תכנון, כלכלה וחברה > צדק סביבתי

כיצד התקנת מערכות סולאריות בדיור הציבורי יכולה לחבר בין המטרה הסביבתית של ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים למטרה החברתית של סיוע לאוכלוסיות המוחלשות ביותר להתמודד עם עוני בכלל ועם עוני אנרגטי בפרט?

כיצד ניתן לתכנן ולבצע את מעבר המשק הישראלי לכלכלה דלת-פחמן באופן שייטיב עם כלל הציבור, ימנע את הרעת התנאים של עובדים פגיעים, ויבטיח צורות העסקה הוגנות במשרות חדשות?

איך יוצרים מנגנון חברתי-כלכלי להקמת מערכות סולאריות על גגות מבני דיור ציבורי, באופן שיקדם את השגת יעדי משק האנרגיה הישראלי ואת הצדק החלוקתי ויגדיל את הרווחה החברתית?

האם שוחרי איכות הסביבה עלולים למצוא את עצמם מקדמים מדיניות שמסכנת את האקולוגיה, הדמוקרטיה וזכויות האדם?

חלוקת הטוב: כיצד טכנולוגיה מתקדמת יכולה לסייע במיתון אי-שוויון חברתי?

כולנו ניפגע בשל משבר האקלים, אבל אילו קבוצות חברתיות ייפגעו במידה הרבה ביותר?

טיפול רציני בהיבטים השונים של חוסן סוציו-אקולוגי בחודשים הקרובים יאפשר לנו להתמודד טוב יותר עם השפעותיהן המתמשכות של מגפת הקורונה והמדיניות שננקטה לריסונה, וכן ישפר את חוסננו הלאומי בטווח הארוך בפני האתגרים הסביבתיים הגדולים העולים בפנינו

במחקר זה מוצג אפיון של התופעה מבחינה תיאורטית, ומוצעות דרכים מעשיות שיאפשרו לגורמים השונים להבין אותה

שיר הנוגע בסוגיות של חוסר צדק סביבתי והקשר בין חוסר הצדק הסביבתי לעוני ולחוסר צדק כלכלי

אם לא יימצא פתרון לשינויי האקלים והמחסור במים, מיליוני אנשים בעולם, לא רחוק מגבולות מדינת ישראל, ייאלצו לנדוד ולחפש מקלט כדי לא למות בגלל רעב, צמא או הצפה ויהפכו לפליטי בצורת

המאמר דן במשמעות הגיאופוליטית של שינוי האקלים במזרח התיכון, שתרם למשבר המים באזור. יידונו כאן בעיקר המשברים באגני הנילוס, הפרת והחידקל, בדגש על סוריה, עיראק ומצרים

אקולוגיה פוליטית עירונית היא מסגרת תאורטית ומחקרית בלימודי הגאוגרפיה והעירוניות, המתמקדת בייצור החברתי-אקולוגי של המרחב העירוני. גישה זו בוחנת תהליכים חומריים, חברתיים, כלכליים ופוליטיים משולבים, המעצבים את מערכת היחסים המורכבת בין ערים לבין סביבתן הטבעית

טעון שיפור – מדדים להערכת קיימות עירונית

לצערי, ועידת פריז לא מסמנת את נקודת המפנה בהתמודדות העולמית עם שינוי האקלים. אנחנו דוחים את ההגעה אליה עוד ועוד, אך בעצם דחייתה, אנו גורמים לה להיות הרבה יותר דרמטית

הרעיון של "תקציב פחמן" גלובלי מחייב, שייגזרו ממנו הקצאות פחמן למדינות השונות באופן הוגן, לא יתקבל בוועידת פריז. אי לכך, גם אין צפי לגבי השלכות של החלטות הוועידה על הצדק החלוקתי ועל זכויות הציבור בנחלת הכלל של האקלים

חשיבה סביבתית-טורקית וכן פעילות סביבתית מושפעות משני מקורות שונים בתכלית: מערביים-ליברליים מצד אחד ואסלאמיים על-מדינתיים מהצד השני – המקורות המנוגדים משתלבים לעתים לכדי דפוס מקורי

הבחירה להיות מעורב ולהשפיע על קבלת החלטות באמצעות האפיק של השלטון המקומי הוכיחה את עצמה פעמים רבות כערוץ אפקטיבי לקידום מדיניות סביבתית

בחקר התקשורת הסביבתית נבחנות פעולות תקשורתיות בנושאי סביבה – החל בסיקור קמפיינים, דרך סרטי קולנוע וכלה בשיתוף הציבור ובפתרון סכסוכים

החיבור בין צדק סביבתי לצדק חברתי ולשלום, ופעילותיו של השר בנידון – צמצום פערים חברתיים בעזרת חקיקה, התמודדות עם כוחות כלכליים מורכבים, שיתוף פעולה עם ארגונים סביבתיים, גז טבעי ועוד

מחקר זה בחן את המטרות, האתגרים ודרכי הפעולה של פרויקטים סביבתיים רב-תרבותיים בגליל. הפרויקטים הפגישו לראשונה בני נוער יהודים ובדואים ללמידה רב-תחומית של סוגיות סביבתיות מקומיות

הקצאה מחודשת של משאבים למגזר החקלאי צריכה ליצור מציאות שונה מזו המוכרת לנו: חקלאות העושה שימוש מושכל במשאבי טבע, כך שהיא מצמצמת את ניצולם כמו גם את השפעותיה השליליות על הסביבה; מגבירה את התועלת החיצונית החיובית הטמונה בעיבוד הקרקע; נותנת מענה לאיומים; מנצלת הזדמנויות טכנולוגיות וביו-טכנולוגיות

החקלאות בישראל – המפגש בין חברה, כלכלה, סביבה

במחקר נבדק אם הסחר ההוגן עומד בהבטחה הגלומה בו לייצור שמן זית מקיים בגדה המערבית ובגליל, ומה היתכנותה ותרומתה החברתית-כלכלית-סביבתית של חקלאות בת-קיימא במרחב הכפרי

המאבק על נציבות הדורות הבאים נסב סביב תפיסות בסיסיות לגבי מהותה של הדמוקרטיה הישראלית, והוא כרוך בפער שבין דמוקרטיה פורמלית לבין דמוקרטיה מהותית

מוסד נציבות הדורות הבאים היה פריצת דרך מחשבתית ומסגרת פעולה חדשה ליצירת חקיקה בת-קיימא, שתאפשר המשך של פיתוח וצמיחה תוך שמירה על משאבים מספיקים לדורות הבאים. התערבות בהליך החקיקה ועיכוב יוזמות פרלמנטריות גרמו בסופו של דבר לביטול מוסד הנציבות.

כדי שערד תשגשג, חשוב שתשתנה המדיניות כלפי הנגב כולו. תחת מדיניות המנחיתה "מלמעלה" תכניות ויוזמות לא מתואמות, יש להצמיח "מלמטה" שיתוף, עידוד של יוזמות מקומיות ורגולציה שתתקן את עוול ההזנחה בן עשרות השנים

הנגב עבורי הוא בית ומדבר. חוכמת המעשה היא איך לשמור על האיזון בין שני הדברים האלה על אף המתח שביניהם: המדבר לא רוצה בתים – הוא רוצה להישאר מדבר. אולם הנגב הוא גם בית, למאות אלפי אנשים ואף ליותר מכך בעתיד. אני ומשפחתי הקמנו בית לפני 25 שנים בערד, שלוש דקות הליכה מהמדבר

ההתקוממות החברתית הישראלית של קיץ 2011, מציבה את השאלה האם התנועה הסיבתית, כארגונים וכפרטים, חלק מהתנועה לצדק חברתי?

בקיץ 2011 פרצה מחאה כלכלית וחברתית נרחבת, שהוציאה את הציבור "האדיש" לדרוש צדק חברתי: מאהלים בכל הארץ, הפגנות רבות משתתפים, מעגלי שיח, ועדת טרכטנברג וועדת מומחים חלופית. כל אלו הביאו לעיצוב מחדש של התכנים והאופי של השיח הציבורי. מבין שלל הסוגיות שהמחאה עסקה בהן, בלטו בנפקדותם נושאים סביבתיים. ראיון זה דן על הקשר בין צדק חברתי לצדק סביבתי

שני היבטים של המחאה: העירוניות, ותופעת הריכוזיות ושלטון התאגידים ממחישים את הקשר העמוק בין סביבה, חברה וכלכלה. אמנם המחאה החברתית עוררה בעיקר את הדיון החברתי-כלכלי, אך אין כל ספק כי פיתוח בר-קיימא, שיבטיח שוויון וצדק חברתי וסביבתי, מחייב תפיסה כלכלית-חברתית-סביבתית גם יחד

האחריות הכספית והביצועית לשיקום קרקע מזוהמת היא גורם מכריע בעיצוב משטר רגולציה השואף להביא לשיקום קרקעות שזוהמו. שאלת המימון נחלקת לכמה שאלות משנה: מי צריכים להיות האחראים לשיקום קרקע שזוהמה? מה תחולתה והיקפה של האחריות הכספית? ובנוסף ההשאלה בנוגע להסדרי המימון, ובכללם חובת ביטוח, הקמת קרנות ממשלתיות או מנגנוני מימון משותפים אחרים

למידה מן הטבע איך להתנהל במגוון: באגם אחד אפשר לראות את כל העולם כולו, ולכל מערכת, כדוגמת האגם, יש איזונים משלה. שילוב בין אמנות, חברה, כלכלה, חינוך וחקלאות בחממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר

צדק סביבתי הוא אידֵאל קשה להשגה בישראל, מדינה בעלת שטח מצומצם ואוכלוסיית מיעוטים משמעותית, שהביטחון נמצא תמיד בראש סדר העדיפויות שלה. במאמר מוצגות גישות תאורטיות לצדק סביבתי וכן תאוריה הוליסטית של צדק סביבתי, המתאימות למצב בישראל. המאמר מדגים גישה זו עבור העיר סח'נין, ובוחן את השלכותיה על מדיניות הפחתת סיכונים סביבתיים ועל הקצאת קרקעות אזורית

מה הירושה הסביבתית שאנו משאירים לדורות שיבואו אחרינו? פעילותה של נציבות הדורות הבאים זכתה להתנגדות חריפה של חברי כנסת. המטרות שלאורן פעלה הנציבות – העדפת שיקולים ארוכי טווח על פני הרווח המהיר, והצגת נקודת מבט עצמאית ונטולת אינטרסים – הן בדיוק הסיבות שהעלו את חמתם של חברי כנסת ושל לוביסטים הפועלים לקדם אינטרסים כלכליים של גופים שונים

הספר הוא פרי מחקר בנושא שערך החוקר ד״ר דני גימשי, תת-ניצב (בדימוס) ששירת שנים רבות במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד ומטה. רקעו המקצועי של ד"ר גימשי מעיד על הכלים המדעיים והמקצועיים שעמדו לרשותו בעת איסוף החומר ועיבודו. "פשיעה נגד הסביבה" מוגדרת בספר כ"כנזקים לטבע ולסביבה הנובעים מהתנהגות מכוונת או רשלנית של בני אדם״

המאבק על הסביבה הוא גם מאבק על החברה, מאבק על השוויון ומאבק על הדמוקרטיה. לתנועה הסביבתית מגיעים יותר ויותר אנשים שלא ויתרו על החלום של מקום שטוב לחיות בו. זהו חלום שלא קל להגשימו. הדרך איננה פשוטה, אבל למעננו ולמען ילדינו, זו הדרך שצריך להתחיל ללכת בה

במאמר זה מתפרסמים הנתונים המלאים והמפורטים על יישום הסכמי המים בין ישראל לפלסטינים. נתונים אלה סותרים את הטענות הקשות המופנות נגד ישראל. כיום אין כמעט הבדל ברמת צריכת המים השפירים-הטבעיים לנפש בין ישראל לרשות הפלסטינית. ישראל מאמינה שניתן להפוך את נושא המים למקור של הבנה ושל שיתוף פעולה, במקום נושא שיוצר מחלוקת ומתחים