אקולוגיה וסביבה

פרופ' עמנואל נוי-מאיר ז"ל 1941–2009

3 באוקטובר, 2010

פרות רועות בגליל התחתון. באמצע שנות ה-70 גייס פרופ' עמנואל נוי-מאיר את התיאוריות האקולוגיות בענייני טורף-נטרף לניתוח מערכות רעייה על ידי הגדרת הפרה כטורפת והמרעה – כנטרף! הרעיון הדהים ועורר עניין רב | אילן שריף, מתוך אתר פיקיויקי ישראל


מאת

נעם זליגמן
מינהל המחקר החקלאי

מאת

נעם זליגמן
מינהל המחקר החקלאי

עמנואל נוי-מאיר, בוטנאי ואקולוג באוניברסיטה העברית בירושלים, בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה נפטר בגיל 68. עמנואל העמיד תלמידים רבים והיה יועץ ואבן בוחן לעמיתיו.

עמנואל נולד בקולוניה אביגדור, יישוב בארגנטינה, שהוקם על ידי הברון הירש. חיי הכפר נטעו בו את אהבת הטבע, שהתוותה את דרכו המקצועית. הוא עלה ארצה עם משפחתו בגיל תשע והתחיל את דרכו המדעית באקולוגיה במחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית בירושלים. שם פגש את ד"ר נפתלי תדמור ("קופיש") ואת פרופ' גדעון אורשן, שגייסו אותו לעבודה על ניתוח חברות צומח בהר הנגב, באמצעות שיטות מתמטיות רב-ממדיות. אז התגלה הכשרון הנדיר של הבחור השקט, שנחבא אל הכלים. את התואר השלישי עשה באוסטרליה, על הצומח של אזורים שחונים. מתוך הדוקטורט, פרסם סדרה של מאמרים על ניתוח כמותי של חברות צומח. פרסום זה הקנה לו את מעמדו העולמי בתחום. לאחר חזרתו לישראל, ערך סדרה של סקירות על אקו–סיסטמות מדבריות, חלקן עם פרופ' מיכאל אבן-ארי, פרסומים שהפכו לאבני יסוד בתורת המדבר.

באמצע שנות ה-1970 גייס את התיאוריות האקולוגיות בענייני טור-נטרף לניתוח מערכות רעייה על ידי הגדרת הפרה כטורפת והמרעה – כנטרף! הרעיון הדהים אותנו ועורר עניין רב. הייתה זו הפעם הראשונה שהוצגה דרך להבנת הדינמיקה הקובעת את היציבות של מערכות מרעה בתנאי רעייה וצמיחה שונים. אבן דרך נוספת הייתה מאמרו בשנת 1989, יחד עם שני חוקרים אוסטרליים. הם הציעו מודל אמפירי כוללני, המתאר את התהליכים הקובעים את המעברים הנצפים בין חברות צומח בעקבות רעייה, תהליכים סוקצסיוניים, שינויי אקלים ותופעות בלתי צפויות. המודל, שנקרא "מצבים ומעברים" (State and Transition), התקבל במוסדות המפקחים על שימור השטחים הפתוחים בארצות הברית כשיטה הרשמית לבקרת הדינמיקה של צומח בשטחים אלה, בעיקר במערב המדינה.

דרך מחשבתו האנאליטית של עמנואל וכתיבתו הקולחת שרתו תחומים רבים – משימור אם החיטה בטבע ועד לתועלת העז להתפתחות החורש. עבודותיו צוטטו קרוב ל-6,000 פעמים בכתבי עת מקצועיים. עמנואל היה מעורה בנושאים בעלי עניין ציבורי, כמו ההשפעות האקולוגיות של השריפות בכרמל ומדיניות היעור של קק"ל. בשנים האחרונות התחיל להתעניין בדרכים להגדיר ממשק אופטימלי של אקו-סיסטמות ים-תיכוניות להשגת תועלות שונות, לעתים מנוגדות זו לזו.

בשנים האחרונות העתיק את עיקר פעילותו המקצועית לארגנטינה, תוך שמירה על קשר שוטף עם עמיתיו ומשפחתו בארץ.

עם פטירתו ללא עת, איבדנו חבר יקר, איש נעים הליכות, אקולוג דגול שהצניע לכת למרות פרסומו העולמי.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

זליגמן נ. 2010. פרופ' עמנואל נוי-מאיר ז"ל 1941–2009. אקולוגיה וסביבה 1(1).
העתק

מילות מפתח

חוקר (2)



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      נעם זליגמן
      מינהל המחקר החקלאי

      מאת

      נעם זליגמן
      מינהל המחקר החקלאי


      מילות מפתח

      חוקר (2)

      ציטוט מומלץ

      זליגמן נ. 2010. פרופ' עמנואל נוי-מאיר ז"ל 1941–2009. אקולוגיה וסביבה 1(1).
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      עלה קרטיב

      גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) עלה קרטיב (leafcicle) שנוצר בסופת קרח במחוז אשטבולה, אוהיו

      עלה קרטיב (leafcicle) שנוצר בסופת קרח במחוז אשטבולה, אוהיו

      גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

      טורבינות רוח וציפורים

      דן אלון

      גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) אנרגיית הרוח נחשבת מקור בלתי מזהם לייצור אנרגיה. בשל כך ובשל הכדאיות הכלכלית של שיטה זו ביחס לטכנולוגיות מתחדשות אחרות, חלה בתחום זה בשנים האחרונות פריחה מרשימה ברחבי העולם. עם זאת, הקמת טורבינות רוח מסכנת את אוכלוסיית הציפורים. ישראל היא אזור מעבר לציפורים נודדות, ואחת מהמדינות העשירות בציפורים לק״מ רבוע. על כן, ייחודה של ישראל מבחינת המגוון והמספר של הציפורים אינו מאפשר טעויות – במקומות שיש בהם סיכון, אסור להקים טורבינות

      אנרגיית הרוח נחשבת מקור בלתי מזהם לייצור אנרגיה. בשל כך ובשל הכדאיות הכלכלית של שיטה זו ביחס לטכנולוגיות מתחדשות אחרות, חלה בתחום זה בשנים האחרונות פריחה מרשימה ברחבי העולם. עם זאת, הקמת טורבינות רוח מסכנת את אוכלוסיית הציפורים. ישראל היא אזור מעבר לציפורים נודדות, ואחת מהמדינות העשירות בציפורים לק״מ רבוע. על כן, ייחודה של ישראל מבחינת המגוון והמספר של הציפורים אינו מאפשר טעויות – במקומות שיש בהם סיכון, אסור להקים טורבינות

      גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

      שיקום יערות לאחר אירועי קיצון – תוכנית לטיפול בעצים השרופים: השרפה בהרי יהודה בקיץ 2021 כחקר מקרה

      גידי בשן, מאור אלרון, דניס לוז'קובוי, ג'מאל דואית, חנוך צורף, מור אשכנזי

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)
      לראש העמוד