השפעת גידור, תשתיות ובינוי על נוכחות יונקים גדולים ובינוניים במרחב, כבסיס לבחינת תפקודם של מסדרונות אקולוגיים קיימים ולתכנון מסדרונות חדשים

השטחים הטבעיים המוגנים הם איים בתוך מרחב שיש בו פעילות אנושית. להגירה של בעלי החיים בין השטחים הטבעיים נודעת חשיבות מכרעת בביסוס אוכלוסיות בשטחים שנפגעו, בשמירה על הגיוון הגנטי שלהן וביכולתם של פרטים לנוע במקרה של שינוי בתנאים מקומיים. הגירה זו עלולה להיפגע אם ישנם שטחים שחסומים על-ידי פעילות אנושית.

במחקר שביצענו בחנו את רצף השטח הפתוח בצפון ישראל (מרחב מחוז צפון) ^[1]. בעזרת אנשי השטח ברשות הטבע והגנים מופו השטחים המגודרים: גדרות בשטחי חקלאות ומרעה, גבולות ביטחוניים, כבישים מגודרים, מאגרי מים ויישובים. נוספו להם שטחים בנויים וכבישים שאינם מגודרים. החידוש במחקר הוא הטמעת חסם הגידור גם בשטחים פתוחים שלכאורה עבירים.

לכל פוליגון מגודר או בנוי ניתן מקדם החסימה המבוסס על סוג הגדר המקיפה אותו (או על מידת עבירותה) ועל שימוש הקרקע שבו. מקדם החסימה ניתן בנפרד ליונקים גדולים (גירית ומעלה) ובינוניים (קטנים מגירית). בשלב השני חושב אחוז החסימה בגריד של 1 קמ"ר, על-ידי הכפלת מקדם החסימה של כל פוליגון באחוז השטח שמהווה הפוליגון בתוך הריבוע וסכימת המכפלות של כלל הפוליגונים בתוך הריבוע לקבלת אחוז החסימה הכולל שלו. אחוזי החסימה חולקו לעשר קטגוריות (איור 1). אחוז החסימה הוא אינדיקטור ליכולתו של בעל חיים לנוע ולחצות את הריבוע הנדון. ככל שאחוז החסימה גבוה יותר, כך יכולתו של בעל החיים לחצות אותו נמוכה יותר.

איור 1

רשת המסדרונות האקולוגיים על רקע אחוז חסימה ליונקים גדולים

כדי לבחון את ההשפעה של אחוז החסימה על מידת השימוש שעושות שתי קבוצות היונקים במרחב, נותח הפיזור המרחבי של נתוני תצפיות ביונקים גדולים ובינוניים של רשות הטבע והגנים לשנים 2009–2012. נעזרנו בתצפיות אקראיות בלבד כדי לצמצם הטיה של נתוני סקרים או דריסה. בעזרת ניתוח ניצול-זמינות ^[4] בחנו אם מספר התצפיות של מין מסוים מתפלג במרחב בהתאם לזמינות הקטגוריות של אחוז החסימה, או שהתפלגות התצפיות שונה, והן מרוכזות בקטגוריות מסוימות מתוכן. לדוגמה, אם התצפיות של בעל חיים מסוים מפוזרות בכל המרחב באופן שווה או שהן נמצאות בעיקר בקרבת יישובים, או בעיקר רחוק מיישובים וחקלאות.

הניתוח המרחבי הראה כי 33% אחוז מהשטח הוא בקטגוריית חסימה נמוכה מ-20% ליונקים גדולים, לעומת 52% ליונקים בינוניים (טבלה 1). מניתוחי ניצול הזמינות עולה שבעלי חיים מסוימים משתמשים בשטחים שאחוז החסימה בהם נמוך, יותר מאשר בשטחים שאחוז החסימה בהם גבוה. המינים הללו חוששים מקרבת אדם: לדוגמה, רמת ניצול השטח של הצבי הישראלי (Gazella gazella gazella) ירדה מעריכית ככל שעלה אחוז החסימה [R² = 0.87; P<0.005]. לעומתם, מינים המעדיפים קרבת האדם או נהנים ממנה, משתמשים יותר בשטחים שאחוז החסימה בהם גבוה, לדוגמה, תן זהוב (Canis aureus) שהראה נטייה לעלייה בניצול השטח ככל שאחוז החסימה עלה, וכלב (משוטט) (Canis familiaris), שרמת ניצול השטח שלו עלתה בצורה סיגמואידית ככל שעלה אחוז החסימה [R²=0.91; P<0.05].

טבלה 1

התפלגות מרחב מחוז צפון לקטגוריות חסימה

בעזרת המידע המעודכן נבחן פוטנציאל התנועה של יונקים גדולים ובינוניים ברשת המסדרונות האקולוגיים שהציעה רשות הטבע והגנים ^[3]. נמצא שחלק מצווארי הבקבוק ברשת המסדרונות חסומים לתנועת יונקים גדולים בגלל גידור של מתקנים ושטחי חקלאות בשטחים פתוחים (איור 1).

מידת החסימה שהוגדרה במחקר מייצגת בצורה טובה את ההשפעה של מחסומים אנתרופוגניים על מידת הזמינות של שטחים פתוחים ליונקים גדולים ובינוניים באזור הצפון ^[1]. לדעתנו, ניתן להקיש מכך גם על יכולת התנועה שלהם במרחב שבדקנו. המחקר הראה בצורה כמותית, שיש מינים המתרחקים מפעילות אנושית בעוד מינים אחרים אדישים לה או מתקרבים לשטחים שיש בהם פעילות אנושית רבה. ככל שמתקרבים ליישובים ולתשתיות, העבירות הופכת קשה לבעלי חיים גדולי גוף, אך לבעלי חיים בינוניים וקטנים יש יתרון. הם יכולים להתגבר גם על גידור קשיח, והמעבר מתבצע דרך חורי הגדר, כתלות בגודלם, או בהתחפרות מתחתיה.

הכלים שפותחו במסגרת המחקר יכולים לשמש כלי עזר לתכנון ולשמירה על שטחים פתוחים. הכלים הללו מאפשרים לשקלל את ההשפעה של הפעילות האנושית על השימוש ועל יכולת התנועה של בעלי חיים במרחב. הכללת הגידור במודל העבירות לימדה אותנו על מידת זמינותם האמיתית של שטחים פתוחים המהווים מסדרונות אקולוגיים ליונקים גדולים ובינוניים. לאחר שבצוואר הבקבוק שזוהה בגולן נוטר מעבר בעלי חיים, נדחתה תוכנית לתוספת שטח מגודר של מטע. האתרים האחרים נבחנים אל מול תוכניות אב ותוכניות כוללניות הנערכות במועצות האזוריות, ובמידת האפשר יוטמעו בהן הנחיות לשיפור העבירות. ככלל, יש להמשיך ולשמור על שטחים פתוחים ורציפים ללא גידור, ובמקרה הצורך להשתמש בגידור ידידותי כפי שמומלץ בעולם ^[5] ובישראל ^[2].