אקולוגיה וסביבה

השפעת גידור, תשתיות ובינוי על נוכחות יונקים גדולים ובינוניים במרחב, כבסיס לבחינת תפקודם של מסדרונות אקולוגיים קיימים ולתכנון מסדרונות חדשים

29 במרץ, 2019

המסדרון האקולוגי בין רמת צבאים גלבוע עובר דרך עמק חרוד. מגוון שטחי החקלאות, המאגרים ותעלות המים מגדיל את המורכבות המבנית של הנוף ומאפשר מעבר של מינים רבים | צילום: דותן רותם


מאת

אריה רוזנפלד
Ecolo-GIS
דותן רותם
אקולוג שטחים פתוחים, חטיבת המדע והממשק, רשות הטבע והגנים

מאת

אריה רוזנפלד
Ecolo-GIS
דותן רותם
אקולוג שטחים פתוחים, חטיבת המדע והממשק, רשות הטבע והגנים

השטחים הטבעיים המוגנים הם איים בתוך מרחב שיש בו פעילות אנושית. להגירה של בעלי החיים בין השטחים הטבעיים נודעת חשיבות מכרעת בביסוס אוכלוסיות בשטחים שנפגעו, בשמירה על הגיוון הגנטי שלהן וביכולתם של פרטים לנוע במקרה של שינוי בתנאים מקומיים. הגירה זו עלולה להיפגע אם ישנם שטחים שחסומים על-ידי פעילות אנושית.

במחקר שביצענו בחנו את רצף השטח הפתוח בצפון ישראל (מרחב מחוז צפון) [1]. בעזרת אנשי השטח ברשות הטבע והגנים מופו השטחים המגודרים: גדרות בשטחי חקלאות ומרעה, גבולות ביטחוניים, כבישים מגודרים, מאגרי מים ויישובים. נוספו להם שטחים בנויים וכבישים שאינם מגודרים. החידוש במחקר הוא הטמעת חסם הגידור גם בשטחים פתוחים שלכאורה עבירים.

לכל פוליגון מגודר או בנוי ניתן מקדם החסימה המבוסס על סוג הגדר המקיפה אותו (או על מידת עבירותה) ועל שימוש הקרקע שבו. מקדם החסימה ניתן בנפרד ליונקים גדולים (גירית ומעלה) ובינוניים (קטנים מגירית). בשלב השני חושב אחוז החסימה בגריד של 1 קמ"ר, על-ידי הכפלת מקדם החסימה של כל פוליגון באחוז השטח שמהווה הפוליגון בתוך הריבוע וסכימת המכפלות של כלל הפוליגונים בתוך הריבוע לקבלת אחוז החסימה הכולל שלו. אחוזי החסימה חולקו לעשר קטגוריות (איור 1). אחוז החסימה הוא אינדיקטור ליכולתו של בעל חיים לנוע ולחצות את הריבוע הנדון. ככל שאחוז החסימה גבוה יותר, כך יכולתו של בעל החיים לחצות אותו נמוכה יותר.

איור 1

רשת המסדרונות האקולוגיים על רקע אחוז חסימה ליונקים גדולים

כדי לבחון את ההשפעה של אחוז החסימה על מידת השימוש שעושות שתי קבוצות היונקים במרחב, נותח הפיזור המרחבי של נתוני תצפיות ביונקים גדולים ובינוניים של רשות הטבע והגנים לשנים 2009–2012. נעזרנו בתצפיות אקראיות בלבד כדי לצמצם הטיה של נתוני סקרים או דריסה. בעזרת ניתוח ניצול-זמינות [4] בחנו אם מספר התצפיות של מין מסוים מתפלג במרחב בהתאם לזמינות הקטגוריות של אחוז החסימה, או שהתפלגות התצפיות שונה, והן מרוכזות בקטגוריות מסוימות מתוכן. לדוגמה, אם התצפיות של בעל חיים מסוים מפוזרות בכל המרחב באופן שווה או שהן נמצאות בעיקר בקרבת יישובים, או בעיקר רחוק מיישובים וחקלאות.

הניתוח המרחבי הראה כי 33% אחוז מהשטח הוא בקטגוריית חסימה נמוכה מ-20% ליונקים גדולים, לעומת 52% ליונקים בינוניים (טבלה 1). מניתוחי ניצול הזמינות עולה שבעלי חיים מסוימים משתמשים בשטחים שאחוז החסימה בהם נמוך, יותר מאשר בשטחים שאחוז החסימה בהם גבוה. המינים הללו חוששים מקרבת אדם: לדוגמה, רמת ניצול השטח של הצבי הישראלי (Gazella gazella gazella) ירדה מעריכית ככל שעלה אחוז החסימה [R2 = 0.87; P<0.005]. לעומתם, מינים המעדיפים קרבת האדם או נהנים ממנה, משתמשים יותר בשטחים שאחוז החסימה בהם גבוה, לדוגמה, תן זהוב (Canis aureus) שהראה נטייה לעלייה בניצול השטח ככל שאחוז החסימה עלה, וכלב (משוטט) (Canis familiaris), שרמת ניצול השטח שלו עלתה בצורה סיגמואידית ככל שעלה אחוז החסימה [R2=0.91; P<0.05].

טבלה 1

התפלגות מרחב מחוז צפון לקטגוריות חסימה

בעזרת המידע המעודכן נבחן פוטנציאל התנועה של יונקים גדולים ובינוניים ברשת המסדרונות האקולוגיים שהציעה רשות הטבע והגנים [3]. נמצא שחלק מצווארי הבקבוק ברשת המסדרונות חסומים לתנועת יונקים גדולים בגלל גידור של מתקנים ושטחי חקלאות בשטחים פתוחים (איור 1).

מידת החסימה שהוגדרה במחקר מייצגת בצורה טובה את ההשפעה של מחסומים אנתרופוגניים על מידת הזמינות של שטחים פתוחים ליונקים גדולים ובינוניים באזור הצפון [1]. לדעתנו, ניתן להקיש מכך גם על יכולת התנועה שלהם במרחב שבדקנו. המחקר הראה בצורה כמותית, שיש מינים המתרחקים מפעילות אנושית בעוד מינים אחרים אדישים לה או מתקרבים לשטחים שיש בהם פעילות אנושית רבה. ככל שמתקרבים ליישובים ולתשתיות, העבירות הופכת קשה לבעלי חיים גדולי גוף, אך לבעלי חיים בינוניים וקטנים יש יתרון. הם יכולים להתגבר גם על גידור קשיח, והמעבר מתבצע דרך חורי הגדר, כתלות בגודלם, או בהתחפרות מתחתיה.

הכלים שפותחו במסגרת המחקר יכולים לשמש כלי עזר לתכנון ולשמירה על שטחים פתוחים. הכלים הללו מאפשרים לשקלל את ההשפעה של הפעילות האנושית על השימוש ועל יכולת התנועה של בעלי חיים במרחב. הכללת הגידור במודל העבירות לימדה אותנו על מידת זמינותם האמיתית של שטחים פתוחים המהווים מסדרונות אקולוגיים ליונקים גדולים ובינוניים. לאחר שבצוואר הבקבוק שזוהה בגולן נוטר מעבר בעלי חיים, נדחתה תוכנית לתוספת שטח מגודר של מטע. האתרים האחרים נבחנים אל מול תוכניות אב ותוכניות כוללניות הנערכות במועצות האזוריות, ובמידת האפשר יוטמעו בהן הנחיות לשיפור העבירות. ככלל, יש להמשיך ולשמור על שטחים פתוחים ורציפים ללא גידור, ובמקרה הצורך להשתמש בגידור ידידותי כפי שמומלץ בעולם [5] ובישראל [2].


  1. רוזנפלד א ורותם ד. 2012. גידור ותשתיות במחוז הצפון של רשות הטבע והגנים והשפעתם על יכולת התנועה של בעלי חיים במרחב. מוגש לחטיבת מדע, רשות הטבע והגנים.
  2. רותם ד. 2014. השפעת גידור על שטחים פתוחים. מדיניות והמלצות לפעולה. ירושלים: רשות הטבע והגנים.
  3. רותם ד, אנגרט נ, עזרי א ואחרים. 2015. מסדרונות אקולוגיים מהלכה למעשה – עקרונות והנחיות לתכנון וממשק מסדרונות אקולוגיים בישראל. רשות הטבע והגנים.
  4. Byers RC, Steinhorst RK, and Krausman PR. 1984. Clarification of a technique for analysis of utilization – availability data. Journal of Wildlife Management 48: 1050–1053.
  5. Hanophy W. 2009. Fencing with wildlife in mind. Denver (CO): Colorado Division of Wildlife.‏


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

רוזנפלד א. ורותם ד. 2019. השפעת גידור, תשתיות ובינוי על נוכחות יונקים גדולים ובינוניים במרחב, כבסיס לבחינת תפקודם של מסדרונות אקולוגיים קיימים ולתכנון מסדרונות חדשים. אקולוגיה וסביבה 10(1).

העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      אריה רוזנפלד
      Ecolo-GIS
      דותן רותם
      אקולוג שטחים פתוחים, חטיבת המדע והממשק, רשות הטבע והגנים

      מאת

      אריה רוזנפלד
      Ecolo-GIS
      דותן רותם
      אקולוג שטחים פתוחים, חטיבת המדע והממשק, רשות הטבע והגנים


      ציטוט מומלץ

      רוזנפלד א. ורותם ד. 2019. השפעת גידור, תשתיות ובינוי על נוכחות יונקים גדולים ובינוניים במרחב, כבסיס לבחינת תפקודם של מסדרונות אקולוגיים קיימים ולתכנון מסדרונות חדשים. אקולוגיה וסביבה 10(1).

      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      מִחזור מקומי של מים – מים אפורים כמקרה פרטי

      אלי כהן

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) חוק מים אפורים תופס תאוצה ועבר כבר את אישור הממשלה. עמותות סביבתיות וירוקות פועלות לקדם חקיקה ומיזמים. נותר רק שמקבלי ההחלטות והפקידים המקצועיים ייקחו אחריות, ירפו את הסד הבירוקרטי הכובל אותם ואת המערכת, יבחנו בצורה אוהדת ומקצועית מיזמים וגישות שונים מהמקובל, ויבחנו את הגישות התכנוניות המקובלות מתוך ראייה הוליסטית הרואה את השינויים הסביבתיים הגלובליים המתרחשים ואת השלכותיהם העתידיות

      חוק מים אפורים תופס תאוצה ועבר כבר את אישור הממשלה. עמותות סביבתיות וירוקות פועלות לקדם חקיקה ומיזמים. נותר רק שמקבלי ההחלטות והפקידים המקצועיים ייקחו אחריות, ירפו את הסד הבירוקרטי הכובל אותם ואת המערכת, יבחנו בצורה אוהדת ומקצועית מיזמים וגישות שונים מהמקובל, ויבחנו את הגישות התכנוניות המקובלות מתוך ראייה הוליסטית הרואה את השינויים הסביבתיים הגלובליים המתרחשים ואת השלכותיהם העתידיות

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      שחזור המערכת האקולוגית במחצבות הכרייה הנטושות במכתש רמון

      בן דרורי, פועה בר (קותיאל)

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב כריית מחצבים במכתש רמון שינתה את המערכת האקולוגית באזור, וכעת נעשה ניסיון לשחזור אקולוגי – חספוס פני השטח נבחר כרכיב מפתח כדי לפתח ולבסס מגוון ביולוגי עשיר במערכת האקולוגית

      כריית מחצבים במכתש רמון שינתה את המערכת האקולוגית באזור, וכעת נעשה ניסיון לשחזור אקולוגי – חספוס פני השטח נבחר כרכיב מפתח כדי לפתח ולבסס מגוון ביולוגי עשיר במערכת האקולוגית

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      אליה וקוץ בה – הגזים הידידותיים לאוזון תורמים להתחממות העולמית

      מיכאל גרבר

      גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) לאור ההצלחה המרשימה של פרוטוקול מונטריאול בהפסקת השימוש ב-CFCs וב-HCFCs, מדינות העולם פועלות עכשיו להכניס תיקון בפרוטוקול מונטריאול, שיאפשר לטפל בהפחתת השימוש ב-HFCs במסגרתו, כך שיהווה פעולה תומכת לפעולות המתבצעות במסגרת אמנת האקלים

      לאור ההצלחה המרשימה של פרוטוקול מונטריאול בהפסקת השימוש ב-CFCs וב-HCFCs, מדינות העולם פועלות עכשיו להכניס תיקון בפרוטוקול מונטריאול, שיאפשר לטפל בהפחתת השימוש ב-HFCs במסגרתו, כך שיהווה פעולה תומכת לפעולות המתבצעות במסגרת אמנת האקלים

      גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)
      לראש העמוד