אקולוגיה וסביבה

6 בנובמבר, 2011

האדריכל הגרמני-הולנדי Thomas Rau הקדיש תשומת לב רבה לשימושים החברתיים המגוונים של המבנה, ליצירת אקלים נוח בתוכו, לעלויות תפעול נמוכות ולמדרך אקולוגי נמוך. לדוגמה, הגג הגלי של הבניין מכוסה בטחבים, הממתנים את תנודות הטמפרטורות בו.

פתרונותיו האדריכליים של Rau נשענים על תפיסת "עריסה לעריסה" (Cradle to Cradle), המתייחסת לעיצוב ולתכנון כל מוצר כבנק של חומרי גלם בדוקים ומועילים, שיפורקו ויוחזרו לשימוש בטכנוספרה או בביוספרה. בהתאם לתפיסה זו, Rau מתכנן בניינים שבעתיד אפשר יהיה לפרק אותם לחומרי גלם לתעשייה או לבנייה חדשה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה






      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      רב-שיח בנושא שיקום ים המלח

      דורון מרקל, מיכל שגיב, איתי גבריאלי, נעם גולדשטיין, גלית כהן, נרי אראלי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) במהלך העשורים האחרונים יורד מפלס ים המלח בצורה משמעותית, אולם עד כה אף גורם ממשלתי לא לקח על עצמו אחריות לנעשה, וזאת למרות הבעיות הכלכליות והסביבתיות החמורות שנוצרות עקב כך. על כן בשולחן הדיונים זה אנו מעלים את סוגיית ים המלח. המשתתפים עוסקים בפתרונות האפשריים השונים ומאירים את יתרונותיהם ואת חסרונותיהם. מדבריהם עולה כי השאלה העיקרית כיום, לאחר שנים רבות של הזנחה, היא כיצד למזער נזקים תוך התחשבות בגורמים פוליטיים, כלכליים וסביבתיים

      במהלך העשורים האחרונים יורד מפלס ים המלח בצורה משמעותית, אולם עד כה אף גורם ממשלתי לא לקח על עצמו אחריות לנעשה, וזאת למרות הבעיות הכלכליות והסביבתיות החמורות שנוצרות עקב כך. על כן בשולחן הדיונים זה אנו מעלים את סוגיית ים המלח. המשתתפים עוסקים בפתרונות האפשריים השונים ומאירים את יתרונותיהם ואת חסרונותיהם. מדבריהם עולה כי השאלה העיקרית כיום, לאחר שנים רבות של הזנחה, היא כיצד למזער נזקים תוך התחשבות בגורמים פוליטיים, כלכליים וסביבתיים

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      נגב בר-קיימא – עם היישובים הבדואיים

      אורן יפתחאל

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב הכרה בכל היישובים הבדואיים אינה פתרון פופולרי בקרב פעילים וארגונים סביבתיים, אך תפיסה הוליסטית יותר של קיימות, המתחשבת במרקם החברתי, בזכויות ההיסטוריות ובערכם של קהילות ויישובים, תוביל בצורה מיטיבה לכינונה של חברה בת-קיימא בנגב, שתושבי האזור כולם ירוויחו ממנה, ואיתם גם הסביבה הטבעית

      הכרה בכל היישובים הבדואיים אינה פתרון פופולרי בקרב פעילים וארגונים סביבתיים, אך תפיסה הוליסטית יותר של קיימות, המתחשבת במרקם החברתי, בזכויות ההיסטוריות ובערכם של קהילות ויישובים, תוביל בצורה מיטיבה לכינונה של חברה בת-קיימא בנגב, שתושבי האזור כולם ירוויחו ממנה, ואיתם גם הסביבה הטבעית

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      לחקור במופלא

      איריס ברעם אטיאס

      גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) איריס ברעם אטיאס מציבה בעבודותיה רכיבים ויזואליים שחלק מהם מעולם הטבע ואחרים שהם מעשה ידי אדם. הפקעתם ממקומם השגרתי ומיקומם המחודש על הבד יוצרים מצב חידתי המקשה על פענוח הקשר שביניהם

      איריס ברעם אטיאס מציבה בעבודותיה רכיבים ויזואליים שחלק מהם מעולם הטבע ואחרים שהם מעשה ידי אדם. הפקעתם ממקומם השגרתי ומיקומם המחודש על הבד יוצרים מצב חידתי המקשה על פענוח הקשר שביניהם

      גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)
      לראש העמוד