופעה זו. מהמחקר עולה כי לתנאי בית הגידול ישנה חשיבות גדולה לשרידות העצים בתנאי יובש. בית הגידול המיטבי מאפשר שימור של לחות הקרקע, וכתוצאה מכך, את צבירת הביומסה ההכרחית לשרידות העץ

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

שקועים בשינה במיטה בוערת – חסמים פסיכולוגיים בתפיסת חומרת האיום הטמון בהתחממות העולמית

נורית כרמי

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) ישנה הסכמה גורפת בקרב מדענים כי ההתחממות העולמית מהווה איום על חייהן ועל רווחתן של אוכלוסיות רבות. אחד הגורמים המשפיעים על התגובה לאיומים הוא האופן שבו הם נתפסים. על כן, יש חשיבות רבה להבנת המאפיינים של איום זה, שעשויים להסביר את הערכת החסר של חומרתו

ישנה הסכמה גורפת בקרב מדענים כי ההתחממות העולמית מהווה איום על חייהן ועל רווחתן של אוכלוסיות רבות. אחד הגורמים המשפיעים על התגובה לאיומים הוא האופן שבו הם נתפסים. על כן, יש חשיבות רבה להבנת המאפיינים של איום זה, שעשויים להסביר את הערכת החסר של חומרתו

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

שחר בוקמן

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) לקראת סוף שנת 2015 נשאנו כולנו את עינינו לפריז. בירת ערכי החירות, השוויון והאחווה, שספגה מתקפת טרור נפשעת ברחובותיה, אירחה כשבועיים לאחר מכן את ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים

לקראת סוף שנת 2015 נשאנו כולנו את עינינו לפריז. בירת ערכי החירות, השוויון והאחווה, שספגה מתקפת טרור נפשעת ברחובותיה, אירחה כשבועיים לאחר מכן את ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

שיטות פיזיולוגיות לקביעת עמידות של עצי אלון התבור וצאצאיהם ליובש

היא-לי בונפיל, שמעון לביא, בני אבידן, סוהיל זיידן, אביב אייזנבנד, יאיר מני, יוסי יניב, איריס ביטון, רוני וולך, מנחם מושליון, גיורא בן-ארי

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) בעקבות תחזיות אקלים המנבאות שינויים בתדירות המשקעים ופריסתם והתחממות, ובעקבות דיווחים על אודות התייבשות עצי יער בארץ ובעולם, גובר הצורך בהבנת מנגנוני הישרדות של עצים ביובש ובמציאת טיפוסים עמידים ליובש

בעקבות תחזיות אקלים המנבאות שינויים בתדירות המשקעים ופריסתם והתחממות, ובעקבות דיווחים על אודות התייבשות עצי יער בארץ ובעולם, גובר הצורך בהבנת מנגנוני הישרדות של עצים ביובש ובמציאת טיפוסים עמידים ליובש

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

הסכם פריז להפחתת פליטות גזי החממה – אתגרי ניהול משאב משותף השייך לכלל האנושות

דב חנין, סיניה נתניהו, דניאל מישורי, סמדר נוי (קניון), מיכאל גרבר, אוהד קרני

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) מדור זה של שולחן הדיונים נכתב בשבועות ובימים שלפני ועידת האקלים בפריז - COP21. הציפייה, שהפעם יצליחו הצדדים הרבים לחתום על הסכם היסטורי לצמצום פליטות גזי חממה, קיבלה זריקת עידוד מההצלחה חסרת התקדים של תהליך ההכנה לוועידה

מדור זה של שולחן הדיונים נכתב בשבועות ובימים שלפני ועידת האקלים בפריז - COP21. הציפייה, שהפעם יצליחו הצדדים הרבים לחתום על הסכם היסטורי לצמצום פליטות גזי חממה, קיבלה זריקת עידוד מההצלחה חסרת התקדים של תהליך ההכנה לוועידה

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

יוזמות לשינוי מלמטה לא יביאו למפנה אקלימי

דב חנין

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) לצערי, ועידת פריז לא מסמנת את נקודת המפנה בהתמודדות העולמית עם שינוי האקלים. אנחנו דוחים את ההגעה אליה עוד ועוד, אך בעצם דחייתה, אנו גורמים לה להיות הרבה יותר דרמטית

לצערי, ועידת פריז לא מסמנת את נקודת המפנה בהתמודדות העולמית עם שינוי האקלים. אנחנו דוחים את ההגעה אליה עוד ועוד, אך בעצם דחייתה, אנו גורמים לה להיות הרבה יותר דרמטית

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

האטמוספרה כנחלת הכלל: לקראת ועידת פריז

דניאל מישורי, סמדר נוי (קניון)

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) הרעיון של "תקציב פחמן" גלובלי מחייב, שייגזרו ממנו הקצאות פחמן למדינות השונות באופן הוגן, לא יתקבל בוועידת פריז. אי לכך, גם אין צפי לגבי השלכות של החלטות הוועידה על הצדק החלוקתי ועל זכויות הציבור בנחלת הכלל של האקלים

הרעיון של "תקציב פחמן" גלובלי מחייב, שייגזרו ממנו הקצאות פחמן למדינות השונות באופן הוגן, לא יתקבל בוועידת פריז. אי לכך, גם אין צפי לגבי השלכות של החלטות הוועידה על הצדק החלוקתי ועל זכויות הציבור בנחלת הכלל של האקלים

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

היבטים שונים בהפקת ביו-אתנול ממָקרו-אצות בישראל

אלוארו ישראל, אהרון גדנקן, מרדכי שכטר, אביגדור אבלסון, שירי צמח שמיר, ליאור קורזן, נמרוד קרופניק, אנדי קרי, יואב פלד

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה מחקר בין-תחומי מקיף וייחודי המתבצע בישראל מצביע על היתכנות יישומית וכלכלית להפקת ביו-אתנול מאצות ימיות. מאמר זה סוקר היבטים שונים של הפקת ביו-אתנול ממָקרו-אצות, ומציג תוצאות ניתוח עלות-תועלת להפקתו, שבוצע עבור תרחיש שמשלב מערכות גידול דגים

מחקר בין-תחומי מקיף וייחודי המתבצע בישראל מצביע על היתכנות יישומית וכלכלית להפקת ביו-אתנול מאצות ימיות. מאמר זה סוקר היבטים שונים של הפקת ביו-אתנול ממָקרו-אצות, ומציג תוצאות ניתוח עלות-תועלת להפקתו, שבוצע עבור תרחיש שמשלב מערכות גידול דגים

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

שחר בוקמן, ברכה חלף

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה בעוד העולם ממתין לוועידת האקלים שתתקיים השנה בפריז, כמות הנפט המופק בעולם ממשיכה לעלות, והשפעותיו האקלימיות והסביבתיות מחריפות. בעוד צמצום שרפת הפחם בתחנות הכוח כבר נראה באופק בדמות ייצור חשמל ממקורות מתחדשים, הרי שתחליף לשרפת דלקים נוזליים מחייב פיתוח תחליפי דלקים

בעוד העולם ממתין לוועידת האקלים שתתקיים השנה בפריז, כמות הנפט המופק בעולם ממשיכה לעלות, והשפעותיו האקלימיות והסביבתיות מחריפות. בעוד צמצום שרפת הפחם בתחנות הכוח כבר נראה באופק בדמות ייצור חשמל ממקורות מתחדשים, הרי שתחליף לשרפת דלקים נוזליים מחייב פיתוח תחליפי דלקים

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

דלק חלופי מבוסס חנקן לאחסון כימי בר-קיימא של מימן

אלון גרינברג דנה, אורן אלישב, גנדי שטר, גדעון גרדר

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה מגמת המעבר לאנרגיות מתחדשות והפחתת השימוש בדלקי מחצבים חייבת להיתמך בטכנולוגיות מתאימות לאחסון ולשינוע של האנרגיה לזמנים ולמקומות שהיא אינה זמינה בהם. אחת הדרכים המבטיחות לאחסון אנרגיה היא ייצור דלק חלופי

מגמת המעבר לאנרגיות מתחדשות והפחתת השימוש בדלקי מחצבים חייבת להיתמך בטכנולוגיות מתאימות לאחסון ולשינוע של האנרגיה לזמנים ולמקומות שהיא אינה זמינה בהם. אחת הדרכים המבטיחות לאחסון אנרגיה היא ייצור דלק חלופי

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

מי מפחד ממדע?

חנוך אילסר

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) המדע הסביבתי המאורגן והממוסד נמצא תחת מתקפה, שמגיעה מכיוונים שונים ולעתים מנוגדים. מה יכול לעשות הציבור, ומה חייבים לעשות המדענים כדי לנצח במערכה הזאת?

המדע הסביבתי המאורגן והממוסד נמצא תחת מתקפה, שמגיעה מכיוונים שונים ולעתים מנוגדים. מה יכול לעשות הציבור, ומה חייבים לעשות המדענים כדי לנצח במערכה הזאת?

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

שרפת יער

Alexandros Vlachos

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) תושבים מוצאים מפלט בחוף מפני שרפת יער. האי כיוס, יוון, 18.8.2012. שינוי האקלים הצפוי יגרום להתגברות הסכנה לשרפות באזורים רבים בעולם. אגן הים התיכון הוא בין האזורים הרגישים ביותר לשינוי זה

תושבים מוצאים מפלט בחוף מפני שרפת יער. האי כיוס, יוון, 18.8.2012. שינוי האקלים הצפוי יגרום להתגברות הסכנה לשרפות באזורים רבים בעולם. אגן הים התיכון הוא בין האזורים הרגישים ביותר לשינוי זה

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

אנרגיית רוח בישראל – חשיבותה, הפוטנציאל להפקתה והדילמה הסביבתית

יעל כהן-פארן

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) חשיבה יצירתית על פתרונות תביא למציאת שביל הזהב בין ייצור אנרגיה ממקור מתחדש איכותי כמו הרוח, לבין שמירה על ערכי טבע. מציאת שביל הזהב אינה מובנת מאליה, וצריכים להירתם אליה המאסדר, גורמי שמירת הטבע והיזמים

חשיבה יצירתית על פתרונות תביא למציאת שביל הזהב בין ייצור אנרגיה ממקור מתחדש איכותי כמו הרוח, לבין שמירה על ערכי טבע. מציאת שביל הזהב אינה מובנת מאליה, וצריכים להירתם אליה המאסדר, גורמי שמירת הטבע והיזמים

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

הגג של השכן ירוק יותר

שרון מרק, שי לוי

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) כדי למתן את תופעות הלוואי הסביבתיות של משטחים עירוניים אטומים וכהים החלו לאחרונה ערים, מדינות ומוסדות ממשלתיים בארה״ב להחליף גגות שחורים בגגות לבנים או בגגות ירוקים

כדי למתן את תופעות הלוואי הסביבתיות של משטחים עירוניים אטומים וכהים החלו לאחרונה ערים, מדינות ומוסדות ממשלתיים בארה״ב להחליף גגות שחורים בגגות לבנים או בגגות ירוקים

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

איפכא מסתברא – שני פנים לעלייה של הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה: השפעה מתונה על טמפרטורת כדור הארץ והשפעה חיובית על הצומח, בייחוד באזורים שחונים

יוסף גיל, ניר שביב

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) מספר קטן של מדענים בעולם וגם בארץ חולק על הטענה כי שינויי האקלים ברורים ותמיד מזיקים, ושהם נגרמים בלעדית מפעילות האדם. הכותבים טוענים כי ערעורם על הקונצנזוס גורם לעתים לביקורת לא הוגנת כלפיהם

מספר קטן של מדענים בעולם וגם בארץ חולק על הטענה כי שינויי האקלים ברורים ותמיד מזיקים, ושהם נגרמים בלעדית מפעילות האדם. הכותבים טוענים כי ערעורם על הקונצנזוס גורם לעתים לביקורת לא הוגנת כלפיהם

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

אדרבא – תגובה למאמר הדעה 'איפכא מסתברא'

דוד ברודאי, יוחאי כרמל, דן יקיר

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) ההכרה בתרומה אנושית לשינויי האקלים מעלה שאלה פילוסופית מהותית הקשורה למוסר. המין האנושי מחולל השפעות אקלימיות בקנה מידה עולמי, ולכן, יש תוקף לדרישה שהאדם יישא באחריות למעשיו וישאיר לדורות הבאים אחריו עולם ראוי

ההכרה בתרומה אנושית לשינויי האקלים מעלה שאלה פילוסופית מהותית הקשורה למוסר. המין האנושי מחולל השפעות אקלימיות בקנה מידה עולמי, ולכן, יש תוקף לדרישה שהאדם יישא באחריות למעשיו וישאיר לדורות הבאים אחריו עולם ראוי

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

המדבור – בעיה מקומית וסיכונים עולמיים

אוריאל ספריאל

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) המונח "מדבור" אינו מתייחס לתהליך האקלימי הטבעי של יצירת מדבריות, אלא למצב מתמשך של יצרנות ביולוגית נמוכה מזו שהקרקע והאקלים מאפשרים, שנובע מפעילות אנושית. זה ביטוי קיצוני של תהליך שנקרא הגרעת הקרקע, שבו פוריות הקרקע פוחתת כאשר הקרקע נסחפת בעקבות פגיעה בתכסית הצומח שלה

המונח "מדבור" אינו מתייחס לתהליך האקלימי הטבעי של יצירת מדבריות, אלא למצב מתמשך של יצרנות ביולוגית נמוכה מזו שהקרקע והאקלים מאפשרים, שנובע מפעילות אנושית. זה ביטוי קיצוני של תהליך שנקרא הגרעת הקרקע, שבו פוריות הקרקע פוחתת כאשר הקרקע נסחפת בעקבות פגיעה בתכסית הצומח שלה

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

האיומים על המגוון הביולוגי בישראל בעידן של שינוי אקלים – קריאה להקמת מרכז לאומי לחקר שינוי האקלים בישראל

עפרי גבאי, מרסלו שטרנברג, דרור אנג’ל, אורית ברנע, מנחם גורן, אביטל גזית, שריג גפני, ז'וזה גרינצוויג, ירון הרשקוביץ, תמר זהרי, יורם יום-טוב, אלוארו ישראל, דנה מילשטיין, גיל רילוב, יוסף שטיינברגר

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) מאמר זה מתאר את ההשפעות האפשריות של שינוי האקלים על המגוון הביולוגי בישראל והמלצות ראשוניות להיערכות לקראתו. 103 מומחים תרמו באופן ישיר ועקיף לסקירה, ומכאן עולה קריאתם להקמת מרכז לאומי לחקר שינוי האקלים בישראל

מאמר זה מתאר את ההשפעות האפשריות של שינוי האקלים על המגוון הביולוגי בישראל והמלצות ראשוניות להיערכות לקראתו. 103 מומחים תרמו באופן ישיר ועקיף לסקירה, ומכאן עולה קריאתם להקמת מרכז לאומי לחקר שינוי האקלים בישראל

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

מבט ישראלי על שינויי מפלס הים

מיכה קליין, מיכל לייכטר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון תחזיות עתידיות של גובה פני הים מספקות כלי שבאמצעותו יכולים מתכננים ומקבלי החלטות להיערך לעליית מפלס פני הים. יש להביא בחשבון את ההשפעות של ההתחממות הגלובלית וכן את השפעות הפעילות אנושית ותהליכי הפיתוח

תחזיות עתידיות של גובה פני הים מספקות כלי שבאמצעותו יכולים מתכננים ומקבלי החלטות להיערך לעליית מפלס פני הים. יש להביא בחשבון את ההשפעות של ההתחממות הגלובלית וכן את השפעות הפעילות אנושית ותהליכי הפיתוח

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הגורמים הסביבתיים המעודדים את תהליך ההתבססות של קדחת מערב הנילוס באזורים חדשים

שלומית פז

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) ניתן לראות יותר התפרצויות של קדחת מערב הנילוס באזורים גאוגרפיים חדשים. יש להביא בחשבון שגורמים סביבתיים מגוונים משפיעים על כך, ויש לחקור אותם כדי להיערך בהתאם

ניתן לראות יותר התפרצויות של קדחת מערב הנילוס באזורים גאוגרפיים חדשים. יש להביא בחשבון שגורמים סביבתיים מגוונים משפיעים על כך, ויש לחקור אותם כדי להיערך בהתאם

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

הגות סביבתית מוסלמית מול עשייה – טורקיה כדוגמה

מירי שפר-מוסנזון

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) חשיבה סביבתית-טורקית וכן פעילות סביבתית מושפעות משני מקורות שונים בתכלית: מערביים-ליברליים מצד אחד ואסלאמיים על-מדינתיים מהצד השני – המקורות המנוגדים משתלבים לעתים לכדי דפוס מקורי

חשיבה סביבתית-טורקית וכן פעילות סביבתית מושפעות משני מקורות שונים בתכלית: מערביים-ליברליים מצד אחד ואסלאמיים על-מדינתיים מהצד השני – המקורות המנוגדים משתלבים לעתים לכדי דפוס מקורי

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

תקשורת סביבתית והזירה הציבורית

מרב כץ-קמחי

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) בחקר התקשורת הסביבתית נבחנות פעולות תקשורתיות בנושאי סביבה – החל בסיקור קמפיינים, דרך סרטי קולנוע וכלה בשיתוף הציבור ובפתרון סכסוכים

בחקר התקשורת הסביבתית נבחנות פעולות תקשורתיות בנושאי סביבה – החל בסיקור קמפיינים, דרך סרטי קולנוע וכלה בשיתוף הציבור ובפתרון סכסוכים

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

Sunflowers

דורנית’ דוהרטי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה תמונות המחברות בין סוגיות פילוסופיות-אקולוגיות-מדעיות לשאלות פיוטיות ביחס לחיים, לזמן ולסקלות גודל

תמונות המחברות בין סוגיות פילוסופיות-אקולוגיות-מדעיות לשאלות פיוטיות ביחס לחיים, לזמן ולסקלות גודל

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

נציבות הדורות הבאים – המאבק עדיין לא הסתיים

נאור ירושלמי, מאיה קרבטרי

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) המאבק על נציבות הדורות הבאים נסב סביב תפיסות בסיסיות לגבי מהותה של הדמוקרטיה הישראלית, והוא כרוך בפער שבין דמוקרטיה פורמלית לבין דמוקרטיה מהותית

המאבק על נציבות הדורות הבאים נסב סביב תפיסות בסיסיות לגבי מהותה של הדמוקרטיה הישראלית, והוא כרוך בפער שבין דמוקרטיה פורמלית לבין דמוקרטיה מהותית

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

שתי צלעות המלבן – התנועה הסביבתית ופיצוץ אוכלוסין

אלון טל

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) הגיע הזמן שהתנועה הסביבתית תתחיל לפעול במרץ לצמצום משמעותי של שני הממדים המשפיעים על המשבר האקולוגי – גידול אוכלוסין וצריכת יתר

הגיע הזמן שהתנועה הסביבתית תתחיל לפעול במרץ לצמצום משמעותי של שני הממדים המשפיעים על המשבר האקולוגי – גידול אוכלוסין וצריכת יתר

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

סיכום ומשמעויות

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

בבסיס המשבר האקולוגי המודרני עומד הגידול הדמוגרפי. בשולחן הדיונים הבאנו מספר מצומצם של דוגמאות למשבר ה'אקו-דמוגרפי' בישראל, ומהן עלו הנקודות הבולטות הבאות: א. העלויות החיצוניות הכלכליות הנובעות מהגידול בצפיפות האוכלוסייה, מקרבות את החברה בישראל למצב שבו היא לא תוכל לשאת את השפעות גידול האוכלוסין; ב. פתרונות טכנולוגיים ומדיניות המגבילה פעילויות מזהמות יכולים לצמצם השפעה סביבתית, […]

קרא עוד… from סיכום ומשמעויות

בבסיס המשבר האקולוגי המודרני עומד הגידול הדמוגרפי. בשולחן הדיונים הבאנו מספר מצומצם של דוגמאות למשבר ה'אקו-דמוגרפי' בישראל, ומהן עלו הנקודות הבולטות הבאות: א. העלויות החיצוניות הכלכליות הנובעות מהגידול בצפיפות האוכלוסייה, מקרבות את החברה בישראל למצב שבו היא לא תוכל לשאת את השפעות גידול האוכלוסין; ב. פתרונות טכנולוגיים ומדיניות המגבילה פעילויות מזהמות יכולים לצמצם השפעה סביבתית, […]

קרא עוד… from סיכום ומשמעויות

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

ביטול נציבות הדורות הבאים – בין פוליטיקה לאתיקה

גיל דרור

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) מוסד נציבות הדורות הבאים היה פריצת דרך מחשבתית ומסגרת פעולה חדשה ליצירת חקיקה בת-קיימא, שתאפשר המשך של פיתוח וצמיחה תוך שמירה על משאבים מספיקים לדורות הבאים. התערבות בהליך החקיקה ועיכוב יוזמות פרלמנטריות גרמו בסופו של דבר לביטול מוסד הנציבות.

מוסד נציבות הדורות הבאים היה פריצת דרך מחשבתית ומסגרת פעולה חדשה ליצירת חקיקה בת-קיימא, שתאפשר המשך של פיתוח וצמיחה תוך שמירה על משאבים מספיקים לדורות הבאים. התערבות בהליך החקיקה ועיכוב יוזמות פרלמנטריות גרמו בסופו של דבר לביטול מוסד הנציבות.

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

שאלות המחקר החשובות למדיניות שמירת הטבע והמגוון הביולוגי וסריקת אופקים

סלעית קרק, נעם לוין, אורי שיינס

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) פרויקט שמטרתו זיהוי ואפיון של שאלות מחקר חשובות, שמתן תשובה להן יסייע באופן היעיל ביותר לשמירת הטבע והמגוון הביולוגי בישראל

פרויקט שמטרתו זיהוי ואפיון של שאלות מחקר חשובות, שמתן תשובה להן יסייע באופן היעיל ביותר לשמירת הטבע והמגוון הביולוגי בישראל

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

שינויים בגודל האוכלוסייה של טחבן המדבר כסמן להשפעת שינויים במשטר הגשמים על מערכות אקולוגיות בנגב

יגאל גרנות, סול ברנד, משה שחק

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) יש קשר בין השינוי במשטר הגשמים באזור הר הנגב לבין הצניחה בגודל אוכלוסיית טחבן המדבר שם. המשך המגמה של ירידה בכמות הגשמים ועלייה בתדירות הבצורות עלול להביא לפגיעה באוכלוסיית טחבן המדבר, לעלייה במליחות הקרקע, וכתוצאה מכך גם להפחתת פוריות המערכת האקולוגית

יש קשר בין השינוי במשטר הגשמים באזור הר הנגב לבין הצניחה בגודל אוכלוסיית טחבן המדבר שם. המשך המגמה של ירידה בכמות הגשמים ועלייה בתדירות הבצורות עלול להביא לפגיעה באוכלוסיית טחבן המדבר, לעלייה במליחות הקרקע, וכתוצאה מכך גם להפחתת פוריות המערכת האקולוגית

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

השפעת רצף של בצורות בצפון הנגב על תכונות הקרקע ועל תמותת הצומח

אלי צעדי, יוני שיר, זאב רונן, עלי נג'ידאת

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב במערכות אקולוגיות מדבריות אירועי הגשם קובעים את קצב פירוק החומר האורגני ואת מחזורי הנוטריינטים. במחקר זה נבדקו ההשפעות והקשר בין הבצורות ותמותה נרחבת של מיני השיחים השולטים באזור על התכונות הכימיות של הקרקע, ובפרט השינויים במחזור החנקן

במערכות אקולוגיות מדבריות אירועי הגשם קובעים את קצב פירוק החומר האורגני ואת מחזורי הנוטריינטים. במחקר זה נבדקו ההשפעות והקשר בין הבצורות ותמותה נרחבת של מיני השיחים השולטים באזור על התכונות הכימיות של הקרקע, ובפרט השינויים במחזור החנקן

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

גידול מיני אשל נבחרים בתנאי מדבר לשם ייצור ביומסה

ישראל אורן, צ'ינגיז אלקפרוב, תמר עילם, אביה זילברשטיין, עמרם אשל

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב אחד מהפתרונות שהוצעו כדי להתמודד עם ההשלכות הסביבתיות של שימוש בדלקי מחצבים היה לעבור לשימוש בביומסה צמחית. אשל הוא עץ שיכול להיות עמיד בתנאי מדבר ומים מליחים, והמחקר המתואר כאן בחן את התאמתם של מיני אשל נבחרים לגידול ביומסה לשם הפקת אנרגיה ואת ההשלכות הסביבתיות

אחד מהפתרונות שהוצעו כדי להתמודד עם ההשלכות הסביבתיות של שימוש בדלקי מחצבים היה לעבור לשימוש בביומסה צמחית. אשל הוא עץ שיכול להיות עמיד בתנאי מדבר ומים מליחים, והמחקר המתואר כאן בחן את התאמתם של מיני אשל נבחרים לגידול ביומסה לשם הפקת אנרגיה ואת ההשלכות הסביבתיות

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

תנודות בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות – האם עדות לשינוי באקלים?

הדס סערוני, ברוך זיו, רואי פרגמנט, נעם חלפון, אבנר פורשפן, איזבלה אוסטינסקי-צדקי

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב ישראל ממוקמת באזור גבול אקלימי, בין האקלים הים תיכוני והאקלים הצחיח למחצה. אזור זה ידוע כנתון לתנודות בין-שנתיות ותוך-עונתיות גבוהות בכמויות. מטרת מחקר זה היא לבחון תנודות ושינויים בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות ולהעריך את תרומתן של המערכות הסינופטיות ושל התנודות הגדולות למגמות השינוי בגשמים

ישראל ממוקמת באזור גבול אקלימי, בין האקלים הים תיכוני והאקלים הצחיח למחצה. אזור זה ידוע כנתון לתנודות בין-שנתיות ותוך-עונתיות גבוהות בכמויות. מטרת מחקר זה היא לבחון תנודות ושינויים בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות ולהעריך את תרומתן של המערכות הסינופטיות ושל התנודות הגדולות למגמות השינוי בגשמים

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

ההתחממות הגלובלית – העובדות המדעיות במבט היסטורי

אלון אנגרט

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) מדעני האקלים נמצאים תחת התקפות בקשר להשפעת פעילות אנושית על התחממות כדור הארץ, דבר אשר גורם לבלבול בציבור הרחב ובקרב מדענים. בסקירה זו מוצגים גילויים מדעיים היסטוריים שמסבירים את השפעת פעילויות האדם על ההתחממות הגלובלית

מדעני האקלים נמצאים תחת התקפות בקשר להשפעת פעילות אנושית על התחממות כדור הארץ, דבר אשר גורם לבלבול בציבור הרחב ובקרב מדענים. בסקירה זו מוצגים גילויים מדעיים היסטוריים שמסבירים את השפעת פעילויות האדם על ההתחממות הגלובלית

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

הדילמה הסביבתית בדרום ים המלח: שטחים פתוחים, מלח ופחמן

יוחאי כרמל

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) ארגונים סביבתיים הכריזו על ניצחון במאבק להצלת ים המלח: שר התיירות החליט לאמץ את התכנית הקרויה 'חלופת הקציר'. במאמר מועלה הספק אם החלופה שנבחרה סביבתית או שהבחירה היא בין חלופה גרועה לחלופה גרועה יותר

ארגונים סביבתיים הכריזו על ניצחון במאבק להצלת ים המלח: שר התיירות החליט לאמץ את התכנית הקרויה 'חלופת הקציר'. במאמר מועלה הספק אם החלופה שנבחרה סביבתית או שהבחירה היא בין חלופה גרועה לחלופה גרועה יותר

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

האם נהיה מוכנים לאסון הבא?

ענת מדמוני

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) מדינת ישראל ממוקמת באזור מועד לאסונות טבע, ובשנים האחרונות הכמות והעוצמה של אסונות הטבע רק גדלו. אסונות המוניים יגרמו תמיד לנזקים רבים בנפש וברכוש. המטרה היא למזער את הנזקים הצפויים ככל הניתן, והמענה היחידי הוא ההקפדה על המוכנות המקדימה. אין מקום לקיצורי דרך, לאלתור או לתרבות ה’סמוך’ הנפוצה במקומותינו

מדינת ישראל ממוקמת באזור מועד לאסונות טבע, ובשנים האחרונות הכמות והעוצמה של אסונות הטבע רק גדלו. אסונות המוניים יגרמו תמיד לנזקים רבים בנפש וברכוש. המטרה היא למזער את הנזקים הצפויים ככל הניתן, והמענה היחידי הוא ההקפדה על המוכנות המקדימה. אין מקום לקיצורי דרך, לאלתור או לתרבות ה’סמוך’ הנפוצה במקומותינו

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

שרפות יער ושינויי אקלים

מערכת אקולוגיה וסביבה, דן יקיר, דוד ברנד

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) התמונה המצטיירת בישראל ובעולם היא של עלייה גם בתדירות השרפות וגם בגודלם של השטחים הנשרפים. כתוצאה משינויי אקלים ניתן לצפות לעלייה בשכיחות אירועים קיצוניים התורמים לעוצמת השרפות ולתדירותן. הקשר בין התחממות האקלים לתדירותן של שרפות, לעוצמתן ולמשכן הוא מובן, אולם קשרי הגומלין בין אקלים לשרפות מתקיימים גם בכיוון ההפוך. לשרפות יש השפעה על מזג האוויר ועל האקלים בטווחי זמן שונים ובסקלות מרחביות שונות

התמונה המצטיירת בישראל ובעולם היא של עלייה גם בתדירות השרפות וגם בגודלם של השטחים הנשרפים. כתוצאה משינויי אקלים ניתן לצפות לעלייה בשכיחות אירועים קיצוניים התורמים לעוצמת השרפות ולתדירותן. הקשר בין התחממות האקלים לתדירותן של שרפות, לעוצמתן ולמשכן הוא מובן, אולם קשרי הגומלין בין אקלים לשרפות מתקיימים גם בכיוון ההפוך. לשרפות יש השפעה על מזג האוויר ועל האקלים בטווחי זמן שונים ובסקלות מרחביות שונות

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

מערך לרישום פליטות גזי חממה בישראל – תהליך עיצוב המערך ושיטות הדיווח

אופירה אילון, טל גולדרט, מרים לב-און, פרי לב-און

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) לפי הקונצנזוס המדעי הרווח, פליטות גזי חממה גורמות לשינוי האקלים שאנו חווים. ניתן להתייחס לנושא פליטות גזי החממה במספר מישורים ובמספר אמצעי מדיניות, שאחד מהם הוא הדיווח. המדינות המפותחות, כמו גם המתפתחות, נדרשו לדווח על מצאי הפליטות שלהן. בישראל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבצעת את איגום הנתונים וניתוחם על פי הנחיות הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים

לפי הקונצנזוס המדעי הרווח, פליטות גזי חממה גורמות לשינוי האקלים שאנו חווים. ניתן להתייחס לנושא פליטות גזי החממה במספר מישורים ובמספר אמצעי מדיניות, שאחד מהם הוא הדיווח. המדינות המפותחות, כמו גם המתפתחות, נדרשו לדווח על מצאי הפליטות שלהן. בישראל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבצעת את איגום הנתונים וניתוחם על פי הנחיות הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

כה שונה, אך כה דומה… הבעיות שונות, אבל השחקנים והגישות זהים (רשמים מכנסים בישראל ובנורווגיה)

יו פוסינגהאם (Hugh Possingham)

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) בכל העולם ניתן לראות פערים וחילוקי דעות בין הקהילה המדעית, התעשייה וקובעי המדיניות בכל הנוגע לשמירת טבע. על כן יש להשתמש בתמריצים ממשיים כדי לגשר על פערים אלו. אי אפשר לצפות מהמגזר האקדמי לתגמל מדענים שעבודתם משפיעה בעולם המעשה, או ממשרדי ממשלה לתגמל מחקר. ציפייה כזו היא בגדר פנטזיה. על כן יש לנסח כללים ותמריצים להידברות

בכל העולם ניתן לראות פערים וחילוקי דעות בין הקהילה המדעית, התעשייה וקובעי המדיניות בכל הנוגע לשמירת טבע. על כן יש להשתמש בתמריצים ממשיים כדי לגשר על פערים אלו. אי אפשר לצפות מהמגזר האקדמי לתגמל מדענים שעבודתם משפיעה בעולם המעשה, או ממשרדי ממשלה לתגמל מחקר. ציפייה כזו היא בגדר פנטזיה. על כן יש לנסח כללים ותמריצים להידברות

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

ההשלכות הלאומיות של כריית פצלי השמן באתר הימצאם (in situ)

שחר דולב

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) הפקה בקנה מידה מלא של פצלי השמן תגרור הקמה של שלוש תחנות כוח גדולות, ותגדיל את פליטת גזי החממה מישראל בכשליש. אלה נתונים משמעותיים בעלי השפעה נרחבת על פליטות גזי החממה בישראל, שעומדים בניגוד מוחלט להתחייבות הישראלית לצמצום הפליטות

הפקה בקנה מידה מלא של פצלי השמן תגרור הקמה של שלוש תחנות כוח גדולות, ותגדיל את פליטת גזי החממה מישראל בכשליש. אלה נתונים משמעותיים בעלי השפעה נרחבת על פליטות גזי החממה בישראל, שעומדים בניגוד מוחלט להתחייבות הישראלית לצמצום הפליטות

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

תגובה למאמר: מגמות אקלימיות בישראל 1970–2002 חם וצחיח יותר בפנים הארץ

חיים קותיאל

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) פרופ׳ חיים קותיאל מעביר ביקורת על המאמר ״ מגמות אקלימיות בישראל 2002-1970...״, טוען כי קיים רצון להציג תרחישים אפוקליפטיים בהקשר של שינויי אקלים, חלק מטרנד כלל עולמי. הוא מדגיש כי יש להקפיד על אינטרפרטציה שקולה של התוצאות, דבר המעניק אמינות רבה יותר למחקר גם אם לא תמיד הממצאים מאפשרים לצאת בכותרות מרעישות

פרופ׳ חיים קותיאל מעביר ביקורת על המאמר ״ מגמות אקלימיות בישראל 2002-1970...״, טוען כי קיים רצון להציג תרחישים אפוקליפטיים בהקשר של שינויי אקלים, חלק מטרנד כלל עולמי. הוא מדגיש כי יש להקפיד על אינטרפרטציה שקולה של התוצאות, דבר המעניק אמינות רבה יותר למחקר גם אם לא תמיד הממצאים מאפשרים לצאת בכותרות מרעישות

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

דילמת הארגיות המתחדשות

יעל כהן-פארן

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) יש הסכמה גורפת בקרב כל המומחים ובעלי העניין בתחום האנרגיה, כי התייעלות אנרגטית וחיסכון בצריכה הם כלים מרכזיים ביותר לקידום אנרגיה נקייה. האנרגיה הירוקה ביותר היא זאת שלא מיוצרת, גם לא באמצעים מתחדשים. למרות הסכמה זאת, ההחלטות שמקודמות והמשאבים המשמעותיים ניתנים, בראש ובראשונה, למערכות הפוטו-וולטאיות היקרות

יש הסכמה גורפת בקרב כל המומחים ובעלי העניין בתחום האנרגיה, כי התייעלות אנרגטית וחיסכון בצריכה הם כלים מרכזיים ביותר לקידום אנרגיה נקייה. האנרגיה הירוקה ביותר היא זאת שלא מיוצרת, גם לא באמצעים מתחדשים. למרות הסכמה זאת, ההחלטות שמקודמות והמשאבים המשמעותיים ניתנים, בראש ובראשונה, למערכות הפוטו-וולטאיות היקרות

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

מגמות אקלימיות בישראל 2002-1970: חם וצחיח יותר בפנים הארץ

המו חארל קאפלה, הנדריק ברוינס

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) במאמר זה נלמדו המגמות האקלימיות בישראל בשנים 1970–2002 על-פי שלוש אמות מידה: הטמפרטורה השנתית הממוצעת, כמות המשקעים השנתית ומדד הצחיחות (הלחות) השנתית. נמצא כי קיימת התחממות ניכרת בכל 12 התחנות המטאורולוגיות, המוצבות באזורים השונים של ישראל. נמצא כי לרוב יש עלייה בטמפרטורות מול ירידה במשקעים, ועולה כי האקלים בישראל נעשה צחיח יותר ברוב האזורים, למעט במישור החוף

במאמר זה נלמדו המגמות האקלימיות בישראל בשנים 1970–2002 על-פי שלוש אמות מידה: הטמפרטורה השנתית הממוצעת, כמות המשקעים השנתית ומדד הצחיחות (הלחות) השנתית. נמצא כי קיימת התחממות ניכרת בכל 12 התחנות המטאורולוגיות, המוצבות באזורים השונים של ישראל. נמצא כי לרוב יש עלייה בטמפרטורות מול ירידה במשקעים, ועולה כי האקלים בישראל נעשה צחיח יותר ברוב האזורים, למעט במישור החוף

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

שינויי אקלים ומשק המים בישראל: נקודת המבט של בעלי עניין מומחים

אורן קידר, נורית קליאוט, שלומית פז

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) רוב המומחים בתחום המים אינם סבורים שמקבלי ההחלטות צריכים להתחשב בשינוי האקלים בניהול משק המים, וזאת בניגוד לדעות המומחים בתחום האקלים ובתחומי המדעים המשיקים לאקלים ולמים

רוב המומחים בתחום המים אינם סבורים שמקבלי ההחלטות צריכים להתחשב בשינוי האקלים בניהול משק המים, וזאת בניגוד לדעות המומחים בתחום האקלים ובתחומי המדעים המשיקים לאקלים ולמים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

השפעות שינוי אקלים גלובלי על מערכות אקולוגיות ימיות: תמונת מצב עולמית והשלכות על הסביבה הימית בישראל

גיל רילוב, חיים טרבס

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) שינוי האקלים מתבטא בין היתר בשינויים אוקיינוגרפיים שלהם השלכות אקולוגיות מרחיקות לכת. מאמר זה סוקר את השינויים שנצפו בשנים האחרונות בחברות אקולוגיות ימיות עקב שינוי האקלים הגלובלי, ובוחן את התחזיות השונות על העתיד האקולוגי של הים. בסקירה מודגשים העלייה בטמפרטורה, בחומציות ובמפלס פני הים, ונידונות גם ההשלכות האפשריות של שינוי האקלים על האקולוגיה בימים הגובלים בישראל

שינוי האקלים מתבטא בין היתר בשינויים אוקיינוגרפיים שלהם השלכות אקולוגיות מרחיקות לכת. מאמר זה סוקר את השינויים שנצפו בשנים האחרונות בחברות אקולוגיות ימיות עקב שינוי האקלים הגלובלי, ובוחן את התחזיות השונות על העתיד האקולוגי של הים. בסקירה מודגשים העלייה בטמפרטורה, בחומציות ובמפלס פני הים, ונידונות גם ההשלכות האפשריות של שינוי האקלים על האקולוגיה בימים הגובלים בישראל

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

ענת מדמוני

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) אקולוגיה ואיכות סביבה הוא תחום דעת צעיר, אך הוא תופס מקום גדל והולך בחיינו. כיום תחום זה מתפתח כערך חברתי וכנושא ציבורי מרכזי בעולם, כחלק מהבנה גוברת בדבר חשיבותם של המשאבים העולמיים המשותפים. נושאים כמו התחממות כדור הארץ, אנרגיות מתחדשות, זיהום סביבתי או התפלת מים, זוכים כיום לעניין ציבורי ולסיקור תקשורתי, ועולים לדיון בקרב מקבלי ההחלטות ובמסגרות אקדמיות ועסקיות

אקולוגיה ואיכות סביבה הוא תחום דעת צעיר, אך הוא תופס מקום גדל והולך בחיינו. כיום תחום זה מתפתח כערך חברתי וכנושא ציבורי מרכזי בעולם, כחלק מהבנה גוברת בדבר חשיבותם של המשאבים העולמיים המשותפים. נושאים כמו התחממות כדור הארץ, אנרגיות מתחדשות, זיהום סביבתי או התפלת מים, זוכים כיום לעניין ציבורי ולסיקור תקשורתי, ועולים לדיון בקרב מקבלי ההחלטות ובמסגרות אקדמיות ועסקיות

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

תקווה ואכזבה בוועידת קופנהגן

שגית פורת

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) בשל הקשיים להגיע להסכם בקופנהגן התארכה הוועידה ביום נוסף על המועד המתוכנן, בניסיון להימנע מכישלון כולל ולצאת עם 'משהו' ביד. למרות האכזבה מהוועידה, ניתן להצהיר כי היא הייתה חשובה ברמה הבין-לאומית, ובייחוד ברמה הלאומית הישראלית, בחשיפת מקבלי ההחלטות – המנהיגים הפוליטיים וגם אנשי המקצוע המתמחים, לנושאים הסביבה ומשבר האקלים. הכינוס מאפשר הרחבת אופקים ושיח בין מגזרים, בעלי אינטרסים ובעלי ידע, ולא רק התפלפלות משפטית על ניסוח הסכמים

בשל הקשיים להגיע להסכם בקופנהגן התארכה הוועידה ביום נוסף על המועד המתוכנן, בניסיון להימנע מכישלון כולל ולצאת עם 'משהו' ביד. למרות האכזבה מהוועידה, ניתן להצהיר כי היא הייתה חשובה ברמה הבין-לאומית, ובייחוד ברמה הלאומית הישראלית, בחשיפת מקבלי ההחלטות – המנהיגים הפוליטיים וגם אנשי המקצוע המתמחים, לנושאים הסביבה ומשבר האקלים. הכינוס מאפשר הרחבת אופקים ושיח בין מגזרים, בעלי אינטרסים ובעלי ידע, ולא רק התפלפלות משפטית על ניסוח הסכמים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)