גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

החיבור בין אומנות לסביבה וחקלאות

שמירה על המרחב הכפרי ופיתוח החקלאות אינם פעולה חד-פעמית של דור אחד, אלא תהליך מתמשך בעל משימות משתנות. הסוגיות השונות ממחישות עד כמה תחום החקלאות רלוונטי לכלל הציבור, ואף ייעשה רלוונטי עוד יותר בעתיד

רבי אברהם אבן עזרא אמר "חוכמה גדולה היא עבודת האדמה", ואנחנו נוסיף – עיבוד הקרקע לצורך הצמחת מזון הוא מלאכה מרשימה ומלאת השראה, אך שגשוג בר-קיימא של המגזר החקלאי ושל מערכות אקולוגיות מצריך חוכמה גדולה אף יותר

קרקעות ישראל משנות את תכונותיהן בקצב מהיר מאז קום המדינה. עיקר השינויים מתחוללים בקרקעות המעובדות, ולא תמיד מדובר בשינוי חיובי

עד 2050, צריכת המזון בעולם תעלה ב-70% בעוד ששטחי הקרקעות החקלאיות יגדלו ב-10% בלבד, ולכן יהיה צורך להפיק יותר מזון מכל יחידת שטח. דישון מגדיל את היבול, אך בעל השפעות שליליות על הסביבה

במחקר נבדק אם הסחר ההוגן עומד בהבטחה הגלומה בו לייצור שמן זית מקיים בגדה המערבית ובגליל, ומה היתכנותה ותרומתה החברתית-כלכלית-סביבתית של חקלאות בת-קיימא במרחב הכפרי

תעשיית החקלאות בעמק החולה היא ספקית משמעותית של חומרי הדברה ותוצרי פירוק שלהם, שמוצאים את דרכם לאגן ההיקוות של הירדן העליון

בעשורים האחרונים גוברת המודעות לשירותי ההדברה הביולוגית שמספקים טורפים ופרזיטואידים בוויסות מזיקים בבתי גידול חקלאיים

שימוש בהדברה ביולוגית של זבובי הבית והשוקיים באמצעות צרעות טפיליות

החקלאות תלויה בשירותי מערכת אקולוגיים חיוניים, והמגוון הביולוגי תלוי בתמיכה של השטחים הפתוחים החקלאיים. לצד התלות קיים מתח מובנה בין שימור המגוון הביולוגי לבין הצורך בהתמרת שטחים טבעיים לשימוש חקלאי

בשל רגישות הסביבה הימית להשפעות הסביבתיות הישירות והעקיפות של גידול תעשייתי בחוות כלובים יש להחיל על החוות את אמות המידה הנהוגות לגבי תעשיות מזהמות ולגבש תכנית ניטור ייעודית ארוכת טווח של אזור חוות הכלובים

הדברה ביולוגית של מכרסמים בעזרת תנשמות ובזים היא שיטה שמשפרת את היבולים החקלאיים, מעצימה את רִווחי החקלאי ושומרת על הבריאות ועל איכות הסביבה של כולנו

שימוש בהדברה המשלבת כלים ביולוגיים, חקלאיים, פיזיקליים, גנטיים וכימיים, בדרך שממזערת נזקים כלכליים ובריאותיים ומקטינה את הסיכונים והנזק הסביבתי

תכנון לולים בענף ההטלה מאזן בין צורכי הגידול, רווחת התושבים ובריאותם וצער בעלי החיים

מטעי התפוחים חשובים לשמירה על המגוון הביולוגי של עטלפי חרקים, בעוד שהעטלפים יכולים להיחשב סמנים ביולוגיים, וככאלה הם מצביעים על המטע כחלק בריא מהסביבה

בעזרת ארכיאולוגיה וחקר שובכי יונים, מתגלה עדויות לחקלאות אינטנסיבית עתיקה בשולי המדבר בתקופה הביזנטית

מחקר זה בדק את קצבי הפירוק המיקרוביאלי של חומרים רפואיים שנמצאו בקולחים המשמשים להשקיה, כדי להעריך את מידת השיוריות שלהם בקרקע ואת הסכנות הסביבתיות והבריאותיות הנגזרות מחשיפת קרקע חקלאית לחומרים רפואיים

הדגה, מפלס המים, הקורמורנים וגורמים אקולוגיים אחרים הם חלקים בפאזל היוצר את המשבר האקולוגי בכינרת. יש קשר בין ניהול האגם ומפלס המים לבין גודל אוכלוסיות הדגים והשלל, וסמנים ביולוגיים מדאיגים רבים אחרים. לטענת חוקרי המעבדה, אי-היציבות במפלס היא הסיבה לחוסר היציבות של המערכת כולה

רבים טוענים כי חקלאות מקומית ידידותית יותר לסביבה מיבוא מוצרי חקלאות, אך מחקרים קודמים הגיעו לתוצאות סותרות בתחום. במחקר זה נותחו ההשפעות הסביבתיות של ייצור מקומי של מוצרי חקלאות בישראל לעומת חלופת היבוא. הניתוח נערך בשיטת ״ניתוח מחזור החיים", המתחשבת בהשפעות לאורך כל חיי המוצר 'מהעריסה עד לקבר' תוך התייחסות לרווח לחקלאי, לערך הנופי ולהשפעות הסביבתיות

תוצאות המחקר מלמדות כי למערכת חקלאית כדוגמת לולֵי מטילות עלולה להיות השפעה חדה על אוכלוסיות הטורפים, ושאמצעי פשוט כמו פעולות תברואה נמצא יעיל מאוד תוך זמן קצר. מאחר שאמצעי זה משפיע על הגיוס של פרטים לאוכלוסייה, צפויה השפעתו להימשך גם בטווח הארוך

חלק ניכר מהחנקן שמשמש לדישון בשטחים חקלאיים מחלחל כחנקה מתחת לבית השורשים עד לאקווה, והיא בין המזהמים המשמעותים ביותר במי תהום בארץ. במחקר נמצא כי רמת דישון מופחתת תוריד את הריכוז הממוצע במים שבנקבובי התווך הלא-רווי אל מתחת לתקן החנקה למי השתייה.

השטחים הפתוחים הם בית גידול חלופי לעכבישים בין עונות גידול החיטה, ועל כן חשוב לשמר שטח מדברי טבעי מסביב לשדות חיטה בנגב הצפוני

במחקר נבחנו דפוסי העיבוד הנהוגים כיום בכרמי הזיתים בגליל המערבי ההררי, השפעתם על המגוון הביולוגי והשיקולים המניעים את החקלאים לנקוט דפוסי עיבוד אלה, וכן כיצד ניתן להשפיע על החקלאים לאמץ דפוסים שיתרמו למגוון הביולוגי

המאמר דן בתרומת כתמים טבעיים - מערכות טבעיות מקוטעות בלב הסביבה החקלאית - לפיזור זוחלים ולהפצתם במרחב

צפיפות האוכלוסין והפיתוח המואץ בישראל מאיימים על המגוון הביולוגי. במחקר זה נבחנה האפשרות להקים ברכת חורף בשטחים חקלאיים כדי למשוך מגוון מינים וליצור בית גידול מתאים

השימוש ברעייה מבוקרת נעשה בשנים האחרונות כלי יעיל ומקובל בניהול שטחים פתוחים שונים. מטרת המחקר הייתה לאפיין את השפעת לחצי רעיית בקר על המבנה ועל ההרכב של הצומח המעוצה בחורש ועל התחדשותו מזריעים, תוך בחינת השפעות הגומלין על גורמים ביוטיים, אביוטיים וממשקיים

משבר הדיג העולמי מאיץ את פיתוח ענף החקלאות הימית, הכולל גידול נרחב של דגי דניס בים התיכון. עם זאת, החקלאות הימית מציבה איום אקולוגי אפשרי על אוכלוסיות הדניס הטבעיות, מאחר שבריחת דגים מהכלובים עלולה להביא לירידה בשונות הגנטית של אוכלוסיות הבר

הקצאה מחודשת של משאבים למגזר החקלאי צריכה ליצור מציאות שונה מזו המוכרת לנו: חקלאות העושה שימוש מושכל במשאבי טבע, כך שהיא מצמצמת את ניצולם כמו גם את השפעותיה השליליות על הסביבה; מגבירה את התועלת החיצונית החיובית הטמונה בעיבוד הקרקע; נותנת מענה לאיומים; מנצלת הזדמנויות טכנולוגיות וביו-טכנולוגיות

אנו ניצבים בפני הזדמנות פז שבה הדייגים ואנשי שמירת הטבע צריכים להפסיק להתכתש, כדי לקדם יחדיו את נושא שימור ענף הדיג, שייצור בית גידול חלופי לעולם העופות ולטבע שהולך ונכחד

יש רצון להרחיב את הקצאת הקרקעות לחקלאות בצפון הערבה לשם חיזוק היישובים המתפרנסים מחקלאות, והדבר יצר ויכוח וקונפליקט בין רשות הטבע והגנים לבין משרד החקלאות

כדי לקיים ממשק בר-קיימא של השטחים החקלאיים ולתת מענה לאתגר החקלאות המודרנית, על משרד החקלאות ופיתוח הכפר להכין תכנית אב ארוכת טווח לחקלאות, שתגדיר יעדים לשימור משאבי טבע ומגוון ביולוגי באגנים חקלאיים. על התכנית להיבנות בזיקה לתכנון מחדש של השטחים החקלאיים, שיבחין בין המרחבים המיועדים לחקלאות תעשייתית לבין המרחבים המיועדים לחקלאות נופית-סביבתית

ניתן לראות יותר ויותר סחיפת קרקע כתוצאה מעיבוד אינטנסיבי של הקרקע

החקלאות בישראל – המפגש בין חברה, כלכלה, סביבה

תמונות המחברות בין סוגיות פילוסופיות-אקולוגיות-מדעיות לשאלות פיוטיות ביחס לחיים, לזמן ולסקלות גודל