גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

מיצג "ביוספרה פרטית" של האמנית Bell Vaughn הבוחן את האפשרויות והפרדוקסים הטמונים ביחס האדם לסביבתו

האם תפיסה קפיטליסטית מתאימה לשמש מצפן המכוון את אלו המנהלים אתרי טבע שחשיבותם הציבורית יקרת ערך? קיים חשש מניגוד עניינים מובנה בין שיקולים כספיים צרים לבין שיקולים ציבוריים, ובכללם גם שיקולים אקולוגיים וסביבתיים

בעבר היה עין בוקק המקור היחיד של מים איכותיים בכל הקטע הדרומי של חוף ים המלח בין עין גדי לבין עין תמר. שפכים תעשייתיים שהוחדרו לקרקע במישור רותם גרמו לזיהום האקווה ובעקבותיו, מאמצע שנות ה-90, הולכת וגדלה מליחותו של עין בוקק. נערך מעקב ביולוגי בנחל בוקק בד בבד עם ניטור מי המעיין, וזאת בתקווה שתימצא דרך למימוש ההמלצה לניקוי האקווה, ושתוצאות הניטור האקולוגי יוכלו לשמש להכנת תכנית שיקום לעין בוקק

חיפושים אחר מרבצי הגז והנפט במים עמוקים מול חופי ישראל, ותגליות, שהבולטות שבהן כיום הן השדות "דלית", "תמר" ו"לווייתן", מעמידים את ישראל בפני תנופת פיתוח חסרת תקדים של האזור הכלכלי בים התיכון. פיתוח בטוח ובר-קיימא של משאבים מציב אתגרים מנהליים, טכנולוגיים וסביבתיים מסוג שהמערכת הציבורית בישראל טרם ניצבה מולו

נחל קישון היה בעבר הנחל המזוהם ביותר מבין נחלי החוף וסמל לזיהום ולמטרד סביבתי קשה. מאז הקמת רשות נחל הקישון בשנת 1995 עובר הנחל הליך שיקום מורכב ומתמשך. עקב הזיהום הכבד שהצטבר בקרקעית מורד נחל קישון כתוצאה מהזרמות העבר שמקורן בתעשייה, טיפול באיכות המים בלבד אינו מספק לצורך שיקום הנחל

מטרת הדו"ח היא לספק תמונת מצב מקיפה של השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי כנקודת התחלה לתכנית ניטור לאומית, מיועד למקבלי החלטות במשרדי הממשלה, לארגונים מנהלי השטח, לקהילה המדעית ולציבור. קיימת הסכמה רחבה בין המומחים ומנהלי השטח כי האיום המרכזי על משאבי הטבע בישראל הוא פעילות האדם: תהליכי הפיתוח המואצים בישראל, קיטוע שטחים פתוחים, דיג יתר, זיהום מחקלאות ושימוש בשטח לאימוני צה"ל ולפעילות נופש

גידור הגורם לקיטוע שטח פתוח הוא חלק מהקונפליקט ההולך וגדל בישראל המצטופפת בין החקלאות לבין שמירת המגוון הביולוגי, הכולל עיבוד עד גדות הנחלים תוך שיבוש מאזן הסחף והנגר הטבעי, הרחבת החקלאות בשטחים מדבריים רגישים ועוד

המאמר דן בסוגיה של הרחקת מתכות משפכים תעשייתיים וכן בטיפול בתוצרי לוואי, כגון בוצות הנחשבות פסולת מסוכנת. לנוכח רעילותן של המתכות, מותרים ריכוזים נמוכים ביותר להזרמתן כשפכים. במאמר מפורטות הטכנולוגיות הקיימות לטיפול בשפכים אלו ובבוצות שהם יוצרים, ומוצעת טכנולוגיה בשם "תהליך הפריט״ כאלטרנטיבה לשיטות הנהוגות כיום

המאמר מציג מחקר שבדק ומצא כי חזירי הבר מפיצי זרעים של מיני צמחים שונים באזור החורש הים תיכוני בישראל, בצורה יעילה ולמרחק גדול, באמצעות מנגנונים של הפצה פנימית ושל הפצה חיצונית. המאמר מקשר בין תרומתם של חזירי הבר להפצת זרעים לבין הפוטנציאל שלהם לתרום לשימור מינים, ובכך חשיבותו

יחסי הגומלין בין תכונות הקרקע לצומח בולטים במיוחד באזורי דיונות יובשניים למחצה, ובאים לידי ביטוי במשובים הביופיזיקליים, שהם גורמים מכריעים בקביעת רמת הייצוב של הדיונות. המחקר התבצע בשמורת ניצנים, ובמהלכו נבדקו כמות הנשר ליחידת שטח, המוליכוּת ההידראולית (קצב חלחול המים בקרקע), צבע החול (מדד של בהירות ורוויה) ולחות הקרקע

מחקר זה מתמקד בהבנת מצבן של אוכלוסיות הלוטרות והדינמיקה המרחבית שלהן, כבסיס לתכניות אישוש המין ולשיקום בית גידולו. בחינת אוכלוסיות הלוטרות מבוססת על סקרי תפוצה שיטתיים בכל אזורי התפוצה הנוכחיים וכן באזורים שהן נכחדו מהם

במחקר זה נבחנו השפעת הקומפוסט על הקרקע וההשפעות הסביבתיות של ייצור הקומפוסט. עולה כי לקומפוסט תורמה חיובית לטיוב הקרקע בהגדלת המגוון הביולוגי, בשיפור תאחיזת המים, בצמצום סחף ובשיפור פוריות הקרקע ולקומפוסט השפעה חיובית על היבול החקלאי

ברחבי הארץ, ובאזורי המרכז והשרון בפרט, קיימים שטחי קרקע רבים שזוהמו בעבר על-ידי שפיכה ו/או פליטה של חומרים המסוכנים לאדם ולסביבה. זיהום זה הוא תוצר ישיר של פעילות תעשייתית המתבססת על שימוש בדלקים ובחומרים כימיים שונים. בשולחן הדיונים הנוכחי, נפתח בסקירת הסדרי המימון לשיקום קרקעות במדינות שונות, ונמשך בהצגת נקודות מבטם של בעלי העניין העיקריים שכינסנו על במה זו – רגולטורים, נציגי גופים מהמגזר התעשייתי והביטחוני ונציג מארגוני הסביבה

מסורות יום כיפור ישראליות אותנטיות שהתגבשו בארץ בדורות האחרונים מדגימות חזון של מרחב ציבורי אנושי ושל עירוניות בת-קיימא. עלינו להפנים ולחבק מסורות אלה כחלק מודע ובלתי נפרד מיום כיפור הישראלי, שטומן בחובו פוטנציאל להתחדשות, הן יהודית הן סביבתית. ראוי ונחוץ שיום כיפור ישמש אכסניה מרכזית לערכים סביבתיים ומסגרת לבחינת היחסים ש"בין אדם למקום" במלוא המובן של מושג זה

השימוש בגינון שוניות כאמצעי שיקום רחב-היקף אינו פתרון מיטבי ואינו יכול להיות פתרון אמִתי להתדרדרות מצב שוניות האלמוגים. יש להתייחס לשיטה זו כאל פתרון מוגבל ביותר, שניתן ליישמו בתנאים פרטניים ובהיקפים מצומצמים בלבד

סופת גשם חריגה בעוצמתה, שפקדה בעיקר את דרום המדינה ב–17.1.2010, גרמה לשיטפונות עזים בנחלי הדרום בכלל ובנחל ניצנה בפרט. על פי נתוני רשות המים, בעת האירוע הייתה הספיקה בנחל ניצנה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם בארץ – 1,420 מ"ק לשנייה. השיטפון גרם לסחיפת תשתית הנחל, והוביל להתמוטטות גשר ניצנה (כביש 211). יישובי פתחת ניצנה הממוקמים […]

קרא עוד… from קריסת הגשר על נחל ניצנה כתוצאה משיטפון נדיר בעוצמתו

ההתקוממות החברתית הישראלית של קיץ 2011, מציבה את השאלה האם התנועה הסיבתית, כארגונים וכפרטים, חלק מהתנועה לצדק חברתי?

בקיץ 2011 פרצה מחאה כלכלית וחברתית נרחבת, שהוציאה את הציבור "האדיש" לדרוש צדק חברתי: מאהלים בכל הארץ, הפגנות רבות משתתפים, מעגלי שיח, ועדת טרכטנברג וועדת מומחים חלופית. כל אלו הביאו לעיצוב מחדש של התכנים והאופי של השיח הציבורי. מבין שלל הסוגיות שהמחאה עסקה בהן, בלטו בנפקדותם נושאים סביבתיים. ראיון זה דן על הקשר בין צדק חברתי לצדק סביבתי

שני היבטים של המחאה: העירוניות, ותופעת הריכוזיות ושלטון התאגידים ממחישים את הקשר העמוק בין סביבה, חברה וכלכלה. אמנם המחאה החברתית עוררה בעיקר את הדיון החברתי-כלכלי, אך אין כל ספק כי פיתוח בר-קיימא, שיבטיח שוויון וצדק חברתי וסביבתי, מחייב תפיסה כלכלית-חברתית-סביבתית גם יחד

בגיליון קודם הוצג תהליך העבודה לתכנון מסדרון אקולוגי בעמק חרוד, בחינת חלופות שונות בעזרת עבודת שדה וניתוח רציונלי של תפרוסת שימושי הקרקע במרחב הנחקר. בתגובה זאת הוצג מודל כמותי, המבוסס על מערכת מידע גאוגרפית המנתחת את שימושי הקרקע באותו אזור, שיוכל להשתלב בעתיד במחקרים דומים. גישה זאת אינה מפחיתה בחשיבותן של עבודת השדה והכרת המערכת האקולוגית בשטח בתהליך קבלת ההחלטות, אך כלי ממ״ג יכול לשמש בניתוח מרחבים גדולים ומורכבים, ויכול לחסוך זמן וכסף

מדיניות שמירת הטבע במאה ה-21 מצריכה שינוי חשיבתי. תכנון המדיניות צריך להיות פועל יוצא של התבוננות מעמיקה ושל ניצול הזדמנויות. במקרים לא מעטים, הגורמים המגבילים אותנו בשטח, עשויים להתגלות במבט נוסף כנכסים רבי תועלת. בעזרת תכנון נכון, ניתן למצוא בבעיה אחת פתרון יצירתי לבעיה אחרת

האדריכל Thomas Rau הקדיש תשומת לב רבה לשימושים החברתיים המגוונים של המבנה, ליצירת אקלים נוח בתוכו, לעלויות תפעול נמוכות ולמדרך אקולוגי נמוך