גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

מיצב שנועד להפנות זרקור להתייבשות ים המלח

המדינה יודעת לשמור היטב על גבולותיה ולהגן על עצמה מפני פלישות אויבם, אך איך אנו מגִנים על ארצנו מפני פלישות ביולוגיות?

רוב האנשים מתקשים להתמודד עם שאלות העוסקות במספרים גדולים ולחבר אותם לחיי היום-יום, דבר המקשה על המאמצים לעידוד חיסכון בשימוש במשאבי טבע. מדד הקיימות החדש 'זמן-סביבה' מסייע בכך באמצעות המרת הנטל הסביבתי של תהליך או של פריט ליחידות זמן, שכולנו משתמשים בהן מדי יום

מחקר של זרימת חומרים ואנרגיה בפעילויות תעשייתיות וצרכניות, של השפעותיהן של זרימות אלה על הסביבה, ושל השפעותיהם של גורמים כלכליים, פוליטיים, רגולטוריים וחברתיים על זרימת המשאבים, על השימוש בהם ועל ההתמרה שלהם

ההשקעות המדעיות והאקדמיות צריכות בסופו של דבר למצוא את דרכן גם לשיפור החברה והמדינה. חשוב שנגיע לא רק להישגים מדעיים תיאורטיים אלא גם ליישומם בשטח

ענף הביטוח מעורב כמעט בכל תחום בחיינו כאנשים פרטיים, בארגונים ובעולם העסקי. הוא מושפע מהסיכונים הסביבתיים, אך גם מסוגל להשפיע במישרין על פני העתיד, והגיע הזמן שתעשיית הביטוח תחזור ותכבוש מחדש את מקומה בהובלת הכלכלה העולמית

האיום הביטחוני רומס את סדר היום הסביבתי

מינים פולשים פוגעים בבתי גידול טבעיים, בחקלאות, בבריאות האדם ובמגוון המינים/ חיזוי אזורי תפוצה של מינים פולשים מסייע למניעת התפשטותם

חוות בודדים בנגב – התיישבות אקולוגית או מפגע סביבתי?

הצמח טיונית החולות מתפשט בקצב מהיר בחולות מישור החוף, ונחשב פולש בישראל המאיים על שימור מיני החי והצומח האופייניים לבית הגידול החולי

דיון ייחודי על המגזר העסקי בישראל בהקשר הסביבתי, שלטובתו כניסנו מספר יועצים בכירים למגזר העסקי המתמחים בהיבטים שונים של התנהלות סביבתית

ישראל עומדת בפתחו של מהלך נרחב ומבורך לפינוי שדות המוקשים שאינם מבצעיים עוד, במטרה למנוע פגיעה מיותרת בחיי אדם ולהשיב קרקעות רבות לשימוש אזרחי. בעוד שעין הציבור והרשויות הייתה נתונה במהלך השנים לפגיעתם הרעה של מוקשים באדם ובבעלי החיים, הנזק הסביבתי כמעט שלא נדון

ישראל עלולה להפסיד מקום של כבוד במהפכת הקלינטק העולמית, שכבר יצאה לדרך, מתוך תפיסה מוטעית המשווה בין ההייטק לקלינטק ובגלל היעדר מיקוד נכון של התמיכה הממשלתית בתחום

דאגלס גייטון, צליין של קיימוּת ומייסד הפרויקט 'לקסיקון הקיימוּת', תר את ישראל בדצמבר 2011 וצילם סיפורי קיימות המציגים את ישראל כמובילה עולמית בקיימות

כתובת גרפיטי על גבי חומת מפגע המשמשת לאימוני הצבא בשטחי אש

המאבק על נציבות הדורות הבאים נסב סביב תפיסות בסיסיות לגבי מהותה של הדמוקרטיה הישראלית, והוא כרוך בפער שבין דמוקרטיה פורמלית לבין דמוקרטיה מהותית

ספרו של פרופ' ארליך עורר דיון סוער עם פרסומו, ורבים ביקרו את תחזיותיו הקודרות, אך עם הולדת התושב ה-7 מיליארד על פני כדור הארץ ראוי לבחון מחדש את רעיונותיו

איריס ברעם אטיאס מציבה בעבודותיה רכיבים ויזואליים שחלק מהם מעולם הטבע ואחרים שהם מעשה ידי אדם. הפקעתם ממקומם השגרתי ומיקומם המחודש על הבד יוצרים מצב חידתי המקשה על פענוח הקשר שביניהם