לקוראי אקולוגיה וסביבה

פיתוח הנגב אינו סִסמה, אלא יעד לאומי חשוב להמשך פיתוחה של מדינת ישראל כולה.
עם כניסתי לתפקיד הצבתי יעד של הבאת 300 אלף מתיישבים נוספים לנגב בעשור הקרוב. משיכת אוכלוסייה חדשה וצעירה, לצד חיזוק האוכלוסייה הקיימת, תבטיח את עתיד האזור וקידומו. כדי למשוך אוכלוסייה זו אנו פועלים בכל תחומי החיים ומובילים שורה ארוכה של פרויקטים שמטרתם צמצום הפערים בין הפריפריה למרכז והפיכת הנגב לאטרקטיבי יותר וליעד מועדף למעבר תושבים: בהיותי שר אוצר העברתי את ההחלטה לשדרוג בתשתיות להסעת המונים בדמות הקמת מסילת הרכבת הכפולה מתל-אביב לבאר שבע, שתעודד את תושבי האזור להשתמש יותר ברכבת ופחות ברכב פרטי; הקמנו מו"פים ואנו פועלים לחיזוק תשתית טכנולוגית מתקדמת ולעיבוי מערכת החינוך המקומית; בנושא הבריאות, שצמצום הפערים בו הוא קריטי למעבר תושבים, אנו תומכים בהקמת מרכז לחקר הסרטן בבית החולים סורוקה ובהבאת ניידת MRI אליו, בהקמת חדר מיון קדמי בדימונה ועוד. פיתוח אזור באר שבע כמטרופולין חזק יהווה בסיס איתן לחיזוק האזור כולו. נוסף על כך, מעבר בסיסי צה"ל דרומה, פרויקט שאנו אחראים על מתן המענה האזרחי לו, ימשוך אוכלוסייה רבה לאזור, ייצור מקומות תעסוקה וייתן דחיפה אדירה לנגב. את הצעדים הללו יש לבצע תוך שמירה על איזון בין שימור לפיתוח, תוך גילוי רגישות סביבתית מֵרבית. שיתוף פעולה בין הגופים הרלוונטיים הוא המפתח להצלחה בהגשמת החלום הציוני של יישוב הנגב. 

יחד, נעשה ונצליח.
סילבן שלום,
המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל 

שלום רב,

אני מברכת את כתב העת אקולוגיה וסביבה על ההחלטה להוציא לאור גיליון מיוחד שמוקדש לסוגיות מרתקות ומורכבות שמייחדות את אזור הנגב ומעסיקות אותו. מגוון המדורים והכתבות שמצויים בגיליון זה פותחים צוהר לאזור חשוב ומאתגר זה, שלרוע המזל אינו נמצא רוב הזמן על סדר יומם של קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות.  אף על פי כן, יש בשנים הקרובות סיכוי של ממש לפתח את הנגב ולהפוך את חזונו של דוד בן-גוריון למציאות. הנגב, הצופן בחובו פוטנציאל נרחב ובלתי ממומש, בשל כיום לפיתוח בר-קיימא. בעוד מרכז הארץ הולך ונעשה צפוף, משב אוויר רענן עולה מן המדבר: מחוץ לשערי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב נבנה פארק לטכנולוגיה עילית. חברות בין-לאומיות לטכנולוגיה עילית ולטלקומוניקציה, כגון דויטשה טלקום ו-EMC, כבר הבטיחו לעצמן מקום בבניין הראשון שיקום. בשנים הקרובות יועברו דרומה רבים מבסיסי צה״ל, והם יביאו עִמם אלפי חיילים וקצינים, שיהוו כוח מניע לפיתוחו של הנגב. אין די בהכרזה על הגליל והנגב כעומדים בראש סדר העדיפויות של מדיניות הפיתוח הממשלתית. הגיעה העת לפרוט את ההבטחות למעשים. הגיע הזמן שהמדינה תתגייס למשימה ותעמיד את הפוליטיקה לשירות האידֵאולוגיה. 

בברכה.
פרופ' רבקה כרמי, 
נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

שלום רב, 

מאז תחילת ההתיישבות בערבה, לפני כ-60 שנה, נעשה חיפוש אחר התחומים שתושבי האזור יכולים להתפרנס מהם ולהתפתח בעזרתם. תחומים רבים נוסו ונכשלו, עד שלפני מספר שנים החלטנו ש"הדבר הגדול הבא" חייב לבוא מהתחום הטכנולוגי-סביבתי. התחום שבחרנו בו כתחום הפיתוח העיקרי הוא תחום האנרגיות המתחדשות, שיש בו רווח כלכלי, חברתי וסביבתי. התחום הוא מגנט למשיכת אוכלוסייה איכותית ומנוף משמעותי לגיוון מקורות התעסוקה. הוא יתרום לבניית מרקם חיים הרמוני במקום שיש בו רווחה כלכלית, חיי חברה עשירים וטבע פראי וייחודי. כל אלה יוצרים איכות חיים גבוהה בערבה. תחום האנרגיות המתחדשות, שבחרנו בו כמנוע המרכזי לפיתוח האזור, יוביל לשינוי מקיים בערבה. אנרגיות מתחדשות הן שדות סולָריים, שיש להם ערך כלכלי ליישובי הערבה, אבל הן נוגעות גם בתחומי ידע רבים: בחינוך מדעי, ערכי ואזרחי; בתכניות אקדמיות ייחודיות להכשרות מקצועיות; במרכז מידע בין-לאומי; בפרויקטים של חדשנות, כגון הפיכת הערבה למרכז לשיתוף פעולה אזורי בין חוקרים מדיסציפלינות שונות של אנרגיה מתחדשת והתייעלות בתחום האנרגיה; בהפיכת הערבה לשדה ניסויים – "חלון ראווה של טכנולוגיות חדשניות"; בייצור אנרגיה מטכנולוגיות מגוונות; בהקמת אזורי תעשייה ובפיתוח תיירות ייחודית; בקיום כנסים בין-לאומיים. כל אלו יהוו את "עמק השמש" לאנרגיות מתחדשות, ובדומה לעמק הסיליקון שבארה"ב – יהוו מרכז לאומי ובין-לאומי לכל הקשור בתחום מיוחד וחדשני זה. למימושו בפועל של פרויקט "עמק השמש", הוקמה מנהלה (היחידה מסוגה בארץ), גויסו כספים והוקצבו תקציבי ענק. אני מאמין בכל לִבי, שהנגב כולו צריך ליצור, ליזום ולמנף גורמים מחוללי שינוי בעלי ייחודיות כלכלית, חברתית וסביבתית. נשמח אם תהיו שותפים למהפכה ותצטרפו אלינו לערבה.
 

בברכה,
אודי גת,
ראש המועצה האזורית חבל אילות