אקולוגיה וסביבה

6 בנובמבר, 2011

שמורת הטבע ביתן אהרון | צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

דבר העורך

"אני בא מכיוון קפיטליסטי מושבע. התפקיד שלי הוא לשרת
את בעלי המניות. להביא להם בסוף היום צ'ק."

מנכ"ל חמת גדר (הדף הירוק, 13.12.2001)   

שלום רב,

ראייה עסקית נאו-ליברלית מסוג זה רווחת במקומותינו ונתפסת ראויה ואף רצויה. אבל האם תפיסה זו מתאימה לשמש מצפן המכוון את אלו המנהלים אתרים שחשיבותם הציבורית יקרת ערך? ייתכן שדברי מנכ"ל חמת גדר שהובאו לעיל, מסבירים – בין היתר – מדוע מוזנחת העיר הרומית המפוארת במקום. אבל דברים אלה לא עומדים לבדם. 58 חברי כנסת (כנגד עשרה מתנגדים בלבד) הצביעו בקריאה טרומית בעד הצעת חוק פרטית, המקדמת את העברת ניהולם ותפעולם של הגנים הלאומיים בישראל לידי גופים פרטיים ללא מטרת רווח, בהיתר מהשר להגנת הסביבה.
כשאני מטייל להנאתי בפנינות החן של הארץ, לרוב אני לא שם לב אם ביקרתי בשמורת טבע או בגן לאומי. המשותף לכולם הוא שהם שטחים בעלי שימוש ציבורי מובהק וערכיות גבוהה מבחינת הטבע, השטחים הפתוחים, הנוף או המורשת. עקב חשיבותם של השטחים, הפקיד העם את ניהולם בנאמנות אצל בא כוחו – הממשלה, ובפועל מנהלת אותם רשות הטבע והגנים הלאומיים על פי חוק.
בחודשים האחרונים מתנהלים מאבקים ציבוריים על זכותו של הציבור ליהנות מהרווחים המופקים ממשאבי הטבע בישראל (מתגליות הגז בים התיכון וממחצבי ים המלח). רוב הגנים הלאומיים אינם מניבים רווחים, אך גם אם לא מדובר בהפרטה של משאב כלכלי אלא בניהול המשאבים הסביבתיים-ההיסטוריים-הרוחניים שלנו, עדיין קיים חשש מניגוד עניינים מובנה בין שיקולים כספיים צרים (היות שגם מלכ"רים זקוקים להכנסות), לבין שיקולים ציבוריים, ובכללם גם שיקולים אקולוגיים וסביבתיים. האם תאגיד שינהל את הגן הלאומי עין עבדת, למשל, יגביל את שעות הפתיחה כדי לאפשר לחיות הבר גישה למקור המים היחידי באזור? למדינה יש אינטרס ויכולת לאזן בין הבאת מספר המבקרים וההכנסות מהאתר למקסימום לבין שיקולים ציבוריים וסביבתיים. ומה יהיו האינטרסים של תאגיד?
בדברי ההסבר לתיקון החוק נטען כי הצורך בתיקון נובע "מהקושי של רשות הטבע והגנים הלאומיים לתפעל לבדה את כל הגנים הלאומיים ברמה המניחה את הדעת". בעוד שעל עקרונות ניהול הגנים הלאומיים ושמורות הטבע ניתן לקיים דיון ציבורי (גם בכתב עת זה), הרי אין מקום להתנערות המדינה מנכסי המרחבים הציבוריים והמורשת הלאומית שלה. האם לא מתנופף דגל שחור מעל ניסיונות ההפרטה של משאבי הטבע והמורשת שלנו, כגון הר הכרמל, מצדה, חופי פלמחים ואכזיב, עתיקות קיסריה, עין עבדת, מבצר מונפור והר תבור?
המניע האמִתי להצעת החוק הוא סיכול עתירה שהוגשה לבג"צ כנגד שיתופה של עמותת אלע"ד בניהול מתחם עיר דוד, שבשטח הגן הלאומי סובב חומות ירושלים. רגישות פוליטית רבה ממוקדת באתר זה, שעמותה הפועלת לקידום התיישבות יהודית במזרח ירושלים מציגה בו את ערש התהוות ממלכת בית דוד ואת ימיה המפוארים של תקופת הבית השני, מתחת לבתי שכונת סילוואן הצפופה. בעוד שמאבק נסוב סביב עיר דוד, הצעת תיקון החוק היא מרחיקת לכת, ובגינה עשויים נכסי צאן ברזל ליפול קרבן בידי גופים ששיקוליהם הניהוליים עלולים לעמוד כנגד שיקולי שמירת הטבע.
מחלוקות אידאולוגיות ופוליטיות יש לפתור לא על חשבון משאבי הטבע והסביבה השייכים לכלל הציבור.  

קריאה מהנה ומעשירה,
שחר בוקמן


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

בוקמן ש. 2011. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 2(4): 242.
העתק



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה

      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה


      ציטוט מומלץ

      בוקמן ש. 2011. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 2(4): 242.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      במה נבחר – בחקיקה "פופוליסטית" או בחקיקה ישימה?

      אייל אפשטיין

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) המדינה, שנשאה לאורך שנים במה שמכונה בפי הכלכלנים 'עלויות חיצוניות שליליות' רבות, החליטה שהגיע הזמן לטפל ברצינות במוקד הבעיה – קרקע מזוהמת פוגעת באיכות המגורים, באיכות החיים ולעתים אף בבריאותנו. לכן גיבשו משרדי הממשלה, בראשות המשרד להגנת הסביבה, הצעת חוק שמטרתה להביא לשיקום קרקעות, וחשוב מכך – למנוע זיהומים עתידיים

      המדינה, שנשאה לאורך שנים במה שמכונה בפי הכלכלנים 'עלויות חיצוניות שליליות' רבות, החליטה שהגיע הזמן לטפל ברצינות במוקד הבעיה – קרקע מזוהמת פוגעת באיכות המגורים, באיכות החיים ולעתים אף בבריאותנו. לכן גיבשו משרדי הממשלה, בראשות המשרד להגנת הסביבה, הצעת חוק שמטרתה להביא לשיקום קרקעות, וחשוב מכך – למנוע זיהומים עתידיים

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

      הקרן לשיקום קרקעות – או קרן הצבי?

      אריה נייגר

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) אין שום צורך בקרן לשיקום קרקעות מזוהמות בישראל. זהו מנגנון לא הוגן, לא יעיל, וחסר הצדקה סביבתית, ואינו תואם את המתרחש בישראל. לעומת זאת, לחייב את העוסקים בחומרים בעלי פוטנציאל זיהום להחזיק ביטוח למימון אירועי זיהום קרקע יכול להיות הפתרון. המפעלים ירצו להקטין את פרמיית הביטוח, ודבר זה יעודד התנהגות אחראית ונקיטת פעילות למניעת זיהום

      אין שום צורך בקרן לשיקום קרקעות מזוהמות בישראל. זהו מנגנון לא הוגן, לא יעיל, וחסר הצדקה סביבתית, ואינו תואם את המתרחש בישראל. לעומת זאת, לחייב את העוסקים בחומרים בעלי פוטנציאל זיהום להחזיק ביטוח למימון אירועי זיהום קרקע יכול להיות הפתרון. המפעלים ירצו להקטין את פרמיית הביטוח, ודבר זה יעודד התנהגות אחראית ונקיטת פעילות למניעת זיהום

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

      לעשות מהלימון לימונדה

      אופירה אילון, שחר בוקמן

      גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה כדי שישראל תעמוד ביעד של איפוס מאזן פליטות גזי החממה עד 2050, עלינו לפעול עכשיו! אף על פי ש"אקלים" הוא מונח הכולל שלל מנגנוני טבע עוצמתיים, משבר האקלים הוא משבר אנושי, שנוצר בשל פעילות האדם, וייפתר רק אם נשנה כיוון

      כדי שישראל תעמוד ביעד של איפוס מאזן פליטות גזי החממה עד 2050, עלינו לפעול עכשיו! אף על פי ש"אקלים" הוא מונח הכולל שלל מנגנוני טבע עוצמתיים, משבר האקלים הוא משבר אנושי, שנוצר בשל פעילות האדם, וייפתר רק אם נשנה כיוון

      גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה
      לראש העמוד