תכנון, כלכלה וחברה > כלכלה אקולוגית

כמה רחוק היום שבו במקום לעסוק במחירה של חבית נפט נעקוב אחר המחיר של ק"ג מימן?

האם ניתן "לתכנת מחדש" יְצור צרכן, כך שישתמש בפחמן דו-חמצני מהסביבה ויְיַצר סוכרים במקום לצרוך אותם?

לתמורות כלכליות יש השלכות סביבתיות נרחבות עוד מימי המהפכה התעשייתית, ומנגד – השפעות האדם על הסביבה עלולות להשפיע באופן נרחב על הכלכלה המקומית והעולמית.

טיפול רציני בהיבטים השונים של חוסן סוציו-אקולוגי בחודשים הקרובים יאפשר לנו להתמודד טוב יותר עם השפעותיהן המתמשכות של מגפת הקורונה והמדיניות שננקטה לריסונה, וכן ישפר את חוסננו הלאומי בטווח הארוך בפני האתגרים הסביבתיים הגדולים העולים בפנינו

כחודש של סגר והגבלות תנועה יצרו הפחתה חסרת תקדים בזיהום האוויר – מעין "ניסוי" לא מכוון הממחיש את התועלת הצפויה מהפחתה בפליטות מזהמים. הערכה כלכלית של השפעות ההפחתה מאפשרת קבלת החלטות מושכלת הנוגעת למחירן הכלכלי של הגבלות נסועה תוך התייחסות לתועלת הכלכלית מצעדים אחרים להפחתת זיהום האוויר בישראל

במחקר שלפניכם נבחנו היבטים שונים של חינוך כלכלי בחינוך לקיימות, באמצעות אפיון של התפיסות הכלכליות, הרווחות בקרב העוסקים בחינוך לקיימות בישראל. אפיון זה נועד ליצור מדד ייחוס של התפיסות הכלכליות, על פי הבחנה בין שתי תפיסות: כלכלה סביבתית וכלכלה אקולוגית

בשל החשש להמשך קיומה של המערכת האקולוגית החולית ולהחלפתה במערכת אקולוגית ים תיכונית, יש לבחון את ניהול ושימור המערכת: האם לנקוט ממשק שימור סביל או לחילופין לנקוט ממשק שימור פעיל. מחקר זה בוחן את הסוגיה מנקודת מבט כלכלית-אקולוגית

ריאיון עם פרופסור דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית מאוניברסיטת דיוק, ארה"ב, ומחבר רב-המכר לא רציונלי ולא במקרה

בנייה ירוקה מתמקדת בצמצום תשומות האנרגיה, המים ומשאבים נוספים הדרושים לבניית מבנים ולהפעלתם, לצד צמצום הנזקים הסביבתיים הנגרמים בזמן הבנייה, ושואפת ליצור סביבת פנים בריאה ונעימה לשימוש. בניסיון לספק תשובות אפשריות לשאלת הכדאיות הכלכלית של בנייה ירוקה ריכזנו מומחים ממגוון של גופים מהמגזר הפרטי, הציבורי, העסקי והאקדמי שמספקים נקודת מבט רחבה על סוגיית הכדאיות הכלכלית של הבנייה הירוקה

כקבלנים העוסקים בבנייה, החיסכון במשאבים טבעיים בבנייה הוא הנושא שאנו מופקדים עליו. האידֵאל הנכסף לחיסכון במשאבים טבעיים הוא לבנות מבנה שאינו צורך כלל משאבים טבעיים – בנוי מחומרים ממוחזרים, אינו צורך אנרגיה לשימוש שוטף, מספק את האנרגיה ממקורות מתחדשים, אינו מזהם את הסביבה, ואינו פוגע במערך האקולוגי הטבעי באתר שהוא בנוי בו

בנייה ירוקה היא בעלת היגיון עסקי-כלכלי – לצד יתרונותיה הסביבתיים, החברתיים והבריאותיים מדובר בתחום בעל תובנה כלכלית מוגדרת

הבנייה הירוקה מגלמת בתוכה יתרונות חברתיים וכלכליים לפרט ולחברה, אך מצריכה מאמצי הסברה לא קטנים בדרך למימושה

במחקר נבדק אם הסחר ההוגן עומד בהבטחה הגלומה בו לייצור שמן זית מקיים בגדה המערבית ובגליל, ומה היתכנותה ותרומתה החברתית-כלכלית-סביבתית של חקלאות בת-קיימא במרחב הכפרי

העיקרון הארגוני של קואופרטיב שונה באופן עקרוני ממרבית העסקים והחברות, בעיקר בשל מבנה הבעלות השונה של הארגון ולאור תשומת הלב הגדולה הניתנת לעקרונות שמעבר לרווח כספי. ניתן להבחין כיום בתחייה של רעיון הקואופרטיבים בכלל, בפרט בתחום האנרגיות המתחדשות, ומתבקשת השאלה – מהו הקשר בין אנרגיות מתחדשות וקואופרטיבים?

אסטרטגיית הצמיחה הירוקה נוגעת בכל תחומי המדיניות הציבורית, ומטרתה ליצור דפוסי צמיחה ירוקה במבנים ובמוסדות תעשייתיים וטכנולוגיים, מבלי לפגוע בהרגלי הצריכה. אמנם ישראל לא יכולה להשתלב באסטרטגיה המפורטת כמו מדינות אירופה, אך ישראל יכולה להשתלב כמובילה בתחומי מחקר ופיתוח של אנרגיה מתחדשת, בנייה ירוקה, שינוי דלקים בתעשייה ובתחבורה ובשינויים ירוקים במערכת הרגולטורית והפיננסית

למידה מן הטבע איך להתנהל במגוון: באגם אחד אפשר לראות את כל העולם כולו, ולכל מערכת, כדוגמת האגם, יש איזונים משלה. שילוב בין אמנות, חברה, כלכלה, חינוך וחקלאות בחממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר

תעשיית הקלינטק, הכוללת בחובה טכנולוגיות ושירותים שמפותחים במטרה להפחית השפעות שליליות על הסביבה, עלתה על מפת הטכנולוגיה וההשקעות הבין-לאומיות בעשור האחרון. המגמה הירוקה תופסת תאוצה והניעה את הכלכלה הירוקה, ואפשר לראות זאת בכל העולם וגם בישראל. ההצלחה הישראלית בהייטק מנבאת הצלחה דומה גם בקלינטק, בייחוד לאור העובדה שישראל היא בין המובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיות מים וטכנולוגיות סולָריות

התועלת הכלכלית מבנייה ירוקה מקלה על קידום התחום, ומגשרת על חסמי התפיסה וההתנהלות המקובלים, ובכך מסייעת להגביר את רווחת הפרט והמשק תוך הכללת תועלת סביבתית, חברתית ובריאותית

הוכחת הכדאיות הכלכלית קריטית לקידומה של הבנייה הירוקה. עם זאת, קביעת הכדאיות מורכבת, מאחר שיש מעט בניינים ירוקים בארץ המאפשרים בדיקה בפועל של מדגם סטטיסטי, וקשה להסתמך על מחקרים ממדינות אחרות