אקולוגיה וסביבה

אקו-טיים (EcoTime) – מדד קיימות אינטואיטיבי המבוסס על יחידות זמן

2 בדצמבר, 2012

לצורך הקטנת הנטל הסביבתי הכרוך בפעילות אינטרנטית, כיסתה חברת eBay את גג מרכז הנתונים שלה ביוטה (ארה"ב) בפאנלים סולָריים | באדיבות חברת eBay


מאת

אלון שפון
המחלקה למדעי הצמח, מכון ויצמן למדע
רון מילוא
המחלקה למדעי הצמח, מכון ויצמן למדע

מאת

אלון שפון
המחלקה למדעי הצמח, מכון ויצמן למדע
רון מילוא
המחלקה למדעי הצמח, מכון ויצמן למדע

מבוסס על מאמר שפרסמו המחברים ב: Ecological Indicators 24: 240-245

כמה מים נשאבים מהכינרת בשנה גשומה? כמה פחמן דו-חמצני פולטת תחנת הכוח בחדרה ביום? רוב האנשים מתקשים להתמודד עם שאלות העוסקות במספרים גדולים ולחבר אותם לחיי היום-יום. דבר זה מקשה על המאמצים לעידוד חיסכון בשימוש במשאבי טבע. 

כדי לצמצם את הביקוש הגובר למשאבי טבע יש צורך בשיטות חדשניות, שמכמתות את עלויות הצריכה ומציגות אותן בצורה יעילה ואינטואיטיבית. בעוד חלק מהמאמצים (למשל מכסות פליטות פחמן) הם תוצר של מדיניות מכוונת מלמעלה, גישות שמכוונות מלמטה פונות לבחירות האישיות של הצרכנים, שהשפעתן הכוללת יכולה להיות משמעותית ביותר.

מדדי קיימות מכמתים את השפעות פעילות האדם על הסביבה ואת ניצול משאבי הטבע. עם זאת, מדדים רבים מתקשים לשקף לצרכנים את המידע הקונקרטי והבהיר שדרוש להם לשם קבלת החלטות צרכניות מושכלות. לדוגמה, קל להתעלם מ-1.2 ק"ג של פליטת פחמן או משימוש ב-730 ליטר של מים ביחס לכלל משאבי העולם. נוסף על כך, איך קובעים אם פליטה של 1.2 ק"ג של פחמן היא משמעותית או זניחה? ואם לא די בכך, ברוב המקרים, התמודדות עם ערכים גדולים מאוד (כמו טונות) או קטנים מאוד (כמו מיליגרמים) אינה אינטואיטיבית עבור רוב האנשים. 

במטרה לגשר על הפערים הללו, אנו מציעים מדד קיימות חדש בשם אקו-טיים (EcoTime – זמן-סביבה), הפועל באמצעות המרת הנטל הסביבתי של תהליך או של פריט ליחידות זמן שכולנו משתמשים בהן מדי יום. כל אחד יודע כמה ימים יש בשנה, וכמה שניות יש בדקה. נתון כגון "בנסיעה למרחק של 30 ק"מ נפלטים 10 ק"ג שווה ערך של פחמן דו-חמצני" לא משפר את הבנתו של האדם הממוצע באשר להשפעת נסיעה זו על הסביבה. לעומת זאת, שימוש ביחידות אקו-טיים מאפשר להמיר נתון "מדעי" זה לנתון מובן: "על אף שנסיעה למרחק של 30 ק"מ נמשכת רק 20–30 דקות, נפלטת במהלכה כמות גזי חממה של 8 שעות אקו-טיים.

ההמרה ליחידות זמן נעשית על-ידי השוואת המחיר הסביבתי למכסת זמן כלשהי. המכסָה יכולה להיות תיאור מצב קיים (מכסה שמתארת ‘עסקים כרגיל‘), תוצר של מדיניות מכוונת (למשל צמצום פליטות גזי החממה ב-80% לעומת שנת 1990) או כל דבר דומה. המחיר הסביבתי נקבע כאותו חלק מהמכסה השנתית, אך בהצגה של זמן (ביחס לשנה). לדוגמה, איור 1 מציג שלוש פעילויות סטנדרטיות: הפעלה יומית של מחשב במשך 10 שעות, נסיעה לעבודה במרחק 30 ק"מ וטיסה מתל-אביב ללונדון. טור 1 מסכם את פליטות גזי החממה האופייניות לכל פעילות. לטיסה יש מחיר סביבתי גדול בהרבה מאשר לנסיעה או לשימוש במחשב, אך כיצד ניתן להציג זאת בצורה ברורה? טור 2 מציג את החלק היחסי של כל הפעילות ביחס לסך פליטות גזי החממה הממוצע של תושב במדינה מפותחת (מכסה שנתית של 11 טונות). טור 3 מציג את האקו-טיים של אותה פעולה, כלומר את החלק היחסי כמו טור 2 – אבל מתוך שנה. במילים אחרות, החלק היחסי של הפעילות מתוך מכסה מוגדרת מתורגם לחלק יחסי זהה מתוך שנה (אקו-טיים). 

איור 1

המעבר ממונחי נטל סביבתי למונחי אקו-טיים, מודגם עבור שלוש פעילויות

ערכי האקו-טיים המוצגים באיור 1 מאפשרים לבחון את עלות פליטות גזי החממה ביחידות שקל לזכור ולהבין אותן. כמו כן, הן מבהירות את סדרי הגודל השונים של פעילויות יום-יומיות נפוצות. ראשית, אקו-טיים של פליטות גזי חממה של חודש (מסך כולל של 12 חודשים) עבור טיסה בודדת של מספר שעות (תל-אביב–לונדון) מצביע על פעילות בעלת מדרך פחמן גבוה ביותר. לחלופין, פעילות של יום שלם (שימוש במחשב) שמסתכמת באקו-טיים של חמש דקות, מצביעה על פעילות בעלת מדרך פחמן נמוך. מכיוון שביום-יום אנו רגילים לעבוד בקלות יחסית עם יחידות זמן בסדרי גודל שונים (שניות עד שנים), תרגום הנטל הסביבתי למונחים של זמן מאפשר לנו להבין ביתר קלות את המשמעויות הסביבתיות של ביצוע כל אחת מן הפעילויות המתוארות, שיש להן "מחיר" סביבתי שונה, וכך לבחור אם לבצען. עוד יתרון מרכזי של אקו-טיים הוא במיקוד תשומת הלב לא בערך האבסולוטי של ההשפעה הסביבתית, שמשמעותו אינה תמיד ברורה, אלא בגודל היחסי המייצג את זמינות משאבי הטבע לכל אדם (או את תוצרי הזיהום המותרים). כך נוצר לנטל הסביבתי הֶקשר מהותי ואינטואיטיבי.  

ניתן לבצע את חישוב האקו-טיים לא רק עבור פליטת גזי חממה: אפשר גם לסכום מספר ערכי אקו-טיים של היבטים שונים של פעילות או של פריט (למשל כאלה הקשורים לשימוש באנרגיה, במים וכו') למספר יחיד על-ידי סכימה משוקללת, וכך להציג לתהליך מחיר סביבתי שלם יותר.

על-ידי פישוט מידע על השפעות סביבתיות שליליות והנגשתו, ועל-ידי עיבוד ההשפעות הסביבתיות כך שתתאפשר השוואה בין אופציות מתחרות, תורם האקו-טיים לתהליך החיוני (גם אם האִטי) של הפנמת עלויות חיצוניות. לפי גישה זו, בעתיד יכלול חשבון החשמל, יחד עם עלות כספית, גם ערכי אקו-טיים, דבר שיאפשר התייעלות ברמת הבית; אדם יוכל לבחור את מסלולי הטיסה לא רק על סמך תועלת כלכלית, כי אם גם על סמך המחיר הסביבתי; פריטי מזון יתויגו באופן דומה עם ערכי אקו-טיים, וישקפו את הנטל הסביבתי ביחס ל"עומס" היומי המומלץ, בדומה להצגת סימון תזונתי שמדגיש את התרומה לקצבה היומית המומלצת ("קלוריות סביבתיות" מותרות ביום). בעולם של זמינות מידע קל לדמיין כרטיסי אשראי עתידיים או יישומים אינטרנטיים שמדווחים על האקו-טיים של כל הפריטים הנצרכים.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

שפון א ומילוא ר. 2012. אקו-טיים (EcoTime) – מדד קיימות אינטואיטיבי המבוסס על יחידות זמן. אקולוגיה וסביבה 3(4): 297–296.
העתק

מילות מפתח

מדד קיימות (2)



מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      אלון שפון
      המחלקה למדעי הצמח, מכון ויצמן למדע
      רון מילוא
      המחלקה למדעי הצמח, מכון ויצמן למדע

      מאת

      אלון שפון
      המחלקה למדעי הצמח, מכון ויצמן למדע
      רון מילוא
      המחלקה למדעי הצמח, מכון ויצמן למדע


      מילות מפתח

      מדד קיימות (2)

      ציטוט מומלץ

      שפון א ומילוא ר. 2012. אקו-טיים (EcoTime) – מדד קיימות אינטואיטיבי המבוסס על יחידות זמן. אקולוגיה וסביבה 3(4): 297–296.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      האם נהיה מוכנים לאסון הבא?

      ענת מדמוני

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) מדינת ישראל ממוקמת באזור מועד לאסונות טבע, ובשנים האחרונות הכמות והעוצמה של אסונות הטבע רק גדלו. אסונות המוניים יגרמו תמיד לנזקים רבים בנפש וברכוש. המטרה היא למזער את הנזקים הצפויים ככל הניתן, והמענה היחידי הוא ההקפדה על המוכנות המקדימה. אין מקום לקיצורי דרך, לאלתור או לתרבות ה’סמוך’ הנפוצה במקומותינו

      מדינת ישראל ממוקמת באזור מועד לאסונות טבע, ובשנים האחרונות הכמות והעוצמה של אסונות הטבע רק גדלו. אסונות המוניים יגרמו תמיד לנזקים רבים בנפש וברכוש. המטרה היא למזער את הנזקים הצפויים ככל הניתן, והמענה היחידי הוא ההקפדה על המוכנות המקדימה. אין מקום לקיצורי דרך, לאלתור או לתרבות ה’סמוך’ הנפוצה במקומותינו

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      התכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב: האם היא עלולה או עשויה לשנות את מצב הבדואים?

      עאטף אבו עג'אג'

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב אמון הבדואים במדינה נמצא בשפל, ועל כן יש צורך בתהליך רציני ומקיף של בניית אמון, שבו הקהילה הבדואית תהיה חלק מתהליך קבלת ההחלטות בתכנית הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב ושינוי המציאות של היישובים המוכרים הקיימים

      אמון הבדואים במדינה נמצא בשפל, ועל כן יש צורך בתהליך רציני ומקיף של בניית אמון, שבו הקהילה הבדואית תהיה חלק מתהליך קבלת ההחלטות בתכנית הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב ושינוי המציאות של היישובים המוכרים הקיימים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      מרשם פליטות לסביבה – המשך מהפכת השקיפות במידע הסביבתי

      אורי שלהב, איילת בן עמי

      גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) המפל"ס יהיה כלי מסייע לקבלת החלטות, למחקר ולקביעת מדיניות; יסייע להגביר את המודעות של הציבור לסביבה; יקדם את הציבור כמשתתף בעל מידע בתהליכי קבלת החלטות; יעלה את מודעות הציבור להשפעות הסביבתיות שיש לו, כצרכן של המוצרים שמייצרים המפעלים המדווחים למפל"ס; יגביר את המודעות של התעשייה להשפעותיה על בריאות הציבור והסביבה, וישמש תמריץ עבורה להפחית את רמות הפליטות

      המפל"ס יהיה כלי מסייע לקבלת החלטות, למחקר ולקביעת מדיניות; יסייע להגביר את המודעות של הציבור לסביבה; יקדם את הציבור כמשתתף בעל מידע בתהליכי קבלת החלטות; יעלה את מודעות הציבור להשפעות הסביבתיות שיש לו, כצרכן של המוצרים שמייצרים המפעלים המדווחים למפל"ס; יגביר את המודעות של התעשייה להשפעותיה על בריאות הציבור והסביבה, וישמש תמריץ עבורה להפחית את רמות הפליטות

      גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

      - מודעה -

      לראש העמוד