אקולוגיה וסביבה
לכל הריאיונות

הדמיות מיזמים שזכו בתחרות לחדשנות עירונית, Jacques Ferrier chartier dalix architectes / SPLANN © | Reinventing Paris

28 באוקטובר, 2016

'עיר האורות' חוסכת חשמל? על קיימות ותשתיות חכמות בפריז

ריאיון: שחר בוקמן
אדריכלית סדיסיה דה שסטנה (Cedissia de Chastenet), אחראית אסטרטגיית קיימות ותשתיות חכמות בעיריית פריז

אסטרטגיית הקיימות של עיריית פריז ותפיסת תפקידן של תשתיות חכמות בעיר, מורכבות משילוב שלוש גישות משלימות של עירוניות:

  • עיר משתפת (open city) – גישה זו רואה בציבור התושבים ובעלי העניין בעיר שותפים מלאים לתהליכי התכנון והיישום. יתרה מכך, היא רואה בהם בעלי ידע מקומי חסר תחליף, שיש לרתום לתהליכים הללו. לפיכך, העירייה משקיעה בפיתוח פלטפורמות למעורבות הציבור – בין אם בתכנון ובין אם באיסוף מידע ובשיתוף בידע. הפעלת מערכת שיתופית לאיסוף מידע מעמידה את האתגר של תיאום בין כל אלה שאוספים נתונים, לטובת שימוש יעיל בהם לתכנון וליישום של טכנולוגיות חכמות.

    פרויקט הדגל של העירייה בעידוד מעורבות הציבור בתכנון העירוני יצא לדרך בשנה שעברה. העירייה הוציאה קול קורא המיועד לציבור הרחב, שנקרא להגיש הצעות למיזמי חדשנות עירונית ל-23 אתרים בעיר. הציבור הרחב הוא גם זה שלאחר שלב הגשת הצעות נקרא לבחור את המיזמים שיביאו את התועלת הרבה ביותר לעיר. המיזמים זוכים בנתח של 5% מתקציבה השנתי של העירייה, לאורך חמש שנים, בסך של חצי מיליארד אירו למימוש המיזמים עד שנת 2020.

  • עיר מקושרת (connected city) – אף על פי שהעירייה משקיעה רבות בפיתוח שירותים ומשאבים ציבוריים, מסתבר שהנצולת שלהם אינה מספקת. לפיכך, נעשית פעילות בכמה מישורים בו-זמנית, כגון הנגשת המשאבים, פישוט אופן השימוש בהם והתאמתם לצרכים העדכניים של התושבים והמבקרים בעיר.
  • עיר מתוחכמת (ingenious city) – כדי לייעל את השימוש במשאבים מבוצעות פעולות למיטוב מערכות התשתית על-ידי בדיקה חוזרת ונשנית של פעילות הרשתות השונות והתאמתן לצורכי התכנון העירוני.

האסטרטגיה המשולשת מסייעת באימוץ נהגים חדשניים של קיימות עירונית, בהגברת החוסן העירוני, בהעצמת מקומם של מרכיבי טבע עירוני, בפיתוח מרכיבים של כלכלה מעגלית, בהפיכת מערכת התחבורה לידידותית יותר לסביבה ועוד.

הדמיות מיזמים שזכו בתחרות לחדשנות עירונית, Jacques Ferrier chartier dalix architectes / SPLANN © | Reinventing Paris

הסוגיה הסביבתית הבוערת ביותר עבור עיריית פריז, כמו בערים רבות בעולם, היא התמודדות עם שינוי האקלים העולמי. עד שנת 2050 צפוי האקלים בפריז, שבצפון צרפת, להיות דומה לזה ששורר כיום בסיביליה, שבדרום ספרד. העירייה מבצעת פעולות הסתגלות (adaptation) לשינוי האקלים ופועלת להפחתת פליטות גזי החממה משטחה. להלן הפעולות העיקריות שהעירייה אחראית להן:

  • אקלום מבנים (acclimatization) – אמנם הבניינים העתיקים שפריז משופעת בהם דווקא מאוקלמים היטב, אבל השקעה רבה נדרשת בהתאמה של בניינים שנבנו במהלך תנופת הפיתוח של שנות ה-60–70 של המאה הקודמת.
  • הפחתת צריכת האנרגיה בעיר – הפחתת הצריכה ב-25% עד שנת 2020, וכן ייצור 25% מהאנרגיה ממקורות מתכלים או מושבים.
  • הפחתת פליטות גזי חממה מתחבורה – העירייה הציבה לעצמה יעד להפחית 60% מהפליטות עד 2020. לפיכך, החל בשנה זו לא תורשה כניסה של מכוניות המונעות בדיזל לעיר. כניסתן לעיר של מכוניות ישנות מוגבלת מיולי האחרון לגיל 20 שנים, ועד 2020 תוחרף ההגבלה למכוניות בנות 10 שנים.
  • שינוי המרקם העירוני – חלקים גדולים מפריז, שנבנו בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה, תוכננו באופן המוטה למכוניות הפרטיות. אמנם פריז מרושתת באמצעי תחבורה ציבורית רבים ומגוונים, אך זה לא מספיק, ונעשות פעולות רבות לשינוי תפיסה תכנונית זו. כבר כיום יכולות מכוניות פרטיות לנוע רק בכמחצית מהשטחים הפתוחים בפריז, ובמחצית האחרת מותרת תנועה באמצעי ניידות קלה בלבד (אופניים, הליכה וכדומה). שיעור תושבי פריז שיש בבעלותם מכונית ירד ל-45%, ואילו שיעור רוכבי האופניים עלה ל-15%. פריז שואפת להפוך לבירת האופניים העולמית, ותומכת בשאיפה זו באמצעות תכניות שונות, כגון הכפלת אורך שבילי האופניים (ל-1,400 ק"מ) ושיפור התשתיות המשלימות.

בסיכומו של דבר, שינוי בדפוסי ההתנהגות של הפרט הוא זה שתורם באופן מצרפי ליצירת עיר מקיימת. תפקידה של העירייה הוא לרתום למאמץ שהיא מובילה את האזרחים, בעלי העניין והגורמים העסקיים לפעולה משותפת ומסונכרנת, תוך אימוץ טכנולוגיות חדשניות מיטביות, לטובת יצירת עיר שטוב לחיות בה – עיר שעונה על כל צורכי התושבים, תוך חתירה מתמדת לצמצום המדרך הסביבתי שלה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה




    ראיונות נוספים

    הביטחון הלאומי בצל משבר האקלים העולמי

    המשימות והאתגרים שמשבר האקלים עשוי להעמיד בפני צה"ל

    גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)
    הפוליטיקה של הפסולת – ריאיון עם חה"כ מיקי חיימוביץ'

    הפוליטיקה של הפסולת – ריאיון עם חה"כ מיקי חיימוביץ'

    ד"ר יוסי ענבר, שחר בוקמן

    גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת חה"כ מיקי חיימוביץ' מובילה בשנה האחרונה את סדר היום הסביבתי בזירה הפוליטית. נפגשנו לשמוע על הדרך האישית שעברה ועל קידום סוגיות סביבתיות, ובראשן הטיפול בפסולת, במציאות הפוליטית הסבוכה של ימינו

    חה"כ מיקי חיימוביץ' מובילה בשנה האחרונה את סדר היום הסביבתי בזירה הפוליטית. נפגשנו לשמוע על הדרך האישית שעברה ועל קידום סוגיות סביבתיות, ובראשן הטיפול בפסולת, במציאות הפוליטית הסבוכה של ימינו

    גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
    על טלוויזיה, ילדים ואיכות הסביבה – ריאיון עם מנהלת ערוץ ניקלודיאון

    על טלוויזיה, ילדים ואיכות הסביבה – ריאיון עם מנהלת ערוץ ניקלודיאון

    שחר בוקמן, רועי עופר זיו

    גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) כיצד משפיעה התקשורת על אופן ההתייחסות של ילדי ישראל לסוגיות סביבתיות? ריאיון עם שירלי אורן, מנהלת ערוץ ניקלודיאון

    כיצד משפיעה התקשורת על אופן ההתייחסות של ילדי ישראל לסוגיות סביבתיות? ריאיון עם שירלי אורן, מנהלת ערוץ ניקלודיאון

    גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
    אופטימית ועקשנית – כריסטיאנה פיגֶרֶס, אדריכלית הסכם האקלים בפריז

    אופטימית ועקשנית – כריסטיאנה פיגֶרֶס, אדריכלית הסכם האקלים בפריז

    שחר בוקמן

    גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

    כריסטיאנה פיגֶרֶס (Christiana Figueres) כיהנה כיו"ר אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים (UNFCCC) בשנים 2010–2016. בתפקיד זה היא הובילה את העולם מתחושת אכזבה קשה בעקבות כישלון ועידת האקלים בקופנהגן בשנת 2009 (COP 15), לגיבוש קונצנזוס עולמי רחב שהביא להישג היסטורי בדמות החתימה על הסכם פריז בשנת 2015. בהסכם החליטו פה אחד 195 מדינות העולם לשנות …

    Read More…

    כריסטיאנה פיגֶרֶס (Christiana Figueres) כיהנה כיו"ר אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים (UNFCCC) בשנים 2010–2016. בתפקיד זה היא הובילה את העולם מתחושת אכזבה קשה בעקבות כישלון ועידת האקלים בקופנהגן בשנת 2009 (COP 15), לגיבוש קונצנזוס עולמי רחב שהביא להישג היסטורי בדמות החתימה על הסכם פריז בשנת 2015. בהסכם החליטו פה אחד 195 מדינות העולם לשנות …

    Read More…

    גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
    המנהרה כמטפורה אקולוגית

    המנהרה כמטפורה אקולוגית

    א.ב. יהושע

    גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים הניצוץ לכתיבת הרומן "המנהרה" נולד לפני כמה שנים, כאשר ראיתי את ההרחבה של הכביש לירושלים לשלושה מסלולים בפיתולי שער הגיא

    הניצוץ לכתיבת הרומן "המנהרה" נולד לפני כמה שנים, כאשר ראיתי את ההרחבה של הכביש לירושלים לשלושה מסלולים בפיתולי שער הגיא

    גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
    ביטוח מפני נזקי שינוי האקלים

    ביטוח מפני נזקי שינוי האקלים

    שחר בוקמן

    גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) ריאיון עם פרופ' וואטר בוצן (Wouter Botzen), חוקר כלכלה של שינוי אקלים ואסונות טבע

    ריאיון עם פרופ' וואטר בוצן (Wouter Botzen), חוקר כלכלה של שינוי אקלים ואסונות טבע

    גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)
    עדיף להיות האדם שניסה

    עדיף להיות האדם שניסה

    ד"ר נורית כרמי, שחר בוקמן

    גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) ראיון עם פרופ' רוברט גיפורד (Robert Gifford), אשר נחשב לאבי אסכולת הפסיכולוגיה הסביבתית, והוא ראש מעבדת "הפסיכולוגיה של הסביבה, החברה והאישיות" באוניברסיטת ויקטוריה בקנדה

    ראיון עם פרופ' רוברט גיפורד (Robert Gifford), אשר נחשב לאבי אסכולת הפסיכולוגיה הסביבתית, והוא ראש מעבדת "הפסיכולוגיה של הסביבה, החברה והאישיות" באוניברסיטת ויקטוריה בקנדה

    גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)
    התפלה ללא גבול מסכנת את עצמאות משק המים

    התפלה ללא גבול מסכנת את עצמאות משק המים

    שחר בוקמן, יורם אבנימלך

    גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים ראיון עם גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים מאז יוני 2017 אשר בעברו היה מעורה במיזמים רבים למען הסביבה. נדמה שבעוד שלראשי רשות מים קודמים, ולפניהם לנציבי מים, היה צריך להסביר מהי 'סביבה' כשנכנסו לתפקידם, לגיורא שחם נאלצים להסביר למה אי אפשר לעבוד רק למען הסביבה

    ראיון עם גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים מאז יוני 2017 אשר בעברו היה מעורה במיזמים רבים למען הסביבה. נדמה שבעוד שלראשי רשות מים קודמים, ולפניהם לנציבי מים, היה צריך להסביר מהי 'סביבה' כשנכנסו לתפקידם, לגיורא שחם נאלצים להסביר למה אי אפשר לעבוד רק למען הסביבה

    גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
    אקו-פואטיקה

    אקו-פואטיקה

    סבינה מסג

    גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) האקו-פואטיקה יכולה להיות שירת מחאה אקולוגית ויכולה להיות גם שיר טבע. העיקר הוא שהאדמה במרכז, שיש מערכת יחסים מכובדת ומורכבת בין אדם לעץ או לגבעה. שיש ניסיון לשמוע את קולם של הרים ונהרות, צמחים ובעלי חיים

    האקו-פואטיקה יכולה להיות שירת מחאה אקולוגית ויכולה להיות גם שיר טבע. העיקר הוא שהאדמה במרכז, שיש מערכת יחסים מכובדת ומורכבת בין אדם לעץ או לגבעה. שיש ניסיון לשמוע את קולם של הרים ונהרות, צמחים ובעלי חיים

    גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)
    בביתו בעמק – שיחה בגינתו של מאיר שלו

    בביתו בעמק – שיחה בגינתו של מאיר שלו

    שחר בוקמן, יוחאי כרמל

    גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) ריאיון עם מאיר שלו, לרגל יציאתו לאור של הספר 'גינת בר' – אוסף רשימות על גינתו של המחבר. הוא מטפח בגינה את צמחי הבר הארץ-ישראליים האהובים עליו, וחולק אותה עם בעלי חיים קרואים ובלתי קרואים

    ריאיון עם מאיר שלו, לרגל יציאתו לאור של הספר 'גינת בר' – אוסף רשימות על גינתו של המחבר. הוא מטפח בגינה את צמחי הבר הארץ-ישראליים האהובים עליו, וחולק אותה עם בעלי חיים קרואים ובלתי קרואים

    גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)
    לראש העמוד