אקולוגיה וסביבה
לכל הריאיונות

הפגנה לסגירה של כורים גרעיניים לייצור חשמל בתגובה לאסון הגרעיני בפוקשימה. קלן (גרמניה), מרץ 2011 | צילום: Bündnis 90/Die Grünen Nordrhein-Westfalen (CC BY-SA 2.0)

22 באוקטובר, 2015

משולחנה של שרה בממשלת מעצמה עולמית של אנרגיות מתחדשות

ריאיון: שחר בוקמן
ריאיון עם ברברה הנדריקס, השרה לסביבה, שימור הטבע, הבינוי והבטיחות הגרעינית של גרמניה

גרמניה היא אחד מהשחקנים המרכזיים בעולם הדיפלומטי, הכלכלי והתעשייתי, ומהמובילות בעולם בשימוש באנרגיות מתחדשות ובפיתוח טכנולוגיות מתקדמות. לרגל הגיליון המיוחד ולציון יובל לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה, התכבדנו לשוחח עם עם ד"ר ברברה הנדריקס, המכהנת משנת 2013 כשרת הסביבה, שימור הטבע, הבינוי והבטיחות הגרעינית בממשלת גרמניה בראשותה של אנג'לה מרקל. נדמה שעוצמתו של מגזר ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים יחד עם מנהיגות פוליטית המקבלת על עצמה את האחריות הנובעת מכוחה העולמי, הן שמאפשרות קביעת יעדי הפחתת פליטות פחמן שאפתניים כל כך על-ידי ממשלת גרמניה.

ש: אילו ציפיות יש לך לקראת ועידת האקלים של האו"ם (COP21) שתתכנס בדצמבר בפריז? האם יש תקווה לשינוי מהותי במדיניות של המדינות המזהמות העיקריות? האם משטר של הטלת מס פחמן יכול לדעתך לקדם שינוי בכלכלת הפחמן הנוכחית?

בוועידה בפריז נשאף להשיג הסכם – בר-יישום לכל המדינות החברות באמנת האקלים – שיציב את העולם על מסלול להפחתת התלות בפחמן דו-חמצני (decarbonisation) ולחוסן אקלימי. סבבים של משא ומתן שכבר התקיימו מעידים על כך שנוכל לעמוד ביעד, אבל לשם כך עדיין נדרש מאמץ אדיר. כמעט 60 מדינות האחראיות לכ-60% מסך הפליטות העולמי, כבר הודיעו מה הן מוכנות לתרום למען השגת המטרה המשותפת של הגבלת ההתחממות לשתי מעלות צלזיוס. מדינות אחרות, ובהן כאלו שתרומתן לפליטות גבוהה (כמו ברזיל, הודו ודרום אפריקה), ציינו שיצטרפו למאמץ העולמי בקרוב מאוד. למרות המגמה החיובית עד מאוד, נראה שהמאמץ המשותף אינו חזק דיו כדי להשיג את היעד.

הסכם פריז, לפיכך, צריך להשיג שלושה דברים: בראש ובראשונה יש לקבוע יעד ארוך טווח לשחרור הכלכלות העולמיות מהתלות בפחמן עוד במהלך המאה הנוכחית. לאחר מכן יש צורך לקבוע מנגנון שיאפשר לנו לבדוק באופן סדיר (למשל מדי חמש שנים) את ההישגים המשותפים ובהתאם להם להעלות בעקביות את השאיפות שלנו. לבסוף, עלינו לייסד משטר איתן של שקיפות והערכות מצב תקופתיות, שיאפשר לנו לעקוב אחר העמידה בהתחייבויות של כל אחת מהמדינות החברות באמנת האקלים.

מכלול זה יבטיח במהלך הזמן שיחד נספק כולנו את הנחוץ למניעת שינוי אקלים מסוכן. למס פחמן עולמי יש אמנם פוטנציאל ליצירת תמריצים לשחרור התלות מפחמן, אבל הוא אינו כלול בסדר היום של הדיונים הבין-לאומיים.

ש: איזה שינוי צפוי בתמהיל האנרגיה של גרמניה עד שנת 2050? וכיצד גרמניה מתכוננת כדי לעמוד ביעדי הפליטות שייקבעו בוועידת האקלים?

החלטנו להפחית את פליטות גזי החממה שלנו ב-95%–80 עד 2050, בהשוואה לשנת 1990. כמו כן, קבענו יעדי ביניים לעתיד הקרוב, למשל להפחית את פליטות גזי החממה עד שנת 2020 ב- 40%. ה-energiewende הגרמני (כינוי לתהליך המעבר של משק האנרגיה הגרמני להתבססות על אנרגיות מתחדשות – ש.ב.) מתקדם כמתוכנן – יעדים מהותיים כבר הושגו והחלטות חשובות התקבלו. למשל, שיעור החשמל המופק מאנרגיות מתחדשות הגיע לרמה הגבוהה בכל הזמנים – כ-28% מכלל אספקת החשמל בשנת 2014 – והחליף את הפחם (שממנו מופקים 25% מכלל אספקת החשמל) כמקור האנרגיה החשוב ביותר. כדי להפחית עוד יותר את פליטות הפחמן הדו-חמצני שמקורן בייצור חשמל וכדי לעמוד ביעדי האקלים שלנו, ראשי הקואליציה בממשלת גרמניה הסכימו ביולי השנה לסגור כמה מתחנות הכוח הפחמיות שפליטת הפחמן הדו-חמצני שלהן גבוהה ביותר.

השינוי אינו במגזר ייצור החשמל בלבד. אנו נכנסים כעת לתהליך של פיתוח אבני דרך לאומיות עבור מגזרים אחרים שפעילותם מלווה בפליטות מרובות. עלינו לזהות את הפעילויות שעלינו לנקוט כדי להשיג את היעד ארוך-הטווח של הפחתת התלות בפחמן דו-חמצני עד 2050.

ש: האם אפשר להשיג צמיחה כלכלית למרות נקיטת האמצעים המחמירים להפחתה של פליטות גזי חממה?

אני אופטימית מאוד בעניין. אנרגיות מתחדשות הן מרכיב מרכזי בכלכלה הגרמנית. בשנת 2014 הושקעו כ-18.8 מיליארד אירו בבניית מתקנים לשימוש באנרגיות מתחדשות. יש לנו כ-370,000 מקומות תעסוקה במגזר האנרגיות המתחדשות. אמצעים להתייעלות בצריכת אנרגיה מייצרים השפעות חיוביות מבחינת תעסוקה בכל הרמות. לראיה, עד לשנת 2012 נוספו כ-436,000 משרות כתוצאה מאמצעי מדיניות במסגרת תכנית הפעולה הלאומית השנייה להתייעלות בצריכת אנרגיה.

ש: מה היו הסיבות להחלטה הדרמטית של גרמניה לסגור את כל תחנות הכוח הגרעיניות שלה לאחר אסון פוקושימה (בשנת 2011)?

כבר בשנת 2000 החלטנו על ביטול בשלבים של ייצור אנרגיה גרעינית ועל סגירה הדרגתית של כל תחנות הכוח הגרעיניות. האסון הגרעיני בפוקושימה הבהיר באופן מפחיד את הסכנות של השימוש באנרגיה גרעינית והמחיש את ההשלכות ההרסניות שיש לאסון כזה על אנשים, על הטבע ועל הסביבה. נוצר קונצנזוס רחב לקידום התכנית להפסקת ייצור האנרגיה הגרעינית מהר ככל האפשר. כתוצאה מהאסון בפוקושימה, החלטנו לסגור באופן מיידי כמה מתחנות הכוח הגרעיניות הישנות ביותר ולהאיץ את תהליך הביטול של ייצור האנרגיה הגרעינית.

ש: בהתחשב בצורך העולמי להפחית פליטות ובמאפיינים של מדינת ישראל, מהי לדעתך המדיניות שישראל צריכה לאמץ?

כמובן, כל מדינה קובעת את מדיניות האנרגיה של עצמה. בישראל השמש זורחת יותר מאשר בגרמניה, והרוח נושבת בעוצמה דומה לזו שבגרמניה. לכן יהיה זה מתמיה אם ישראל לא תפיק את המרב מהפוטנציאל הגדול שיש לה בתחום האנרגיות המתחדשות – לא רק למען האקלים, אלא גם כדי להפחית את תלותה במשלוחי נפט וגז יקרים.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה




    ראיונות נוספים

    הביטחון הלאומי בצל משבר האקלים העולמי

    המשימות והאתגרים שמשבר האקלים עשוי להעמיד בפני צה"ל

    גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)
    הפוליטיקה של הפסולת – ריאיון עם חה"כ מיקי חיימוביץ'

    הפוליטיקה של הפסולת – ריאיון עם חה"כ מיקי חיימוביץ'

    ד"ר יוסי ענבר, שחר בוקמן

    גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת חה"כ מיקי חיימוביץ' מובילה בשנה האחרונה את סדר היום הסביבתי בזירה הפוליטית. נפגשנו לשמוע על הדרך האישית שעברה ועל קידום סוגיות סביבתיות, ובראשן הטיפול בפסולת, במציאות הפוליטית הסבוכה של ימינו

    חה"כ מיקי חיימוביץ' מובילה בשנה האחרונה את סדר היום הסביבתי בזירה הפוליטית. נפגשנו לשמוע על הדרך האישית שעברה ועל קידום סוגיות סביבתיות, ובראשן הטיפול בפסולת, במציאות הפוליטית הסבוכה של ימינו

    גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
    על טלוויזיה, ילדים ואיכות הסביבה – ריאיון עם מנהלת ערוץ ניקלודיאון

    על טלוויזיה, ילדים ואיכות הסביבה – ריאיון עם מנהלת ערוץ ניקלודיאון

    שחר בוקמן, רועי עופר זיו

    גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) כיצד משפיעה התקשורת על אופן ההתייחסות של ילדי ישראל לסוגיות סביבתיות? ריאיון עם שירלי אורן, מנהלת ערוץ ניקלודיאון

    כיצד משפיעה התקשורת על אופן ההתייחסות של ילדי ישראל לסוגיות סביבתיות? ריאיון עם שירלי אורן, מנהלת ערוץ ניקלודיאון

    גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
    אופטימית ועקשנית – כריסטיאנה פיגֶרֶס, אדריכלית הסכם האקלים בפריז

    אופטימית ועקשנית – כריסטיאנה פיגֶרֶס, אדריכלית הסכם האקלים בפריז

    שחר בוקמן

    גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

    כריסטיאנה פיגֶרֶס (Christiana Figueres) כיהנה כיו"ר אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים (UNFCCC) בשנים 2010–2016. בתפקיד זה היא הובילה את העולם מתחושת אכזבה קשה בעקבות כישלון ועידת האקלים בקופנהגן בשנת 2009 (COP 15), לגיבוש קונצנזוס עולמי רחב שהביא להישג היסטורי בדמות החתימה על הסכם פריז בשנת 2015. בהסכם החליטו פה אחד 195 מדינות העולם לשנות …

    Read More…

    כריסטיאנה פיגֶרֶס (Christiana Figueres) כיהנה כיו"ר אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים (UNFCCC) בשנים 2010–2016. בתפקיד זה היא הובילה את העולם מתחושת אכזבה קשה בעקבות כישלון ועידת האקלים בקופנהגן בשנת 2009 (COP 15), לגיבוש קונצנזוס עולמי רחב שהביא להישג היסטורי בדמות החתימה על הסכם פריז בשנת 2015. בהסכם החליטו פה אחד 195 מדינות העולם לשנות …

    Read More…

    גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
    המנהרה כמטפורה אקולוגית

    המנהרה כמטפורה אקולוגית

    א.ב. יהושע

    גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים הניצוץ לכתיבת הרומן "המנהרה" נולד לפני כמה שנים, כאשר ראיתי את ההרחבה של הכביש לירושלים לשלושה מסלולים בפיתולי שער הגיא

    הניצוץ לכתיבת הרומן "המנהרה" נולד לפני כמה שנים, כאשר ראיתי את ההרחבה של הכביש לירושלים לשלושה מסלולים בפיתולי שער הגיא

    גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
    ביטוח מפני נזקי שינוי האקלים

    ביטוח מפני נזקי שינוי האקלים

    שחר בוקמן

    גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) ריאיון עם פרופ' וואטר בוצן (Wouter Botzen), חוקר כלכלה של שינוי אקלים ואסונות טבע

    ריאיון עם פרופ' וואטר בוצן (Wouter Botzen), חוקר כלכלה של שינוי אקלים ואסונות טבע

    גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)
    עדיף להיות האדם שניסה

    עדיף להיות האדם שניסה

    ד"ר נורית כרמי, שחר בוקמן

    גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) ראיון עם פרופ' רוברט גיפורד (Robert Gifford), אשר נחשב לאבי אסכולת הפסיכולוגיה הסביבתית, והוא ראש מעבדת "הפסיכולוגיה של הסביבה, החברה והאישיות" באוניברסיטת ויקטוריה בקנדה

    ראיון עם פרופ' רוברט גיפורד (Robert Gifford), אשר נחשב לאבי אסכולת הפסיכולוגיה הסביבתית, והוא ראש מעבדת "הפסיכולוגיה של הסביבה, החברה והאישיות" באוניברסיטת ויקטוריה בקנדה

    גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)
    אקו-פואטיקה

    אקו-פואטיקה

    סבינה מסג

    גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) האקו-פואטיקה יכולה להיות שירת מחאה אקולוגית ויכולה להיות גם שיר טבע. העיקר הוא שהאדמה במרכז, שיש מערכת יחסים מכובדת ומורכבת בין אדם לעץ או לגבעה. שיש ניסיון לשמוע את קולם של הרים ונהרות, צמחים ובעלי חיים

    האקו-פואטיקה יכולה להיות שירת מחאה אקולוגית ויכולה להיות גם שיר טבע. העיקר הוא שהאדמה במרכז, שיש מערכת יחסים מכובדת ומורכבת בין אדם לעץ או לגבעה. שיש ניסיון לשמוע את קולם של הרים ונהרות, צמחים ובעלי חיים

    גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)
    התפלה ללא גבול מסכנת את עצמאות משק המים

    התפלה ללא גבול מסכנת את עצמאות משק המים

    שחר בוקמן, יורם אבנימלך

    גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים ראיון עם גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים מאז יוני 2017 אשר בעברו היה מעורה במיזמים רבים למען הסביבה. נדמה שבעוד שלראשי רשות מים קודמים, ולפניהם לנציבי מים, היה צריך להסביר מהי 'סביבה' כשנכנסו לתפקידם, לגיורא שחם נאלצים להסביר למה אי אפשר לעבוד רק למען הסביבה

    ראיון עם גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים מאז יוני 2017 אשר בעברו היה מעורה במיזמים רבים למען הסביבה. נדמה שבעוד שלראשי רשות מים קודמים, ולפניהם לנציבי מים, היה צריך להסביר מהי 'סביבה' כשנכנסו לתפקידם, לגיורא שחם נאלצים להסביר למה אי אפשר לעבוד רק למען הסביבה

    גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
    בביתו בעמק – שיחה בגינתו של מאיר שלו

    בביתו בעמק – שיחה בגינתו של מאיר שלו

    שחר בוקמן, יוחאי כרמל

    גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) ריאיון עם מאיר שלו, לרגל יציאתו לאור של הספר 'גינת בר' – אוסף רשימות על גינתו של המחבר. הוא מטפח בגינה את צמחי הבר הארץ-ישראליים האהובים עליו, וחולק אותה עם בעלי חיים קרואים ובלתי קרואים

    ריאיון עם מאיר שלו, לרגל יציאתו לאור של הספר 'גינת בר' – אוסף רשימות על גינתו של המחבר. הוא מטפח בגינה את צמחי הבר הארץ-ישראליים האהובים עליו, וחולק אותה עם בעלי חיים קרואים ובלתי קרואים

    גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)
    לראש העמוד