אקולוגיה וסביבה

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)



יד על הדופק

מה בין ההתקוממות החברתית לצדק סביבתי?

אבי דבוש

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) ההתקוממות החברתית הישראלית של קיץ 2011, מציבה את השאלה האם התנועה הסיבתית, כארגונים וכפרטים, חלק מהתנועה לצדק חברתי?

ההתקוממות החברתית הישראלית של קיץ 2011, מציבה את השאלה האם התנועה הסיבתית, כארגונים וכפרטים, חלק מהתנועה לצדק חברתי?

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

שילוב תכנים סביבתיים במחאה החברתית

רגב קונטס

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) בקיץ 2011 פרצה מחאה כלכלית וחברתית נרחבת, שהוציאה את הציבור "האדיש" לדרוש צדק חברתי: מאהלים בכל הארץ, הפגנות רבות משתתפים, מעגלי שיח, ועדת טרכטנברג וועדת מומחים חלופית. כל אלו הביאו לעיצוב מחדש של התכנים והאופי של השיח הציבורי. מבין שלל הסוגיות שהמחאה עסקה בהן, בלטו בנפקדותם נושאים סביבתיים. ראיון זה דן על הקשר בין צדק חברתי לצדק סביבתי

בקיץ 2011 פרצה מחאה כלכלית וחברתית נרחבת, שהוציאה את הציבור "האדיש" לדרוש צדק חברתי: מאהלים בכל הארץ, הפגנות רבות משתתפים, מעגלי שיח, ועדת טרכטנברג וועדת מומחים חלופית. כל אלו הביאו לעיצוב מחדש של התכנים והאופי של השיח הציבורי. מבין שלל הסוגיות שהמחאה עסקה בהן, בלטו בנפקדותם נושאים סביבתיים. ראיון זה דן על הקשר בין צדק חברתי לצדק סביבתי

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

סביבה–הציר המחבר בין חזון המחאה לבין פיתוח בר-קיימא?

איריס האן

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) שני היבטים של המחאה: העירוניות, ותופעת הריכוזיות ושלטון התאגידים ממחישים את הקשר העמוק בין סביבה, חברה וכלכלה. אמנם המחאה החברתית עוררה בעיקר את הדיון החברתי-כלכלי, אך אין כל ספק כי פיתוח בר-קיימא, שיבטיח שוויון וצדק חברתי וסביבתי, מחייב תפיסה כלכלית-חברתית-סביבתית גם יחד

שני היבטים של המחאה: העירוניות, ותופעת הריכוזיות ושלטון התאגידים ממחישים את הקשר העמוק בין סביבה, חברה וכלכלה. אמנם המחאה החברתית עוררה בעיקר את הדיון החברתי-כלכלי, אך אין כל ספק כי פיתוח בר-קיימא, שיבטיח שוויון וצדק חברתי וסביבתי, מחייב תפיסה כלכלית-חברתית-סביבתית גם יחד

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

תמונת השער

ביוספרה פרטית

Bell Vaughn

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) מיצג "ביוספרה פרטית" של האמנית Bell Vaughn הבוחן את האפשרויות והפרדוקסים הטמונים ביחס האדם לסביבתו

מיצג "ביוספרה פרטית" של האמנית Bell Vaughn הבוחן את האפשרויות והפרדוקסים הטמונים ביחס האדם לסביבתו

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

דבר העורך

שחר בוקמן

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) האם תפיסה קפיטליסטית מתאימה לשמש מצפן המכוון את אלו המנהלים אתרי טבע שחשיבותם הציבורית יקרת ערך? קיים חשש מניגוד עניינים מובנה בין שיקולים כספיים צרים לבין שיקולים ציבוריים, ובכללם גם שיקולים אקולוגיים וסביבתיים

האם תפיסה קפיטליסטית מתאימה לשמש מצפן המכוון את אלו המנהלים אתרי טבע שחשיבותם הציבורית יקרת ערך? קיים חשש מניגוד עניינים מובנה בין שיקולים כספיים צרים לבין שיקולים ציבוריים, ובכללם גם שיקולים אקולוגיים וסביבתיים

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

בקצרה

גידור כרמים בהרי יהודה – סימפטום למשקלם הנמוך של שיקולים אקולוגיים בחקלאות ובתכנון חקלאי

אלון רוטשילד

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) גידור הגורם לקיטוע שטח פתוח הוא חלק מהקונפליקט ההולך וגדל בישראל המצטופפת בין החקלאות לבין שמירת המגוון הביולוגי, הכולל עיבוד עד גדות הנחלים תוך שיבוש מאזן הסחף והנגר הטבעי, הרחבת החקלאות בשטחים מדבריים רגישים ועוד

גידור הגורם לקיטוע שטח פתוח הוא חלק מהקונפליקט ההולך וגדל בישראל המצטופפת בין החקלאות לבין שמירת המגוון הביולוגי, הכולל עיבוד עד גדות הנחלים תוך שיבוש מאזן הסחף והנגר הטבעי, הרחבת החקלאות בשטחים מדבריים רגישים ועוד

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

דו"ח מצב הטבע בישראל 2010 – סקירה כללית

ישראל טאובר

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) מטרת הדו"ח היא לספק תמונת מצב מקיפה של השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי כנקודת התחלה לתכנית ניטור לאומית, מיועד למקבלי החלטות במשרדי הממשלה, לארגונים מנהלי השטח, לקהילה המדעית ולציבור. קיימת הסכמה רחבה בין המומחים ומנהלי השטח כי האיום המרכזי על משאבי הטבע בישראל הוא פעילות האדם: תהליכי הפיתוח המואצים בישראל, קיטוע שטחים פתוחים, דיג יתר, זיהום מחקלאות ושימוש בשטח לאימוני צה"ל ולפעילות נופש

מטרת הדו"ח היא לספק תמונת מצב מקיפה של השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי כנקודת התחלה לתכנית ניטור לאומית, מיועד למקבלי החלטות במשרדי הממשלה, לארגונים מנהלי השטח, לקהילה המדעית ולציבור. קיימת הסכמה רחבה בין המומחים ומנהלי השטח כי האיום המרכזי על משאבי הטבע בישראל הוא פעילות האדם: תהליכי הפיתוח המואצים בישראל, קיטוע שטחים פתוחים, דיג יתר, זיהום מחקלאות ושימוש בשטח לאימוני צה"ל ולפעילות נופש

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

ניהול משאבי הסביבה הימית לאור חיפוש והפקה של גז ונפט בים התיכון מול חופי ישראל

גיל זיידנר, רני עמיר

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) חיפושים אחר מרבצי הגז והנפט במים עמוקים מול חופי ישראל, ותגליות, שהבולטות שבהן כיום הן השדות "דלית", "תמר" ו"לווייתן", מעמידים את ישראל בפני תנופת פיתוח חסרת תקדים של האזור הכלכלי בים התיכון. פיתוח בטוח ובר-קיימא של משאבים מציב אתגרים מנהליים, טכנולוגיים וסביבתיים מסוג שהמערכת הציבורית בישראל טרם ניצבה מולו

חיפושים אחר מרבצי הגז והנפט במים עמוקים מול חופי ישראל, ותגליות, שהבולטות שבהן כיום הן השדות "דלית", "תמר" ו"לווייתן", מעמידים את ישראל בפני תנופת פיתוח חסרת תקדים של האזור הכלכלי בים התיכון. פיתוח בטוח ובר-קיימא של משאבים מציב אתגרים מנהליים, טכנולוגיים וסביבתיים מסוג שהמערכת הציבורית בישראל טרם ניצבה מולו

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

ניקוי קרקעית הנחל – השלב הבא בשיקום נחל קישון

שרון ניסים

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) נחל קישון היה בעבר הנחל המזוהם ביותר מבין נחלי החוף וסמל לזיהום ולמטרד סביבתי קשה. מאז הקמת רשות נחל הקישון בשנת 1995 עובר הנחל הליך שיקום מורכב ומתמשך. עקב הזיהום הכבד שהצטבר בקרקעית מורד נחל קישון כתוצאה מהזרמות העבר שמקורן בתעשייה, טיפול באיכות המים בלבד אינו מספק לצורך שיקום הנחל

נחל קישון היה בעבר הנחל המזוהם ביותר מבין נחלי החוף וסמל לזיהום ולמטרד סביבתי קשה. מאז הקמת רשות נחל הקישון בשנת 1995 עובר הנחל הליך שיקום מורכב ומתמשך. עקב הזיהום הכבד שהצטבר בקרקעית מורד נחל קישון כתוצאה מהזרמות העבר שמקורן בתעשייה, טיפול באיכות המים בלבד אינו מספק לצורך שיקום הנחל

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

חזית המחקר

לקראת הרחקה זולה ובטוחה של מתכות משפכים

סיון קלס, יעל דובובסקי, אורי להב

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) המאמר דן בסוגיה של הרחקת מתכות משפכים תעשייתיים וכן בטיפול בתוצרי לוואי, כגון בוצות הנחשבות פסולת מסוכנת. לנוכח רעילותן של המתכות, מותרים ריכוזים נמוכים ביותר להזרמתן כשפכים. במאמר מפורטות הטכנולוגיות הקיימות לטיפול בשפכים אלו ובבוצות שהם יוצרים, ומוצעת טכנולוגיה בשם "תהליך הפריט״ כאלטרנטיבה לשיטות הנהוגות כיום

המאמר דן בסוגיה של הרחקת מתכות משפכים תעשייתיים וכן בטיפול בתוצרי לוואי, כגון בוצות הנחשבות פסולת מסוכנת. לנוכח רעילותן של המתכות, מותרים ריכוזים נמוכים ביותר להזרמתן כשפכים. במאמר מפורטות הטכנולוגיות הקיימות לטיפול בשפכים אלו ובבוצות שהם יוצרים, ומוצעת טכנולוגיה בשם "תהליך הפריט״ כאלטרנטיבה לשיטות הנהוגות כיום

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

חזיר בר כמפיץ זרעים בפארק רמת הנדיב: השפעות ואיומים אקולוגיים

גיא דוברת, אבי פרבולוצקי, גידי נאמן

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) המאמר מציג מחקר שבדק ומצא כי חזירי הבר מפיצי זרעים של מיני צמחים שונים באזור החורש הים תיכוני בישראל, בצורה יעילה ולמרחק גדול, באמצעות מנגנונים של הפצה פנימית ושל הפצה חיצונית. המאמר מקשר בין תרומתם של חזירי הבר להפצת זרעים לבין הפוטנציאל שלהם לתרום לשימור מינים, ובכך חשיבותו

המאמר מציג מחקר שבדק ומצא כי חזירי הבר מפיצי זרעים של מיני צמחים שונים באזור החורש הים תיכוני בישראל, בצורה יעילה ולמרחק גדול, באמצעות מנגנונים של הפצה פנימית ושל הפצה חיצונית. המאמר מקשר בין תרומתם של חזירי הבר להפצת זרעים לבין הפוטנציאל שלהם לתרום לשימור מינים, ובכך חשיבותו

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

שינויים מרחביים בתכונות הקרקע בדיונות חול – המקרה של חולות ניצנים

שירה שלי, לנה ז'בלב, ורד זיסו, פועה בר (קותיאל)

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) יחסי הגומלין בין תכונות הקרקע לצומח בולטים במיוחד באזורי דיונות יובשניים למחצה, ובאים לידי ביטוי במשובים הביופיזיקליים, שהם גורמים מכריעים בקביעת רמת הייצוב של הדיונות. המחקר התבצע בשמורת ניצנים, ובמהלכו נבדקו כמות הנשר ליחידת שטח, המוליכוּת ההידראולית (קצב חלחול המים בקרקע), צבע החול (מדד של בהירות ורוויה) ולחות הקרקע

יחסי הגומלין בין תכונות הקרקע לצומח בולטים במיוחד באזורי דיונות יובשניים למחצה, ובאים לידי ביטוי במשובים הביופיזיקליים, שהם גורמים מכריעים בקביעת רמת הייצוב של הדיונות. המחקר התבצע בשמורת ניצנים, ובמהלכו נבדקו כמות הנשר ליחידת שטח, המוליכוּת ההידראולית (קצב חלחול המים בקרקע), צבע החול (מדד של בהירות ורוויה) ולחות הקרקע

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

זרקור

שימוש בקומפוסט בקרקעות חקלאיות – תועלת ומגבלות

גלעד אוסטרובסקי, רועי קוצר

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) במחקר זה נבחנו השפעת הקומפוסט על הקרקע וההשפעות הסביבתיות של ייצור הקומפוסט. עולה כי לקומפוסט תורמה חיובית לטיוב הקרקע בהגדלת המגוון הביולוגי, בשיפור תאחיזת המים, בצמצום סחף ובשיפור פוריות הקרקע ולקומפוסט השפעה חיובית על היבול החקלאי

במחקר זה נבחנו השפעת הקומפוסט על הקרקע וההשפעות הסביבתיות של ייצור הקומפוסט. עולה כי לקומפוסט תורמה חיובית לטיוב הקרקע בהגדלת המגוון הביולוגי, בשיפור תאחיזת המים, בצמצום סחף ובשיפור פוריות הקרקע ולקומפוסט השפעה חיובית על היבול החקלאי

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

אוכלוסיות הלוטרות בישראל – תמונת מצב

עמית דולב, דוד זלץ, נוגה קרונפלד-שור, יוסי בן-ארי, רוני שחל, עמיחי גוטר

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) מחקר זה מתמקד בהבנת מצבן של אוכלוסיות הלוטרות והדינמיקה המרחבית שלהן, כבסיס לתכניות אישוש המין ולשיקום בית גידולו. בחינת אוכלוסיות הלוטרות מבוססת על סקרי תפוצה שיטתיים בכל אזורי התפוצה הנוכחיים וכן באזורים שהן נכחדו מהם

מחקר זה מתמקד בהבנת מצבן של אוכלוסיות הלוטרות והדינמיקה המרחבית שלהן, כבסיס לתכניות אישוש המין ולשיקום בית גידולו. בחינת אוכלוסיות הלוטרות מבוססת על סקרי תפוצה שיטתיים בכל אזורי התפוצה הנוכחיים וכן באזורים שהן נכחדו מהם

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

שולחן הדיונים

לקראת חוק שיקום קרקעות מזוהמות בישראל – מקורות כספיים והסדרי מימון

אור קרסין, יעל מייסון, גלית פלצור, אייל אפשטיין, אריה נייגר, יהודה גיא, אריה קופפרברג, צפרית פרקר, עמית ברכה, מערכת אקולוגיה וסביבה

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) ברחבי הארץ, ובאזורי המרכז והשרון בפרט, קיימים שטחי קרקע רבים שזוהמו בעבר על-ידי שפיכה ו/או פליטה של חומרים המסוכנים לאדם ולסביבה. זיהום זה הוא תוצר ישיר של פעילות תעשייתית המתבססת על שימוש בדלקים ובחומרים כימיים שונים. בשולחן הדיונים הנוכחי, נפתח בסקירת הסדרי המימון לשיקום קרקעות במדינות שונות, ונמשך בהצגת נקודות מבטם של בעלי העניין העיקריים שכינסנו על במה זו – רגולטורים, נציגי גופים מהמגזר התעשייתי והביטחוני ונציג מארגוני הסביבה

ברחבי הארץ, ובאזורי המרכז והשרון בפרט, קיימים שטחי קרקע רבים שזוהמו בעבר על-ידי שפיכה ו/או פליטה של חומרים המסוכנים לאדם ולסביבה. זיהום זה הוא תוצר ישיר של פעילות תעשייתית המתבססת על שימוש בדלקים ובחומרים כימיים שונים. בשולחן הדיונים הנוכחי, נפתח בסקירת הסדרי המימון לשיקום קרקעות במדינות שונות, ונמשך בהצגת נקודות מבטם של בעלי העניין העיקריים שכינסנו על במה זו – רגולטורים, נציגי גופים מהמגזר התעשייתי והביטחוני ונציג מארגוני הסביבה

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

נקודת מבט

גינון שוניות אלמוגים כאמצעי שיקום: הקלות הבלתי נסבלת של ריפוי פצע עמוק בעזרת רטייה

אביגדור אבלסון

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) השימוש בגינון שוניות כאמצעי שיקום רחב-היקף אינו פתרון מיטבי ואינו יכול להיות פתרון אמִתי להתדרדרות מצב שוניות האלמוגים. יש להתייחס לשיטה זו כאל פתרון מוגבל ביותר, שניתן ליישמו בתנאים פרטניים ובהיקפים מצומצמים בלבד

השימוש בגינון שוניות כאמצעי שיקום רחב-היקף אינו פתרון מיטבי ואינו יכול להיות פתרון אמִתי להתדרדרות מצב שוניות האלמוגים. יש להתייחס לשיטה זו כאל פתרון מוגבל ביותר, שניתן ליישמו בתנאים פרטניים ובהיקפים מצומצמים בלבד

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

יום הכיפורים הישראלי: הזדמנות לחשבון נפש על סביבה ומרחב ציבורי

דניאל מישורי, דניאל רובינסון

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) מסורות יום כיפור ישראליות אותנטיות שהתגבשו בארץ בדורות האחרונים מדגימות חזון של מרחב ציבורי אנושי ושל עירוניות בת-קיימא. עלינו להפנים ולחבק מסורות אלה כחלק מודע ובלתי נפרד מיום כיפור הישראלי, שטומן בחובו פוטנציאל להתחדשות, הן יהודית הן סביבתית. ראוי ונחוץ שיום כיפור ישמש אכסניה מרכזית לערכים סביבתיים ומסגרת לבחינת היחסים ש"בין אדם למקום" במלוא המובן של מושג זה

מסורות יום כיפור ישראליות אותנטיות שהתגבשו בארץ בדורות האחרונים מדגימות חזון של מרחב ציבורי אנושי ושל עירוניות בת-קיימא. עלינו להפנים ולחבק מסורות אלה כחלק מודע ובלתי נפרד מיום כיפור הישראלי, שטומן בחובו פוטנציאל להתחדשות, הן יהודית הן סביבתית. ראוי ונחוץ שיום כיפור ישמש אכסניה מרכזית לערכים סביבתיים ומסגרת לבחינת היחסים ש"בין אדם למקום" במלוא המובן של מושג זה

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

מכתבים למערכת

תגובה למאמר: בולענים ושמירת טבע: מסקנות מניסוי לא מתוכנן בעין גדי

מני נוימן

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) מדיניות שמירת הטבע במאה ה-21 מצריכה שינוי חשיבתי. תכנון המדיניות צריך להיות פועל יוצא של התבוננות מעמיקה ושל ניצול הזדמנויות. במקרים לא מעטים, הגורמים המגבילים אותנו בשטח, עשויים להתגלות במבט נוסף כנכסים רבי תועלת. בעזרת תכנון נכון, ניתן למצוא בבעיה אחת פתרון יצירתי לבעיה אחרת

מדיניות שמירת הטבע במאה ה-21 מצריכה שינוי חשיבתי. תכנון המדיניות צריך להיות פועל יוצא של התבוננות מעמיקה ושל ניצול הזדמנויות. במקרים לא מעטים, הגורמים המגבילים אותנו בשטח, עשויים להתגלות במבט נוסף כנכסים רבי תועלת. בעזרת תכנון נכון, ניתן למצוא בבעיה אחת פתרון יצירתי לבעיה אחרת

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

תגובה למאמר: תכנון מסדרון אקולוגי בעמק חרוד כמקשר בין רמת צבאים לגלבוע

גלעד וייל, דותן רותם, נועם לוין

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) בגיליון קודם הוצג תהליך העבודה לתכנון מסדרון אקולוגי בעמק חרוד, בחינת חלופות שונות בעזרת עבודת שדה וניתוח רציונלי של תפרוסת שימושי הקרקע במרחב הנחקר. בתגובה זאת הוצג מודל כמותי, המבוסס על מערכת מידע גאוגרפית המנתחת את שימושי הקרקע באותו אזור, שיוכל להשתלב בעתיד במחקרים דומים. גישה זאת אינה מפחיתה בחשיבותן של עבודת השדה והכרת המערכת האקולוגית בשטח בתהליך קבלת ההחלטות, אך כלי ממ״ג יכול לשמש בניתוח מרחבים גדולים ומורכבים, ויכול לחסוך זמן וכסף

בגיליון קודם הוצג תהליך העבודה לתכנון מסדרון אקולוגי בעמק חרוד, בחינת חלופות שונות בעזרת עבודת שדה וניתוח רציונלי של תפרוסת שימושי הקרקע במרחב הנחקר. בתגובה זאת הוצג מודל כמותי, המבוסס על מערכת מידע גאוגרפית המנתחת את שימושי הקרקע באותו אזור, שיוכל להשתלב בעתיד במחקרים דומים. גישה זאת אינה מפחיתה בחשיבותן של עבודת השדה והכרת המערכת האקולוגית בשטח בתהליך קבלת ההחלטות, אך כלי ממ״ג יכול לשמש בניתוח מרחבים גדולים ומורכבים, ויכול לחסוך זמן וכסף

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

תמונה אחת

קריסת הגשר על נחל ניצנה כתוצאה משיטפון נדיר בעוצמתו

פאול פלטניק

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

סופת גשם חריגה בעוצמתה, שפקדה בעיקר את דרום המדינה ב–17.1.2010, גרמה לשיטפונות עזים בנחלי הדרום בכלל ובנחל ניצנה בפרט. על פי נתוני רשות המים, בעת האירוע הייתה הספיקה בנחל ניצנה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם בארץ – 1,420 מ"ק לשנייה. השיטפון גרם לסחיפת תשתית הנחל, והוביל להתמוטטות גשר ניצנה (כביש 211). יישובי פתחת ניצנה הממוקמים […]

קרא עוד… from קריסת הגשר על נחל ניצנה כתוצאה משיטפון נדיר בעוצמתו

סופת גשם חריגה בעוצמתה, שפקדה בעיקר את דרום המדינה ב–17.1.2010, גרמה לשיטפונות עזים בנחלי הדרום בכלל ובנחל ניצנה בפרט. על פי נתוני רשות המים, בעת האירוע הייתה הספיקה בנחל ניצנה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם בארץ – 1,420 מ"ק לשנייה. השיטפון גרם לסחיפת תשתית הנחל, והוביל להתמוטטות גשר ניצנה (כביש 211). יישובי פתחת ניצנה הממוקמים […]

קרא עוד… from קריסת הגשר על נחל ניצנה כתוצאה משיטפון נדיר בעוצמתו

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

כריכה אחורית

Thomas Rau

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) האדריכל Thomas Rau הקדיש תשומת לב רבה לשימושים החברתיים המגוונים של המבנה, ליצירת אקלים נוח בתוכו, לעלויות תפעול נמוכות ולמדרך אקולוגי נמוך

האדריכל Thomas Rau הקדיש תשומת לב רבה לשימושים החברתיים המגוונים של המבנה, ליצירת אקלים נוח בתוכו, לעלויות תפעול נמוכות ולמדרך אקולוגי נמוך

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)