הנזק הכלכלי של משבר האקלים

מבוא

במונחים של ניתוח כלכלי, משבר האקלים הוא השפעה חיצונית שלילית (ייצור או צריכה הפוגעים בתועלת של צרכנים אחרים או ברווח של יצרנים אחרים); אולם בפועל ניתן להגדירו ככשל שוק, כלומר, שאין ביכולתו של השוק החופשי להתגבר עליו בכוחותיו, והפתרון שמגיע מהתערבות מדינית – אינו אופטימלי. כשל שוק זה הוא כנראה המשמעותי ביותר בהיסטוריה, והדבר נובע מכך שהוא משפיע על כל כדור הארץ. כלומר, יש פליטות גזי חממה שנוצרות במקום מסוים ויש להן השפעה מפוזרת על פני כדור הארץ בעוצמות שונות. נוסף על כך, הפחתת פליטות היא מוצר ציבורי עולמי קיצוני (מוצר או שירות שהשימוש בו על-ידי אחד אינו מגביל את שימושיהם של האחרים בו ואינו גורע מהם. במקרה הזה הפליטות אינן נסחרות בשוק, וגבולות של מדינות אינם מונעים מעבר גזי חממה). כל המדינות נהנות מהפליטות המופחתות, בעוד שרק המדינות שמפחיתות את הפליטות נושאות בעלות הפחתתן, כלומר, חלק מהמדינות "תופסות טרמפ" על חשבון מדינות אחרות ^[14]. אנו נוכחים כיום בהשלכות המדאיגות של משבר האקלים – בעיקר בדמות אירועי מזג אוויר קיצוני והאסונות בעקבותיהם, ברמה העולמית וברמה המקומית ^[14], והן מחייבות פעולה עולמית משמעותית בהסתגלות אליו ובצמצום הגורמים לו.

לכאורה, אופיו של המשבר אמור היה להשפיע לרעה יותר על המדינות המתפתחות מאשר על מדינות מפותחות. אולם אין זה כך, משום שלאירועי הקיצון יש השפעה מאקרו-כלכלית ארוכת טווח על פוריות העבודה, על האטה בהשקעות, על עלייה בהוצאות בריאות, ועל הפחתת היצרנות בכלל והיצרנות החקלאית בפרט, והשפעותיהם ניכרות באופן דומה בכל הכלכלות ^[20].

ההשלכות של משבר האקלים על התחומים השונים בחיינו נסקרו רבות, בין היתר על-ידי הפאנל הבין-לאומי לשינוי האקלים של האו"ם (IPCC) והארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליים (OECD), והניבו תחזיות פסימיות בדבר ההשפעה העצומה של משבר האקלים בכל רמות הכלכלה – הבין-לאומית, המדינית ואף במשקי הבית. מאמרים רבים בחנו את המשמעות הכלכלית של צעדי הסתגלות למשבר האקלים (למשל שיקום מערכות אקולוגיות), אך הספרות באשר להשפעות של משבר האקלים על הביצועים הכלכליים (התוצר, הצמיחה והרווחה) חדשה יחסית ^[20].

מטרת מאמר זה היא להציג מחקרים שונים העוסקים בהערכה כלכלית של הנזקים הצפויים בקרב המדינות השונות ועל תחומי החיים השונים. במאמר מסוכמים עיקרי הידע המדעי הקיים על אודות ההשפעות הכלכליות של שינוי האקלים ברמה העולמית, השפעתם על המשקים השונים ועל רווחת האדם. כמו כן, נסקרות ההשפעות הכלכליות של שינוי האקלים על תחומים שונים כמו חקלאות, מים, בריאות ועוד. לבסוף, ישנה התייחסות להשפעות על ישראל, והמלצות למדיניות הנדרשת להקטנת השפעתם של הגורמים המובילים לשינוי האקלים.

השפעת שינוי האקלים על פעילות מאקרו-כלכלית וצמיחה

פעילות מאקרו-כלכלית נמדדת בין היתר בתוצר המקומי הגולמי או הנקי לנפש או על-ידי ההכנסה הלאומית לנפש. כדי לאמוד את הנזק המאקרו-כלכלי שמסב משבר האקלים, כלכלנים יכולים למדוד למשל כיצד צמיחה כלכלית עולמית מושפעת מעלייה בטמפרטורה ומשינויים במשקעים ^[12]. מחקרים המתמקדים בתחזיות של השפעות של שינוי האקלים לאורך זמן כוללים מודלי הערכה משולבים (IAMs), ונזקי האקלים נבדקים בהם בהיבט ההשפעות המצטברות בענפים שונים, ומשמשים להערכה מחודשת של הרווחה הכלכלית באזור מסוים ^[29]. המודלים הללו שונים זה מזה, תחזיותיהם שונות, וקשה להשוות ביניהם, ונוסף על כך יש עליהם ביקורת. עם זאת, מחקר סקירה הראה כי ניתן ליצור מכנה משותף ביניהם ולתרגם את ההערכות למצע נוח לדיון שיטתי ^[37]. מצד שני נטען כי ההערכות הללו נטולות בסיס תאורטי כלכלי, ובמודלים המשולבים נעשה שימוש לא נכון ולא מדויק, כמו בהתייחסות לגובה שער הריבית לחישוב העלות החברתית של הפחמן והכמות האופטימלית של ההפחתה בפליטות המזהמות ^{[30, 31]}. ביקורת זו מסבירה למשל את השוני בתוצאות של שתיים מההערכות המוכרות יותר של השפעות משבר האקלים על הכלכלה העולמית (של Stern ^[36] ושל זוכה פרס נובל William Nordhaus ^[28]).

על פי Tol ^[37], עד לשנת 2018 פורסמו 27 הערכות של ירידת ההכנסה הלאומית הממוצעת לנפש בעולם בעקבות עלייה של 2.5 מעלות צלזיוס בטמפרטורה העולמית הממוצעת (תרחיש RCP6.0 שבו פליטות גזי החממה יגיעו לשיא בין השנים 2070–2080 ואז יפחתו); האובדן הממוצע בקרב ההערכות האלה עומד על 1.3% ^[37]. שקלול המחקרים שפורסמו מעלה כי עלייה של יותר מ-1.7 מעלות בטמפרטורה העולמית הממוצעת תוביל לירידה בהכנסה הממוצעת העולמית לנפש ^[37]. עם זאת, ניכר כי במדינות עניות יותר וחמות יותר ההכנסה הלאומית לנפש תיפגע אף יותר מאשר במדינות עשירות. דרך למדידת רמת חיים ואיכות חיים היא בין היתר באמצעות מדידת שביעות הרצון הלאומית. בגרמניה נמדדה רמת שביעות הרצון של תושבים לאחר אירועים קיצוניים של שינוי אקלים כמו הצפות ושיטפונות בין השנים 2000–2011, ונראה כי רמת שביעות הרצון של התושבים ירדה ב-2% עד 2.7% ^[25]. במחקר שנעשה ב-79 מדינות נמצא כי שביעות הרצון של בני האדם מרַבית בטמפרטורה ממוצעת של 18.3 מעלות ^[22]. השפעת משתנים מאקרו-כלכליים אחרים (כמו רמת האינפלציה ותעסוקה) על שביעות הרצון הייתה נמוכה בהשוואה להשפעת הטמפרטורה.

המשך העלייה בטמפרטורה העולמית הממוצעת ב-0.04 מעלות בשנה, הצפויה אם לא תינקט מדיניות אִפחוּת (mitigation), תגרום להקטנת התוצר המקומי הגולמי הריאלי העולמי לנפש ב-7.22% עד שנת 2100. לעומת זאת, אם ימומש ההסכם להפחתת פליטות גזי החממה, שנחתם בפריז ב-2015, תוגבל עליית הטמפרטורה ל-0.01 מעלות בשנה, והנזק יקטן באופן משמעותי ל-1.07% בלבד. שינויים אלה מזוהים בכל המדינות ^[20]. הוערך כי עלייה של מעלה אחת תגרום לירידה שנתית של 0.6% תמ"ג; לאחר מכן, עלייה של כל מעלה נוספת תוביל לירידה של 1.7% בתמ"ג העולמי ^[18]. באיור 1 ניתן לראות את ההשפעות הצפויות ברמת התוצר ובמגזרים השונים בשנים 2080–2099 בארה"ב.

אחד הממצאים הבולטים של דו"ח Stern הוא כי הצריכה לנפש – מדד של הפעילות היצרנית – תרד בין 5% לבין 20% עד סוף המאה ה-21 ^[36], כלומר התכווצות הפעילות הכלכלית בעד חמישית מהיקפה. על פי הערכה מאוחרת יותר של IPCC, עלייה של 2 מעלות תקטין את ההכנסה הלאומית העולמית ב-0.2% עד 2% ^[19]; בדומה להערכות אחרות, גם זו בחנה שינוי ליניארי ולא התחשבה באירועים קטסטרופליים, כלומר אירועי קיצון חריפים עוד יותר, שלפי חלק מתחזיות האקלים תכיפותם תעלה.

חוסר היכולת לשקלל אירועי קיצון לתוך המודלים אינה המגבלה היחידה שלהם. גם השימוש במודלים מוגבל: הדבר נובע מכך שהערכות נזק לעיתים נגזרות מהספרות ונמדדות בהתאם לתרחישים מסוימים של שינוי האקלים, אך אין להן רזולוציה גאוגרפית טובה מספיק כדי להעריך את הנזק המקומי. כאשר אין התייחסות פרטנית למקום מסוים, לא ניתן לבחור בכלי המדיניות המתאים ביותר עבורו. שנית, ההתייחסות היא בדרך כלל לערכים ממוצעים של טמפרטורה ומשקעים תוך התעלמות ממקרי קיצון ^[10].

איור 1

הערכות של נזקים כלכליים ישירים משינוי האקלים בארה"ב ^[18]

א. סך הנזק המצרפי למשק ארה"ב כפונקציה של שינויים בטמפרטורה העולמית הממוצעת על פני הקרקע. ב. התרומות השליליות לפי גורם הנזק.

שינוי מבנה המשק בעקבות שינוי האקלים

אחד השינויים הצפויים בפעילות הכלכלית הוא תנודות בביקוש ובהיצע של מוצרים ושירותים בכל המגזרים במשק ^[29]. למשל, בשוק האנרגיה מתרחש מעבר לאנרגיות מתחדשות. כדי לבדוק את ההשפעות של שינוי האקלים על המגזרים השונים יש צורך במספר הנחות ותרחישים לגבי שינוי האקלים ומשתנים חברתיים-כלכליים תוך שימוש במודלים מבוססי תהליך (process-based models) ^[23]. מיפוי שינוי האקלים לנתונים חברתיים-דמוגרפיים מצביע על שינויים חברתיים ברמת הפרט (כמו השפעות בריאותיות), ברמת הקשרים הקהילתיים (למשל פשיעה, הגירה ואלימות, כך שהקשר בין פרט לבין קבוצות חברתיות שברירי ולא יציב בתנאי אקלים משתנים, דבר שעלול להוביל להתפרצות אלימה או להגירה ^[7]), וכן במסחר הבין-לאומי, תוך הגדלת החיסרון היחסי של מדינות שסובלות משינוי האקלים.

שיטות להערכה כלכלית של נזקים הנגרמים משינוי האקלים

כדי לאמוד את ההשפעה הכלכלית של שינוי האקלים על הבריאות משתמשים בשתי שיטות עיקריות הבוחנות את ההשפעות החיצוניות השליליות בהקשר הנתון: א. שיטת הערך הסטטיסטי של חיי אדם, המשקללת את הערך של הצלת חיי אדם עם כמות חיי האדם שניתן להציל בפעולות שונות (למשל התקנת גלאי עשן) ^[39]; ב. עלויות התחלואה המודדות את עלות האשפוזים, ימי מחלה, תרופות ועוד ^[33]. עלויות נזקים לתשתיות מחושבות על-ידי עלויות ישירות של שיקום ותיקון התשתיות, כאשר כאן מחושבות עלויות הטמעת והתאמת התשתיות לשינויים הצפויים ^{[8, 32, 41]}. כדי לאמוד נזקים של איכות האוויר, תשתיות, השפעה על תיירות ועוד משתמשים בשיטות אחרות העוסקות באיכות מוצרים ושירותים סביבתיים ובהן שיטות ההעדפות המוצהרות כמו שיטת ההערכה המותנית (contingent valuation method) או שיטת מידול הבחירה (choice experiment) ^{[17, 2]}.

השפעות כלכליות של שינוי האקלים על הבריאות

משבר האקלים גורם לעלייה בתחלואה ובתמותה. השפעות אלה באות לידי ביטוי במישורים שונים. אירועים קיצוניים של חום או קור עלולים להוביל לתמותה. תופעות כמו הארכת התקופה שעצים מפזרים אבקנים – הגורמים לאסתמה חריפה אצל הסובלים מאלרגיות – ניתנות לחישוב על-ידי ערך שולי מהוון המוערך באמצעות עלות מחלה ואשפוז ^[3]. השפעות נוספות באות לידי ביטוי בפריון עבודה: נמצא כי טמפרטורות גבוהות מעל 37 מעלות גורמות בחישוב ממוצע לירידה של שעה בעבודה ליום ^[15] ואף משפיעות על ביצועים קוגניטיביים ^[7]. משבר האקלים מאפשר התפשטות מהירה ורחבה יותר של מחלות כמו קדחת מערב הנילוס, שעלויותיה השנתיות, במדינת טקסס לבדה, נאמדו ב-1.1 מיליארד דולר בהוצאות בשל תמותה ואשפוז ^[21]. דוגמה נוספת לפגיעה היא פריחת אצות רעילות הגורמת לירידה בתועלת שהנופשים מפיקים באגמים ובמערכות ימיות אחרות ^[23] (ראו הרחבה בגיליון זה).

השפעות כלכליות של שינוי האקלים על תשתיות

תופעות מזג אוויר קיצוניות הנגרמות בשל שינוי האקלים גורמות להרס תשתיות פיזיות ביבשה ובחופים (כמו גשרים, דרכים, מערכות ניקוז ומבנים). נמצא כי הערך הנוכחי הנקי (סך התועלת בניכוי סך העלויות, מהוון לערכים של היום) של עלויות של תחזוקת כבישים ודרכים בארה"ב לבדה יעמוד על 785 מיליון דולר בשנת 2050 ^[9]. בארה"ב יש כ-600,000 גשרים ובאירופה כ-217,000 גשרים ^[13], ועלות התאמתם לעמידה בתנאי האקלים החדשים מוערכת בין 140 ל-250 מיליארד דולר לאורך המאה ה-21 ^[41]. גם מערכות הביוב העירוניות סובלות מהצפות בגלל שינויים באופי אירועי גשם ^[32]; עלויות ההתאמה לטיפול בנגר זה בארה"ב מוערכות ב-123 עד 252 מיליארד דולר עד לשנת 2050, והוצאה זו אינה כוללת עלויות חברתיות בשל שיבוש בשירותי מים, זיהום מקורות מי שתייה ועוד ^[40].

קו החוף נפגע בגלל עליית מפלס הים ובגלל סערות תכופות בעלות עוצמה רבה יותר. בארה"ב מוערך סך הנזק העתידי המצטבר עד לשנת 2100 ב-990 מיליארד דולר ^[26]. באירופה נכתבה בשנת 2007 דירקטיבה העוסקת באזורים שעלולים להיות מוצפים עקב עליית מפלס הים. היא זיהתה את הסיכונים העומדים בפני המדינות השונות, את תדירות ההצפות ושיעורן וגם הציגה את ההשפעות הכלכליות, התרבותיות, החברתיות והדמוגרפיות שלהן ^[34].

השפעות כלכליות של שינוי האקלים על מים

בישראל, כמו במדינות נוספות, משבר האקלים, עלייה בצריכת המים וזיהום מקורות המים מובילים להישענות על התפלת מי הים, שיש לה השלכות סביבתיות אחרות. נוסף על כך, כמות המים הזמינה לטבע, איכות המים וכמות המים בנהרות, באגמים ובמאגרים הולכת ופוחתת ^[23]. שינוי האקלים פוגע גם באיכות מי השתייה. כדי לאמוד את הערך של הפגיעה במקורות המים מדדו באמצעות שיטת ההערכה המותנית (CVM) את הנכונות של צרכנים בארה"ב לשלם על שיפור באיכות המים, ונמצא כי היא כ-1.4 מיליארד דולר ב-2050 ו-4 מיליארד ב-2100. חשוב לציין כי נכונות זו מדברת על תרחיש של עלייה בפליטות ^[4]. נוסף על כך, ההשפעה השלילית על איכות המים וזמינותם פוגעת לא רק במשקי הבית אלא גם בתעשייה ^[23].

שינוי האקלים והשפעתו על החקלאות

משבר האקלים פוגע ביצרנות החקלאית, וכדי להתמודד איתו יש להתאים את סוגי הגידולים וזניהם לתחזיות האקלים וגם את הניהול הכלכלי של מגזר החקלאות, כמו מחיר התוצרת או הסובסידיה הממשלתית לגידולים השונים ולפרקטיקות החקלאיות המועדפות. משבר האקלים מוביל לפגיעה בביטחון התזונתי – זמינות מזון בריא – ובבטיחות המזון – טריות המזון ואורך החיים שלו ^[11]. ישנם משתנים המשפיעים ישירות על היצרנות, כמו משקעים וטמפרטורות, וישנם משתנים עקיפים, כמו זיהום אוויר מכלי רכב. נמצא כי הפחתה במזהמים (שאינם פחמן דו-חמצני) מכלי רכב תפחית את הנזק לחקלאות העולמית ב-1.1 עד 4.3 מיליארד דולר ב-2030 ^[35] (ראו הרחבה בגיליון זה).

מה ניתן לעשות? כלי מדיניות

משבר האקלים הוא, כאמור, ההשפעה החיצונית השלילית וכשל השוק החמורים ביותר כיום בכלכלה העולמית. מפני שהשפעותיו עולמיות, והפחתת הפליטות מוגדרת כמוצר ציבורי, הרי שיש מדינות הנהנות ממאמצי ההפחתה של מדינות אחרות, אף על פי שהן נוקטות פחות צעדי מיתון או הסתגלות (אם בכלל) ^[14]; דוגמה למדינה טרמפיסטית כזו היא ישראל.

הערכות מאקרו-כלכליות של השפעות משבר האקלים הן אמצעי חשוב בעיצוב מיסוי פּיגוביאני אופטימלי, כלומר מס המוטל על יחידת ייצור הגורמת להשפעות חיצוניות, ובמקרה זה על פליטת יחידת משקל של פחמן דו-חמצני. המס מחושב על פי העלות החברתית של הפחמן, כלומר הנזק שנגרם עקב פליטה של יחידת משקל זו ^[28]. מס פחמן נחשב לגישה הישירה והשקופה ביותר ככלי מדיניות להתמודדות עם משבר האקלים ^[24]; תכנון מערך מס הפחמן מחייב דיון בסוגיות חשובות כמו: לפי מה ייגזר גובה המס – מהעלות החברתית בלבד (הוצאות בריאות למשל) או מיעד הפליטות (מהו סך הפליטות שמדינה שואפת להגיע אליו); סוגיה אחרת היא לאן יש להפנות ההכנסות המתקבלות – לאִפחוּת או להסתגלות ^[14].

הערכה כלכלית של התוכניות השונות שהגישו מדינות העולם בעקבות הסכם פריז – תוכניות המבוססות על זיהוי נקודות חולשה מקומיות וטיפול בהן בהתאם לתרחישים הצפויים באזור – מצביעה על כך כי ביצוען עתיד להפחית נזקים. מכך ייהנו במיוחד מדינות מתפתחות ^[6], משום שהן אחראיות לפחות פליטות אך סופגות את מרבית הנזקים העכשוויים ונמצאות בסיכון גבוה יותר לעתיד. התוכניות הללו כוללות צעדים כמו מעבר לתחבורה נטולת פחמן, טכנולוגיות בנייה עירונית חדשניות, נטיעות עצים, הגנה על שטחים פתוחים, בניית סכרים ושיפור מערכות המים, מערכות אנרגיה מתחדשת ומוכנות קהילתית ^[38].

חלק מהצעדים הללו הם פתרונות מבוססי טבע, כלומר הישענות על תהליכים אקולוגיים כדי להשיג רווחה אנושית באמצעות אִפחוּת שינוי האקלים, כדוגמת שיקום של מערכות אקולוגיות כמו מנגרובים להקטנת השפעות חופיות של סערות. הסתגלות מבוססת מערכת אקולוגית (ecosystem based adaptation) הופכת לאחת הדרכים המקובלות במדינות מתפתחות ובמדינות מפותחות ^[5]. עלותם של פתרונות מבוססי טבע נמוכה יחסית בהשוואה לעלויות טכנולוגיות, והן מתאימות לטווח הארוך.

ההשלכות הכלכליות של שינוי אקלים על ישראל

בישראל, אמד המשרד להגנת הסביבה את ההשלכות הכלכליות של הימנעות מפעולה למיתון שינוי האקלים, יחד עם עליית טמפרטורה של 4–5 מעלות עד שנות ה-80 של המאה ה-21. הנזקים הכלכליים שנאמדו הם פגיעה במקורות מים – 450 מיליון ש"ח לשנה, נזקי שיטפונות – מעל ל-340 מיליון ש"ח לשנה, נזקים לתיירות ים וחופים ולתשתיות – 6 מיליארד ש"ח לתקופה של 20 שנה ונזקי חקלאות – 3 מיליארד ש"ח לשנה. הנזקים שייגרמו למגזרים האחרים, כמו בריאות, משק האנרגיה ותשתיות נוספות, לא נמדדו ^[1].

סיכום

למשבר האקלים יש השפעה על המשק בכלל ועל המגזרים השונים בפרט, בארץ כמו בעולם כולו. הנזקים הנגרמים בעקבות משבר האקלים רבים ועוצמתם הולכת וגוברת. קיים צורך במחקרים נוספים האומדים את הנזקים השונים לענפים נוספים, וזיהוי הענפים שנפגעים באופן עקיף ממשבר זה. כדי לעודד את מקבלי ההחלטות להרחיב את מגוון הפעולות והיקפן יש צורך בשימוש בכלי יעיל ופשוט המובן לכולם, למשל תרגומם של הנזקים העכשוויים והעתידיים לערכים כספיים.

משבר האקלים מחייב נקיטת צעדים שונים כדי שנוכל להסתגל אל השינויים הצפויים וצעדים נוספים שימתנו את היקפו. כך נוכל לשפר את המצב העתידי של המין האנושי. מחקרים אמפיריים מצביעים על כך שהמשך משבר האקלים יהווה נטל כלכלי וחברתי משמעותי, ועלויותיו רק ילכו ויגדלו. כדי להימנע מהפסדים אלה מדינות יכולות להתאים עצמן לשינוי האקלים ללא עלות משמעותית ולהטמיע באופן מלא את ההתאמות הנדרשות לממדי שינוי האקלים הצפוי בהן ^[16]. השאלה אם כך, היא מדוע הדבר אינו מתרחש בקצב ובהיקף הדרושים על אף היתרון הברור הטמון בכך, בהווה ובעתיד.

תודות

המחברת מודה לפרופ' ניר בקר, לשחר בוקמן, לרן לוי, ולזיו צמח שמיר על העזרה וההערות המועילות במהלך כתיבת המאמר.