אקולוגיה וסביבה

הסביבה הבנויה

תכנון (58) קיימות עירונית (51) טבע עירוני (33) שטחים פתוחים עירוניים (22) בנייה ירוקה (19) נגר עילי וניקוז עירוני (19) תחבורה ציבורית עירונית (18) פארקים עירוניים וגינות (13) התחדשות עירונית (13) זיהום אוויר עירוני (12) אי חום עירוני ועומס חום (8) צפיפות ועקה חברתית (8) זיהום אור (5) מפגעי סביבה בעיר (3) שבילי אופניים (2) גגות ירוקים (2) דירוג אנרגטי ובידוד מבנים (2) הסתמכות על רכב פרטי (2) גינות קהילתיות (1)

דמיינו – נהר של עצים

אודי בר לבב

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) דמיינו שאתם עומדים לתכנן עיר חדשה בישראל. האם ניתן יהיה לתכנן בה "נהר של עצים" – רצועה מיוערת שמתפתלת וחוצה את העיר – ואז לתכנן את יתר השימושים לאורך שתי גדותיו?

דמיינו שאתם עומדים לתכנן עיר חדשה בישראל. האם ניתן יהיה לתכנן בה "נהר של עצים" – רצועה מיוערת שמתפתלת וחוצה את העיר – ואז לתכנן את יתר השימושים לאורך שתי גדותיו?

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

פוטנציאל השיקום האקולוגי של נחלי החוף במסגרת התוכניות להתמודדות עם סיכוני הצפות במצבי קיצון

דנה אלשטיין, עידן ברנע, ירון הרשקוביץ, יפעת ארצי, אבי אוזן

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) לשיטפונות יש תרומה חשובה לתפקוד המערכת האקולוגית הנחלית. מתוך תפיסה זו מוצגת גישה להתמודדות עם הסיכונים מהצפות, המתבססת על שחרור הזרימות בנחל תוך הסרת חסמי הזרימה מעשי ידי אדם

לשיטפונות יש תרומה חשובה לתפקוד המערכת האקולוגית הנחלית. מתוך תפיסה זו מוצגת גישה להתמודדות עם הסיכונים מהצפות, המתבססת על שחרור הזרימות בנחל תוך הסרת חסמי הזרימה מעשי ידי אדם

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

מָאסדַר והליין בניאום ‒ ערים מדבריות בנות-קיימא, טכנולוגיות חדשניות וממון מופלג

תגית כלימור

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3) אמירויות המפרץ, המחפשות את דרכן בעידן שלאחר הפסקת השימוש בנפט, משתמשות במשאביהן הכלכליים המופלגים ליצירת ערי המדבר העתידיות

אמירויות המפרץ, המחפשות את דרכן בעידן שלאחר הפסקת השימוש בנפט, משתמשות במשאביהן הכלכליים המופלגים ליצירת ערי המדבר העתידיות

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)

ניהול בר-קיימא של נגר עירוני – מטרות, פתרונות ודיון בסוגיות בוערות

נעמי כרמון

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3) ניהול בר-קיימא של נגר עירוני מחייב אמצעים תכנוניים-רגולטוריים למניעה ולאיפחות של נזקי שטפונות, פתרונות מבוססי טבע שמספקים תועלות מגוונות במשך כל השנה, וכן אמצעים הנדסיים המופעלים בימות הגשמים. יש להעדיף פתרונות מעל פני הקרקע בשטחים שבניהול ציבורי

ניהול בר-קיימא של נגר עירוני מחייב אמצעים תכנוניים-רגולטוריים למניעה ולאיפחות של נזקי שטפונות, פתרונות מבוססי טבע שמספקים תועלות מגוונות במשך כל השנה, וכן אמצעים הנדסיים המופעלים בימות הגשמים. יש להעדיף פתרונות מעל פני הקרקע בשטחים שבניהול ציבורי

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)

ניתוח סיכונים לציפורים ממתקנים ימיים מול חופי ישראל

אלון רוטשילד, אשל אופיר, עתרת שבתאי, עודד סלע, דניאל אורן, יואב פרלמן

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1) הידעת? אחד מצירי נדידת הציפורים המרכזיים באזורנו הוא מעל הים התיכון. חלק משמעותי מהנדידה מתבצע בקרבה לחוף, בגובה נמוך בלילה. איך תשפיע על הציפורים הקמת מתקנים ימיים הבולטים מעל פני המים?

הידעת? אחד מצירי נדידת הציפורים המרכזיים באזורנו הוא מעל הים התיכון. חלק משמעותי מהנדידה מתבצע בקרבה לחוף, בגובה נמוך בלילה. איך תשפיע על הציפורים הקמת מתקנים ימיים הבולטים מעל פני המים?

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)

מנופים לקידום פיתוח עירוני בר-קיימא בישראל

אייל ששון, אבי גוטליב

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1) כיצד ערים יכולות ליישם מדיניות שמטרתה השגת קיימות כלכלית, חברתית וסביבתית? אילו מנופים מסייעים לקידום מדיניות עירונית בת-קיימא? אילו תוכניות יכולות ערים לקדם כדי להבטיח פיתוח עירוני בר-קיימא, תוך שמירה על יעילות כלכלית ושיפור רמת החיים?

כיצד ערים יכולות ליישם מדיניות שמטרתה השגת קיימות כלכלית, חברתית וסביבתית? אילו מנופים מסייעים לקידום מדיניות עירונית בת-קיימא? אילו תוכניות יכולות ערים לקדם כדי להבטיח פיתוח עירוני בר-קיימא, תוך שמירה על יעילות כלכלית ושיפור רמת החיים?

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)

סקירת הספר: המצאות הטבע – איך לייצר חדשנות בהשראת הטבע?

בלה ברדה ברקת

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4) כיצד ניתן לרתום את המומחיות של הטבע בפתרון בעיות ובמציאת מערכות יעילות, מתפקדות ומאוזנות לטובת פיתוחים טכנולוגיים?

כיצד ניתן לרתום את המומחיות של הטבע בפתרון בעיות ובמציאת מערכות יעילות, מתפקדות ומאוזנות לטובת פיתוחים טכנולוגיים?

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)

הדרך לבנייה ירוקה דור 4.0 – סביבות יצרניות ואיפוס פליטות פחמן

נעם אוסטרליץ

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה אחריות לכל החיים ‒ הדור הרביעי של העוסקים בבנייה ירוקה לוקח אחריות על תפקוד מבנה לכל אורך חייו. מי מרוויח מזה?

אחריות לכל החיים ‒ הדור הרביעי של העוסקים בבנייה ירוקה לוקח אחריות על תפקוד מבנה לכל אורך חייו. מי מרוויח מזה?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

בבנייה ירוקה טמון פוטנציאל להפחתת צריכת האנרגיה במבנים, אבל מה שקובע את הצריכה בפועל הוא האצבע הלוחצת על המתג. להדליק או לא להדליק? זאת השאלה

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

עיר-אוכל – אוכל כמערכת עירונית

נטע לב-רן

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה מאמר דעה הקורא להכרה ב'אוכל' כמערכת עירונית הדורשת התייחסות מעמיקה וכוללנית. איך נראית מערכת האוכל של מקום מגוריכם?

מאמר דעה הקורא להכרה ב'אוכל' כמערכת עירונית הדורשת התייחסות מעמיקה וכוללנית. איך נראית מערכת האוכל של מקום מגוריכם?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

סוף מעשה במחשבה תחילה ‒ תכנון נכון יכול להפחית את החום בעיר. האם זה אפשרי גם בישראל?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

מקורם של 10%–8 מפליטות גזי החממה בישראל הוא במטמנות. מה עושה בנידון המשרד להגנת הסביבה?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

גן מאיר / נתן אלתרמן

עדנה גורני

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה כשקמה העיר תל-אביב מבין החולות, חפצו מייסדיה בגן ציבורי עשיר בעצים, שיטהרו את אוויר העיר המזוהם. אבל אז הם נתקלו בבירוקרטיה העירונית...

כשקמה העיר תל-אביב מבין החולות, חפצו מייסדיה בגן ציבורי עשיר בעצים, שיטהרו את אוויר העיר המזוהם. אבל אז הם נתקלו בבירוקרטיה העירונית...

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

לעיריות בעלות תעוזה פוליטית דרושים: ראשי אגפים הממונים על הפחתת החום בערים

מרטין וייל

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2) הפחתת החום חייבת להיות במרכז תשומת הלב של תכנון שכונות חדשות ושל התחדשות עירונית – ולשם כך דרושה תעוזה פוליטית

הפחתת החום חייבת להיות במרכז תשומת הלב של תכנון שכונות חדשות ושל התחדשות עירונית – ולשם כך דרושה תעוזה פוליטית

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)

פרויקט תקדימי של עמותת נח לשמירה ולהגנה על בעלי החיים במתחמי התחדשות עירונית

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)

השפעתה של תמ"א 38 על שטחים פתוחים במרחב השכונתי: חקרי מקרה בחיפה ובתל-אביב

עופרי חותה ציטלין, דניאל אורנשטיין

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2) תמ"א 38 נועדה לעודד התחדשות עירונית, שיש בה תועלת סביבתית ניכרת, אך מחקר זה מצביע על המחירים שהתוכנית גובה מהמרחב העירוני

תמ"א 38 נועדה לעודד התחדשות עירונית, שיש בה תועלת סביבתית ניכרת, אך מחקר זה מצביע על המחירים שהתוכנית גובה מהמרחב העירוני

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)

Loop City

קרן פייגון, שי ליטבק

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) דמיינו: עיר ללא מכוניות, ללא פליטת גזי חממה מתחבורה, שאינה במרכז אך גם לא בפריפריה, עיר ציבורית וירוקה

דמיינו: עיר ללא מכוניות, ללא פליטת גזי חממה מתחבורה, שאינה במרכז אך גם לא בפריפריה, עיר ציבורית וירוקה

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

גנן גידל מזגן – הקמת גג ירוק על ראש בניין משרדים מקררת את חדרי הקומה העליונה

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

שינוי האקלים צפוי להפחית את כמות המשקעים באזורנו, וסופות הגשם ימטירו פחות גשם, אך למרות זאת הסיכוי להצפות או לשיטפונות בזק רק יגבר

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

כשנהרות קמים לתחייה – על הקשר בין שיקום נהרות לתהליכים של התחדשות עירונית

בן בלק, תמיר ארביב

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל חשיפת נהרות – River Daylighting – היא מגמה עולמית שהולכת ותופסת תאוצה, ובליבה עומדת קריאה לשחרור נהרות מ'כלאם' והשבתם, ככל הניתן, למצבם הטבעי

חשיפת נהרות – River Daylighting – היא מגמה עולמית שהולכת ותופסת תאוצה, ובליבה עומדת קריאה לשחרור נהרות מ'כלאם' והשבתם, ככל הניתן, למצבם הטבעי

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

נחלים כבוני שלד עירוני

יעל המרמן סולר, מוטי קפלן

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל בכוחם של הנחלים העירוניים ליצור שלד עירוני – בסיס למערכת החללים העירוניים הירוקים והציבוריים, שהשכונות העירוניות פונות אליו ומקושרות אליו

בכוחם של הנחלים העירוניים ליצור שלד עירוני – בסיס למערכת החללים העירוניים הירוקים והציבוריים, שהשכונות העירוניות פונות אליו ומקושרות אליו

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

חלוקת הטוב: כיצד טכנולוגיה מתקדמת יכולה לסייע במיתון אי-שוויון חברתי?

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

חזון חברתי-סביבתי בצל המציאות התחבורתית העגומה

יותם אביזוהר

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה מכיוון שנראה שמקבלי ההחלטות אינם מקדמים פתרונות שיוציאו אותנו מהפקק אנחנו מזמינים בעלי עניין שונים הנפגעים מהמדיניות הקיימת, בינהם - ציבור המעסיקים, הארגונים הסביבתיים והחברתיים, והציבור הרחב, להצטרף לפעילות של 'ישראל בשביל אופניים', למימוש חזון זה

מכיוון שנראה שמקבלי ההחלטות אינם מקדמים פתרונות שיוציאו אותנו מהפקק אנחנו מזמינים בעלי עניין שונים הנפגעים מהמדיניות הקיימת, בינהם - ציבור המעסיקים, הארגונים הסביבתיים והחברתיים, והציבור הרחב, להצטרף לפעילות של 'ישראל בשביל אופניים', למימוש חזון זה

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

הטבע העירוני בצל צמיחת מגה-ערים בישראל

עמיר בלבן

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) הספר כולל שפע דוגמאות לממשק של מערכות טבעיות וחיות בר בסביבת האדם, הממחישות עד כמה הגבול בין העיר לטבע מטושטש, דינמי ומושפע באופן ישיר מההתנהלות האנושית

הספר כולל שפע דוגמאות לממשק של מערכות טבעיות וחיות בר בסביבת האדם, הממחישות עד כמה הגבול בין העיר לטבע מטושטש, דינמי ומושפע באופן ישיר מההתנהלות האנושית

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

השפעת מאפיינים שונים על תפקוד גג ירוק אקסטנסיבי בישראל

עמיאל וסל, שי לוי, ג'יונג'יבר קדס, ליאון בלאושטיין

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) על תחזוקה של גג ירוק, בגינון מינימלי ובעלות נמוכה – ללא השקיה, בשכבת צמחייה מינימליסטית ובמצע רדוד – אפילו באקלים ים תיכוני

על תחזוקה של גג ירוק, בגינון מינימלי ובעלות נמוכה – ללא השקיה, בשכבת צמחייה מינימליסטית ובמצע רדוד – אפילו באקלים ים תיכוני

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

מפסולת למשאב – הצורך בכרייה אורבנית בסביבה הבנויה בישראל

תומר פישמן, מיכל שורק, עדי מגר

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת כרייה אורבנית היא הגישה הרואה את הבניינים והתשתיות כמחצבים – כחומרי הגלם לבנייה של בנייני המחר

כרייה אורבנית היא הגישה הרואה את הבניינים והתשתיות כמחצבים – כחומרי הגלם לבנייה של בנייני המחר

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

עבודה מרחוק ביום שאחרי מגפת הקורונה – אירוע השקה מקוון לגיליון סתיו 2020

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) סיון קלינגבייל, עורכת TheMarker, במפגש עם אנשי ונשות ממשל, אקדמיה ועסקים, על השפעות ארוכות הטווח של עבודה מרחוק כגון תעסוקה, תכנון, תחבורה וזיהום אוויר

סיון קלינגבייל, עורכת TheMarker, במפגש עם אנשי ונשות ממשל, אקדמיה ועסקים, על השפעות ארוכות הטווח של עבודה מרחוק כגון תעסוקה, תכנון, תחבורה וזיהום אוויר

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

האם המגפה העולמית תוביל לאורח חיים מקיים יותר?

ולרי ברכיה

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) שינוי הרגלי צריכה, המושרשים בתוך מדיניות כלכלית-חברתית ובמוסדות הנגזרים ממנה, דורש שינוי פרדיגמה. מגפת הקורונה יצרה "חלון הזדמנויות", שיש בכוחו להביא לשינוי הרגלים והתנהגויות ולהתגברות על חסמים.

שינוי הרגלי צריכה, המושרשים בתוך מדיניות כלכלית-חברתית ובמוסדות הנגזרים ממנה, דורש שינוי פרדיגמה. מגפת הקורונה יצרה "חלון הזדמנויות", שיש בכוחו להביא לשינוי הרגלים והתנהגויות ולהתגברות על חסמים.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

אימוץ התקנה המחייבת בנייה ירוקה בכלל ישראל כרכיב מרכזי באסטרטגיה הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה

בני כהן

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) החלת תקן הבנייה הירוקה כמחייב ברמה הארצית היא רכיב יסודי באסטרטגיה הלאומית להפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה, ומשמעה יישור קו בסיסי ונקודת זינוק למטרות שניצבות לפנינו – יצירת מרחב בנוי בר-קיימא ודל-פחמן.

החלת תקן הבנייה הירוקה כמחייב ברמה הארצית היא רכיב יסודי באסטרטגיה הלאומית להפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה, ומשמעה יישור קו בסיסי ונקודת זינוק למטרות שניצבות לפנינו – יצירת מרחב בנוי בר-קיימא ודל-פחמן.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

עצים, שיקום אקולוגי וחוסן חברתי

ד"ר גלעד אוסטרובסקי

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) משבר הקורונה, והסגר שהוא כופה עלינו, מעצים את הכמיהה למרחב פתוח ובטוח, ומדגיש את הצורך במרחב ירוק מיידי ומשמעותי עבור תושבי העיר, בימי שגרה בכלל ובעת מצוקה בפרט. עצים הם תשתית חיונית ביצירת חוסן חברתי.

משבר הקורונה, והסגר שהוא כופה עלינו, מעצים את הכמיהה למרחב פתוח ובטוח, ומדגיש את הצורך במרחב ירוק מיידי ומשמעותי עבור תושבי העיר, בימי שגרה בכלל ובעת מצוקה בפרט. עצים הם תשתית חיונית ביצירת חוסן חברתי.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה בעשרים השנים האחרונות

יובל, דוד ברודאי

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) במאמר נסקרת הספרות הקיימת בנושא זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה, מתוארת איכות האוויר באזור בשני העשורים האחרונים, ונידונים הגורמים השונים המשפיעים על ריכוזי מזהמי האוויר במפרץ חיפה

במאמר נסקרת הספרות הקיימת בנושא זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה, מתוארת איכות האוויר באזור בשני העשורים האחרונים, ונידונים הגורמים השונים המשפיעים על ריכוזי מזהמי האוויר במפרץ חיפה

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

יישום מדיניות עבודה מרחוק בישראל – תועלת, אתגרים והיום שאחרי מגפת הקורונה (COVID-19)

עדי לוי, ניבי קסלר, עדו קליין, ערן בן-אליא

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) לעבודה מרחוק יש פוטנציאל לתועלת משקית רבה, כגון חיסכון בעלויות החיצוניות מהנסועה, הגדלת הפריון והעלאת פרודוקטיביות העובדים, חיזוק הפריפריה, צמצום פערים מגדריים והנגשת שוק העבודה לאוכלוסיות מוחלשות. עם זאת, עבודה מרחוק יוצרת גם אתגרים לא מעטים.

לעבודה מרחוק יש פוטנציאל לתועלת משקית רבה, כגון חיסכון בעלויות החיצוניות מהנסועה, הגדלת הפריון והעלאת פרודוקטיביות העובדים, חיזוק הפריפריה, צמצום פערים מגדריים והנגשת שוק העבודה לאוכלוסיות מוחלשות. עם זאת, עבודה מרחוק יוצרת גם אתגרים לא מעטים.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

עבודה מרחוק ביום שאחרי מגפת הקורונה

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) אירוע מקוון לרגל פרסום גיליון סתיו 2020. סיון קלינגבייל , עורכת TheMarker, מראיינת נשות ואנשי ממשל, אקדמיה ועסקים בנושא עבודה מרחוק ביום שאחרי מגפת הקורונה.

אירוע מקוון לרגל פרסום גיליון סתיו 2020. סיון קלינגבייל , עורכת TheMarker, מראיינת נשות ואנשי ממשל, אקדמיה ועסקים בנושא עבודה מרחוק ביום שאחרי מגפת הקורונה.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

מפגש מקוון: הנחל שהפך לתעלת ניקוז – חשיבה מחודשת על תפקיד הנחלים במיתון הצפות

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) אירוע מקוון ראשון בסדרת מפגשים בנושא נחלים, שנערכה בעקבות מדור "שולחן הדיונים" בנושא זה בגיליון קיץ 2020. מנחה: העיתונאית נטע אחיטוב ("הארץ")

אירוע מקוון ראשון בסדרת מפגשים בנושא נחלים, שנערכה בעקבות מדור "שולחן הדיונים" בנושא זה בגיליון קיץ 2020. מנחה: העיתונאית נטע אחיטוב ("הארץ")

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

שינוי כיוון 2020 – איך מתמודדים עם משבר האקלים וגם משנים בכך את החיים בישראל לטובה?

דב חנין

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) התוכנית המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. נקודת המוצא של התוכנית היא שאף על פי שלישראל אין חלק מרכזי ביצירת משבר האקלים, היא יכולה להיות חלק משמעותי וחשוב בפתרון.

התוכנית המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. נקודת המוצא של התוכנית היא שאף על פי שלישראל אין חלק מרכזי ביצירת משבר האקלים, היא יכולה להיות חלק משמעותי וחשוב בפתרון.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

ניהול חיות בר גדולות תוך טיפוח קיימות עירונית – המקרה של פארק עמק הצבאים

יעל המרמן סולר, עומר דראל

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) עמק הצבאים בירושלים הוא פארק הטבע העירוני הקהילתי הגדול בישראל. קיומו והישרדותו של יונק גדול כגון הצבי הישראלי בתוך שטח עירוני אינם דבר טריוויאלי וכך גם "השבתו" לעמק.

עמק הצבאים בירושלים הוא פארק הטבע העירוני הקהילתי הגדול בישראל. קיומו והישרדותו של יונק גדול כגון הצבי הישראלי בתוך שטח עירוני אינם דבר טריוויאלי וכך גם "השבתו" לעמק.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

התמודדות עם חיות בר בסביבה העירונית

יעל זילברשטיין-ברזידה, שמוליק יידוב

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) בשנים האחרונות עולה שוב ושוב סוגיית חדירת חיות הבר לסביבה העירונית, והנושא מקבל התייחסות משמעותית ברמה הממשלתית וברמת הרשויות המקומיות. שיתוף פעולה של גורמים עירוניים שונים, יחד עם בעלי עניין מארגוני שמירת הטבע, רשות הטבע והגנים, ארגוני זכויות בעלי החיים ותושבים ובניהול של גורם עירוני בכיר, הוא ללא ספק הדרך הנכונה לטפל בסוגיה מורכבת זו.

בשנים האחרונות עולה שוב ושוב סוגיית חדירת חיות הבר לסביבה העירונית, והנושא מקבל התייחסות משמעותית ברמה הממשלתית וברמת הרשויות המקומיות. שיתוף פעולה של גורמים עירוניים שונים, יחד עם בעלי עניין מארגוני שמירת הטבע, רשות הטבע והגנים, ארגוני זכויות בעלי החיים ותושבים ובניהול של גורם עירוני בכיר, הוא ללא ספק הדרך הנכונה לטפל בסוגיה מורכבת זו.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

תכנון התחדשות עירונית במגזר הערבי

נועה זרמון ברנט, מיכל שורק, גורי נדלר

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) היעדר הכדאיות הכלכלית למנגנוני ההתחדשות בערים ערביות נובע מערך קרקעות נמוך, היעדר רישום בעלויות על קרקע וריבוי בעלויות עליה, מבנה חברתי ותרבותי, חוסר אמון במערכת התכנון והממשל, ועוד

היעדר הכדאיות הכלכלית למנגנוני ההתחדשות בערים ערביות נובע מערך קרקעות נמוך, היעדר רישום בעלויות על קרקע וריבוי בעלויות עליה, מבנה חברתי ותרבותי, חוסר אמון במערכת התכנון והממשל, ועוד

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

כלים תכנוניים לצמצום שיטפונות ונזקיהם — ניהול משאב המים בתוכנית האסטרטגית לדיור ולניהול הנגר העירוני

תמר כפיר, מגי ברטן, ד"ר איריס ברנשטיין, רחלי קולסקי, שחר סולר

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) מִנהל התכנון מוביל שני מהלכים עיקריים שנועדו להתמודד עם הסוגיה של מניעת הצפות: התמודדות עם שימור וניהול של מי הנגר במרחב העירוני והפתוח, וניהול ושימור של משאב המים בתוכנית האסטרטגית 2040.

מִנהל התכנון מוביל שני מהלכים עיקריים שנועדו להתמודד עם הסוגיה של מניעת הצפות: התמודדות עם שימור וניהול של מי הנגר במרחב העירוני והפתוח, וניהול ושימור של משאב המים בתוכנית האסטרטגית 2040.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

כיצד ערוכה מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים

מוטי קפלן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) הצורך בהתייחסות מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים מקבלת משנה תוקף נוכח התרחישים העומדים לפנינו, ששילובם עשוי להביא לניתוב כמויות מים משמעותיות לנחלים, שאינם מסוגלים להעביר ספיקות כה גבוהות, והוא הגורם הישיר לשיטפונות ולהצפות

הצורך בהתייחסות מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים מקבלת משנה תוקף נוכח התרחישים העומדים לפנינו, ששילובם עשוי להביא לניתוב כמויות מים משמעותיות לנחלים, שאינם מסוגלים להעביר ספיקות כה גבוהות, והוא הגורם הישיר לשיטפונות ולהצפות

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

מיתון שיטפונות באמצעות הובלה לים או פתרונות במעלה – אגן נחל איילון כחקר מקרה

חמי שטורמן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) חברת נתיבי איילון ועיריית תל-אביב–יפו מקדמות את פרויקט המובל לים. בפרויקט מוצע להסיט את מי האיילון ביציאה משטחי פארק אריאל שרון ומקווה ישראל באמצעות מנהרה שתוביל את המים דרך שכונות דרום-מערב תל-אביב למוצא חדש באזור מדרון יפו. כדי להבטיח מענה מיטבי ובראייה כוללת לפתרון הניקוז ועודף הנגר ישנה חשיבות יתרה לקידום תכנון וביצוע של הפתרונות להשהיה ולהחדרה של מי הנגר.

חברת נתיבי איילון ועיריית תל-אביב–יפו מקדמות את פרויקט המובל לים. בפרויקט מוצע להסיט את מי האיילון ביציאה משטחי פארק אריאל שרון ומקווה ישראל באמצעות מנהרה שתוביל את המים דרך שכונות דרום-מערב תל-אביב למוצא חדש באזור מדרון יפו. כדי להבטיח מענה מיטבי ובראייה כוללת לפתרון הניקוז ועודף הנגר ישנה חשיבות יתרה לקידום תכנון וביצוע של הפתרונות להשהיה ולהחדרה של מי הנגר.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

האם נצמח מהמשבר הנוכחי של מגפת הקורונה ונרחיב את תכנון רשת אתרי טבע בכל ערי ישראל או שנהיה עדים לעליית הפרבור?

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

השפעות הדדיות, ישירות ועקיפות, בין מגפת הקורונה, בריאות וסביבה

קרן אגאי-שי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה מגפת הקורונה היא קריאת השכמה, ואולי גם הזדמנות לבנות חברות וערים טובות יותר ובנות-קיימא. היא מעמידה את בריאות הציבור במרכז קביעת המדיניות, ומראה את הנכונות החברתית לנקוט פעולות קיצוניות כדי להפחית תמותה ממחלה

מגפת הקורונה היא קריאת השכמה, ואולי גם הזדמנות לבנות חברות וערים טובות יותר ובנות-קיימא. היא מעמידה את בריאות הציבור במרכז קביעת המדיניות, ומראה את הנכונות החברתית לנקוט פעולות קיצוניות כדי להפחית תמותה ממחלה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

ביחד ומרחוק – השפעת משבר הקורונה על המבנה העירוני והשטחים הפתוחים

דני ברויטמן

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה היתכנות של מגפה עתידית כבר איננה בגדר מדע בדיוני, והיא תדחוף חלק ממשקי הבית לבחון מחדש את העדפות הדיור שלהם. הביקוש לדיור ביישובים פריפריים ובהרחבות במגזר הכפרי יגבר לצד הפחתת הביקוש במרכזי הערים. במקרה כזה, ההגנה על השטחים הפתוחים עשויה להפוך למשימה קשה הרבה יותר ממה שהיא כיום

היתכנות של מגפה עתידית כבר איננה בגדר מדע בדיוני, והיא תדחוף חלק ממשקי הבית לבחון מחדש את העדפות הדיור שלהם. הביקוש לדיור ביישובים פריפריים ובהרחבות במגזר הכפרי יגבר לצד הפחתת הביקוש במרכזי הערים. במקרה כזה, ההגנה על השטחים הפתוחים עשויה להפוך למשימה קשה הרבה יותר ממה שהיא כיום

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

תכנון פיזי לימי משבר (הקורונה)

עוזי דגן

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה המגפה העולמית תפסה את גופי התכנון בארץ לא מוכנים, והתגובה לקורונה הסתמכה על הניסיון הרב שנצבר במערכות הציבוריות הישראליות בהתמודדות עם מצבי חירום. כעת על מוסדות התכנון ואנשי המקצוע לתכנן ולבצע את המהלך שיוביל למוכנות למגפה הבאה

המגפה העולמית תפסה את גופי התכנון בארץ לא מוכנים, והתגובה לקורונה הסתמכה על הניסיון הרב שנצבר במערכות הציבוריות הישראליות בהתמודדות עם מצבי חירום. כעת על מוסדות התכנון ואנשי המקצוע לתכנן ולבצע את המהלך שיוביל למוכנות למגפה הבאה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

ערים בעידן של שינוי אקלים – זירות של פגיעוּת והיערכות

רוני בר, אורי שרון

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים לנוכח ההכרה בפגיעות העירונית ובעקבות שורה של אסונות טבע שהיכו בערים ברחבי העולם, מתחילות ערים רבות ברחבי העולם להיערך לשינוי האקלים

לנוכח ההכרה בפגיעות העירונית ובעקבות שורה של אסונות טבע שהיכו בערים ברחבי העולם, מתחילות ערים רבות ברחבי העולם להיערך לשינוי האקלים

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

ערוכים להיערכות? רשויות מקומיות בישראל ושינוי האקלים

אורלי רונן, עמיאל וסל

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בבמדינה שאחוז האוכלוסייה העירונית בה גבוה מ-90% , ההיערכות המוקדמת לשינוי האקלים חייבת לכלול מהלכים לצמצום הפגיעה בערים, המותאמים למאפיינים הייחודיים של שינוי האקלים

בבמדינה שאחוז האוכלוסייה העירונית בה גבוה מ-90% , ההיערכות המוקדמת לשינוי האקלים חייבת לכלול מהלכים לצמצום הפגיעה בערים, המותאמים למאפיינים הייחודיים של שינוי האקלים

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

שיפור הסביבה העירונית ככלי להתמודדות עם המשבר האקלימי והאקולוגי

גיא סטינקמפ, קרן שווץ

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים המרחב העירוני חוסך במשאבי קרקע ובצורך בתחבורה ממונעת ותשתיות, וטומן בחובו דרך אפשרית להמשך הצמיחה האנושית תוך צמצום הלחצים שהיא מפעילה על הסביבה

המרחב העירוני חוסך במשאבי קרקע ובצורך בתחבורה ממונעת ותשתיות, וטומן בחובו דרך אפשרית להמשך הצמיחה האנושית תוך צמצום הלחצים שהיא מפעילה על הסביבה

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

סקירת התחזיות לשינוי האקלים הצפוי בישראל

פנחס אלפרט, אסף הוכמן, חופית יצחק-בן-שלום

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בסדרת מחקרים שנערכו לאחרונה נבחנה השפעת עליית ריכוז גזי החממה על שכיחות מערכות מזג האוויר, על אורך עונות השנה ועל ערכי הקיצון של טמפרטורה וגשם באזור מזרח הים התיכון וישראל.

בסדרת מחקרים שנערכו לאחרונה נבחנה השפעת עליית ריכוז גזי החממה על שכיחות מערכות מזג האוויר, על אורך עונות השנה ועל ערכי הקיצון של טמפרטורה וגשם באזור מזרח הים התיכון וישראל.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

ייצור שכונתי של אנרגיה ב'רובע הים' המתוכנן לקום בחדרה

ליטל שלף דורי

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) "מפעל חום" אספקה מרוכזת וחסכונית בחשמל של חום וקור לשכונת 'רובע הים' המתוכננת בצפון-מערב חדרה

"מפעל חום" אספקה מרוכזת וחסכונית בחשמל של חום וקור לשכונת 'רובע הים' המתוכננת בצפון-מערב חדרה

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

הקמת תחנות כוח מונָעות דלק מחצבים בשכונות מגורים – בכייה לדורות

עו"ד לי-היא גולדנברג, ד"ר אריה ונגר

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) יש לפעול לאלתר לבטל את האסדרה שמעודדת בניית תחנות כוח מונָעות דלק מחצבים בשכונות מגורים תוך סיכון בריאותי ובטיחותי של תושבי האזור ועל חשבון בניית מערכות אנרגיה המבוססות על התייעלות אנרגטית ועל אנרגיות מתחדשות

יש לפעול לאלתר לבטל את האסדרה שמעודדת בניית תחנות כוח מונָעות דלק מחצבים בשכונות מגורים תוך סיכון בריאותי ובטיחותי של תושבי האזור ועל חשבון בניית מערכות אנרגיה המבוססות על התייעלות אנרגטית ועל אנרגיות מתחדשות

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

עמדת רשות החשמל בעניין מתקנים קטנים לייצור משולב של חשמל וחום – הצורך בהם והתמריץ הכלכלי

יוסי סוקולר

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) מדיניות שר האנרגיה להטמעת מתקני ייצור בהיקף של 300 מגה-ואט ברשת וחלוקת החשמל היא מעין בלון ניסוי לטכנולוגיה

מדיניות שר האנרגיה להטמעת מתקני ייצור בהיקף של 300 מגה-ואט ברשת וחלוקת החשמל היא מעין בלון ניסוי לטכנולוגיה

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

מרכזי אנרגיה חדשים? רק מחוץ למרכזים עירוניים צפופים

גיל פרואקטור

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) בחודשים האחרונים צצות יוזמות רבות ברחבי הארץ להקמת מרכזי אנרגיה קטנים מבוססי גז טבעי המיועדים לספק חשמל ומים חמים לצרכנים תעשייתיים, מסחריים וביתיים. מדוע הנושא עולה לכותרות עכשיו, וכיצד ניתן לנצל את הזדמנויות ולהקטין את הסיכונים הנובעים ממרכזי אנרגיה כאלה?

בחודשים האחרונים צצות יוזמות רבות ברחבי הארץ להקמת מרכזי אנרגיה קטנים מבוססי גז טבעי המיועדים לספק חשמל ומים חמים לצרכנים תעשייתיים, מסחריים וביתיים. מדוע הנושא עולה לכותרות עכשיו, וכיצד ניתן לנצל את הזדמנויות ולהקטין את הסיכונים הנובעים ממרכזי אנרגיה כאלה?

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

רב-שיח בנושא מתקנים קטנים לייצור משולב של חשמל וחום

יוסי סוקולר, גיל פרואקטור, ליטל שלף דורי, גרשון גרוסמן, איתן פרנס

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) ייצור משולב של חשמל וחום בסמיכות לצרכנים מפחית את הפחת הכרוך בהובלה ובחלוקה. האם זהו פתרון מיטבי בשכונות מגורים?

ייצור משולב של חשמל וחום בסמיכות לצרכנים מפחית את הפחת הכרוך בהובלה ובחלוקה. האם זהו פתרון מיטבי בשכונות מגורים?

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

סקרי טבע עירוני – עשור של תגליות ברשויות המקומיות

יעל זילברשטיין-ברזידה, תמר רביב

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחותם של פתרונות מבוססי טבע ברשויות מקומיות בזירה הבין-לאומית לצורך שיפור איכות החיים, הגברת החוסן העירוני והתמודדות עם תופעות שינוי האקלים. כדי להוציא פתרונות כאלה לפועל יש צורך לבנות תחילה את בסיס הידע לגבי הטבע שקיים או שהיה קיים בעבר בסביבה העירונית.

בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחותם של פתרונות מבוססי טבע ברשויות מקומיות בזירה הבין-לאומית לצורך שיפור איכות החיים, הגברת החוסן העירוני והתמודדות עם תופעות שינוי האקלים. כדי להוציא פתרונות כאלה לפועל יש צורך לבנות תחילה את בסיס הידע לגבי הטבע שקיים או שהיה קיים בעבר בסביבה העירונית.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

ניצול הזדמנויות לשיקום וליצירה של מוקדי טבע בעיר תל-אביב-יפו

ליאב שלם

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) תל-אביב–יפו ידועה כעיר ללא הפסקה, אבל כמה מאיתנו מודעים לכך שהיא גם חברה במועדון ייחודי של ערים המתפתחות בקצב מואץ, שממוקמות בסביבה אקולוגית רגישה בקנה מידה בין-לאומי? הדבר מחייב חשיבה מחוץ לקופסה למציאת פתרונות לשימור מה שנותר מבתי הגידול הנדירים של מישור החוף.

תל-אביב–יפו ידועה כעיר ללא הפסקה, אבל כמה מאיתנו מודעים לכך שהיא גם חברה במועדון ייחודי של ערים המתפתחות בקצב מואץ, שממוקמות בסביבה אקולוגית רגישה בקנה מידה בין-לאומי? הדבר מחייב חשיבה מחוץ לקופסה למציאת פתרונות לשימור מה שנותר מבתי הגידול הנדירים של מישור החוף.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

מיער שניטע לשם אספקת עץ לאתר טבע עירוני – תובנות מניהול יערני של חורשת הסרג'נטים

אביב אבישר, רון פרומקין, דובי בנימיני

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) חורשת הסרג’נטים היא אי של טבע אופייני לצמחיית השרון, שבמקומות רבים נפגעה קשות ואף נכחדה בשל פיתוח. העושר הבוטני העצום מעלה את חשיבותו האקולוגית של האתר מעבר לרמה המקומית-אזורית אל הרמה הארצית.

חורשת הסרג’נטים היא אי של טבע אופייני לצמחיית השרון, שבמקומות רבים נפגעה קשות ואף נכחדה בשל פיתוח. העושר הבוטני העצום מעלה את חשיבותו האקולוגית של האתר מעבר לרמה המקומית-אזורית אל הרמה הארצית.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

שלושה עורבים צופים בנוף העירוני של מפרץ חיפה, ומשורר אחד המקנא בעורבים

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

פתוח סגור פתוח – על יחסי הערים והשטחים הפתוחים

מוטי קפלן

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) השטח הפתוח במדינת ישראל הולך וקטֵן עם השנים, בתהליך בלתי הפיך. אלה העובדות ואין עוררין עליהן. מכאן חלוקות הדעות כיצד להתמודד עם מציאות זו

השטח הפתוח במדינת ישראל הולך וקטֵן עם השנים, בתהליך בלתי הפיך. אלה העובדות ואין עוררין עליהן. מכאן חלוקות הדעות כיצד להתמודד עם מציאות זו

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

אנרגיה מחוץ לקופסה – ייצור אנרגיה מקומי כמחולל עירוניות חדשנית

אביטל שמידט

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) פרויקט גמר באדריכלות נוף בשם "אנרגיה מחוץ לקופסה" מציע חלופה לניצול תוצרי לוואי של תהליכי ייצור אנרגיה בתוך העיר ולתיעול תוצרים אלה לטובת המרחב הציבורי בעיר, תוך התמקדות בעיר חדרה כחקר מקרה

פרויקט גמר באדריכלות נוף בשם "אנרגיה מחוץ לקופסה" מציע חלופה לניצול תוצרי לוואי של תהליכי ייצור אנרגיה בתוך העיר ולתיעול תוצרים אלה לטובת המרחב הציבורי בעיר, תוך התמקדות בעיר חדרה כחקר מקרה

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

תוכנית אב למסדרון האקולוגי הארצי המזרחי

אנה טרכטנברוט, דותן רותם

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים המסדרונות האקולוגיים הם נדבך חיוני בשמירה על המגוון הביולוגי ועל תפקוד מערכות אקולוגיות. עם זאת, המסדרונות מסומנים בתמ”א רק בצורה סכמטית וללא התוויית שטח, ובפועל חופפים לייעודי ושימושי קרקע שונים, ואין בתמ”א הוראות מחייבות לתכנון ולהתנהלות בהם

המסדרונות האקולוגיים הם נדבך חיוני בשמירה על המגוון הביולוגי ועל תפקוד מערכות אקולוגיות. עם זאת, המסדרונות מסומנים בתמ”א רק בצורה סכמטית וללא התוויית שטח, ובפועל חופפים לייעודי ושימושי קרקע שונים, ואין בתמ”א הוראות מחייבות לתכנון ולהתנהלות בהם

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

בהתקדמות הטכנולוגיות בעולם התחבורה יש הזדמנות נדירה ובלתי חוזרת לחשב מחדש את דמותן של סביבות החיים שלנו. אסור לפספס אותה.

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

מודל חדש בתכנון – טשטוש קו המגע בין העיר ליער ויצירת "מרחב ירוק אחד"

ענת גולד

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) הקרן הקיימת לישראל מקדמת מודל תכנוני חדש, שלפיו תכנון המרחב העירוני והשטחים המיוערים והפתוחים סביבו יתבצע בתפיסה ירוקה אחת כוללת ומשולבת

הקרן הקיימת לישראל מקדמת מודל תכנוני חדש, שלפיו תכנון המרחב העירוני והשטחים המיוערים והפתוחים סביבו יתבצע בתפיסה ירוקה אחת כוללת ומשולבת

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

תאי זיהום (Pollution pods)

Alexandre Meybeck

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) מיצג חושי שיצר האומן הבריטי מייקל פינסקי. סדרה של חמש כיפות גאודזיות מחוברות, שהמבקרים יכולים לנוע ביניהן. האוויר שהמבקרים נושמים מכיל ריכוזי מזהמים ברמות השוררות בערים מרכזיות בעולם

מיצג חושי שיצר האומן הבריטי מייקל פינסקי. סדרה של חמש כיפות גאודזיות מחוברות, שהמבקרים יכולים לנוע ביניהן. האוויר שהמבקרים נושמים מכיל ריכוזי מזהמים ברמות השוררות בערים מרכזיות בעולם

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

בנייה ירוקה של בתי ספר בישראל – עלות ותועלת

נורית מירון, יצחק מאיר

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) בתי ספר בבנייה ירוקה מספקים סביבה פורייה ללימודים ולעבודה, לתלמידים ולמורים. מאפייני הבניין היוצרים זאת הם אוורור טבעי, תאורה טבעית בשפע, תנאים אקוסטיים נאותים, שליטה של המשתמש בטמפרטורה ובתאורה בסביבתו ושימוש בחומרי בניין דלי-רעלים

בתי ספר בבנייה ירוקה מספקים סביבה פורייה ללימודים ולעבודה, לתלמידים ולמורים. מאפייני הבניין היוצרים זאת הם אוורור טבעי, תאורה טבעית בשפע, תנאים אקוסטיים נאותים, שליטה של המשתמש בטמפרטורה ובתאורה בסביבתו ושימוש בחומרי בניין דלי-רעלים

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

שירת הייקו / אלכס בן–ארי

עדנה גורני

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) המשורר מנסה לחדור אל מהות הדרוריות ולתאר מה הם מרגישים כאשר השולחן העמוס כל טוב נעזב, והם מקפצים בין הצלחות ומלקטים פירורים

המשורר מנסה לחדור אל מהות הדרוריות ולתאר מה הם מרגישים כאשר השולחן העמוס כל טוב נעזב, והם מקפצים בין הצלחות ומלקטים פירורים

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

כפריות מקיימת – פיתוח יישובים קהילתיים בני-קיימא במרחב הכפרי

גלעד אוסטרובסקי

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) האם יישוב קהילתי יכול להיות בר-קיימא? האם יש הצדקה לבתים צמודי קרקע בעידן הצפיפות? האם יש למדינת ישראל חזון חדש עבור המרחב הכפרי המתחדש?

האם יישוב קהילתי יכול להיות בר-קיימא? האם יש הצדקה לבתים צמודי קרקע בעידן הצפיפות? האם יש למדינת ישראל חזון חדש עבור המרחב הכפרי המתחדש?

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

טיפול באזורי חיץ לאש והשפעתו על סכנת שריפה ביערות מחטניים

מור אשכנזי, יוג'ין דוד אונגר, יוסי משה, יחזקאל אברהם, חנוך צורף, יגיל אסם

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) עלייה בחומרת השריפות בישראל בעשורים האחרונים הביאה להקמת אזורי חיץ לאש ביער. מטרת המחקר הייתה לבחון השפעת טיפולי חיץ על הכמות וההרכב של חומרי דלק צמחי ועל סכנת השריפה

עלייה בחומרת השריפות בישראל בעשורים האחרונים הביאה להקמת אזורי חיץ לאש ביער. מטרת המחקר הייתה לבחון השפעת טיפולי חיץ על הכמות וההרכב של חומרי דלק צמחי ועל סכנת השריפה

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

ירוק זה כדאי? ניתוח עלות-תועלת של בתי ספר ירוקים בישראל

ד"ר רוסלנה-רחל פלטניק, ד"ר אילת דוידוביץ', תמר טרופ, פרופ' אופירה אילון

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) שאלת הכדאיות הכלכלית של בנייה ירוקה נותרה פתוחה. במחקר בחנו, לראשונה בישראל, את התועלת החברתית הנקייה (social net benefit) הגלומה בבנייה ירוקה של בתי ספר

שאלת הכדאיות הכלכלית של בנייה ירוקה נותרה פתוחה. במחקר בחנו, לראשונה בישראל, את התועלת החברתית הנקייה (social net benefit) הגלומה בבנייה ירוקה של בתי ספר

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

רב-שיח בנושא ניצול מי הנגר העירוני

נעמי כרמון, ירון זינגר, ינאי עמיעז, חיים מסינג, דליה טל

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים תהליך העיור גורם להגדלת נפחי מי הנגר ועוצמת ספיקות השיא, שגדלות עוד בשל שינוי האקלים והעלייה בתדירותם של אירועי גשם קיצוניים בעקבותיו. לפיכך, ברור שגם בחורף הקרוב נחווה הצפות ברחבי הארץ ונזקים קשים

תהליך העיור גורם להגדלת נפחי מי הנגר ועוצמת ספיקות השיא, שגדלות עוד בשל שינוי האקלים והעלייה בתדירותם של אירועי גשם קיצוניים בעקבותיו. לפיכך, ברור שגם בחורף הקרוב נחווה הצפות ברחבי הארץ ונזקים קשים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

'תכנון רגיש למים' – תועלת למשק המים, לסביבה, לחברה ולכלכלה

נעמי כרמון

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים 'תכנון רגיש למים', ובקיצור תר"מ, הוא ענף של פיתוח בר-קיימא, המקיף מחקר ופרקטיקה. 'תכנון רגיש למים' משלב בין תכנון עירוני ואזורי, כולל היבטים של אדריכלות נוף, לבין ניהול משאבי מים, ומיועד ליצירת תועלת לטובת האדם והטבע

'תכנון רגיש למים', ובקיצור תר"מ, הוא ענף של פיתוח בר-קיימא, המקיף מחקר ופרקטיקה. 'תכנון רגיש למים' משלב בין תכנון עירוני ואזורי, כולל היבטים של אדריכלות נוף, לבין ניהול משאבי מים, ומיועד ליצירת תועלת לטובת האדם והטבע

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

צעדים לקראת "ערים רגישות מים" בישראל – אסדרת ההשבה של מי נגר עירוני

ירון זינגר

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים נדמה שרשויות התכנון בישראל עדיין לא השכילו להפנים את האפשרות לרתום את המשאב המניב – מי הנגר העירוני – להתמודדות עם אתגרים מרכזיים הנוצרים מתהליכי העיור המואצים

נדמה שרשויות התכנון בישראל עדיין לא השכילו להפנים את האפשרות לרתום את המשאב המניב – מי הנגר העירוני – להתמודדות עם אתגרים מרכזיים הנוצרים מתהליכי העיור המואצים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

ניהול נגר עילי באזורים עירוניים – מפותחים ומתפתחים

ינאי עמיעז

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים המדינות שהטמיעו את עקרונות הקיימות בניהול הנגר העילי, בחרו בדרכים ובשיטות ההולמות את תנאי האקלים בתחומן ואת מנגנוני התכנון האופייניים להן. עם זאת, על אף השונות בתנאים, היסודות לניהול הנגר הם בעלי מכנה משותף אשר עיקריו מוצגים להלן

המדינות שהטמיעו את עקרונות הקיימות בניהול הנגר העילי, בחרו בדרכים ובשיטות ההולמות את תנאי האקלים בתחומן ואת מנגנוני התכנון האופייניים להן. עם זאת, על אף השונות בתנאים, היסודות לניהול הנגר הם בעלי מכנה משותף אשר עיקריו מוצגים להלן

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

הזדמנות ליצירת מקור מים שהכנסה בצידו

חיים מסינג

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים קק"ל תפעל להוביל מהלך ליצירת ועדת היגוי לאומית, בהשתתפות משרדי הממשלה הרלוונטיים, רשות המים והשלטון המקומי, כדי ליצור יחדיו את מסגרת הפעולה המתאימה לקידום אסדרה שתעודד את הטיפול במי הנגר המבוזבזים

קק"ל תפעל להוביל מהלך ליצירת ועדת היגוי לאומית, בהשתתפות משרדי הממשלה הרלוונטיים, רשות המים והשלטון המקומי, כדי ליצור יחדיו את מסגרת הפעולה המתאימה לקידום אסדרה שתעודד את הטיפול במי הנגר המבוזבזים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

הנגר העירוני, יש מה לעשות

דליה טל

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים ניסיון עולמי מלמד, שכדי לטפל בנגר יש צורך בשילוב כוחות, ממשלתי ועירוני, ושגם לציבור יש תפקיד לא מבוטל. על סמך הניסיון העולמי אפשר להציע צעדים מגוונים שיקדמו את הטיפול בנגר

ניסיון עולמי מלמד, שכדי לטפל בנגר יש צורך בשילוב כוחות, ממשלתי ועירוני, ושגם לציבור יש תפקיד לא מבוטל. על סמך הניסיון העולמי אפשר להציע צעדים מגוונים שיקדמו את הטיפול בנגר

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

הנגשת נתונים מדעיים לציבור – כיצד ולמה?

יעלה גולומביק, ברק פישביין, אילת ברעם-צברי

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) במסגרת מיזם המדע האזרחי "חשים את האוויר" נבנתה פלטפורמה ציבורית לאיסוף ולהצגה של מידע מדעי על איכות האוויר, במטרה להנגישו לציבור

במסגרת מיזם המדע האזרחי "חשים את האוויר" נבנתה פלטפורמה ציבורית לאיסוף ולהצגה של מידע מדעי על איכות האוויר, במטרה להנגישו לציבור

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

זיהום אור וצמצומו – סיכום ותובנות של ועדת מומחים

ערן ברוקוביץ, צליל לבין

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) אף על פי שהאור כשלעצמו חיוני לאדם, זיהום אור פוגע בבריאות הציבור והמערכות האקולוגיות, עולה כסף רב, ומפריע לאדם לצפות בשמי הלילה. לכן, ועדת המומחים המליצה על שורת פעולות למניעת זיהום אור ולצמצומו

אף על פי שהאור כשלעצמו חיוני לאדם, זיהום אור פוגע בבריאות הציבור והמערכות האקולוגיות, עולה כסף רב, ומפריע לאדם לצפות בשמי הלילה. לכן, ועדת המומחים המליצה על שורת פעולות למניעת זיהום אור ולצמצומו

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

בביתו בעמק – שיחה בגינתו של מאיר שלו

שחר בוקמן, יוחאי כרמל

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) ריאיון עם מאיר שלו, לרגל יציאתו לאור של הספר 'גינת בר' – אוסף רשימות על גינתו של המחבר. הוא מטפח בגינה את צמחי הבר הארץ-ישראליים האהובים עליו, וחולק אותה עם בעלי חיים קרואים ובלתי קרואים

ריאיון עם מאיר שלו, לרגל יציאתו לאור של הספר 'גינת בר' – אוסף רשימות על גינתו של המחבר. הוא מטפח בגינה את צמחי הבר הארץ-ישראליים האהובים עליו, וחולק אותה עם בעלי חיים קרואים ובלתי קרואים

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

ומה עם עכבר הכפר? הרהורים בעקבות הגיליון בנושא קיימות עירונית

גלעד אוסטרובסקי

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח בעוד העיר נפתחת, היישוב הכפרי (בין אם הוא יישוב קהילתי, מושב או קיבוץ) הולך ונסגר. בעוד העיר מפנימה ערכים סביבתיים, היישוב הכפרי עדיין דבק בדגם הפרברי המנוכר, כאילו דבר לא השתנה

בעוד העיר נפתחת, היישוב הכפרי (בין אם הוא יישוב קהילתי, מושב או קיבוץ) הולך ונסגר. בעוד העיר מפנימה ערכים סביבתיים, היישוב הכפרי עדיין דבק בדגם הפרברי המנוכר, כאילו דבר לא השתנה

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

יישום מדיניות פיתוח בר-קיימא בתכנית שיקום ופיתוח התיירות בים המלח

שמעון דניאל

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח החברה להגנות ים המלח הכינה, באמצעות צוות תכנון רב-תחומי גדול, תכנית חדשה למתחם התיירות, המשלבת את שני חלקי המתחם הקיימים עם חלק חדש של המתחם המצוי ביניהם

החברה להגנות ים המלח הכינה, באמצעות צוות תכנון רב-תחומי גדול, תכנית חדשה למתחם התיירות, המשלבת את שני חלקי המתחם הקיימים עם חלק חדש של המתחם המצוי ביניהם

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

מציון תצא חורשה – טבע עירוני על גלגלים

אריק פוטרמן

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית מיצב בכיכר ציון בירושלים הזמין את העוברים במרחב הציבורי הסואן להשתהות, להתיישב, ליהנות מצִלם של עצי החורשה ואף לעצב מחדש את המרחב העירוני

מיצב בכיכר ציון בירושלים הזמין את העוברים במרחב הציבורי הסואן להשתהות, להתיישב, ליהנות מצִלם של עצי החורשה ואף לעצב מחדש את המרחב העירוני

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

'עיר האורות' חוסכת חשמל? ריאיון עם אדריכלית סדיסיה דה שסטנה (Cedissia de Chastenet), אחראית אסטרטגיית קיימות ותשתיות חכמות בעיריית פריז

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית האסטרטגיה המשולשת מסייעת באימוץ נהגים חדשניים של קיימות עירונית, בהגברת החוסן העירוני, בהעצמת מקומם של מרכיבי טבע עירוני, בפיתוח מרכיבים של כלכלה מעגלית, בהפיכת מערכת התחבורה לידידותית יותר לסביבה ועוד

האסטרטגיה המשולשת מסייעת באימוץ נהגים חדשניים של קיימות עירונית, בהגברת החוסן העירוני, בהעצמת מקומם של מרכיבי טבע עירוני, בפיתוח מרכיבים של כלכלה מעגלית, בהפיכת מערכת התחבורה לידידותית יותר לסביבה ועוד

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

יואב גלנט

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית משרד הבינוי והשיכון מוביל תנופת פיתוח בנושא העירוניות, הניכרת הן ברמת השטח והן ברמת התכנון האסטרטגי, ואני מברך על צאתו לאור של גיליון המוקדש כולו לתחום חשוב זה

משרד הבינוי והשיכון מוביל תנופת פיתוח בנושא העירוניות, הניכרת הן ברמת השטח והן ברמת התכנון האסטרטגי, ואני מברך על צאתו לאור של גיליון המוקדש כולו לתחום חשוב זה

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

ולרי ברכיה, שחר בוקמן

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית המפתח לקיימות נמצא באורח החיים העירוני. יותר ממחצית אוכלוסיית העולם חיה בערים, ושיעור זה צפוי להמשיך ולעלות. בישראל, למשל, מעל ל-90% מהאוכלוסייה חיה בערים

המפתח לקיימות נמצא באורח החיים העירוני. יותר ממחצית אוכלוסיית העולם חיה בערים, ושיעור זה צפוי להמשיך ולעלות. בישראל, למשל, מעל ל-90% מהאוכלוסייה חיה בערים

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

אופטימיות זהירה – עשור לקיימות מקומית בישראל

אורלי רונן

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית ב-2016 אימצו אומות העולם, כולל ישראל, סדר יום חדש לעירוניות במסגרת ועידת הביטאט השלישית. סדר היום החדש מציג גישה לפיתוח ולניהול עירוניים שמבוססים על עקרונות פיתוח מקיים, ומגדירים הצלחה במונחים של קיימות וצדק סביבתי. ניתוח תהליכים לקידום קיימות מקומית בעולם מבוצע באופן סדיר, כבסיס לקביעת אסטרטגיות ועקרונות לקיימות עירונית

ב-2016 אימצו אומות העולם, כולל ישראל, סדר יום חדש לעירוניות במסגרת ועידת הביטאט השלישית. סדר היום החדש מציג גישה לפיתוח ולניהול עירוניים שמבוססים על עקרונות פיתוח מקיים, ומגדירים הצלחה במונחים של קיימות וצדק סביבתי. ניתוח תהליכים לקידום קיימות מקומית בעולם מבוצע באופן סדיר, כבסיס לקביעת אסטרטגיות ועקרונות לקיימות עירונית

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

עיצוב מדיניות לאומית לעירוניות

חופית וינרב דיאמנט

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית עד היום לא התקיים מהלך לאומי לאיחוד כוחות בין מקדמי העירוניות באשר הם, ולהתוויית קווי מדיניות ברורים בתחום מורכב ורב-גוני זה. על בסיס הבנה זו ניגשנו למלאכה החשובה והרגישה של עיצוב מדיניות לאומית בתחום העירוניות.

עד היום לא התקיים מהלך לאומי לאיחוד כוחות בין מקדמי העירוניות באשר הם, ולהתוויית קווי מדיניות ברורים בתחום מורכב ורב-גוני זה. על בסיס הבנה זו ניגשנו למלאכה החשובה והרגישה של עיצוב מדיניות לאומית בתחום העירוניות.

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

הובלת שינויי התנהגות לכיוון אורח חיים עירוני מקיים

תמי גבריאלי, גלית רז-דרור, ענבר גורדון, יאיר פרידמן, צפריר בלוך-דוד, עידית אלחסיד, עודד קוטוק, דרור קוכן, אראל אבינרי, קרן מינץ

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית אורח החיים העירוני הנהוג כיום אינו בר-קיימא. כדי לקדם שינוי באורח החיים העירוני יש להכיר בגורמים המורכבים שמשפיעים על התנהגות התושבים. התגייסות של הרשות המקומית להובלת שינויי נורמות מערכתיים יכולה להוביל לכיוון אורח חיים עירוני מקיים יותר, שעשוי להבטיח עלייה באיכות החיים של תושביה בשלל מרכיבים

אורח החיים העירוני הנהוג כיום אינו בר-קיימא. כדי לקדם שינוי באורח החיים העירוני יש להכיר בגורמים המורכבים שמשפיעים על התנהגות התושבים. התגייסות של הרשות המקומית להובלת שינויי נורמות מערכתיים יכולה להוביל לכיוון אורח חיים עירוני מקיים יותר, שעשוי להבטיח עלייה באיכות החיים של תושביה בשלל מרכיבים

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

אקולוגיה פוליטית עירונית – על מטבוליזם ויחסי כוחות ב״טבעיר״

נתי מרום

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית אקולוגיה פוליטית עירונית היא מסגרת תאורטית ומחקרית בלימודי הגאוגרפיה והעירוניות, המתמקדת בייצור החברתי-אקולוגי של המרחב העירוני. גישה זו בוחנת תהליכים חומריים, חברתיים, כלכליים ופוליטיים משולבים, המעצבים את מערכת היחסים המורכבת בין ערים לבין סביבתן הטבעית

אקולוגיה פוליטית עירונית היא מסגרת תאורטית ומחקרית בלימודי הגאוגרפיה והעירוניות, המתמקדת בייצור החברתי-אקולוגי של המרחב העירוני. גישה זו בוחנת תהליכים חומריים, חברתיים, כלכליים ופוליטיים משולבים, המעצבים את מערכת היחסים המורכבת בין ערים לבין סביבתן הטבעית

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

משכונה קיימת לשכונה מקיימת – תפקידם של סוכני שינוי מקומיים בקידום אורח חיים מקיים בשכונה

לורית ליבוביץ, ליה אטינגר, אורלי רונן

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית ככל שהמהלכים ברמה השכונתית יהיו חלק ממהלך עירוני רחב, הכולל שינוי עירוני מערכתי לצד שיתוף והנגשת דרכים למעורבות והשפעה עבור התושבים – כך תגדל השפעת מיזמים מסוג זה

ככל שהמהלכים ברמה השכונתית יהיו חלק ממהלך עירוני רחב, הכולל שינוי עירוני מערכתי לצד שיתוף והנגשת דרכים למעורבות והשפעה עבור התושבים – כך תגדל השפעת מיזמים מסוג זה

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

מצרכנים ללקוחות ועד לספקים – שירותים עירוניים בני-קיימא

עדי וולפסון

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית ניהול, תכנון, פיתוח ותפעול עירוני בני-קיימא, ששמים במרכז את יחסי הגומלין בין הסביבה האנושית והסביבה הפיזית, הטבעית והבנויה, חייבים להמציא מחדש את הדרך שאנחנו מספקים וצורכים שירותים עירוניים

ניהול, תכנון, פיתוח ותפעול עירוני בני-קיימא, ששמים במרכז את יחסי הגומלין בין הסביבה האנושית והסביבה הפיזית, הטבעית והבנויה, חייבים להמציא מחדש את הדרך שאנחנו מספקים וצורכים שירותים עירוניים

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

אתגר החיים בעיר באפס פליטות פחמן

מאירה הנסון, רן רביב

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית יצירה של קהילות מקיימות לא עולה יותר כסף. היא עולה בזמן ובאנרגיה שהיזמים נדרשים להשקיע, בשינוי אופן ההתנהלות של הדברים ובמניעת נסיגה ל'עסקים כרגיל'

יצירה של קהילות מקיימות לא עולה יותר כסף. היא עולה בזמן ובאנרגיה שהיזמים נדרשים להשקיע, בשינוי אופן ההתנהלות של הדברים ובמניעת נסיגה ל'עסקים כרגיל'

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

שמירת טבע בעיר – לשם מה? הערך בשמירה על המגוון הביולוגי העירוני בשיח המדעי

אסף שוורץ

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית האתגר המרכזי באקולוגיה עירונית הוא לחקור את שקלול התמורות בין כלל התועלת משימור רכיבי טבע בעיר, כדי להבין כיצד ניתן להשתמש במשאבים הירוקים בעיר באופן שמפיק את מרב היעדים החברתיים והאקולוגיים גם יחד

האתגר המרכזי באקולוגיה עירונית הוא לחקור את שקלול התמורות בין כלל התועלת משימור רכיבי טבע בעיר, כדי להבין כיצד ניתן להשתמש במשאבים הירוקים בעיר באופן שמפיק את מרב היעדים החברתיים והאקולוגיים גם יחד

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

סביבה ירוקה בעיר ובריאות – סקירת המחקר האפידמיולוגי העכשווי

מאיה שדה, רחלי דנקנר

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית החיים בסביבה העירונית טומנים בחובם סיכונים בריאותיים, אך גם יתרונות בריאותיים רבים. על כן, האתגר שלנו, כחוקרי הסביבה העירונית, הוא להבין בצורה איכותית וכמותית את המרכיבים בסביבה העירונית שמשפרים את הבריאות

החיים בסביבה העירונית טומנים בחובם סיכונים בריאותיים, אך גם יתרונות בריאותיים רבים. על כן, האתגר שלנו, כחוקרי הסביבה העירונית, הוא להבין בצורה איכותית וכמותית את המרכיבים בסביבה העירונית שמשפרים את הבריאות

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

שחזור בתי גידול טבעיים בעיר צפופה

אביעד שר-שלום

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית ההכרה המתגברת בעובדה שהערים המצטופפות והולכות חייבות לכלול בתי גידול טבעיים איכותיים המשולבים בפיתוח העירוני נראית כשינוי מגמה ולא כאופנה חולפת

ההכרה המתגברת בעובדה שהערים המצטופפות והולכות חייבות לכלול בתי גידול טבעיים איכותיים המשולבים בפיתוח העירוני נראית כשינוי מגמה ולא כאופנה חולפת

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

חקלאות עירונית – העיר כיצרנית מזון לתושביה

מורן סלקמון

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית חקלאות עירונית היא שם כולל לגידול מזון בעיר. שיטות הגידול בעיר מגוונות, ומודלי הפעולה רחבים וכוללים חוות עירוניות, יערות מאכל, גינות קהילתיות, גינות לתושב וגינון אנכי. רעיונות יצירתיים אחרים נוספים כל העת

חקלאות עירונית היא שם כולל לגידול מזון בעיר. שיטות הגידול בעיר מגוונות, ומודלי הפעולה רחבים וכוללים חוות עירוניות, יערות מאכל, גינות קהילתיות, גינות לתושב וגינון אנכי. רעיונות יצירתיים אחרים נוספים כל העת

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

חזון היער העירוני בישראל – עתיד העצים בעיר

ישראל גלון, ענבר אשכנזי

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית הציפוף העירוני גורם לתכסית קשיחה ומרוצפת כמעט כליל של המרחב, שמאופיינת בתופעות אקולוגיות כמו איי חום, בוהק, החזרי קרינה, זיהום אוויר ומחסור בחללים ירוקים. היער העירוני מסוגל לסייע בפתרון בעיות אלו

הציפוף העירוני גורם לתכסית קשיחה ומרוצפת כמעט כליל של המרחב, שמאופיינת בתופעות אקולוגיות כמו איי חום, בוהק, החזרי קרינה, זיהום אוויר ומחסור בחללים ירוקים. היער העירוני מסוגל לסייע בפתרון בעיות אלו

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

טבע עירוני – שכן רצוי?

אביב אבישר

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית ערים רבות בארץ ובעולם מקדמות מהלכים של שיקום, שימור ומתן הגנה למערכות אקולוגיות כאמצעי לצמצום ההשלכות השליליות של תהליך העיור. הרעיון של שמירה על אתרי טבע למען הציבור יושם בשנים האחרונות בנתניה

ערים רבות בארץ ובעולם מקדמות מהלכים של שיקום, שימור ומתן הגנה למערכות אקולוגיות כאמצעי לצמצום ההשלכות השליליות של תהליך העיור. הרעיון של שמירה על אתרי טבע למען הציבור יושם בשנים האחרונות בנתניה

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

השפעת הרכב הצמחייה על קצב קיבוע פחמן בגגות ירוקים

הראל אגרא, תמיר קליין, עמיאל וסל, ג'יונג'יבר קדס, ליאון בלאושטיין

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית גגות ירוקים הם גגות שיש עליהם שכבת מצע גידול וצמחייה. בשנים האחרונות נאסף מידע רב על תרומתם במגוון היבטים: בידוד תרמי של הבניינים וחיסכון באנרגיה; ספיגה וסיוע בניקוז של מי גשמים; תרומה למגוון הביולוגי ועוד

גגות ירוקים הם גגות שיש עליהם שכבת מצע גידול וצמחייה. בשנים האחרונות נאסף מידע רב על תרומתם במגוון היבטים: בידוד תרמי של הבניינים וחיסכון באנרגיה; ספיגה וסיוע בניקוז של מי גשמים; תרומה למגוון הביולוגי ועוד

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

בחינת התקן להקצאת שטחים פתוחים והתאמתו לשיקולים הסביבתיים והחווייתיים הייחודיים למרחב העירוני

לוטם סגל

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית מהלך המחקר כלל סקר שבחן את מכלול השטחים הפתוחים בעיר באר שבע. שולבו בו שיטות מחקר ותוצאות מחקרים קודמים משדות מחקר רב-תחומיים במטרה להבין את תפקידו העירוני של השצ"פ ולאפשר אִפיון שצ"פים על מנת להציע הנחיות תכנון שיאפשרו תכנון אדריכלי גמיש למגוון קריטריונים

מהלך המחקר כלל סקר שבחן את מכלול השטחים הפתוחים בעיר באר שבע. שולבו בו שיטות מחקר ותוצאות מחקרים קודמים משדות מחקר רב-תחומיים במטרה להבין את תפקידו העירוני של השצ"פ ולאפשר אִפיון שצ"פים על מנת להציע הנחיות תכנון שיאפשרו תכנון אדריכלי גמיש למגוון קריטריונים

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

ייעול ניצול הקרקע בתכנון: מודיעין – חקר מקרה

אסף זנזורי, שירה בנארי-כהן

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית דפוס הפיתוח של מודיעין מתבטא בפיתוח שכונות חדשות הנבנות מן המרכז כלפי חוץ, כך שכל שכונה נוגסת בשטחים הערכיים הסובבים את העיר. פריסה מרחבית זו מעלה את השאלה: האם התכנון מנצל את הקרקע בעיר בצורה יעילה?

דפוס הפיתוח של מודיעין מתבטא בפיתוח שכונות חדשות הנבנות מן המרכז כלפי חוץ, כך שכל שכונה נוגסת בשטחים הערכיים הסובבים את העיר. פריסה מרחבית זו מעלה את השאלה: האם התכנון מנצל את הקרקע בעיר בצורה יעילה?

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

פוטנציאל השכבות העירוניות הנסתרות

תגית כלימור

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית שילוב של ציפוף עירוני ועירוב שימושים השתרש בשיח המקיים כמדיניות מקובלת להתמודדות עם הגידול הטבעי הגבוה ועם הדרישה למגורים בעיר. מדיניות זו, מחייבת בחינת מרחבים בלתי שמישים בעיר לטובת ניצול מושכל שלהם כמענה לצורכי העיר

שילוב של ציפוף עירוני ועירוב שימושים השתרש בשיח המקיים כמדיניות מקובלת להתמודדות עם הגידול הטבעי הגבוה ועם הדרישה למגורים בעיר. מדיניות זו, מחייבת בחינת מרחבים בלתי שמישים בעיר לטובת ניצול מושכל שלהם כמענה לצורכי העיר

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

שימוש עירוני במים אפורים – הפער בין דעות הציבור למכשולים רגולטוריים

זויה זילברפרב, רוסלנה-רחל פלטניק, אנדראה גרמנדי

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית התפתחויות טכנולוגיות במערכות טיהור מים מאפשרות פתרון לחששות של קובעי מדיניות, ובזמן האחרון מנסות יוזמות ציבוריות ופרטיות לקדם שימוש חוזר במים אפורים בישראל ברוח הנעשה בעולם

התפתחויות טכנולוגיות במערכות טיהור מים מאפשרות פתרון לחששות של קובעי מדיניות, ובזמן האחרון מנסות יוזמות ציבוריות ופרטיות לקדם שימוש חוזר במים אפורים בישראל ברוח הנעשה בעולם

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

הערכה כמותית של קיימות עירונית ביו-פיזית ככלי עזר לקידום מדיניות סביבתית: תל–אביב-יפו – חקר מקרה

זאב שטסל, מידד קיסינגר, אבינועם מאיר, אורלי רונן

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית יישובים עירוניים הם מוקדים מרכזיים לצריכת משאבי טבע וליצירת מזהמים, וניתן לחלק את השפעתם על הסביבה לשלושה תחומים עיקריים: השפעה על איכות הסביבה, השפעה על זמינות משאבי טבע, והשפעה על האקלים העולמי

יישובים עירוניים הם מוקדים מרכזיים לצריכת משאבי טבע וליצירת מזהמים, וניתן לחלק את השפעתם על הסביבה לשלושה תחומים עיקריים: השפעה על איכות הסביבה, השפעה על זמינות משאבי טבע, והשפעה על האקלים העולמי

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

עם הפנים לים – מדדים לקיימות בערי החוף של ישראל

ארז קצב

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית כיצד ניתן לאמוד את מאמצי כל רשות ורשות בתחום הקיימות החופית? ואיך ניתן לעודד את הרשויות להשתפר בתחום השמירה על הסביבה החופית והקיימות העירונית בקרבת החוף?

כיצד ניתן לאמוד את מאמצי כל רשות ורשות בתחום הקיימות החופית? ואיך ניתן לעודד את הרשויות להשתפר בתחום השמירה על הסביבה החופית והקיימות העירונית בקרבת החוף?

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

מדדים לשכונות בנות–קיימא – אמצעים לשינוי דפוסי התכנון הרווחים

אביאל ילינק

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית נושא הקיימות השכונתית עולה בסדר העדיפויות העירוני, וערים רבות מתקדמות לקראת הפיכתן לערים מקיימות. כלִי המדידה לשכונות בנות-קיימא הוא אמצעי לשינוי דפוסי התכנון הרווחים כיום בישראל, ולהטמעה של עקרונות בעלי השפעה על האיכות ועל מידת הקיימות של המרחב הבנוי

נושא הקיימות השכונתית עולה בסדר העדיפויות העירוני, וערים רבות מתקדמות לקראת הפיכתן לערים מקיימות. כלִי המדידה לשכונות בנות-קיימא הוא אמצעי לשינוי דפוסי התכנון הרווחים כיום בישראל, ולהטמעה של עקרונות בעלי השפעה על האיכות ועל מידת הקיימות של המרחב הבנוי

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

פיתוח מדד הליכתיות המותאם לתנאי הארץ

לימור שעשוע-בר, אביבה פיטרס, ארז קצב, אורלי רונן

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית הליכתיות מייצגת את המידה שבה שטח בנוי ידידותי לפעילות אנושית של מחיה, קנייה ובילוי באותו האזור. בנייה המביאה בחשבון את צורכי הולכי הרגל ואת המאפיינים שהופכים אזור לנוח להליכה, מניבה אזור שוקק חיים העונה על כלל מרכיבי הקיימות

הליכתיות מייצגת את המידה שבה שטח בנוי ידידותי לפעילות אנושית של מחיה, קנייה ובילוי באותו האזור. בנייה המביאה בחשבון את צורכי הולכי הרגל ואת המאפיינים שהופכים אזור לנוח להליכה, מניבה אזור שוקק חיים העונה על כלל מרכיבי הקיימות

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

רב-שיח על חזון הקיימות העירונית של ערים ומטרופולינים בישראל ועל האתגרים למימושו

יונה יהב, טל אל על, אריה קינג, ניסן בן חמו, יצחק קשת

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית כל עיר שמכבדת את עצמה ואת תושביה חייבת לפתח חזון מקיים שמלווה בתכנית אסטרטגית, שעל בסיסה היא מפתחת תכניות עבודה שנתיות. ברב-השיח שלפניכם תוכלו לבחון את חזון הקיימות של מנהיגים עירוניים שונים ולהתרשם ממגוון האתגרים העומדים בדרך למימושו

כל עיר שמכבדת את עצמה ואת תושביה חייבת לפתח חזון מקיים שמלווה בתכנית אסטרטגית, שעל בסיסה היא מפתחת תכניות עבודה שנתיות. ברב-השיח שלפניכם תוכלו לבחון את חזון הקיימות של מנהיגים עירוניים שונים ולהתרשם ממגוון האתגרים העומדים בדרך למימושו

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

טיפוח קיימות עירונית בחיפה בצל חוסר ודאות

יונה יהב

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית המאבק במוסדות התכנון, בבתי המשפט ובזירה הציבורית והפוליטית הוא המשימה העומדת כיום בפני העירייה. זאת, כדי להביא את נתוני האמת לתושבים, להחזיר את האמון במערכות הציבוריות ולבלום את גורמי הסיכון הפוגעים באיכות החיים בעיר

המאבק במוסדות התכנון, בבתי המשפט ובזירה הציבורית והפוליטית הוא המשימה העומדת כיום בפני העירייה. זאת, כדי להביא את נתוני האמת לתושבים, להחזיר את האמון במערכות הציבוריות ולבלום את גורמי הסיכון הפוגעים באיכות החיים בעיר

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

באר שבע – אתגרי מטרופולין גדול על סף מדבר

טל אל על

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית כדי להימנע מהפיכת ערי ישראל לערי גיהינום ולסיוט עירוני, ולהפוך אותן למרחבים המתאימים לפעילות אנושית, מקומה של עירוניות מקיימת בתהליכי התכנון והתוויית המדיניות הוא הכרחי. אמת זו ונגזרותיה באות לידי לידי ביטוי בתכנית המתאר החדשה של העיר באר שבע 2030

כדי להימנע מהפיכת ערי ישראל לערי גיהינום ולסיוט עירוני, ולהפוך אותן למרחבים המתאימים לפעילות אנושית, מקומה של עירוניות מקיימת בתהליכי התכנון והתוויית המדיניות הוא הכרחי. אמת זו ונגזרותיה באות לידי לידי ביטוי בתכנית המתאר החדשה של העיר באר שבע 2030

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

קידום קיימות עירונית במטרופולין ירושלים, החצוי בין שתי אוכלוסיות לאומיות במאבק

אריה קינג

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית חובתנו כמנהיגי העיר לדאוג שתושבי העיר כיום ובדורות הבאים יזכו לחיות בירושלים כעיר בריאה ובת-קיימא. לשם מימוש מטרה זו אנחנו פועלים במספר מישורים, והעיקריים שבהם מפורטים כאן.

חובתנו כמנהיגי העיר לדאוג שתושבי העיר כיום ובדורות הבאים יזכו לחיות בירושלים כעיר בריאה ובת-קיימא. לשם מימוש מטרה זו אנחנו פועלים במספר מישורים, והעיקריים שבהם מפורטים כאן.

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

ערד – קיימות עירונית בפריפריה המדברית

ניסן בן חמו

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית בזכות המדיניות התכנונית, הפעילות החינוכית והסביבתית הענפה והאוכלוסייה הייחודית והאקטיביסטית נשמרים הנכסים הטבעיים של העיר, ואת השילוב בין העיר למרחב המדברי אנו רותמים לטובת חיזוק העיר

בזכות המדיניות התכנונית, הפעילות החינוכית והסביבתית הענפה והאוכלוסייה הייחודית והאקטיביסטית נשמרים הנכסים הטבעיים של העיר, ואת השילוב בין העיר למרחב המדברי אנו רותמים לטובת חיזוק העיר

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

סוף מעשה במחשבה תחילה – הקמת עיר כהזדמנות ליישום עקרונות הקיימות העירונית

יצחק קשת

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית קיימות עירונית היא תפיסה של עירוניות שהיא עולם ומלואו – מכלול הוליסטי של סביבה, כלכלה וחברה. נחשפתי לתפיסות הללו רק בשנים האחרונות, בעקבות היכרות עם קבוצת תושבים לעתיד אקטיביסטים בחריש

קיימות עירונית היא תפיסה של עירוניות שהיא עולם ומלואו – מכלול הוליסטי של סביבה, כלכלה וחברה. נחשפתי לתפיסות הללו רק בשנים האחרונות, בעקבות היכרות עם קבוצת תושבים לעתיד אקטיביסטים בחריש

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

האם עלינו להיות מודאגים מאי החום העירוני?

אביתר אראל

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית אי החום העירוני הוא אחד הביטויים הבולטים להשפעתו של האדם על תנאי האקלים. ברבים מהמחקרים מתייחסים אליו כתופעה שלילית שרצוי למתן אותה. ואכן, בארץ ברוכת שמש עם אקלים חם כמו ישראל, יש להתמודד עם השלכות התופעה

אי החום העירוני הוא אחד הביטויים הבולטים להשפעתו של האדם על תנאי האקלים. ברבים מהמחקרים מתייחסים אליו כתופעה שלילית שרצוי למתן אותה. ואכן, בארץ ברוכת שמש עם אקלים חם כמו ישראל, יש להתמודד עם השלכות התופעה

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

לצבוע בירוק את גגות העיר הלבנה

ליאור טורג'מן

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת מנתונים שנאספו מאזורים עירוניים ברחבי בעולם נמצא שניתן לצרוך כמות משמעותית של תוצרת מגוונת שמקורה בחקלאות עירונית. על פי הערכה, גידול ירקות טריים בחממות גג הידרופוניות על גבי כל גגות העיר ניו יורק, יאפשר אספקה גדולה פי שניים מכמות הירקות הנדרשת לתזונת כל תושבי העיר

מנתונים שנאספו מאזורים עירוניים ברחבי בעולם נמצא שניתן לצרוך כמות משמעותית של תוצרת מגוונת שמקורה בחקלאות עירונית. על פי הערכה, גידול ירקות טריים בחממות גג הידרופוניות על גבי כל גגות העיר ניו יורק, יאפשר אספקה גדולה פי שניים מכמות הירקות הנדרשת לתזונת כל תושבי העיר

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

המחיר האסטרונומי של תאורה בלילה

גל ביסמוט

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) תכנון חכם ויעיל יותר של תאורת רחוב וכביש בשטחים הפתוחים, באופן שאינו מסכן את בני האדם, יכול לצמצם במידה רבה את חשיפת בעלי החיים לזיהום האור

תכנון חכם ויעיל יותר של תאורת רחוב וכביש בשטחים הפתוחים, באופן שאינו מסכן את בני האדם, יכול לצמצם במידה רבה את חשיפת בעלי החיים לזיהום האור

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

בין החשיבה האקולוגית לתכנון האדריכלי

נעם אוסטרליץ

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) נקודת המפתח של החשיבה האקולוגית והתכנון האדריכלי היא פתיחות לשינויים. על החשיבה האדריכלית למצא את האיזון בין המקום, המייצג קביעות, לבין העולם הגלובלי, המצוי בשינוי מתמיד

נקודת המפתח של החשיבה האקולוגית והתכנון האדריכלי היא פתיחות לשינויים. על החשיבה האדריכלית למצא את האיזון בין המקום, המייצג קביעות, לבין העולם הגלובלי, המצוי בשינוי מתמיד

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

כיצד יש לטפל במפגעים הסביבתיים הנגרמים מהמציאות הגאופוליטית ביהודה ושומרון?

יצחק מאיר

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) ממשלת ישראל נדרשת לגישה חדשה שתאמץ טיפול במפגעים ביהודה ושומרון מתוך אחריות למניעת נזקים לנו ולדורות הבאים. יש לתכנן תכנית-אב חדשה שתכלול אבני דרך ליישום פתרונות בתחומי הטיפול בשפכים, במים ובפסולת על-ידי שיתוף במקום ניתוק

ממשלת ישראל נדרשת לגישה חדשה שתאמץ טיפול במפגעים ביהודה ושומרון מתוך אחריות למניעת נזקים לנו ולדורות הבאים. יש לתכנן תכנית-אב חדשה שתכלול אבני דרך ליישום פתרונות בתחומי הטיפול בשפכים, במים ובפסולת על-ידי שיתוף במקום ניתוק

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

אם חושבים – לא נוהגים: ריאיון עם פרופ' אראל אבינרי

שרון מרק, שחר בוקמן

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) פרופ' אבינרי מביא מניסיונו המחקרי בתחומים של חיזוי התנהגויות תחבורתיות, השפעת מידע על קבלת החלטות, רציונָליות מוגבלת ואינטראקציות חברתיות בין המשתמשים בתחבורה

פרופ' אבינרי מביא מניסיונו המחקרי בתחומים של חיזוי התנהגויות תחבורתיות, השפעת מידע על קבלת החלטות, רציונָליות מוגבלת ואינטראקציות חברתיות בין המשתמשים בתחבורה

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

צעד ראשון ליצירת ערים רגישות מים בישראל – מיזם הביופילטר בכפר-סבא

ירון זינגר

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) הביופילטר בכפר-סבא הראה יכולת הרחקה גבוהה של מגוון מזהמים ממי הנגר העירוני ועמד בתקן איכות מים להשקיה בלתי מוגבלת, תקן איכות מים להחדרה ולשחרור לנחלים, לרבות תקן מי שתייה טוקסולוגי, לצד תקני איכות המים האוסטרליים המחמירים לשחרור מי נגר עירוני לסביבה

הביופילטר בכפר-סבא הראה יכולת הרחקה גבוהה של מגוון מזהמים ממי הנגר העירוני ועמד בתקן איכות מים להשקיה בלתי מוגבלת, תקן איכות מים להחדרה ולשחרור לנחלים, לרבות תקן מי שתייה טוקסולוגי, לצד תקני איכות המים האוסטרליים המחמירים לשחרור מי נגר עירוני לסביבה

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

יצירת תחבורה עירונית מקיימת בגוש דן עד 2030

יורם שיפטן, עידו שמיר, מירב מורן, אמיר זלצברג, ירון עברון, יותם אביזוהר

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה גוש דן הוא מטרופולין צפוף שמתגוררים בו כ-3.5 מיליון בני אדם, הנעים מדי יום בתוך הערים המצויות בו וביניהן. כשני שלישים מהמועסקים בתל-אביב אינם מתגוררים בה. מרביתם בוחרים לנוע במטרופולין ואליו באמצעות רכבם הפרטי, והסיבה המרכזית לכך היא היעדר אמצעי תחבורה אחרים

גוש דן הוא מטרופולין צפוף שמתגוררים בו כ-3.5 מיליון בני אדם, הנעים מדי יום בתוך הערים המצויות בו וביניהן. כשני שלישים מהמועסקים בתל-אביב אינם מתגוררים בה. מרביתם בוחרים לנוע במטרופולין ואליו באמצעות רכבם הפרטי, והסיבה המרכזית לכך היא היעדר אמצעי תחבורה אחרים

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

לקראת המעבר להפעלת מערכות תחבורה שיתופיות-אוטונומיות

יורם שיפטן

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה בשנת 2030 נהיה באמצע הדרך. כבר היום צריך לתכנן מדיניות לשלב הביניים המורכב, אשר תעודד את השימוש בתחבורה ציבורית ובתחבורה שיתופית כמערכות משולבות משלימות

בשנת 2030 נהיה באמצע הדרך. כבר היום צריך לתכנן מדיניות לשלב הביניים המורכב, אשר תעודד את השימוש בתחבורה ציבורית ובתחבורה שיתופית כמערכות משולבות משלימות

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

במה שונים אופניים שיתופיים מאוטובוסים עירוניים?

עידו שמיר

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה כדי לאפשר תנועה בעיר הכרח שיהיה בה מערך תחבורה יעיל הכולל מגוון רחב של אמצעי תחבורה, ובעיקר תחבורה ציבורית. תחבורה עירונית מקיימת תורמת להיבטים רבים של עירוניות – לתיירות, ליצירת מקומות עבודה, לאיכות חיי התושבים ועוד

כדי לאפשר תנועה בעיר הכרח שיהיה בה מערך תחבורה יעיל הכולל מגוון רחב של אמצעי תחבורה, ובעיקר תחבורה ציבורית. תחבורה עירונית מקיימת תורמת להיבטים רבים של עירוניות – לתיירות, ליצירת מקומות עבודה, לאיכות חיי התושבים ועוד

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

איזהו גיבור? הכובש את יצרו

מירב מורן

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה לשם מימוש החזון של תחבורה עירונית מקיימת בגוש דן, שילוב של תחבורת המונים שיתופית בין נקודות מרכזיות בארץ ובערים ותחבורה אישית-שיתופית קלה בתוך מרכזי הערים, נדרשים מתכנני התחבורה ומעצבי פני העיר בראש ובראשונה לכבוש את הדחף להשקיע כסף ציבורי במיזמי בניית תשתיות תחבורה עתירי-תקציב

לשם מימוש החזון של תחבורה עירונית מקיימת בגוש דן, שילוב של תחבורת המונים שיתופית בין נקודות מרכזיות בארץ ובערים ותחבורה אישית-שיתופית קלה בתוך מרכזי הערים, נדרשים מתכנני התחבורה ומעצבי פני העיר בראש ובראשונה לכבוש את הדחף להשקיע כסף ציבורי במיזמי בניית תשתיות תחבורה עתירי-תקציב

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

הפתרון לצמצום זיהום האוויר בגוש דן – יותר תחבורה ציבורית, פחות כלי רכב פרטיים ובלי רכבי הדיזל הישנים

אמיר זלצברג

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה צמצום הזיהום התחבורתי בגוש דן מחייב פעולה משולבת בשלושה אפיקים: הפחתת הכדאיות לשימוש ברכב הפרטי, שיפור התחבורה הציבורית וקביעת אזורים מופחתי פליטות במרכזי הערים שכניסת רכבי דיזל מזהמים אליהם תוגבל

צמצום הזיהום התחבורתי בגוש דן מחייב פעולה משולבת בשלושה אפיקים: הפחתת הכדאיות לשימוש ברכב הפרטי, שיפור התחבורה הציבורית וקביעת אזורים מופחתי פליטות במרכזי הערים שכניסת רכבי דיזל מזהמים אליהם תוגבל

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

שינויי אורח החיים העירוני – המפתח להשגת יעדי הקיימות

אורית נבו

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) השותפים לפרויקט של קיימות עירונית פועלים מתוך האמונה כי מי שרוצה להביא לשינוי משמעותי במדרך הסביבתי של האדם, צריך להתמקד קודם כול בריכוזי האוכלוסין שבערים, וכי ניתן לשלב בכך גם איכות חיים טובה יותר לאדם

השותפים לפרויקט של קיימות עירונית פועלים מתוך האמונה כי מי שרוצה להביא לשינוי משמעותי במדרך הסביבתי של האדם, צריך להתמקד קודם כול בריכוזי האוכלוסין שבערים, וכי ניתן לשלב בכך גם איכות חיים טובה יותר לאדם

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

בגובה הרחוב – הולכי רגל בישראל

יואב לרמן

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) המחצית השנייה של המאה ה-20 אופיינה בתפיסות תכנון עירוני שהתמקדו בתכנון מותאם לכלי רכב פרטיים תוך פרבור מהיר. כתוצאה ממורשת תכנונית זו, הולכי הרגל הם לרוב בלתי-נראים בתהליכי התכנון העירוני בערים ישראליות

המחצית השנייה של המאה ה-20 אופיינה בתפיסות תכנון עירוני שהתמקדו בתכנון מותאם לכלי רכב פרטיים תוך פרבור מהיר. כתוצאה ממורשת תכנונית זו, הולכי הרגל הם לרוב בלתי-נראים בתהליכי התכנון העירוני בערים ישראליות

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

כריית חולות מפרץ חיפה למילוי רציפי הנמל החדש – חשש להרס חופי המפרץ

יעקב ניר

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) העמקת הנמל ללא ספק חיונית, אולם יש להשתמש בחול הנכרה תוך ההעמקה לריפוד חופי המפרץ ולא למילוי הרציפים. העובדה שמקור האגרגט מהמחצבות ירד מהפרק אומרת דרשני, ועל כן יש לבחון מחדש ובאופן יסודי מקור זה – יש לנו מחויבות מקצועית ומוסרית לשימור החופים

העמקת הנמל ללא ספק חיונית, אולם יש להשתמש בחול הנכרה תוך ההעמקה לריפוד חופי המפרץ ולא למילוי הרציפים. העובדה שמקור האגרגט מהמחצבות ירד מהפרק אומרת דרשני, ועל כן יש לבחון מחדש ובאופן יסודי מקור זה – יש לנו מחויבות מקצועית ומוסרית לשימור החופים

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

איזון נופי ותפקודי בין תשתיות מלאכותיות לתשתיות טבעיות

חצב יפה

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) טורבינות רוח הן ביטוי נוסף, ויש שיאמרו אסתטי ופואטי, לעירוניות ולנוף עירוני. זהו חלק אינטגרלי מהעורף המרחבי של העיר, שבלעדיו לא יתאפשר קיומם של עירוניות אינטנסיבית וצפופה או פרברים המתפרסים במרחב

טורבינות רוח הן ביטוי נוסף, ויש שיאמרו אסתטי ופואטי, לעירוניות ולנוף עירוני. זהו חלק אינטגרלי מהעורף המרחבי של העיר, שבלעדיו לא יתאפשר קיומם של עירוניות אינטנסיבית וצפופה או פרברים המתפרסים במרחב

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) הבידוד מהטבע, מאור השמש ומהאוויר הצח יכולים לעשות את העבודה המשרדית בבנייני קומות מדכאת ומעייפת. קבוצת האדריכלים Zalewski מפולין מציעה קונספט מיוחד המתמודד עם הבעיות הללו

הבידוד מהטבע, מאור השמש ומהאוויר הצח יכולים לעשות את העבודה המשרדית בבנייני קומות מדכאת ומעייפת. קבוצת האדריכלים Zalewski מפולין מציעה קונספט מיוחד המתמודד עם הבעיות הללו

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

הגנה על צנרת מנזקי קורוזיה באמצעות ציפוי ביולוגי

יורם שוטלנד, יבגני ברעם, אולג לבאק, ולדימיר פרוכורנקו, אמיר אליעזר

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) האם ניתן היה למנוע את זיהום מי התהום מתחת לתע"ש ברמת השרון? כיצד ניתן להאט את קצב השיתוך (קורוזיה) במערכת צינורות ישנה ולצמצם את הדליפות ממנה?

האם ניתן היה למנוע את זיהום מי התהום מתחת לתע"ש ברמת השרון? כיצד ניתן להאט את קצב השיתוך (קורוזיה) במערכת צינורות ישנה ולצמצם את הדליפות ממנה?

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

High Line Park

Alex Maclean

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) תוואי מסילת רכבת שחדלה לפעול עבר הסבה לפארק. 5 מיליון מבקרים בשנה והפחת רוח חיים חדשה בשכונת צ'לסי הם רק חלק מהתוצאות

תוואי מסילת רכבת שחדלה לפעול עבר הסבה לפארק. 5 מיליון מבקרים בשנה והפחת רוח חיים חדשה בשכונת צ'לסי הם רק חלק מהתוצאות

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

ביצות פולג קמות לתחייה – על הקונפליקטים הנוצרים בין חקלאות לשמירת טבע ועל המתווה ליישובם

אבי אוזן

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) בהובלת ראש המועצה האזורית חוף השרון החלה להתרקם ההבנה שהדרך הנכונה לשמור על השטח פתוח תחת לחצי הפיתוח העצומים היא השילוב בין החקלאות והניקוז לשמירת הטבע. כעת נותר להוציא את החזון הזה לפועל ולהעמיד אותו במבחן המציאות

בהובלת ראש המועצה האזורית חוף השרון החלה להתרקם ההבנה שהדרך הנכונה לשמור על השטח פתוח תחת לחצי הפיתוח העצומים היא השילוב בין החקלאות והניקוז לשמירת הטבע. כעת נותר להוציא את החזון הזה לפועל ולהעמיד אותו במבחן המציאות

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

התערבות במרחב הציבורי – מתאוריה לאקטיביזם

תומר בן עמי

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) תכנית הקיימנים מזמינה את כולנו לשאת באחריות ולהביא את המאפיינים המקומיים הייחודיים אל מול תסמונת הכפר הגלובלי והעולמקומיות, המאיימת להאחיד את כולנו כצרכנים

תכנית הקיימנים מזמינה את כולנו לשאת באחריות ולהביא את המאפיינים המקומיים הייחודיים אל מול תסמונת הכפר הגלובלי והעולמקומיות, המאיימת להאחיד את כולנו כצרכנים

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

חדשנות סביבתית במערכת התכנון בישראל

דבורה שמואלי, ערן פייטלסון, איריס האן, בני פירסט

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) מחקר זה מבקש לזהות ולבחון את הגורמים והנסיבות המביאים לחדשנות במדיניות הסביבתית במערכת התכנון בישראל, ואת דרכי יישומה של חדשנות זו. בוצע ניתוח של חמישה חקרי מקרה בתכנון הסביבתי על ידי מודל תאורטי מקורי לניתוח חדשנות סביבתית במערכות תכנון ממסדיות

מחקר זה מבקש לזהות ולבחון את הגורמים והנסיבות המביאים לחדשנות במדיניות הסביבתית במערכת התכנון בישראל, ואת דרכי יישומה של חדשנות זו. בוצע ניתוח של חמישה חקרי מקרה בתכנון הסביבתי על ידי מודל תאורטי מקורי לניתוח חדשנות סביבתית במערכות תכנון ממסדיות

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

למה אנחנו סביבתיים ולמה לא? על הזיקה בין תרבות וזהות לבין פעולה סביבתית – ההקשר הישראלי

רקפת סלע-שפי, נועם זרדז

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) המאמר מעלה את שאלת האפשרות שייווצר אתוס סביבתי ככוח משמעותי בתרבות, כמובן מאליו חברתי. מוצגים הניסיונות ראשונים לפתח את העיסוק בהיבטים אלה בהקשר לחברה הישראלית

המאמר מעלה את שאלת האפשרות שייווצר אתוס סביבתי ככוח משמעותי בתרבות, כמובן מאליו חברתי. מוצגים הניסיונות ראשונים לפתח את העיסוק בהיבטים אלה בהקשר לחברה הישראלית

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

גג על הדן

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) 'גג צומח' שהותקן על גבי אוטובוס של חברת דן, בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב, כחלק מתערוכת 'התחנה הבאה' שהוצגה בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב בנובמבר ובדצמבר 2014

'גג צומח' שהותקן על גבי אוטובוס של חברת דן, בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב, כחלק מתערוכת 'התחנה הבאה' שהוצגה בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב בנובמבר ובדצמבר 2014

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

אלוהים נמצא בפרטים הקטנים – ריאיון עם רחל רמתי, האדריכלית הראשית של ניו-יורק

שחר בוקמן, שרון מרק

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) רחל רמתי זכתה למוניטין בין-לאומי כמתכננת ערים, בעיקר בזכות השפעתה על העיצוב העירוני של ניו-יורק. רמתי, תושבת ישראל לשעבר, היא כיום המנהלת והבעלים של חברת .Ramati Associates Inc ומלמדת עיצוב ואדריכלות

רחל רמתי זכתה למוניטין בין-לאומי כמתכננת ערים, בעיקר בזכות השפעתה על העיצוב העירוני של ניו-יורק. רמתי, תושבת ישראל לשעבר, היא כיום המנהלת והבעלים של חברת .Ramati Associates Inc ומלמדת עיצוב ואדריכלות

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

הגג של השכן ירוק יותר

שרון מרק, שי לוי

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) כדי למתן את תופעות הלוואי הסביבתיות של משטחים עירוניים אטומים וכהים החלו לאחרונה ערים, מדינות ומוסדות ממשלתיים בארה״ב להחליף גגות שחורים בגגות לבנים או בגגות ירוקים

כדי למתן את תופעות הלוואי הסביבתיות של משטחים עירוניים אטומים וכהים החלו לאחרונה ערים, מדינות ומוסדות ממשלתיים בארה״ב להחליף גגות שחורים בגגות לבנים או בגגות ירוקים

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

שחר בוקמן, שרון מרק

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) תכנון ערים פועל במארג הקשרים סביבה-חברה-פוליטיקה וכמובן תחת לחצים מצדם של יזמים. איפה בסדר העדיפות של מהנדס העיר ממוקמים נושאים כגון שמירה על שטחים פתוחים, תחבורה ציבורית או טבע עירוני?

תכנון ערים פועל במארג הקשרים סביבה-חברה-פוליטיקה וכמובן תחת לחצים מצדם של יזמים. איפה בסדר העדיפות של מהנדס העיר ממוקמים נושאים כגון שמירה על שטחים פתוחים, תחבורה ציבורית או טבע עירוני?

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

סביבה עירונית ירוקה ובריאות היילוד

קרן אגאי-שי

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) מגורים בקרבת פארקים ושטחים ציבוריים ירוקים נחשבים למבוקשים יותר. מפתיע לגלות שהשפעתם על איכות החיים מתחילה עוד לפני הלידה

מגורים בקרבת פארקים ושטחים ציבוריים ירוקים נחשבים למבוקשים יותר. מפתיע לגלות שהשפעתם על איכות החיים מתחילה עוד לפני הלידה

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

"כאשר הנוף נוטש אותך" – רמת ההתקשרות למקום כגורם מכריע בתגובת קהילות סמוכות לחולה על ייבושה

מיה דואני, עמנואל כהן-שחם

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) בעקבות ייבוש אגם החולה חווה קיבוץ חולתה משבר חברתי, בעוד ביסוד המעלה הסמוך בירכו על השינוי. מטרת המאמר היא להבין באמצעות מחקר היסטורי-סביבתי מדוע הגיבו תושבי היישובים הללו באופן שונה לאותו שינוי סביבתי

בעקבות ייבוש אגם החולה חווה קיבוץ חולתה משבר חברתי, בעוד ביסוד המעלה הסמוך בירכו על השינוי. מטרת המאמר היא להבין באמצעות מחקר היסטורי-סביבתי מדוע הגיבו תושבי היישובים הללו באופן שונה לאותו שינוי סביבתי

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

אמפר אוטופיה

וולף הילברץ

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון פטנט של האדריכל וולף הילברץ לבנייה בים, המתבסס על שימוש מזערי במשאבים ובאנרגיה. עיון בטכניקה מסקרנת זו מוביל ללב הדיון – האם בישראל יש צורך בבנייה בים, ומהן המשמעויות הסביבתיות של בנייה כזו?

פטנט של האדריכל וולף הילברץ לבנייה בים, המתבסס על שימוש מזערי במשאבים ובאנרגיה. עיון בטכניקה מסקרנת זו מוביל ללב הדיון – האם בישראל יש צורך בבנייה בים, ומהן המשמעויות הסביבתיות של בנייה כזו?

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

תמותה ותחלואה הקשורות למזג האוויר מעוררות עניין בהקשר של שינוי האקלים העולמי

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

הרפורמה במערכת התכנון בישראל – בין חברה לסביבה

איריס האן, עמיר ריטוב, יעל דורי, איתמר בן-דוד

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) מערכת התכנון היא כלי מנהלי המשמש להסדרת שימושי הקרקע בישראל – פעילות זו היא בעלת השפעות מרחיקות לכת על התוויית דמותה הפיזית ואף החברתית של הארץ

מערכת התכנון היא כלי מנהלי המשמש להסדרת שימושי הקרקע בישראל – פעילות זו היא בעלת השפעות מרחיקות לכת על התוויית דמותה הפיזית ואף החברתית של הארץ

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

הרכבת לאילת – מגלומניה תחבורתית

ניר פפאי

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) ממשלת ישראל החליטה להקים רכבת מטענים ורכבת נוסעים מהירה לאילת כדי לחבר את נמל אילת לנמלי הים התיכון, לקדם שירות נוסעים לאילת ופיתוח אֲזורִי בנגב, לשפר את הבטיחות ולחזק את מעמדה הבין-לאומי של ישראל. עם זאת, למיזם עלולות להיות השלכות סביבתיות וחברתיות כבדות, ולכן יש לבדוק אם הוא מצדיק את ההשלכות הללו

ממשלת ישראל החליטה להקים רכבת מטענים ורכבת נוסעים מהירה לאילת כדי לחבר את נמל אילת לנמלי הים התיכון, לקדם שירות נוסעים לאילת ופיתוח אֲזורִי בנגב, לשפר את הבטיחות ולחזק את מעמדה הבין-לאומי של ישראל. עם זאת, למיזם עלולות להיות השלכות סביבתיות וחברתיות כבדות, ולכן יש לבדוק אם הוא מצדיק את ההשלכות הללו

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

השפעת השינויים המוצעים על המשקל הניתן לנושאים סביבתיים במערכת התכנון

איריס האן

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) ישראל עומדת להיות הצפופה במדינות המערב, ומאפייניה מציבים אתגר תכנוני גדול בפנינו. ריבוי היוזמות הסותרות לא רק שלא יפתור את מצוקת הדיור, אלא יביא לפיתוח בזבזני, לפגיעה בעתודות השטחים הפתוחים ולהנצחת מצבן העגום של מרכזי הערים בישראל. עדיין לא מאוחר לעצור את היוזמה להקמת הותמ"ל, ולרכז מאמץ במימוש עתודות הקרקע העצומות למגורים בדרך של חידוש עירוני ובאמצעות הליכי תכנון מאוזנים, הוגנים ושקופים

ישראל עומדת להיות הצפופה במדינות המערב, ומאפייניה מציבים אתגר תכנוני גדול בפנינו. ריבוי היוזמות הסותרות לא רק שלא יפתור את מצוקת הדיור, אלא יביא לפיתוח בזבזני, לפגיעה בעתודות השטחים הפתוחים ולהנצחת מצבן העגום של מרכזי הערים בישראל. עדיין לא מאוחר לעצור את היוזמה להקמת הותמ"ל, ולרכז מאמץ במימוש עתודות הקרקע העצומות למגורים בדרך של חידוש עירוני ובאמצעות הליכי תכנון מאוזנים, הוגנים ושקופים

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

השלכת מדיניות התכנון על השטחים הפתוחים

עמיר ריטוב

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) המחאה החברתית שעיקרה עליית מחירי הדיור בשנים האחרונות, לרבות דיור להשכרה ומחסור בדיור בר-השגה, הביאה לחשיבה מחודשת בכל הקשור ליצירת מלאי תכנוני זמין של קרקעות בכל רמות התכנון

המחאה החברתית שעיקרה עליית מחירי הדיור בשנים האחרונות, לרבות דיור להשכרה ומחסור בדיור בר-השגה, הביאה לחשיבה מחודשת בכל הקשור ליצירת מלאי תכנוני זמין של קרקעות בכל רמות התכנון

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

סמכויות יתר לוועדות המקומיות לתכנון ובנייה – סכנה לדמותה של המדינה

יעל דורי

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) בימים אלה מואץ קידום הרפורמה בחוק התכנון והבנייה. השינוי בחוק מכיל כמה היבטים משמעותיים, שבכוחם לשנות את פני הארץ ואת פני החברה – לשלילה

בימים אלה מואץ קידום הרפורמה בחוק התכנון והבנייה. השינוי בחוק מכיל כמה היבטים משמעותיים, שבכוחם לשנות את פני הארץ ואת פני החברה – לשלילה

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

ותמ"ל – ועדת תכנון מזיקה לסביבה

איתמר בן-דוד

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) הממשלה הקימה בשנת 2013 קבינט לנושא הדיור. אחת מפעולותיו הראשונות הייתה הקמת "צוות 90 ימים" לקידום דיור להשכרה בישראל. הצוות העביר לשר האוצר את המלצותיו, שחרגו מתחום הדיור להשכרה, ובהן צעדים מרחיקי לכת, שפוגעים ביכולת הציבור להשפיע על הליכי התכנון, וסל רחב של המלצות, המכוונות לקדם פתרונות דיור בשטחים הפתוחים בשולי הערים בישראל תוך פגיעה סביבתית קשה

הממשלה הקימה בשנת 2013 קבינט לנושא הדיור. אחת מפעולותיו הראשונות הייתה הקמת "צוות 90 ימים" לקידום דיור להשכרה בישראל. הצוות העביר לשר האוצר את המלצותיו, שחרגו מתחום הדיור להשכרה, ובהן צעדים מרחיקי לכת, שפוגעים ביכולת הציבור להשפיע על הליכי התכנון, וסל רחב של המלצות, המכוונות לקדם פתרונות דיור בשטחים הפתוחים בשולי הערים בישראל תוך פגיעה סביבתית קשה

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

בדיקת מפלסי רעש מתחבורה בעקבות הפעלת הרכבת הקלה בירושלים

גדי קולקר, דנה זיו

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) אחת ממטרותיה של הרכבת החשמלית היא צמצום הנזק הסביבתי שנגרם עקב תחבורה המוּנעת בדלקים, דהיינו זיהום אוויר מקומי ומפגעי רעש. האם הרכבת הקלה עמדה במטרותיה?

אחת ממטרותיה של הרכבת החשמלית היא צמצום הנזק הסביבתי שנגרם עקב תחבורה המוּנעת בדלקים, דהיינו זיהום אוויר מקומי ומפגעי רעש. האם הרכבת הקלה עמדה במטרותיה?

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

קיימות עירונית מקומית ועולמית – חקר מקרה של העיר באר שבע

זאב שטסל, מידד קיסינגר, אבינועם מאיר

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) כדי להתמודד עם ההשפעות השליליות של ערים על הסביבה ולצמצם אותן יש צורך לנתח ולאמוד את מידת התלות וההשפעה העירונית על הסביבה

כדי להתמודד עם ההשפעות השליליות של ערים על הסביבה ולצמצם אותן יש צורך לנתח ולאמוד את מידת התלות וההשפעה העירונית על הסביבה

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

רב שיח בנושא בנייה ירוקה – טוב לסביבה וטוב לכיס

יהונתן אלעזר, גלית פלצור, יצחק מאיר, משה שוורץ, נתן חילו, מיכל ביטרמן, אבי מאור, עפרה רהב

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) בנייה ירוקה מתמקדת בצמצום תשומות האנרגיה, המים ומשאבים נוספים הדרושים לבניית מבנים ולהפעלתם, לצד צמצום הנזקים הסביבתיים הנגרמים בזמן הבנייה, ושואפת ליצור סביבת פנים בריאה ונעימה לשימוש. בניסיון לספק תשובות אפשריות לשאלת הכדאיות הכלכלית של בנייה ירוקה ריכזנו מומחים ממגוון של גופים מהמגזר הפרטי, הציבורי, העסקי והאקדמי שמספקים נקודת מבט רחבה על סוגיית הכדאיות הכלכלית של הבנייה הירוקה

בנייה ירוקה מתמקדת בצמצום תשומות האנרגיה, המים ומשאבים נוספים הדרושים לבניית מבנים ולהפעלתם, לצד צמצום הנזקים הסביבתיים הנגרמים בזמן הבנייה, ושואפת ליצור סביבת פנים בריאה ונעימה לשימוש. בניסיון לספק תשובות אפשריות לשאלת הכדאיות הכלכלית של בנייה ירוקה ריכזנו מומחים ממגוון של גופים מהמגזר הפרטי, הציבורי, העסקי והאקדמי שמספקים נקודת מבט רחבה על סוגיית הכדאיות הכלכלית של הבנייה הירוקה

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

בנייה ירוקה – עלויות מנקודת מבטם של הקבלנים

נתן חילו

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) כקבלנים העוסקים בבנייה, החיסכון במשאבים טבעיים בבנייה הוא הנושא שאנו מופקדים עליו. האידֵאל הנכסף לחיסכון במשאבים טבעיים הוא לבנות מבנה שאינו צורך כלל משאבים טבעיים – בנוי מחומרים ממוחזרים, אינו צורך אנרגיה לשימוש שוטף, מספק את האנרגיה ממקורות מתחדשים, אינו מזהם את הסביבה, ואינו פוגע במערך האקולוגי הטבעי באתר שהוא בנוי בו

כקבלנים העוסקים בבנייה, החיסכון במשאבים טבעיים בבנייה הוא הנושא שאנו מופקדים עליו. האידֵאל הנכסף לחיסכון במשאבים טבעיים הוא לבנות מבנה שאינו צורך כלל משאבים טבעיים – בנוי מחומרים ממוחזרים, אינו צורך אנרגיה לשימוש שוטף, מספק את האנרגיה ממקורות מתחדשים, אינו מזהם את הסביבה, ואינו פוגע במערך האקולוגי הטבעי באתר שהוא בנוי בו

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

הכדאיות הכלכלית של בנייה ירוקה

מיכל ביטרמן

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) בנייה ירוקה היא בעלת היגיון עסקי-כלכלי – לצד יתרונותיה הסביבתיים, החברתיים והבריאותיים מדובר בתחום בעל תובנה כלכלית מוגדרת

בנייה ירוקה היא בעלת היגיון עסקי-כלכלי – לצד יתרונותיה הסביבתיים, החברתיים והבריאותיים מדובר בתחום בעל תובנה כלכלית מוגדרת

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

בנייה ירוקה – תמריץ כלכלי ויתרון חברתי

אבי מאור

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) הבנייה הירוקה מגלמת בתוכה יתרונות חברתיים וכלכליים לפרט ולחברה, אך מצריכה מאמצי הסברה לא קטנים בדרך למימושה

הבנייה הירוקה מגלמת בתוכה יתרונות חברתיים וכלכליים לפרט ולחברה, אך מצריכה מאמצי הסברה לא קטנים בדרך למימושה

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

העלאת מודעות וביקוש לדירות בבנייה ירוקה – החזר השקעה עקיף לחברת הנדל"ן

עפרה רהב

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) הנהנים הישירים מתוספת ההשקעה של הבנייה הירוקה הם קודם כל הדיירים – הם זוכים בדירה בעלת פוטנציאל לחיסכון במשאבים, בעוד הקהילה נהנית מסביבת חיים בריאה ואיכותית יותר

הנהנים הישירים מתוספת ההשקעה של הבנייה הירוקה הם קודם כל הדיירים – הם זוכים בדירה בעלת פוטנציאל לחיסכון במשאבים, בעוד הקהילה נהנית מסביבת חיים בריאה ואיכותית יותר

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

עצים כמפחיתי זיהום אוויר בערים

מעיין חיים

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) עצים מסוגלים להפחית את ריכוזיהם של מזהמי האוויר בעיר, אך קיימות גם השפעות שליליות לנטיעתם. סקירה זו מציינת את השיקולים השונים שיש להביא בחשבון כדי להגיע ליכולת הפחתה מֵרבית של זיהום אוויר בעזרת עצים

עצים מסוגלים להפחית את ריכוזיהם של מזהמי האוויר בעיר, אך קיימות גם השפעות שליליות לנטיעתם. סקירה זו מציינת את השיקולים השונים שיש להביא בחשבון כדי להגיע ליכולת הפחתה מֵרבית של זיהום אוויר בעזרת עצים

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

נהיה מסובך

עמיר בלבן

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) זכר בוגר של צבי ישראלי על רקע מחלף גולדה מאיר בירושלים. צילום: עמיר בלבן

זכר בוגר של צבי ישראלי על רקע מחלף גולדה מאיר בירושלים. צילום: עמיר בלבן

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

התכנית הלאומית לניטור מצב הטבע והמגוון הביולוגי בשטחים פתוחים בישראל

נעמה ברג, אורית גינזבורג, אבי פרבולוצקי

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם, ועל כן, על המערכות האקולוגיות בשטחים הפתוחים בישראל מופעלת שורה של איומים ולחצים. בשנים האחרונות חל שינוי בתפיסה הציבורית והיא דורשת שמירה וניהול נכון של ערכי טבע וצמצום הפגיעה בהם. לשם כך נדרש מעקב אחר מצב ערכי הטבע ותיעוד של שינויים החלים בהם בעקבות השפעתם של גורמים שונים

מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם, ועל כן, על המערכות האקולוגיות בשטחים הפתוחים בישראל מופעלת שורה של איומים ולחצים. בשנים האחרונות חל שינוי בתפיסה הציבורית והיא דורשת שמירה וניהול נכון של ערכי טבע וצמצום הפגיעה בהם. לשם כך נדרש מעקב אחר מצב ערכי הטבע ותיעוד של שינויים החלים בהם בעקבות השפעתם של גורמים שונים

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

תכליתה של עירוניות בשמירה על איכות הסביבה

שלמה לחיאני

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) הערים הגדולות הן המקום שרוב אוכלוסיית העולם נמצאת בו כיום, ולרשויות המקומיות יש תפקיד מכריע וקריטי בקידום ההגנה על הסביבה בישראל

הערים הגדולות הן המקום שרוב אוכלוסיית העולם נמצאת בו כיום, ולרשויות המקומיות יש תפקיד מכריע וקריטי בקידום ההגנה על הסביבה בישראל

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

היבטים כלכליים של גידול אוכלוסין

מוטי שכטר

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) העלויות הכלכליות של גידול האוכלוסין והצפיפיות מאיימות על ישראל

העלויות הכלכליות של גידול האוכלוסין והצפיפיות מאיימות על ישראל

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

מזהמים נדיפים במרתפים ובמקלטים ציבוריים בגוש דן

עמיר אשד, ברוך ובר

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) קיימת סכנה לבריאות הציבור בשל מזהמים הנמצאים בגזי הקרקע שחודרים למקלטים ולמרתפים

קיימת סכנה לבריאות הציבור בשל מזהמים הנמצאים בגזי הקרקע שחודרים למקלטים ולמרתפים

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

חדירת חתולים למערכות אקולוגיות טבעיות – תמרור אזהרה אקולוגי

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

גידור שטחים כגורם לבידוד אוכלוסיות בעלי חיים ולפגיעה בזכות הציבור למעבר

יורם יום-טוב

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) גופים ציבוריים, חברות ואנשים פרטיים בעלי נכסים קרקעיים נוטים להגן עליהם מפני הפרעות שונות בעזרת גדרות, ועושים זאת גם אם שטחים אלה שייכים לכלל הציבור. יש לווסת את הקמת הגדרות כך שיוקמו רק במקומות שהדבר הכרחי בהם, ולפקח על כך שכאשר ייבנו גדרות, הדבר ייעשה באופן שימזער את הפגיעה במעברי בעלי חיים ובמטיילים

גופים ציבוריים, חברות ואנשים פרטיים בעלי נכסים קרקעיים נוטים להגן עליהם מפני הפרעות שונות בעזרת גדרות, ועושים זאת גם אם שטחים אלה שייכים לכלל הציבור. יש לווסת את הקמת הגדרות כך שיוקמו רק במקומות שהדבר הכרחי בהם, ולפקח על כך שכאשר ייבנו גדרות, הדבר ייעשה באופן שימזער את הפגיעה במעברי בעלי חיים ובמטיילים

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

תכנית-אב לקיימות במועצה האזורית רמת הנגב

ערן דורון

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב תכנית-האב לקיימות הוכנה על בסיס האמונה כי למועצה יש תפקיד לאומי בקיום ההתיישבות במרכז הנגב, תוך שמירה על השטחים הפתוחים הגדולים ביותר של מדינת ישראל וניהולם

תכנית-האב לקיימות הוכנה על בסיס האמונה כי למועצה יש תפקיד לאומי בקיום ההתיישבות במרכז הנגב, תוך שמירה על השטחים הפתוחים הגדולים ביותר של מדינת ישראל וניהולם

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

ההשפעה של שטחים עירוניים המכוסים בצומח על אקלים של עיר מדברית, וההבדל בין מיתון הטמפרטורה לבין מיתון עומס החום

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

תכנית אסטרטגית ופיתוח בר-קיימא בעיר באר שבע

דורון לביא, שלומית נרדיה, גילאת בניאד

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב תכנית ארוכת טווח, המציבה לעיר אתגרים בכל תחומי העשייה העירונית לעשור הקרוב. מטרות-העל שלה: משיכת אוכלוסייה חזקה, חיזוק האוכלוסייה הקיימת ושיפור מערכת החינוך, וזאת במקום פיזור אוכלוסייה ביישובי הלוויין הפריפריים. חיזוק באר שבע צפוי לייעל את השימוש בתשתיות ולמנוע בזבוז קרקע שקשורים לביזור האוכלוסייה ביישובים קהילתיים קטנים

תכנית ארוכת טווח, המציבה לעיר אתגרים בכל תחומי העשייה העירונית לעשור הקרוב. מטרות-העל שלה: משיכת אוכלוסייה חזקה, חיזוק האוכלוסייה הקיימת ושיפור מערכת החינוך, וזאת במקום פיזור אוכלוסייה ביישובי הלוויין הפריפריים. חיזוק באר שבע צפוי לייעל את השימוש בתשתיות ולמנוע בזבוז קרקע שקשורים לביזור האוכלוסייה ביישובים קהילתיים קטנים

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

נגב בר-קיימא – עם היישובים הבדואיים

אורן יפתחאל

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב הכרה בכל היישובים הבדואיים אינה פתרון פופולרי בקרב פעילים וארגונים סביבתיים, אך תפיסה הוליסטית יותר של קיימות, המתחשבת במרקם החברתי, בזכויות ההיסטוריות ובערכם של קהילות ויישובים, תוביל בצורה מיטיבה לכינונה של חברה בת-קיימא בנגב, שתושבי האזור כולם ירוויחו ממנה, ואיתם גם הסביבה הטבעית

הכרה בכל היישובים הבדואיים אינה פתרון פופולרי בקרב פעילים וארגונים סביבתיים, אך תפיסה הוליסטית יותר של קיימות, המתחשבת במרקם החברתי, בזכויות ההיסטוריות ובערכם של קהילות ויישובים, תוביל בצורה מיטיבה לכינונה של חברה בת-קיימא בנגב, שתושבי האזור כולם ירוויחו ממנה, ואיתם גם הסביבה הטבעית

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

בדואי הנגב ומדינת ישראל: על תרבות, סביבה ומדיניות

אבינועם מאיר, הדס לוי

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב מדיניות הכרה נדיבה יותר של המדינה ביישובים הבדואיים הלא-מוכרים, תוך הכרה גם בזיקתם ההיסטורית-תרבותית למיקומם כחלק בלתי נפרד מהמערכות הסביבתיות המקומיות, יכולה לסייע הן לאדם הן לסביבה במימוש הזכות המשולבת לביו-תרבותיות ולצדק חברתי-מרחבי-סביבתי

מדיניות הכרה נדיבה יותר של המדינה ביישובים הבדואיים הלא-מוכרים, תוך הכרה גם בזיקתם ההיסטורית-תרבותית למיקומם כחלק בלתי נפרד מהמערכות הסביבתיות המקומיות, יכולה לסייע הן לאדם הן לסביבה במימוש הזכות המשולבת לביו-תרבותיות ולצדק חברתי-מרחבי-סביבתי

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

קריסת הגשר על נחל ניצנה כתוצאה משיטפון נדיר בעוצמתו

פאול פלטניק

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

סופת גשם חריגה בעוצמתה, שפקדה בעיקר את דרום המדינה ב–17.1.2010, גרמה לשיטפונות עזים בנחלי הדרום בכלל ובנחל ניצנה בפרט. על פי נתוני רשות המים, בעת האירוע הייתה הספיקה בנחל ניצנה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם בארץ – 1,420 מ"ק לשנייה. השיטפון גרם לסחיפת תשתית הנחל, והוביל להתמוטטות גשר ניצנה (כביש 211). יישובי פתחת ניצנה הממוקמים […]

קרא עוד… from קריסת הגשר על נחל ניצנה כתוצאה משיטפון נדיר בעוצמתו

סופת גשם חריגה בעוצמתה, שפקדה בעיקר את דרום המדינה ב–17.1.2010, גרמה לשיטפונות עזים בנחלי הדרום בכלל ובנחל ניצנה בפרט. על פי נתוני רשות המים, בעת האירוע הייתה הספיקה בנחל ניצנה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם בארץ – 1,420 מ"ק לשנייה. השיטפון גרם לסחיפת תשתית הנחל, והוביל להתמוטטות גשר ניצנה (כביש 211). יישובי פתחת ניצנה הממוקמים […]

קרא עוד… from קריסת הגשר על נחל ניצנה כתוצאה משיטפון נדיר בעוצמתו

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

Thomas Rau

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) האדריכל Thomas Rau הקדיש תשומת לב רבה לשימושים החברתיים המגוונים של המבנה, ליצירת אקלים נוח בתוכו, לעלויות תפעול נמוכות ולמדרך אקולוגי נמוך

האדריכל Thomas Rau הקדיש תשומת לב רבה לשימושים החברתיים המגוונים של המבנה, ליצירת אקלים נוח בתוכו, לעלויות תפעול נמוכות ולמדרך אקולוגי נמוך

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

נלבישך שלמת בטון ומלט

ענת מדמוני

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) שטחים ציבוריים פתוחים הינם אזורים החשובים למען הסביבה, הטבע והתושבים

שטחים ציבוריים פתוחים הינם אזורים החשובים למען הסביבה, הטבע והתושבים

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

סביבת המגורים ובריאותנו: רשמים מיום עיון בנושא

לוסיה ברגובוי ילין, חוה פרץ

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) בסביבה שאנו חיים בה, אנשים נחשפים למזהמים סביבתיים מסוגים שונים, כגון גזים, חומר חלקיקי, מתכות וחומרים אורגניים, שמגיעים בעיקר מתחבורה ומתעשייה. חשיפה לחומרים אלו עלולה לגרום לתחלואה ואפילו לתמותה, ויש להיערך לכך בהתאם

בסביבה שאנו חיים בה, אנשים נחשפים למזהמים סביבתיים מסוגים שונים, כגון גזים, חומר חלקיקי, מתכות וחומרים אורגניים, שמגיעים בעיקר מתחבורה ומתעשייה. חשיפה לחומרים אלו עלולה לגרום לתחלואה ואפילו לתמותה, ויש להיערך לכך בהתאם

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

רב-שיח בנושא חזון לתחבורה מקיימת בישראל

עמית עסיס, יורם שיפטן, רוברט אסחאק, אלכס לנגר, יוסי סעידוב, דוד מהלאל, שוקי כהן

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) אין ספק כי אנו מצויים בעיצומה של מהפכה תחבורתית. האם מדובר על חלום מתוק של תחבורה בת-קיימא או שמא זוהי פנטזיה תחבורתית? האם השיקולים המנחים את קובעי המדיניות הם שיקולי קיימות או שמא שיקולים פוליטיים ועסקיים צרים? האם נעשה שיתוף הציבור כמתבקש? האם העשייה מספקת או שאולי צריך להפנות אותה לכיוונים אחרים? על כל אלה ועוד ברב-שיח שלפנינו

אין ספק כי אנו מצויים בעיצומה של מהפכה תחבורתית. האם מדובר על חלום מתוק של תחבורה בת-קיימא או שמא זוהי פנטזיה תחבורתית? האם השיקולים המנחים את קובעי המדיניות הם שיקולי קיימות או שמא שיקולים פוליטיים ועסקיים צרים? האם נעשה שיתוף הציבור כמתבקש? האם העשייה מספקת או שאולי צריך להפנות אותה לכיוונים אחרים? על כל אלה ועוד ברב-שיח שלפנינו

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

אתגרי הגינון בקרבת החוף

אביגיל הלר, סימה קגן, פבלו צ'רקסקי, מושיקו רז, עמוס בן-לב

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) יישובים רבים הממוקמים לאורך רצועת החוף בארץ מושפעים מהקִרבה לחוף ומהתנאים השוררים בו, דבר היוצר בית גידול בעייתי לצמחי בית ומאתגר את הגינון באזורים אלו. רצועת החוף בארץ מתאפיינת ברוחות המנשבות ממערב למזרח ונושאות מלח מן הים, בקיץ חם ונטול גשמים, בקרינה גבוהה, ובקרקע ענייה במים זמינים ובחומרי מזון

יישובים רבים הממוקמים לאורך רצועת החוף בארץ מושפעים מהקִרבה לחוף ומהתנאים השוררים בו, דבר היוצר בית גידול בעייתי לצמחי בית ומאתגר את הגינון באזורים אלו. רצועת החוף בארץ מתאפיינת ברוחות המנשבות ממערב למזרח ונושאות מלח מן הים, בקיץ חם ונטול גשמים, בקרינה גבוהה, ובקרקע ענייה במים זמינים ובחומרי מזון

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

תחבורה בת-קיימא – בין אוטופיה למציאות

שוקי כהן

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) ישנם דגמים שונים של קשרי גומלין מרחביים עירוניים בני-קיימא המקיימים את התכונות הבאות: נגישות גבוהה למרבית היעדים הנדרשים, יעלים לנוסע פגיעה מינימלית באיכות הסביבה ובערכי טבע. אך המציאות רחוקה שנות אור מרעיונות אלו

ישנם דגמים שונים של קשרי גומלין מרחביים עירוניים בני-קיימא המקיימים את התכונות הבאות: נגישות גבוהה למרבית היעדים הנדרשים, יעלים לנוסע פגיעה מינימלית באיכות הסביבה ובערכי טבע. אך המציאות רחוקה שנות אור מרעיונות אלו

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

תחבורה עירונית בת-קיימא

דוד מהלאל

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) היעד המרכזי של מערכת התחבורה הוא לאפשר לפרטים בחברה ניידות, נגישות לשימושי הקרקע ולמרכזי הפעילות, ואפשרות לשינוע מטענים - כדי לקיים קשרים כלכליים וחברתיים ולשם קידום רווחתם של תושבי המדינה. צורכי הניידות והשינוע צריכים להתממש תוך שימוש מושכל במשאבים המשותפים, לרווחת כלל האוכלוסייה והדורות הבאים, ותוך שמירה על בריאות הציבור ובטיחותו, ועל יציבותן של המערכות האקולוגיות

היעד המרכזי של מערכת התחבורה הוא לאפשר לפרטים בחברה ניידות, נגישות לשימושי הקרקע ולמרכזי הפעילות, ואפשרות לשינוע מטענים - כדי לקיים קשרים כלכליים וחברתיים ולשם קידום רווחתם של תושבי המדינה. צורכי הניידות והשינוע צריכים להתממש תוך שימוש מושכל במשאבים המשותפים, לרווחת כלל האוכלוסייה והדורות הבאים, ותוך שמירה על בריאות הציבור ובטיחותו, ועל יציבותן של המערכות האקולוגיות

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

תחבורה ציבורית – לאן?

יוסי סעידוב

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) מצב התחבורה הציבורית בארץ אינו טוב: צפיפות, חוסר יעילות וזמן נסיעה ארוך. יוסי סעידוב מסביר מדוע יש צורך בארגון 15 דקות, ארגון ארצי של צרכני תחבורה ציבורית, שמירה על זכויות הנוסעים באמצעים משפטיים וקידום זכויותיהם באמצעות חקיקה כדי להביא לשינוי של ממש במצב התחבורה הציבורית

מצב התחבורה הציבורית בארץ אינו טוב: צפיפות, חוסר יעילות וזמן נסיעה ארוך. יוסי סעידוב מסביר מדוע יש צורך בארגון 15 דקות, ארגון ארצי של צרכני תחבורה ציבורית, שמירה על זכויות הנוסעים באמצעים משפטיים וקידום זכויותיהם באמצעות חקיקה כדי להביא לשינוי של ממש במצב התחבורה הציבורית

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

מדיניות משרד התחבורה לפיתוח בר-קיימא

אלכס לנגר

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) ישראל היא מדינה קטנה וצפופה, הסובלת מזיהום אוויר ומרעש, בעוד מספר כלי הרכב על הכבישים נמצא בעלייה, וכך גם מספר הנסיעות הממוצע לתושב. בגלל המרכזיות שלה – כולם נוסעים לתל-אביב, דבר התורם לעומס ולזיהום בה. יש רק דרך אחת משמעותית לפתור בעיות אלו: דרכה של התחבורה הציבורית

ישראל היא מדינה קטנה וצפופה, הסובלת מזיהום אוויר ומרעש, בעוד מספר כלי הרכב על הכבישים נמצא בעלייה, וכך גם מספר הנסיעות הממוצע לתושב. בגלל המרכזיות שלה – כולם נוסעים לתל-אביב, דבר התורם לעומס ולזיהום בה. יש רק דרך אחת משמעותית לפתור בעיות אלו: דרכה של התחבורה הציבורית

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

פיתוח בר-קיימא של תחבורה בישראל

יורם שיפטן, רוברט אסחאק

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) פיתוח בר-קיימא מוגדר כפיתוח העונה על צורכי ההווה מבלי להתפשר על יכולתם של דורות העתיד לענות על צרכיהם שלהם. מטרתו של פיתוח תחבורתי בר-קיימא היא להבטיח ששיקולים כלכליים, חברתיים וסביבתיים כאחד מובאים בחשבון בהחלטות על מדיניות תחבורה. בעשור האחרון ניכר שינוי משמעותי במדיניות משרד התחבורה לטובת תחבורה בת-קיימא. ההשקעות בתכנון ובתשתיות לתחבורה ציבורית עירונית ובין-עירונית הולכות וגדלות, אבסולוטית וביחס להשקעה בכבישים

פיתוח בר-קיימא מוגדר כפיתוח העונה על צורכי ההווה מבלי להתפשר על יכולתם של דורות העתיד לענות על צרכיהם שלהם. מטרתו של פיתוח תחבורתי בר-קיימא היא להבטיח ששיקולים כלכליים, חברתיים וסביבתיים כאחד מובאים בחשבון בהחלטות על מדיניות תחבורה. בעשור האחרון ניכר שינוי משמעותי במדיניות משרד התחבורה לטובת תחבורה בת-קיימא. ההשקעות בתכנון ובתשתיות לתחבורה ציבורית עירונית ובין-עירונית הולכות וגדלות, אבסולוטית וביחס להשקעה בכבישים

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

מבט אנושי על תחבורה וקיימות

עמית עסיס

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) אפשר לדבר על תחבורה בת-קיימא באמצעות מספרים: כמויות של נוסעים, מרחקים, זמני הגעה והמתנה, עלויות, נתוני זיהום, תחנות מרכזיות ואזוריות, מרכזי פיזור ואיסוף. אך במאמר זה יש ניסיון להציע שפה אחרת, משום ששאלות של תחבורה אינן נוגעות רק למעבר ממקום למקום, הן נוגעות לבני אדם. בני אדם שנעים במרחב, והמרחב הוא המקום שלהם, המקום שבו הם פוגשים אנשים אחרים. תנועה היא מרכיב מרכזי של איכות חייהם וגם של מהות חייהם

אפשר לדבר על תחבורה בת-קיימא באמצעות מספרים: כמויות של נוסעים, מרחקים, זמני הגעה והמתנה, עלויות, נתוני זיהום, תחנות מרכזיות ואזוריות, מרכזי פיזור ואיסוף. אך במאמר זה יש ניסיון להציע שפה אחרת, משום ששאלות של תחבורה אינן נוגעות רק למעבר ממקום למקום, הן נוגעות לבני אדם. בני אדם שנעים במרחב, והמרחב הוא המקום שלהם, המקום שבו הם פוגשים אנשים אחרים. תנועה היא מרכיב מרכזי של איכות חייהם וגם של מהות חייהם

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

גנים אנכיים בעולם ובישראל

מערכת אקולוגיה וסביבה

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בשנתיים האחרונות החלו לקום בישראל גנים אנכיים. לגינון האנכי פוטנציאל רב, שכן עם ציפוף המרחבים העירוניים מתמעטים השטחים הירוקים, ולקירות יש שטח הפנים הבנוי הגדול ביותר. בטיפול מתאים הם יכולים להוות מעטפת ביולוגית, חיה ונושמת. לקירות ירוקים יתרונות רבים כמענה משמעותי במיתון ההתחממות העירונית

בשנתיים האחרונות החלו לקום בישראל גנים אנכיים. לגינון האנכי פוטנציאל רב, שכן עם ציפוף המרחבים העירוניים מתמעטים השטחים הירוקים, ולקירות יש שטח הפנים הבנוי הגדול ביותר. בטיפול מתאים הם יכולים להוות מעטפת ביולוגית, חיה ונושמת. לקירות ירוקים יתרונות רבים כמענה משמעותי במיתון ההתחממות העירונית

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

הרפורמה במדיניות המקרקעין – השלכות סביבתיות

ראסם ח‘מאיסי

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) סוגיית הרפורמה במדיניות המקרקעין והשפעותיה הסביבתיות אינה יורדת מסדר היום הציבור, סביב הרפורמה מתגלעת מחלוקת בין בעלי אינטרסים שונים. המאמר יסקור בקצרה את הרקע לרפורמה, יתמודד עם השאלה אם היא חלק מרפורמה זוחלת, או שהיא אכן מהווה מפנה. במאמר מובא סיכום עמדותיהן של קבוצות שנות כלפי הרפורמה. הדגש במאמר הוא על השלכותיה הסביבתיות באזור המרכז והפריפריה

סוגיית הרפורמה במדיניות המקרקעין והשפעותיה הסביבתיות אינה יורדת מסדר היום הציבור, סביב הרפורמה מתגלעת מחלוקת בין בעלי אינטרסים שונים. המאמר יסקור בקצרה את הרקע לרפורמה, יתמודד עם השאלה אם היא חלק מרפורמה זוחלת, או שהיא אכן מהווה מפנה. במאמר מובא סיכום עמדותיהן של קבוצות שנות כלפי הרפורמה. הדגש במאמר הוא על השלכותיה הסביבתיות באזור המרכז והפריפריה

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

טכנולוגיה חדישה בישראל לשימור וטיהור מים

גדי חגאי

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) מתקן חלוץ ייחודי העושה שימוש בטכנולוגית הביופילטר הותקן בכפר סבא. באמצעות הטכנולוגיה החדשה ניתן לטהר מי גשם ולהחדיר אותם למי התהום. הביופילטר היא טכנולוגיה ירוקה המתבססת על תהליכים ביולוגיים ופיזיקליים טבעיים

מתקן חלוץ ייחודי העושה שימוש בטכנולוגית הביופילטר הותקן בכפר סבא. באמצעות הטכנולוגיה החדשה ניתן לטהר מי גשם ולהחדיר אותם למי התהום. הביופילטר היא טכנולוגיה ירוקה המתבססת על תהליכים ביולוגיים ופיזיקליים טבעיים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

מה לרפורמה בתכנון ובנייה ולשמירת הטבע והסביבה בישראל – סכנה מוחשית ומיידית לעתיד השטחים הפתוחים בישראל

ניר פפאי, איריס האן

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) כדי להגן על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שמדינת ישראל התברכה בהם, יש לעגן את השמירה עליהם באופן מחייב בין מטרות החוק החדש. צריך להבטיח כי מערכת התכנון תהיה מקצועית ואיתנה; חשוב ליצור מבנה היררכי בעל ראייה רחבה אשר יכוון את עיקר הפיתוח לשטחים המיועדים לכך ולא לשטחים הפתוחים. לצערנו, דבר מכל אלה אינו מצוי בחוק החדש

כדי להגן על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שמדינת ישראל התברכה בהם, יש לעגן את השמירה עליהם באופן מחייב בין מטרות החוק החדש. צריך להבטיח כי מערכת התכנון תהיה מקצועית ואיתנה; חשוב ליצור מבנה היררכי בעל ראייה רחבה אשר יכוון את עיקר הפיתוח לשטחים המיועדים לכך ולא לשטחים הפתוחים. לצערנו, דבר מכל אלה אינו מצוי בחוק החדש

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

פעולות לשיפור האוויר במפרץ חיפה

איילת בן עמי

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) אזור מפרץ חיפה נחשב לאחד ממוקדי זיהום האוויר בישראל בשל מספר סיבות: ריכוז גדול של מפעלי תעשייה הגורמים לזיהום; הנמל והמתחם הפטרוכימי המשמשים מרכז לכניסה ולפיזור של כימיקלים ודלקים; קִרבה פיזית מיידית לריכוזי אוכלוסייה ונתוני טופוגרפיה ואקלים המקשים על פיזור מזהמים. לשם הפחתת הזיהום יש צורך לפתור את העיכוב בבניית צינור הגז הטבעי למפרץ חיפה. הגז הטבעי יביא להפחתה דרמטית בפליטות מזהמים משרפת דלקים

אזור מפרץ חיפה נחשב לאחד ממוקדי זיהום האוויר בישראל בשל מספר סיבות: ריכוז גדול של מפעלי תעשייה הגורמים לזיהום; הנמל והמתחם הפטרוכימי המשמשים מרכז לכניסה ולפיזור של כימיקלים ודלקים; קִרבה פיזית מיידית לריכוזי אוכלוסייה ונתוני טופוגרפיה ואקלים המקשים על פיזור מזהמים. לשם הפחתת הזיהום יש צורך לפתור את העיכוב בבניית צינור הגז הטבעי למפרץ חיפה. הגז הטבעי יביא להפחתה דרמטית בפליטות מזהמים משרפת דלקים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

בנייה ירוקה – דיור בר-השגה ובר-קיימא

יהונתן אלעזר, גלית פלצור

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) התועלת הכלכלית מבנייה ירוקה מקלה על קידום התחום, ומגשרת על חסמי התפיסה וההתנהלות המקובלים, ובכך מסייעת להגביר את רווחת הפרט והמשק תוך הכללת תועלת סביבתית, חברתית ובריאותית

התועלת הכלכלית מבנייה ירוקה מקלה על קידום התחום, ומגשרת על חסמי התפיסה וההתנהלות המקובלים, ובכך מסייעת להגביר את רווחת הפרט והמשק תוך הכללת תועלת סביבתית, חברתית ובריאותית

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

כדאיות כלכלית של בנייה ירוקה בישראל

יצחק מאיר, משה שוורץ

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) הוכחת הכדאיות הכלכלית קריטית לקידומה של הבנייה הירוקה. עם זאת, קביעת הכדאיות מורכבת, מאחר שיש מעט בניינים ירוקים בארץ המאפשרים בדיקה בפועל של מדגם סטטיסטי, וקשה להסתמך על מחקרים ממדינות אחרות

הוכחת הכדאיות הכלכלית קריטית לקידומה של הבנייה הירוקה. עם זאת, קביעת הכדאיות מורכבת, מאחר שיש מעט בניינים ירוקים בארץ המאפשרים בדיקה בפועל של מדגם סטטיסטי, וקשה להסתמך על מחקרים ממדינות אחרות

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)