אקולוגיה וסביבה

5 בפברואר, 2012

מאת

סילבן שלום
המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל
רבקה כרמי
נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
אודי גת
ראש המועצה האזורית חבל אילות

מאת

סילבן שלום
המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל
רבקה כרמי
נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
אודי גת
ראש המועצה האזורית חבל אילות

לקוראי אקולוגיה וסביבה

פיתוח הנגב אינו סִסמה, אלא יעד לאומי חשוב להמשך פיתוחה של מדינת ישראל כולה.
עם כניסתי לתפקיד הצבתי יעד של הבאת 300 אלף מתיישבים נוספים לנגב בעשור הקרוב. משיכת אוכלוסייה חדשה וצעירה, לצד חיזוק האוכלוסייה הקיימת, תבטיח את עתיד האזור וקידומו. כדי למשוך אוכלוסייה זו אנו פועלים בכל תחומי החיים ומובילים שורה ארוכה של פרויקטים שמטרתם צמצום הפערים בין הפריפריה למרכז והפיכת הנגב לאטרקטיבי יותר וליעד מועדף למעבר תושבים: בהיותי שר אוצר העברתי את ההחלטה לשדרוג בתשתיות להסעת המונים בדמות הקמת מסילת הרכבת הכפולה מתל-אביב לבאר שבע, שתעודד את תושבי האזור להשתמש יותר ברכבת ופחות ברכב פרטי; הקמנו מו"פים ואנו פועלים לחיזוק תשתית טכנולוגית מתקדמת ולעיבוי מערכת החינוך המקומית; בנושא הבריאות, שצמצום הפערים בו הוא קריטי למעבר תושבים, אנו תומכים בהקמת מרכז לחקר הסרטן בבית החולים סורוקה ובהבאת ניידת MRI אליו, בהקמת חדר מיון קדמי בדימונה ועוד. פיתוח אזור באר שבע כמטרופולין חזק יהווה בסיס איתן לחיזוק האזור כולו. נוסף על כך, מעבר בסיסי צה"ל דרומה, פרויקט שאנו אחראים על מתן המענה האזרחי לו, ימשוך אוכלוסייה רבה לאזור, ייצור מקומות תעסוקה וייתן דחיפה אדירה לנגב. את הצעדים הללו יש לבצע תוך שמירה על איזון בין שימור לפיתוח, תוך גילוי רגישות סביבתית מֵרבית. שיתוף פעולה בין הגופים הרלוונטיים הוא המפתח להצלחה בהגשמת החלום הציוני של יישוב הנגב. 

יחד, נעשה ונצליח.
סילבן שלום,
המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל 

שדה סולארי בקטורה של חברת 'ערבה פאוור' | צילום: איתמר גרינברג


שלום רב,

אני מברכת את כתב העת אקולוגיה וסביבה על ההחלטה להוציא לאור גיליון מיוחד שמוקדש לסוגיות מרתקות ומורכבות שמייחדות את אזור הנגב ומעסיקות אותו. מגוון המדורים והכתבות שמצויים בגיליון זה פותחים צוהר לאזור חשוב ומאתגר זה, שלרוע המזל אינו נמצא רוב הזמן על סדר יומם של קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות.  אף על פי כן, יש בשנים הקרובות סיכוי של ממש לפתח את הנגב ולהפוך את חזונו של דוד בן-גוריון למציאות. הנגב, הצופן בחובו פוטנציאל נרחב ובלתי ממומש, בשל כיום לפיתוח בר-קיימא. בעוד מרכז הארץ הולך ונעשה צפוף, משב אוויר רענן עולה מן המדבר: מחוץ לשערי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב נבנה פארק לטכנולוגיה עילית. חברות בין-לאומיות לטכנולוגיה עילית ולטלקומוניקציה, כגון דויטשה טלקום ו-EMC, כבר הבטיחו לעצמן מקום בבניין הראשון שיקום. בשנים הקרובות יועברו דרומה רבים מבסיסי צה״ל, והם יביאו עִמם אלפי חיילים וקצינים, שיהוו כוח מניע לפיתוחו של הנגב. אין די בהכרזה על הגליל והנגב כעומדים בראש סדר העדיפויות של מדיניות הפיתוח הממשלתית. הגיעה העת לפרוט את ההבטחות למעשים. הגיע הזמן שהמדינה תתגייס למשימה ותעמיד את הפוליטיקה לשירות האידֵאולוגיה. 

בברכה.
פרופ' רבקה כרמי, 
נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

צילום: עופרה צעדי

 


שלום רב, 

מאז תחילת ההתיישבות בערבה, לפני כ-60 שנה, נעשה חיפוש אחר התחומים שתושבי האזור יכולים להתפרנס מהם ולהתפתח בעזרתם. תחומים רבים נוסו ונכשלו, עד שלפני מספר שנים החלטנו ש"הדבר הגדול הבא" חייב לבוא מהתחום הטכנולוגי-סביבתי. התחום שבחרנו בו כתחום הפיתוח העיקרי הוא תחום האנרגיות המתחדשות, שיש בו רווח כלכלי, חברתי וסביבתי. התחום הוא מגנט למשיכת אוכלוסייה איכותית ומנוף משמעותי לגיוון מקורות התעסוקה. הוא יתרום לבניית מרקם חיים הרמוני במקום שיש בו רווחה כלכלית, חיי חברה עשירים וטבע פראי וייחודי. כל אלה יוצרים איכות חיים גבוהה בערבה. תחום האנרגיות המתחדשות, שבחרנו בו כמנוע המרכזי לפיתוח האזור, יוביל לשינוי מקיים בערבה. אנרגיות מתחדשות הן שדות סולָריים, שיש להם ערך כלכלי ליישובי הערבה, אבל הן נוגעות גם בתחומי ידע רבים: בחינוך מדעי, ערכי ואזרחי; בתכניות אקדמיות ייחודיות להכשרות מקצועיות; במרכז מידע בין-לאומי; בפרויקטים של חדשנות, כגון הפיכת הערבה למרכז לשיתוף פעולה אזורי בין חוקרים מדיסציפלינות שונות של אנרגיה מתחדשת והתייעלות בתחום האנרגיה; בהפיכת הערבה לשדה ניסויים – "חלון ראווה של טכנולוגיות חדשניות"; בייצור אנרגיה מטכנולוגיות מגוונות; בהקמת אזורי תעשייה ובפיתוח תיירות ייחודית; בקיום כנסים בין-לאומיים. כל אלו יהוו את "עמק השמש" לאנרגיות מתחדשות, ובדומה לעמק הסיליקון שבארה"ב – יהוו מרכז לאומי ובין-לאומי לכל הקשור בתחום מיוחד וחדשני זה. למימושו בפועל של פרויקט "עמק השמש", הוקמה מנהלה (היחידה מסוגה בארץ), גויסו כספים והוקצבו תקציבי ענק. אני מאמין בכל לִבי, שהנגב כולו צריך ליצור, ליזום ולמנף גורמים מחוללי שינוי בעלי ייחודיות כלכלית, חברתית וסביבתית. נשמח אם תהיו שותפים למהפכה ותצטרפו אלינו לערבה.
 

בברכה,
אודי גת,
ראש המועצה האזורית חבל אילות   

שלג במצפה רמון | צילום: רוני בילר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      סילבן שלום
      המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל
      רבקה כרמי
      נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
      אודי גת
      ראש המועצה האזורית חבל אילות

      מאת

      סילבן שלום
      המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל
      רבקה כרמי
      נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
      אודי גת
      ראש המועצה האזורית חבל אילות




      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      מעמד המדע בדיון הסביבתי

      יעל גבריאלי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) היחס לסמכות המדעית מורכב, ומשקף לא פעם את מכלול היחסים בין הציבור למדע ובין המדענים לציבור. לרוב מעורבים בדיון הסביבתי כוחות כלכליים, פוליטיים ואידאולוגיים. המדע, כיוון שאינו פועל בחלל הריק, מעוצב ומושפע משלל גורמים. לכן, ישנם הטוענים כי אופי השאלות המדעיות ומהות התובנות והמסקנות הנגזרות מהן למדיניות, אינם רק פרי הסקרנות האובייקטיבית של מדענים, אלא גם תוצר של השפעות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות

      היחס לסמכות המדעית מורכב, ומשקף לא פעם את מכלול היחסים בין הציבור למדע ובין המדענים לציבור. לרוב מעורבים בדיון הסביבתי כוחות כלכליים, פוליטיים ואידאולוגיים. המדע, כיוון שאינו פועל בחלל הריק, מעוצב ומושפע משלל גורמים. לכן, ישנם הטוענים כי אופי השאלות המדעיות ומהות התובנות והמסקנות הנגזרות מהן למדיניות, אינם רק פרי הסקרנות האובייקטיבית של מדענים, אלא גם תוצר של השפעות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      השפעת רצף של בצורות בצפון הנגב על תכונות הקרקע ועל תמותת הצומח

      אלי צעדי, יוני שיר, זאב רונן, עלי נג'ידאת

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב במערכות אקולוגיות מדבריות אירועי הגשם קובעים את קצב פירוק החומר האורגני ואת מחזורי הנוטריינטים. במחקר זה נבדקו ההשפעות והקשר בין הבצורות ותמותה נרחבת של מיני השיחים השולטים באזור על התכונות הכימיות של הקרקע, ובפרט השינויים במחזור החנקן

      במערכות אקולוגיות מדבריות אירועי הגשם קובעים את קצב פירוק החומר האורגני ואת מחזורי הנוטריינטים. במחקר זה נבדקו ההשפעות והקשר בין הבצורות ותמותה נרחבת של מיני השיחים השולטים באזור על התכונות הכימיות של הקרקע, ובפרט השינויים במחזור החנקן

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      ברכת שרת החקלאות ופיתוח הכפר

      אורית נוקד

      גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה שמירה על המרחב הכפרי ופיתוח החקלאות אינם פעולה חד-פעמית של דור אחד, אלא תהליך מתמשך בעל משימות משתנות. הסוגיות השונות ממחישות עד כמה תחום החקלאות רלוונטי לכלל הציבור, ואף ייעשה רלוונטי עוד יותר בעתיד

      שמירה על המרחב הכפרי ופיתוח החקלאות אינם פעולה חד-פעמית של דור אחד, אלא תהליך מתמשך בעל משימות משתנות. הסוגיות השונות ממחישות עד כמה תחום החקלאות רלוונטי לכלל הציבור, ואף ייעשה רלוונטי עוד יותר בעתיד

      גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה
      לראש העמוד