אקולוגיה וסביבה

חשיבותו הסביבתית של מעבר משק החשמל לגז טבעי

1 באוגוסט, 2012

חלופה מחצבת עין איילה (מבט מערבה) | באדיבות לרמן אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ ©


מאת

רותי שורץ
רכזת אנרגיה ותשתיות, החברה להגנת הטבע
ניר פפאי
סמנכ"ל החברה להגנת הטבע

מאת

רותי שורץ
רכזת אנרגיה ותשתיות, החברה להגנת הטבע
ניר פפאי
סמנכ"ל החברה להגנת הטבע

מהפכת הגז בישראל מתרחשת ממש בימים אלה וצפויה להימשך בעשורים הקרובים ביתר שאת. אם בשנת 2003 עמד שיעור השימוש בגז הטבעי לייצור חשמל על 0% מתוך תמהיל הדלקים, הרי שבשנת 2010 התקרב שיעור זה ל-37% [1]. תחזיות רשות הגז קובעות יעד של למעלה מ-70% של שיעור הגז הטבעי בתמהיל הדלקים לשנת 2030. נוסף על משק החשמל, לגז הטבעי אפשרויות שונות לשמש מקור אנרגיה, במגזר התעשייתי והתחבורתי כאחד. 

למעבר של משק החשמל וחלק ממשק האנרגיה לגז טבעי יתרונות שונים – כלכליים, אסטרטגיים וסביבתיים – אנו נתמקד ביתרונות הסביבתיים. הגז הטבעי הוא החלופה הנקייה ביותר מבין דלקי מחצבים מבחינת פליטות מזהמים שונים וגזי חממה (NOx, SO2, CO2 חלקיקים). אם נשווה בין פליטות גז טבעי לפחם, הרי שגז טבעי פולט כ-51% מפליטות CO2 בהשוואה לפחם, כ-12% מפליטות NOx וכ-29% מפליטות חלקיקים (איור 1). נוסף על כך, תחנות כוח המבוססות על טורבינות גז, ובעיקר מחז"מים (יחידות ייצור מסוג מחזור משולב), תופסות שטח קרקע קטן יחסית בהשוואה לטכנולוגיות אחרות, וזאת לאור יעילות ניצול האנרגיה שלהן. לשימוש בטכנולוגיות אלה (טורבינות גז, מחז"מים) יתרון תכנוני נוסף, והוא שניתן למקם את תחנות הכוח בפנים הארץ, למשל באזורי תעשייה, לעומת תחנות כוח קיטוריות, שצריכות להיות בסמיכות לים.

איור 1

פליטות לאוויר משרֵפת דלק בתחנות הכוח של חברת החשמל בערכים סגוליים, המוצגים על גבי גרף לוגריתמי

הערכים לקוחים מתוך פרסום של חברת החשמל לישראל [1]

החשיבות לחיבור מהיר של הגז הטבעי למערכת החשמל הוכחה ביתר שאת בקיץ 2012, עת נדרשה הממשלה לקדם שורת אמצעי חירום, לרבות שרֵפת מזוט בתחנות כוח שונות, כדי לאפשר אספקה סדירה של חשמל במהלך חודשי הקיץ החמים [2]. קידום ייצור חשמל באמצעות שרֵפת דלקים מזהמים נדרש בשל העובדה כי כיום נמצאת אספקת הגז הטבעי למערכת החשמל בחסר רב (האספקה ממצרים הופסקה, העתודות ממאגר מארי B קטנות, ואין עדיין חיבור ממאגר תמר). 

עם זאת, כדי להעביר את המשק למצב שבו רובו מתבסס על גז טבעי, תידרש המדינה לעלויות שונות, ובהן גם עלויות קרקעיות וסביבתיות. מחיר זה נגזר משיקולי מדיניות, ובהם: אספקת אמינות גבוהה – הצורך ביַתירות תשתיתית במערכת הקבלה וההובלה; גמישות תכנונית – שריוּן שתי חטיבות קרקע לטיפול משלים ביבשה כדי לאפשר למדינה גמישות מֵרבית בשלב ההיתר; לוח זמנים קצר – כדי לאפשר את חיבור הגז הטבעי ממקורותיו בים התיכון למערכת היבשתית בזמן קצר ככל הניתן. 

משרד האנרגיה והמים מקדם בימים אלה תכנית מתאר ארצית למתקנים לקבלה ולטיפול בגז הטבעי מהתגליות בים (תמ"א 37 ח' למתקני טיפול בגז טבעי מתגליות). התכנית אמורה לאפשר, ברמה התכנונית, את החיבור בין מקורות הגז המצויים בתחום המים הכלכליים הבלעדיים של ישראל, למערכת הולכת הגז ביבשה. בבניית התכנית נבחנו חלופות טכנולוגיות שונות לטיפול בגז וחלופות למיקום אתרים לטיפול, הן בים הן ביבשה, והפתרון שקידמה הממשלה הוא טיפול משולב בין ים ליבשה.

חלופות למיקום מתקני קבלה וטיפול בגז טבעי באזור חוף הכרמל. חלופת דור צפון (מבט מזרחה) | באדיבות לרמן אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ ©

בתכנית נבחנו תחילה כ-20 אתרים פוטנציאליים למיקום המתקנים ביבשה, על פי שורה ארוכה של קריטריונים בנושאים של סביבה, הנדסה, בטיחות, ישימות, קִרבה ליישובים, לקווי הולכה קיימים ועוד. לאחרונה הוחלט, במסגרת התהליך, לצמצם את מספר החלופות לחמש – שלוש בשטח המועצה האזורית חוף כרמל, אחת בחדרה ואחת במועצה האזורית עמק חפר, מהן ייבחרו בסופו של דבר שתיים, חלופה צפונית מאגד החלופות בחוף הכרמל וחלופה דרומית מאגד החלופות חדרה-עמק חפר. 

עם התקדמות ההליך התכנוני בתכנית וצמצום החלופות היבשתיות, עולה מהשטח דרישה של קבוצות שונות להרחיק את המתקנים לטיפול בגז הטבעי ככל שניתן מאזורים מיושבים, לרבות מאזורי תעשייה, לשטחים פתוחים שאינם צמודי דופן (כלומר שאינם צמודים לפיתוח קיים או מוצע). הפגיעה הסביבתית והאקולוגית בשטחים מסוג זה גבוהה בהרבה. ישנה התאמה בין הקִרבה של האתרים לאזוריים בנויים, כגון אזורי תעשייה, לבין עוצמת ההתנגדות הציבורית. 

לאור יתרונותיו הכלכליים, הבריאותיים והסביבתיים, קידום השימוש בגז הטבעי הוא אינטרס של המדינה, של המשק ושל האזרחים, אולם לאור חששות התושבים, בין אם הם מוצדקים או לא, יש לקדם את התהליך בשקיפות מֵרבית ותוך שיתוף הציבור בהליכי התכנון. שמיעת הערות והשגות מצד הציבור תמזער את הביקורת על התהליך, תעזור בהפגת החשש ותצמצם עיכובים מיותרים בהגעת הגז הטבעי לשימושו של המשק.  

אין ספק שמעבר משק החשמל לגז טבעי טומן בחובו תועלת סביבתית רחבת היקף, אך גם אתגרים תכנוניים, קרקעיים וסביבתיים בלתי מבוטלים, ומעל לכול אתגר הסברתי שיפיג את החשש של הציבור מפני הגז הטבעי. מדובר במהלך מורכב ביותר, שידרוש בסופו של דבר שקלול רחב היקף של התועלת הסביבתית, הבריאותית והכלכלית, מול העלויות הקרקעיות, הציבוריות והביצועיות. אנו סבורים כי בעת הנוכחית יש לגופים הסביבתיים תפקיד חשוב בתמיכה בתהליך מעבר משק החשמל לגז טבעי מתוך ראייה רחבה וכוללת בבחינת "השלם הגדול מסך חלקיו". 


  1. חברת החשמל לישראל. 2011. דין וחשבון סביבתי לשנת 2010.
  2. ממשלת ישראל. 2012. החלטת ממשלה מספר 4623 מיום 13.5.2012: נקיטת צעדים להתמודדות עם המחסור הצפוי בחשמל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

שורץ ר ופפאי נ. 2012. חשיבותו הסביבתית של מעבר משק החשמל לגז טבעי. אקולוגיה וסביבה 3(3): 274–275.
העתק





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      רותי שורץ
      רכזת אנרגיה ותשתיות, החברה להגנת הטבע
      ניר פפאי
      סמנכ"ל החברה להגנת הטבע

      מאת

      רותי שורץ
      רכזת אנרגיה ותשתיות, החברה להגנת הטבע
      ניר פפאי
      סמנכ"ל החברה להגנת הטבע



      ציטוט מומלץ

      שורץ ר ופפאי נ. 2012. חשיבותו הסביבתית של מעבר משק החשמל לגז טבעי. אקולוגיה וסביבה 3(3): 274–275.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      היער המחטני הנטוע באזור הים תיכוני בישראל: דיון בעקרונות הממשק. נייר עמדה של מדעני יער בישראל

      יגיל אוסם, צבי מנדל, גידי נאמן, אבי פרבולוצקי, יוסף ריוב, גבריאל שילר

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בעקבות השינויים שעובר היער בישראל והמאמץ של קק"ל לנסח 'תורת ייעור ישראלית' מעודכנת, התכנס פורום כדי לגבש עמדה מקצועית-מדעית לגבי הסוגיות המרכזיות בתחומים אלה, מתוך דיונים שהתמקדו בהגדרת הייעודים והמטרות של היערות המחטניים הנטועים באזור הים תיכוני בישראל ובעקרונות הממשק המתאימים לכל סוג יער

      בעקבות השינויים שעובר היער בישראל והמאמץ של קק"ל לנסח 'תורת ייעור ישראלית' מעודכנת, התכנס פורום כדי לגבש עמדה מקצועית-מדעית לגבי הסוגיות המרכזיות בתחומים אלה, מתוך דיונים שהתמקדו בהגדרת הייעודים והמטרות של היערות המחטניים הנטועים באזור הים תיכוני בישראל ובעקרונות הממשק המתאימים לכל סוג יער

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      פיתוח בנגב ולא פיתוח הנגב – ההזדמנות הגלומה בהחלפת אות אחת

      גילי ברוך, אסף רז

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב פיתוח הנגב, בה"א הידיעה, מניח שהנגב הוא אובייקט לפיתוח מנקודת מבטם של אחרים, בעוד פיתוח בנגב, בבי"ת, הוא פיתוח מקומי

      פיתוח הנגב, בה"א הידיעה, מניח שהנגב הוא אובייקט לפיתוח מנקודת מבטם של אחרים, בעוד פיתוח בנגב, בבי"ת, הוא פיתוח מקומי

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      הים התיכון כנחלת הכלל – בעלות הציבור על חופי ישראל ועל משאבי הגז

      דניאל מישורי

      גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון סגירת החופים והסחרת הים מעוררות תשומת לב ציבורית, שרלוונטית גם לסוגיות חברתיות ואחרות, הקשורות לשוויון חברתי ולצדק חלוקתי בישראל. חיוני שגם המחוקקים יאמצו את תחושות הציבור, ויעגנו בחוק את האינטרסים של הדורות הבאים תוך שמירה על ניהול בר-קיימא, חשיבה לטווח ארוך ואיזון בין השוק והקניין הפרטי לבין זכויותיו הכמו-קנייניות של הציבור בנחלת הכלל

      סגירת החופים והסחרת הים מעוררות תשומת לב ציבורית, שרלוונטית גם לסוגיות חברתיות ואחרות, הקשורות לשוויון חברתי ולצדק חלוקתי בישראל. חיוני שגם המחוקקים יאמצו את תחושות הציבור, ויעגנו בחוק את האינטרסים של הדורות הבאים תוך שמירה על ניהול בר-קיימא, חשיבה לטווח ארוך ואיזון בין השוק והקניין הפרטי לבין זכויותיו הכמו-קנייניות של הציבור בנחלת הכלל

      גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון
      לראש העמוד