אקולוגיה וסביבה
לכל הדיונים

רב-שיח בנושא: יישום מסקנות הסקר האסטרטגי הסביבתי לחיפוש ולהפקה של נפט וגז טבעי בים

הטלת ציוד מחקרי בים העמוק. להשלמת פערי ידע על אודות מצולות הים התיכון והמערכות האקולוגיות שבו יש חשיבות מכרעת לשמירה על הסביבה הימית | צילום: רויטל בוקמן, בית הספר למדעי הים על שם ליאון צ'רני, אוניברסיטת חיפה

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

הסקר האסטרטגי הסביבתי – תהליך של איסוף ידע מדעי והטמעתו בתהליך קבלת החלטות

גילויי מאגרים עצומים של גז טבעי ב-2009–2010 הפתיעו גם את מקבלי ההחלטות. הם נדרשו להנחות את תעשיית הנפט והגז לגבי אופן ניצול משאבי הטבע ופעילויות החיפוש תוך התחשבות בשיקולים סביבתיים, כלכליים וחברתיים. במאי 2012 החליט שר האנרגיה להקפיא חיפושים חדשים בים, בין השאר כדי לאפשר איסוף מידע על אודות המצאי בים. גוף מי הים וקרקעיתו הם ברובם המכריע ארץ לא נודעת, והדבר נכון בייחוד בים העמוק.

כחלק מתהליך זה החליט משרד האנרגיה לבצע, לראשונה בישראל, סקר אסטרטגי סביבתי, על השפעות חיפוש והפקה של נפט וגז טבעי בים. בתחום הסביבתי, מטרות הסקר הן לשמש "כלי עזר לקביעת מדיניות ביחס לאופן הכללת שיקולים סביבתיים לפיתוח בר-קיימא של משאבי הנפט והגז הטבעי של ישראל בים התיכון… לשמור על יציבותם הביוטית הטבעית של כל בתי הגידול … בד-בבד עם המשך פעילות האדם הקשורה בחיפוש ובהפקה של גז טבעי ונפט" [1] במים הטריטוריאליים ובאזור הכלכלי הבלעדי של ישראל (Exclusive Economic Zone).

באמצעות המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, מופו באופן מקיף יחסית היחידות הגאומורפולוגיות בים, בדגש על אזורים בעלי תשתית סלעית. בסקר האסטרטגי הסביבתי נאסף מידע על בתי הגידול ונותחה רגישותם; הוערכו ההשפעות הסביבתיות של פעולות חיפוש והפקה של נפט וגז טבעי; נבחנו השימושים האחרים בים שעלולים להיות מושפעים מהפעולות הימיות; נבדקו הסיכונים מזיהום נפט ודרכי הטיפול בו.

תוצאות המיפוי ומקורות מידע נוספים שימשו בסיס להמלצות ביחס לרגישות הסביבה הימית, וכן נקבעו מגבלות על עבודות פיתוח בסביבת בתי גידול רגישים. לאחרונה, בנובמבר 2016, פתחה מחדש המדינה את מימי הים התיכון לחיפושי גז ונפט. המכרז שפורסם תאם את המלצות הסקר האסטרטגי הסביבתי אחת לאחת.

בדיון שלפניכם ניסינו להכיר כלי תכנוני זה, להבין איזו תועלת מתקבלת מהשימוש בו, ואם הוא יכול להשתלב במערכת התכנון הלאומית, וזאת באמצעות ראיונות עם בעלי עניין בולטים מהממשלה, מהתעשייה, מארגוני סביבה ומהאקדמיה.

משתתפי הרב-שיח:

אילן ניסים, ראש אגף סביבה במִנהל אוצרות טבע, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

ד"ר דרור צוראל, מרכז מחקר וניטור ימי, היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, המשרד להגנת הסביבה

רונית מזר, מנהלת אגף בכיר לתכנון ארצי, מִנהל התכנון, משרד האוצר

ניר אנגרט, מנהל אגף שטחים פתוחים, רשות הטבע והגנים

אמיר פוסטר, מנהל מחלקת אסטרטגיה ומחקר של איגוד תעשיות הנפט והגז

יניב מריג, גאולוג, דלק קידוחים

דרור בוימל, רכז תכנון תשתיות ים, החברה להגנת הטבע, ונציג ארגוני הסביבה בוועדת ההיגוי של הסקר האסטרטגי הסביבתי

עו"ד נדיה צימרמן, המוקד למחקר יישומי למשאבי סביבה ימית, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה


  1. גיאופרוספקט בע"מ וחקר ימים ואגמים לישראל – דו"ח סופי לאחר הערות הציבור. 2016. סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש ולהפקה של נפט ושל גז טבעי בים. הוכן עבור מִנהל אוצרות טבע במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. 




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רב-שיח בנושא: יישום מסקנות הסקר האסטרטגי הסביבתי לחיפוש ולהפקה של נפט וגז טבעי בים
שחר בוקמן
מה היה המניע לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי?
אילן ניסים
כיצד שיפרו ממצאי הסקר האסטרטגי הסביבתי את תהליך קבלת ההחלטות הנוגע לפיתוח משאבים מבחינת התחשבות בשיקולים סביבתיים, כלכליים וחברתיים?
דרור צוראל, ניר אנגרט, נדיה צימרמן, רונית מזר
איזו תועלת טמונה בביצוע הסקר האסטרטגי הסביבתי עבור חיפושי הנפט והגז בישראל?
אמיר פוסטר, יניב מריג
בתהליך הכנת הסקר האסטרטגי הסביבתי ישבו יחד נציגי ארגוני הסביבה ונציגי תעשיות הנפט והגז. מה למדתם אחד מן השני?
יניב מריג, אמיר פוסטר, דרור בוימל
במבט לעתיד, מה יש לעשות כדי שמסקנות הסקר אכן ייושמו, ומה יש לעשות כדי שיביאו לתוצאות טובות עוד יותר?
אילן ניסים, נדיה צימרמן, דרור צוראל
האם צריך לאמץ את השימוש בסקר אסטרטגי סביבתי לנושאים או למרחבים אחרים בישראל?
נדיה צימרמן, אילן ניסים, דרור צוראל, ניר אנגרט
לראש העמוד