אקולוגיה וסביבה

אדרבא – תגובה למאמר הדעה 'איפכא מסתברא'

3 באוגוסט, 2014

מאת

דוד ברודאי
הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
יוחאי כרמל
הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
דן יקיר
המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת, מכון ויצמן למדע

מאת

דוד ברודאי
הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
יוחאי כרמל
הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
דן יקיר
המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת, מכון ויצמן למדע

תגובה למאמר הדעה: איפכא מסתברא – שני פנים לעלייה של הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה: השפעה מתונה על טמפרטורת כדור הארץ והשפעה חיובית על הצומח, בייחוד באזורים שחונים

כותרת מאמר הדעה עשויה להטעות: בעוד שחלקו הראשון של מאמר הדעה כתוב בשפה מתנצחת, התוכן אינו כה מרדני, ונמצא בתחום הקונצנזוס המדעי. למעשה, אחד הכותבים חוזר וטוען במספר פרסומים מדעיים שעליית הטמפרטורה העולמית במאה השנים האחרונות נובעת, בין היתר, מהפעילות האנושית [5, 7]. לכן, אף על פי שניתן היה לחשוב שהמחברים מתנגדים להסכמה הרחבה בעולם המדעי, שלפיה שינויי האקלים הנצפים כיום נובעים בחלקם מפעילות אנושית, אין הדבר כך.

הידע בנושא שינויי אקלים גלובליים, שעל פיו נבנה הדו“ח המדעי השלישי של ה-IPCC בשנת 2001 [2], היה מוגבל בהשוואה לידע המדעי שיצר את הבסיס לדו“ח הרביעי של ה-IPCC בשנת 2007 [3], וביחס לדו“ח החמישי משנת 2013 [4]. הדו“ח החמישי מציג שוב בצורה סדורה וקוהרנטית את מצב הידע המדעי הנוכחי בנושאי שינויי האקלים, ומחזק את המסקנות של הדו“חות הקודמים: המגמות שנצפו בעבר לא השתנו, והמסקנות קיבלו משנה תוקף. יתרה מכך, בניגוד למשתמע ממאמר הדעה של גיל ושביב, מעולם לא נאמר על-ידי ה-IPCC שכל השינויים הנצפים (טמפרטורה, מפלס הים, אקלים, וכן הלאה) משויכים אך ורק לפעילות אנושית. להפך, ההשפעה של פעילות השמש על שינויי האקלים מדווחת בדו“ח הרביעי של ה-IPCC, אך ערכה ומידת חוסר הוודאות שבה הם כעשירית מתרומת הפעילות האנושית [1]. כמו כן, מעולם לא נטען על-ידי ה-IPCC שאין היבטים חיוביים לשינויי אקלים באזורים מסוימים, כמו למשל הגברת היצרנות של צמחים. להפך, השונות המרחבית של השינויים הנצפים והחזויים הודגשה שוב ושוב. אם כן, ברור שייתכן שיהיו אוכלוסיות שירוויחו משינויי האקלים, בייחוד באזורים הצפוניים של כדור הארץ, שרובם מבוססים כלכלית מלכתחילה. אין גם כל ספק שהמפסידים יהיו כנראה אותם המיליארדים החיים באזורים חמים יותר, יובשניים למחצה, ובמדינות חלשות כלכלית. אם נוסיף למאזן ההשפעות של שינויי האקלים גם את ההגירה הנרחבת המתרחשת כיום מהאזורים החמים והיובשניים לאזורים הצפוניים, ואת זו הצפויה בעתיד, נמצא שההשפעות של שינויי האקלים והשפעות הלוואי הכרוכות בהגירה המונית, כמו רעב, אי-יציבות פוליטית ומלחמות, כנראה ירעו את מצבם של רוב בני האדם. יתרה מכך, הדיון בשינויי אקלים התרחב, וכיום ברור שצריך לדון גם באמצעים להתמודדות עם שינויי האקלים: כיצד לדאוג לאספקה סדירה של מים ומזון, להגן על מערכות אקולוגיות רגישות, לשמר את המגוון הביולוגי, להתמודד עם גילוי מחצבים חדשים שנחשפים בעקבות הפשרת אזורים שהיו קפואים ולא נגישים בעבר ועוד. כל זאת, בד בבד עם מאמצינו להאט ולצמצם את השינויים המתרחשים לנגד עינינו.

קיימת כיום הסכמה מדעית רחבה (שמחברי מאמר הדעה שותפים לה) שהפעילות האנושית אחראית לחלק לא מבוטל משינויי האקלים הנצפים. זאת ועוד, רק את הפעילות האנושית יש באפשרותנו לשנות, בעוד שעל גורמים אחרים התורמים לשינויי האקלים הנצפים אין האדם יכול להשפיע. לאור זאת, אנו סבורים, בניגוד גמור לפרשנות של גיל ושביב, שאי-הוודאות המדעית לגבי הערכים המדויקים של התרומה האנושית לשינויי האקלים הנצפים צריכה להוביל לפעולה אמיצה להפחתת פליטות גזי חממה לאטמוספרה מחד גיסא, ולבניית יכולות להסתגלות לשינויי האקלים העתידיים מאידך גיסא. הטענה שהעלות גבוהה ושהכסף לא יספיק אינה טענה מדעית. היא גם סותרת את דו“ח שטרן [6], שקבע כי גם מהבחינה הכלכלית גרידא המחיר של אי-פעולה בהווה עלול להיות כבד בהרבה מעלות הפעולות שיידרשו בעתיד. הסיבה לכך היא, בין היתר, שאי-ודאות היא תופעה “דו-כיוונית“: אם יוכח בעתיד שהעשייה לא השיגה במלואה את המטרה שלשמה בוצעה, מחיר הטעות (הכלכלית-חברתית) צפוי להיות קטן ביחס לעלות שתילווה לאי-עשייה אם יתברר שהיה באפשרותנו לשנות את מהלך הדברים, ולו באופן חלקי, ולא עשינו זאת. לדוגמה, המרוץ לחלל בשנות ה-60 של המאה הקודמת נחשב בחוגים מסוימים כבזבוז כסף אדיר של משלם המסים, שמטרתו האדרת מדינה אחת על חשבון האחרת. אולם בדיעבד – הפיתוחים הטכנולוגים והידע האדיר שמחקר החלל הביא עִמו (חומרים חדשים, תקשורת, רפואה, מזון, מחשוב, ועוד), נמצאים רובם ככולם בלב חיי היום-יום האזרחיים שלנו כיום, וחלק מהם כבר מזמן התקדמו מעבר לכל מה שהושג אז. גם הטכנולוגיה להתמודדות עם שינויי אקלים – כולל טכנולוגיה להפחתת פליטות גזי חממה לאטמוספרה, הפקת אנרגיה נקייה, טכנולוגיה שתקל על ההסתגלות לתנאים סביבתיים משתנים, ייצור מזון, מים, תרופות, ועזרה לאוכלוסיות חלשות – צפויה להיטיב את איכות החיים של כלל האנשים ולהפיץ ערכים וקודים התנהגותיים שנשכחו לאורך השנים.

ההכרה בתרומה אנושית לשינויי האקלים (ועלינו לזכור שבניגוד לגיל ושביב, יש עדיין כאלה שמסרבים להכיר בכל תרומה אנושית לתהליכים שאנו חווים כיום) מעלה שאלה פילוסופית מהותית הקשורה למוסר. המין האנושי הוא המין הביולוגי היחידי שמצליח לחולל השפעות אקלימיות בקנה מידה עולמי, ושיש לו מודעות לתוצאות המעשים שלו. לכן, יש תוקף לדרישה שהאדם יישא באחריות למעשיו וישאיר לדורות הבאים אחריו עולם ראוי. האנושות חייבת להקטין את המדרך האקולוגי ואת מדרך הפחמן שלה – למען עצמנו ולמען הדורות הבאים. התנגדות לטיעון זה משקפת חשיבה כלכלית צרה וקצרת טווח.


  1. Beniston M. 2013. Grand challenges in climate research. Frontiers in Environmental Science 1: 1–4.
  2. IPCC. 2001. Climate change 2001 – The scientific basis. Contribution of Working Group I to the Third Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change, 2001. Cambridge (UK) and New York (USA): Cambridge University Press.
  3. IPCC. 2007. Climate change 2007: The physical science basis. Contribution of Working Group I to the Fourth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change, 2007. Cambridge (UK) and New York (USA): Cambridge University Press.
  4. IPCC. 2013. Summary for policymakers. In: Climate change 2013: The physical science basis. Contribution of Working Group I to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change. Cambridge (UK) and New York (USA): Cambridge University Press.
  5. Shaviv N. 2005. On climate response to changes in the cosmic ray flux and radiative budget. Journal of Geophysical Research 110: A0815.
  6. Stern N. 2006. Stern review on the economics of climate change. Executive summary. London: HM Treasury.
  7. Ziskin S and Shaviv NJ. 2012. Quantifying the role of solar radiative forcing over the 20th century. Advances in Space Research 50: 762–776.


מחשבה אחת על “אדרבא – תגובה למאמר הדעה 'איפכא מסתברא'

  1. כדור הארץ מתחמם. כולם יודעים זאת .
    אך כנראה שאיש אינו שם לב שכדור הארץ הולך ומתחמם באופן יציב ב-5000 השנים האחרונות , בהם יערות העד באפריקה כיסו את כל היבשת. בזמנים שבנגב היה ירוק גם בקיץ , כך שאבותנו היו רועים את צאנם גם בנגב.
    ככל שהאדם נהיה מודרני חלה הגברה של התחממות כדור הארץ. בגלל הפיח ודו תחמוצת החמצן שבאויר. הנובעת מ…. גידול מספר התושבים תוך הכפלות על פני כדור הארץ, דבר שמוביל באופן טבעי לצריכת מזון מן החי גדולה יותר , דבר מקטין את שטחי היערות על חשבון שטחים חקלאיים ושדות מרעה לצאן בוקר. הפולטים גז מתאן בגעייתם.
    ניתן להאט את תהליכי המידבור בעולם ולהאט את ההתחממות הגלובלית בכדור הארץ באמצעות שתילה/ הזרעה של צמחים עשביים במדבריות כגון: קנים ועצי במבוק. צמחיה שמתפשטת מעצמה כ"יבלית" ולא צורכת טיפול. ניתן להשתמש בעץ הבמבוק להמון מוצרים, החל בריהוט וכלה בתעשיית הנייר ועוד. אפילו לתעשיית החשמל באמצעות גזיפיקציה.
    ככל שצבע הצהוב של המדבר יקטן, יגדל הצבע הירוק. שמשמעו יותר גשם, יותר מים להשקיה. ושינוי הטמפרטורה של כדור הארץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

ברודאי ד, כרמל י ויקיר ד. 2014. אדרבא – תגובה למאמר הדעה 'איפכא מסתברא'. אקולוגיה וסביבה 5(2): 198–199.
העתק



מחשבה אחת על “אדרבא – תגובה למאמר הדעה 'איפכא מסתברא'

  1. כדור הארץ מתחמם. כולם יודעים זאת .
    אך כנראה שאיש אינו שם לב שכדור הארץ הולך ומתחמם באופן יציב ב-5000 השנים האחרונות , בהם יערות העד באפריקה כיסו את כל היבשת. בזמנים שבנגב היה ירוק גם בקיץ , כך שאבותנו היו רועים את צאנם גם בנגב.
    ככל שהאדם נהיה מודרני חלה הגברה של התחממות כדור הארץ. בגלל הפיח ודו תחמוצת החמצן שבאויר. הנובעת מ…. גידול מספר התושבים תוך הכפלות על פני כדור הארץ, דבר שמוביל באופן טבעי לצריכת מזון מן החי גדולה יותר , דבר מקטין את שטחי היערות על חשבון שטחים חקלאיים ושדות מרעה לצאן בוקר. הפולטים גז מתאן בגעייתם.
    ניתן להאט את תהליכי המידבור בעולם ולהאט את ההתחממות הגלובלית בכדור הארץ באמצעות שתילה/ הזרעה של צמחים עשביים במדבריות כגון: קנים ועצי במבוק. צמחיה שמתפשטת מעצמה כ"יבלית" ולא צורכת טיפול. ניתן להשתמש בעץ הבמבוק להמון מוצרים, החל בריהוט וכלה בתעשיית הנייר ועוד. אפילו לתעשיית החשמל באמצעות גזיפיקציה.
    ככל שצבע הצהוב של המדבר יקטן, יגדל הצבע הירוק. שמשמעו יותר גשם, יותר מים להשקיה. ושינוי הטמפרטורה של כדור הארץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      דוד ברודאי
      הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
      יוחאי כרמל
      הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
      דן יקיר
      המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת, מכון ויצמן למדע

      מאת

      דוד ברודאי
      הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
      יוחאי כרמל
      הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
      דן יקיר
      המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת, מכון ויצמן למדע


      ציטוט מומלץ

      ברודאי ד, כרמל י ויקיר ד. 2014. אדרבא – תגובה למאמר הדעה 'איפכא מסתברא'. אקולוגיה וסביבה 5(2): 198–199.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      הכרת המגוון הגנטי של מיני האלונים הגדלים בארץ – בסיס להצלחה בנטיעות

      גבריאל שילר, גלינה שקלר, לאוניד קורול

      גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) מאמר זה מסכם ממצאים ממחקר גנטי ראשוני ויחידי בקרב שלושה מיני אלונים הגדלים בחבל הים תיכוני בארץ. תוצאות המחקר מעידות על המגוון הגנטי בקרב מיני האלונים, ומציעות אוכלוסיות נבחרות בקרב כל מין ומין, שמהן רצוי לאסוף חומר ריבוי איכותי לנטיעות

      מאמר זה מסכם ממצאים ממחקר גנטי ראשוני ויחידי בקרב שלושה מיני אלונים הגדלים בחבל הים תיכוני בארץ. תוצאות המחקר מעידות על המגוון הגנטי בקרב מיני האלונים, ומציעות אוכלוסיות נבחרות בקרב כל מין ומין, שמהן רצוי לאסוף חומר ריבוי איכותי לנטיעות

      גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

      עד ליום שגורילות יסחרו בבורסה – ריאיון עם ד"ר יובל נח הררי

      שחר בוקמן, עמיר פינק

      גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) ריאיון עם ד"ר יובל נח הררי, מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, ומחבר רב המכר 'קיצור תולדות האנושות'

      ריאיון עם ד"ר יובל נח הררי, מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, ומחבר רב המכר 'קיצור תולדות האנושות'

      גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

      התחום האפור שבין הירוק לאדום – היבטי עלות-תועלת של תרומת חברה מזהמת לקידום מחקר או פרויקט אקדמי-סביבתי

      עדי וולפסון, אופירה אילון

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) האם מימון תוכנית לימודים אקדמית בתחום מדעי הסביבה, מימון מחקרים, מלגות או תמיכה בפרויקט סביבתי יכולים להתפרש כרצון לקבל "הכשר" לזיהום ולפגיעה בסביבה הטבעית ובסביבה האנושית?

      האם מימון תוכנית לימודים אקדמית בתחום מדעי הסביבה, מימון מחקרים, מלגות או תמיכה בפרויקט סביבתי יכולים להתפרש כרצון לקבל "הכשר" לזיהום ולפגיעה בסביבה הטבעית ובסביבה האנושית?

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)
      לראש העמוד