תכנון, כלכלה וחברה > חינוך סביבתי ואוריינות סביבתית

כיצד מיזמי מדע אזרחי מעודדים השתתפות אזרחית ותמיכה באקטיביזם אזרחי, ומה הפוטנציאל שלהם להעצים אזרחים לקבל אחריות על עתיד הסביבה שלהם?

מה הקשר בין מדידת ריכוזי הגז הרדיואקטיבי רָדון בבתים, מדע אזרחי וניידות חברתית של תלמידים המתגוררים בפריפריה?

שליטה עצמית – ככל שבתהליך הלמידה יש ללומדים יכולת טובה יותר להבין את תהליך הלמידה שלהם ולשלוט בו, כך תהליך הלמידה תורם יותר לקידום האוריינות הסביבתית שלהם

במבחן המציאות – כיצד יש לשלב את תוכני שינוי האקלים בתוכניות הלימודים?

חינוך בתחום האקלים לכל ילד – כיצד המשרד להגנת הסביבה מקדם בחינה ביקורתית של התפיסות התרבותיות והכלכליות שעומדות בבסיס ההתנהלות הלאומית והאישית?

הפדגוגיה של הוראת שינוי האקלים – כיצד לגרום לאנשי החינוך ולבתי הספר להוות מודל והשראה לתלמידים ולקהילה?

אקלים לכל ילד – מה החשיבה העומדת מאחורי תוכנית המשרד להטמעת תחום שינוי האקלים במערכת החינוך?

סוכני השינוי – כיצד יממשו המורות והמורים את התוכניות לחינוך בתחום שינוי האקלים?

'הדורות הבאים' כבר כאן! איפה הם מוצאים תקווה בתוך המשבר המתעצם?

למה ההורים צריכים להיות מעורבים בקידום החינוך בתחום שינוי האקלים גם בין כתלי בית הספר?

בעיה עולמית – חינוך מקומי: כיצד הרשויות המקומיות יכולות להעלות לסדר יומם של בתי הספר את החינוך בתחום שינוי האקלים?

לארגוני החינוך הסביבתי יש מקום חשוב בקידום החינוך האקלימי במערכת החינוך, בהיותם כוח מניע, מקדם ומוביל שינויים וחשיבה מחודשת על נושא האקלים, לצד תרומתם כמומחים ומקצוענים בעלי ניסיון בחינוך סביבתי

אילו תובנות כדאי לייבא ממחלקת החינוך של עיריית ניו יורק?

מדינת ישראל היא מהחלוצות בהטמעת נושא שינוי האקלים בתוכניות הלימודים. יישום התוכניות הוא מורכב ומאתגר, כפי שעולה מרב השיח בנושא

ללמד מחוץ לקופסה – כיצד לימוד מחוץ לכותלי הכיתות יכול לעזור לטבע

לטיפוח מורים כיזמי מדיניות בשדה יש פוטנציאל ליישום מעמיק של חינוך לקיימות, שמתבסס בדרך כלל על בחירה חופשית של מורים לקדם את התחום ולהיות מעורבים גם בפיתוח תוכניות וגם ביישומן

מוסריות, אתיקה והומניזם ככלים להתמודדות עם מינים פולשים

המאמר מתאר תהליך למידה על מדיניות ציבורית-כלכלית-סביבתית שנויה במחלוקת, שאִפשר ללומדים לגבש את עמדותיהם באופן עצמאי ומעמיק יותר, תוך התבססות על הנמקות מורכבות יותר

ל"ג בעומר הוא היום בו איכות האוויר בארץ היא הגרועה ביותר. המאמר מתאר התערבות שהתבצעה בבית ספר במרכז הארץ במטרה להפוך את החג המזיק סביבתית לחג ידידותי לסביבה

הציבור ברובו לא מודע לעומק השפעותיהן של תרבות הצריכה וכלכלת השוק על החברה והסביבה. המאמר מציג אפשרות לשינוי תודעתי דרך טיפוח חשיבה ביקורתית של הלומד על העולם ועל התנהלותו בו

במחקר שנערך בזמן הסגר נמצא שלמחנכים מנוסים בחינוך סביבתי המשלב הוראה בחוץ היו כלים ליישום ההוראה המקוונת באופן יצירתי, עם פתיחות מחשבתית ותגובה ללומדים. החוקרות ממליצות להקנות כלים לחינוך סביבתי המשלב הוראה בחוץ וגם לשימוש בעקרונותיו באופן מקוון לכלל המורים בישראל

מצבי חירום רפואיים ומגפות כלל-עולמיות הם כר פורה להפצת ידיעות כזב (fake news) ושמועות, ומגפת הקורונה אינה יוצאת דופן במובן הזה. שני הצרכים הבסיסיים שהידיעות הללו מספקות, הם משמעות ותקווה. גם אם המדע לא יכול לספק צרכים קיומיים מסוג זה כרגע, הוא כן יכול לספק תחושה של משמעות ואופטימיות

גל המחאה הנוכחי, שאף זכה ברשתות החברתיות להגדרה ClimActivism (מָאָבָקְלִים) הוא עליית מדרגה מהותית ביחס למאבקי הסביבה

במחקר שעיקריו מתוארים כאן, נבחנו המניעים, הקשיים והתחושות של בני הנוער המשתתפים במחאות האקלים בארץ. במחקר נמצא היעדר שיח בנושא משבר האקלים בין בני הנוער בישראל לבין מבוגרים, לצד חוויה רגשית של פחד, כעס ועצב לנוכח נושא זה. הפער בין ממצאים אלה מטריד, שכן הוא משקף חולשה של מערכת החינוך בטיפול בנושא כה "בוער" בסדר היום העולמי

כיצד משפיעה התקשורת על אופן ההתייחסות של ילדי ישראל לסוגיות סביבתיות? ריאיון עם שירלי אורן, מנהלת ערוץ ניקלודיאון

“מדוזות בעם” הוא מיזם מדע אזרחי בו חוקרים ואזרחים משתפים פעולה לשם מעקב אחר מיקומן של מדוזות לאורך חופי ישראל בזמן אמת, והוא מספק פלטפורמה בצורת אתר שניתן להגיש בו דיווחי תצפיות על מדוזות

בישראל נעשים בשנים האחרונות מאמצים לשילוב חינוך לקיימות בקבוצות תרבותיות שונות, ובהן החברה החרדית. מחקר זה מתמקד בעיריית בני ברק כרשות מקומית חרדית שעשתה מהלך אסטרטגי חלוצי לקדם קיימות וחינוך לקיימות בגישה מערכתית בקהילה החרדית המקומית

היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון היא הגוף המייעץ בתחומי סביבה וקיימות עבור שש רשויות השרון. לנוכח תוכניות בנייה מואצות ומתוך ההבנה לסכנה הגדולה הנשקפת לשטחים הפתוחים והטבע המקומי, היחידה מקדמת מודעות לחשיבות המסדרון האקולוגי בשתי רמות: תכנונית וחינוכית-קהילתית

ענף זה עוסק בחקר של מערכות ביולוגיות ואקולוגיות כדי להעביר את הידע על המנגנונים במערכות אלה לעולם הטכנולוגי או למצוא פתרונות לבעיות טכנולוגיות בעולם הטבע

להתנהגות מבקרים באתרי טבע ומורשת יכולה להיות השפעה מרובה, ישירה ועקיפה, על סביבת הביקור שלהם; מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד מנהלי שטחים יכולים לשנות ולחזק בצורה המיטבית התנהגות רצויה

ראיון עם פרופ' תמר דיין, מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, יו"ר מוזיאון הטבע הראשון במזרח התיכון, ע"ש שטיינהרדט שנפתח לציבור בחודשים האחרונים

בעולם המודרני הולכים ומתרופפים, הולכים וניתקים הקשרים עם הטבע, ויחד איתם נעלם הידע ונותר נחלתם של בודדים

במאמר הודגמו דרכים שונות שניתן להשפיע בהן על התנהגויות באמצעות שימוש בנורמות חברתיות, וכן הוצעו דגשים לשימוש אפשרי בנורמות במסגרת פעילויות ממשלתיות וכן בפעילויות הסברה

שאלת הכדאיות הכלכלית של בנייה ירוקה נותרה פתוחה. במחקר בחנו, לראשונה בישראל, את התועלת החברתית הנקייה (social net benefit) הגלומה בבנייה ירוקה של בתי ספר

יואב היה אדם וכלכלן יוצא דופן, בעל מידות נעלות, אינטלקטואל במובן העמוק ביותר של המילה, ומורה הדרך של רבים מאיתנו שעוסקים בכלכלה חקלאית ובכלכלת משאבי המים בישראל

כלנית – כתב עת מקוון לצמחי ישראל, שמח לבשר כי בימים אלה הושלם מפעל דיגיטציה של כל המאמרים, הכתבות והמדורים שהתפרסמו ברֹתֶם, כתב העת שהופיע בשנים 1981–1989 מטעם החברה להגנת הטבע והאוניברסיטה העברית בירושלים

נדבך מהותי בחינוך להבנה אזורית של נושא המים הוא המפגש עם בני נוער החיים מעבר לגבול אך חולקים את מקור המים. המפגש עם בני הנוער וההיחשפות לאורח חיים ולתנאי חיים שונים מעלה את מורכבותן ואת חשיבותן של הסוגיות שנלמדו, ומדגים אותן הלכה למעשה

ביומימטיקה, חיקוי פתרונות הטבע, היא תחום דעת בצמיחה בעולם האקדמי והתעשייתי, ומזוהה כמנוע לחדשנות סביבתית. בידיעה זו נסקור שתי טכנולוגיות ביומימטיות מבטיחות המפותחות בימים אלה בארץ

מטרת מחקר זה הייתה לבחון כיצד קורסים אקדמיים לתואר ראשון, העוסקים בתכנים סביבתיים, משלבים סוגיות של קיימות ותורמים ללמידה של המשתתפים בתחום הקיימות. המחקר היה מחקר משולב וכלל איסוף וניתוח של נתונים באמצעות כלים כמותיים ואיכותיים

פורום הקהילות והארגונים למען אגן ההיקוות חברון–בשור פועל ליצירת שיתוף פעולה חוצה גבולות ותרבויות לשמירה על הסביבה. מסגרת הפורום כוללת מפגשים דו-חודשיים או תלת-חודשיים של נציגי הארגונים הירוקים באזור, יהודים ומוסלמים כאחד

במחקר שלפניכם נבחנו היבטים שונים של חינוך כלכלי בחינוך לקיימות, באמצעות אפיון של התפיסות הכלכליות, הרווחות בקרב העוסקים בחינוך לקיימות בישראל. אפיון זה נועד ליצור מדד ייחוס של התפיסות הכלכליות, על פי הבחנה בין שתי תפיסות: כלכלה סביבתית וכלכלה אקולוגית

המאמר מעלה את שאלת האפשרות שייווצר אתוס סביבתי ככוח משמעותי בתרבות, כמובן מאליו חברתי. מוצגים הניסיונות ראשונים לפתח את העיסוק בהיבטים אלה בהקשר לחברה הישראלית

המדינה מתמודדת עם שלל בעיות סביבתיות קשות שמחייבות את שיתוף הציבור, ושינויים משמעותיים תלויים בכך שתהיה מעורבות ציבורית גבוהה. דינמיקה זו הופכת את החינוך הסביבתי בישראל לאתגר מרכזי בתחום המדיניות הציבורית

מחקר זה בחן את המטרות, האתגרים ודרכי הפעולה של פרויקטים סביבתיים רב-תרבותיים בגליל. הפרויקטים הפגישו לראשונה בני נוער יהודים ובדואים ללמידה רב-תחומית של סוגיות סביבתיות מקומיות

ההשקעות המדעיות והאקדמיות צריכות בסופו של דבר למצוא את דרכן גם לשיפור החברה והמדינה. חשוב שנגיע לא רק להישגים מדעיים תיאורטיים אלא גם ליישומם בשטח

האם "מדעי הסביבה" הוא מקצוע מדעי בבית הספר התיכון?

אמנות קרטוגרפית מקורית המתארת רבדים של זיקות אישיות וקולקטיביות בין טכנולוגיה, תרבות, טבע ונוף

תכנית-האב לקיימות הוכנה על בסיס האמונה כי למועצה יש תפקיד לאומי בקיום ההתיישבות במרכז הנגב, תוך שמירה על השטחים הפתוחים הגדולים ביותר של מדינת ישראל וניהולם

מסורות יום כיפור ישראליות אותנטיות שהתגבשו בארץ בדורות האחרונים מדגימות חזון של מרחב ציבורי אנושי ושל עירוניות בת-קיימא. עלינו להפנים ולחבק מסורות אלה כחלק מודע ובלתי נפרד מיום כיפור הישראלי, שטומן בחובו פוטנציאל להתחדשות, הן יהודית הן סביבתית. ראוי ונחוץ שיום כיפור ישמש אכסניה מרכזית לערכים סביבתיים ומסגרת לבחינת היחסים ש"בין אדם למקום" במלוא המובן של מושג זה

פרט מתוך החממה האקולוגית, ניסוי בבקבוקים מבעבעים של גידול אצות

הסביבה אינה ישות אקולוגית נפרדת מהאדם אלא מבנה תרבותי, חברתי ופוליטי. הבנת התפיסות האקו-פילוסופיות של לומדים והאופן שבו הם ממשיגים "סביבה" תקדם חינוך סביבתי משמעותי, במיוחד אצל סטודנטים להוראה, לאור תפקידם העתידי כמחנכים. המחקר בחן, באמצעות שאלות פתוחות, כיצד תופסים הסטודנטים את המושג "סביבה" וכיצד לתפיסתם מתקשרים נושאי סביבה למקצוע ההוראה שבו הם מתמחים