גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

עבודות תחזוקה לטורבינת רוח

כדי שישראל תעמוד ביעד של איפוס מאזן פליטות גזי החממה עד 2050, עלינו לפעול עכשיו! אף על פי ש"אקלים" הוא מונח הכולל שלל מנגנוני טבע עוצמתיים, משבר האקלים הוא משבר אנושי, שנוצר בשל פעילות האדם, וייפתר רק אם נשנה כיוון

כאשר רוח היזמות הישראלית נרתמת לפיתוח טכנולוגיות למיתון שינוי האקלים, פוטנציאל הרווח – הכלכלי והאקלימי – אדיר

מקורם של 10%–8 מפליטות גזי החממה בישראל הוא במטמנות. מה עושה בנידון המשרד להגנת הסביבה?

סוף מעשה במחשבה תחילה ‒ תכנון נכון יכול להפחית את החום בעיר. האם זה אפשרי גם בישראל?

האם ניתן "לתכנת מחדש" יְצור צרכן, כך שישתמש בפחמן דו-חמצני מהסביבה ויְיַצר סוכרים במקום לצרוך אותם?

מאמר דעה הקורא להכרה ב'אוכל' כמערכת עירונית הדורשת התייחסות מעמיקה וכוללנית. איך נראית מערכת האוכל של מקום מגוריכם?

כשנשיא המדינה פוגש מנהיג סביבתי, גם פסימיסטים נעשים אופטימיים

לא רק ששיקום מערכות טבעיות ושמירה על המערכות הפעילות תורמים ללכידת פחמן, ישנה גם תועלת עצומה לאדם מעצם השמירה על המגוון הביולוגי ועל השירותים הנוספים של המערכת האקולוגית. אם נשמור על הטבע, הוא ישמור עלינו?

כמה רחוק היום שבו במקום לעסוק במחירה של חבית נפט נעקוב אחר המחיר של ק"ג מימן?

עיגון מדיניות האקלים בחקיקה קריטי כדי להשיג ודאות משקית ארוכת-טווח ליעדי ההפחתה. מה כדאי לישראל ללמוד מהולנד, בריטניה, דרום קוריאה וקליפורניה?

מה אתם יודעים על נשק יום הדין של המאבק במיתון התחממות כדור הארץ?

מי מפחד ממס פחמן? המאמר ממליץ על צעדי המדיניות שאימוצם יביא להפחתה של 90%‒60 מפליטות גזי החממה שמקורם באנרגיה עד 2050, עם השפעה זניחה בלבד על התמ"ג

בהטמנת פסולת טמונות הרבה רעות חולות, ובהן פליטה מרובה של מתאן. איזו כמות של פליטת גזי חממה נחסכת הודות לפתרונות אחרים לטיפול בפסולת?

בבנייה ירוקה טמון פוטנציאל להפחתת צריכת האנרגיה במבנים, אבל מה שקובע את הצריכה בפועל הוא האצבע הלוחצת על המתג. להדליק או לא להדליק? זאת השאלה

במוקד הדיון: מהו תהליך קביעת היעדים הלאומיים להפחתת פליטות, איך נגזרת מהם תוכנית פעולה משקית ומגזרית, מה חשיבותם של תוכנית החומש ויעדי הביניים לַהתקדמות ההדרגתית לעבר היעד האסטרטגי הסופי, וסוגיות נוספות

עתידות: עד 2030 כמחצית מהאנרגיה שלנו תגיע מאנרגיית השמש. האם זו תחזית דמיונית או מעשית?

כשאנרגיה המופקת מהשמש בירדן תשמש להתפלת מי הים התיכון, יהיו מים לתושבי ממלכת ירדן, נהר הירדן ישוקם, וירידת מפלס ים המלח תתמתן. איך זה יעבוד?

אחריות לכל החיים ‒ הדור הרביעי של העוסקים בבנייה ירוקה לוקח אחריות על תפקוד מבנה לכל אורך חייו. מי מרוויח מזה?

ניתן להגיע לכלכלה דלת-פחמן. צריך רק ליישם את המלצות המומחים

האם שוחרי איכות הסביבה עלולים למצוא את עצמם מקדמים מדיניות שמסכנת את האקולוגיה, הדמוקרטיה וזכויות האדם?

פליטה של חמישה טונות של פחמן דו-חמצני זה הרבה או מעט? מה עושה פליטה כזו לסביבה?

כשקמה העיר תל-אביב מבין החולות, חפצו מייסדיה בגן ציבורי עשיר בעצים, שיטהרו את אוויר העיר המזוהם. אבל אז הם נתקלו בבירוקרטיה העירונית...

דיפלומט האקלים: על ישראל להתייצב בצד הנכון של ההיסטוריה האנושית, כמי שפעלה למנוע את משבר האקלים

המפקח על הבנקים, שאחד מתפקידיו הוא שמירה על היציבות הפיננסית של המערכת הבנקאית, מביע דאגה שסיכוני האקלים עלולים להפֵר את היציבות הזו. מה תפקידו של המגזר הפיננסי במעבר הנדרש מהמשק הישראלי לכלכלה דלת-פחמן?

מיצג הממחיש השפעה נסתרת מן העין של פעולה יום-יומית – פליטת פחמן דו-חמצני בעקבות השימוש באינטרנט. רוצים לדעת כמה פחמן דו-חמצני ייפלט אם תקראו את הכתבה הזו?

לפתיחה בגירסת PDF – לחצו כאן […]

קרא עוד… from פחות זה יותר – אירוע לרגל יציאתו לאור של הגיליון המיוחד בנושא הפחתת פליטות גזי חממה