אקולוגיה וסביבה

ביקורת על הספר: היבטים כלכליים של איכות סביבה

29 באוקטובר, 2020

ליבת הספר היא הפרק המפרט את הדרכים שניתן להעריך בהן באופן כלכלי משאבי טבע וסביבה, את המבט הכלכלי על קביעת מדיניות סביבתית ומבוא לכלכלת משאבי טבע מתכלים.


מאת

ערן פייטלסון
החוג לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

מאת

ערן פייטלסון
החוג לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

הקשר בין כלכלה לסביבה הוא הדוק ודו-כיווני. לתמורות כלכליות יש השלכות סביבתיות נרחבות עוד מימי המהפכה התעשייתית, ומנגד – השפעות האדם על הסביבה עלולות להשפיע באופן נרחב על הכלכלה המקומית והעולמית. עד לפני כ-50 שנה השיקולים הכלכליים היו הדומיננטיים בקביעת מדיניות ברוב מדינות העולם ולרוב היו מנוגדים לשיקולים הסביבתיים, אבל מאז גוברת ההכרה בכך שיש לשלב ביניהם. ספרם של פרופ' ניר בקר וד"ר חנוך פרידמן היבטים כלכליים של איכות סביבה, בהוצאת פרדס, תש"ף, 2020 – מציג את הדרכים לשילוב בין שיקולים כלכליים לסביבתיים על סמך הידע והמחקר שהצטברו ב-50 השנים האחרונות.

לתפיסתי, הספר מורכב משלושה חלקים (המתוארים פה בחלוקה שונה במקצת מזו של המחברים). החלק הראשון (פרקים 1–6) מוביל את הקוראים מעקרונות הכלכלה לכלכלה סביבתית. הוא פותח ברקע היסטורי קצר, ומציג את הכלים הבסיסיים בכלכלה ומבוא לכלכלה סביבתית. מבוא זה מתחיל בפועל בפרק 3, בדיון ברמה הרצויה של זיהום באמצעות הצגת הנושא הסביבתי ככשל שוק, בשילוב היבטים סביבתיים בניתוחי עלות–תועלת בתנאי ודאות לצד אי-ודאות בקבלת החלטות. הרעיונות מוצגים בשפה ברורה לצד איורים מאירי עיניים, עוברים בהדרגה מעקרונות כלליים לסוגיות מורכבות יותר, ומתאימים גם לקוראים שאין להם רקע כלכלי.

ליבת הספר היא החלק השני שלו (פרקים 7–12), המפרט את הדרכים שניתן להעריך בהן באופן כלכלי משאבי טבע וסביבה, את המבט הכלכלי על קביעת מדיניות סביבתית ומבוא לכלכלת משאבי טבע מתכלים. חלק זה נכנס לרמת פירוט רבה יותר מאשר החלק הראשון, ומיועד למעמיקים בכלכלה סביבתית. פרקים 7–9 סוקרים את הדרכים השונות להערכת משאבי טבע וסביבה – משיטות עקיפות המסתמכות על התנהגות השוק, דרך שיטות הערכה ישירות המבוססות על התנהגות מוצהרת, ועד לשאלה הקשה של הערכת תחלואה ותמותה. פרקים 10 ו-11 סוקרים את כלי המדיניות בתנאי ודאות ובתנאי מידע חסר, ודנים ביתרונות ובחסרונות של פיקוח ישיר ביחס לכלים כלכליים בתנאים שונים. המחברים מתמודדים עם נושאים מורכבים אלה בשיטתיות תוך היעזרות בתרשימים. פרק 12 הוא פרק בסיסי בנושא כלכלת משאבים ודן בעקרונות ניהול משאבי טבע מתכלים, כגון ניצול מיטבי שלהם, הקצאה של ניצול המשאב בין שתי תקופות, אינדיקטורים למחסור וכלכלת מחזור.

ספרם של פרופ' ניר בקר וד"ר חנוך פרידמן – היבטים כלכליים של איכות סביבה, בהוצאת פרדס, תש"ף, 2020

בחלק השלישי והאחרון (פרקים 13–19) נידונים סוגיות כגון כלכלת משאבי אנרגיה וכלכלת משאבי מים, ושורה של נושאים גלובליים, כגון אוכלוסייה וסביבה, הערכת שירותי מערכות אקולוגיות, הסכמים סביבתיים בין-לאומיים, היבטים כלכליים של שינוי האקלים, פיתוח בר-קיימא וחשבונאות ירוקה. כל אלה נושאים חשובים הנמצאים בלב הדיונים הסביבתיים בעולם, אך הרצון להציג תובנות לגבי מספר כה רב של נושאים גורם לפרקים הללו להיות קצרים וחסרי העמקה, ונעדרת מהם התייחסות להיבטים הערכיים הכרוכים בכל אחד מהנושאים. הספר מסתיים בפרק קצר הסוקר את המחקרים שנערכו בישראל בתחום הכלכלה הסביבתית, אך חסרה התייחסות לנושא שהוא אולי המורכב ביותר בישראל – החריגוּת בקצב גידול האוכלוסייה והלחץ על השטחים הפתוחים.

מדובר בספר מעולה ורחב היקף, ובו ביבליוגרפיה נרחבת והפניות למקורות נוספים, כולל מקורות אינטרנטיים. 300 העמודים הראשונים שלו (פרקים 1–12) הם בסיס מצוין לקורסים בכלכלה סביבתית, כתובים היטב, בנויים ברמת מורכבות הולכת ועולה, ומביאים התייחסות מעמיקה לסוגיות רבות. לעומת זאת, 200 העמודים האחרונים של הספר (פרק 13 ואילך) הם בבחינת מתאבן לדיונים במגוון רחב של נושאים, ומי שירצה להעמיק בהם יידרש למקורות נוספים. לסיכום, הספר מעניק בסיס מצוין להבנת ההתפתחויות בתחום הכלכלה הסביבתית ב-50 השנים האחרונות באופן נגיש לקורא הישראלי, ועל כך ראויים המחברים לתודה ולכל שבח.


מחשבה אחת על “ביקורת על הספר: היבטים כלכליים של איכות סביבה

  1. אפשרות קריסה אקולוגית בכלכלה אוטרקית

    הכלכלה הסביבתית טוענת כי כל הבעיה הסביבתית מסתכמת ב"השפעות חיצוניות" – המוכר והקונה עורכים עסקה, לטובת שני הצדדים, אבל דברים כמו זיהום גורמים לצד שלישי פגיעה כלכלית שלא דרך השוק. אם ההשפעה החיצונית תופנם לתוך השוק – לדוגמה המוכר או הקונה ישלמו קנס במחיר המתאים (אותו מנסה הכלכלה הסביבתית לברר) הזיהום יקטן שכן ייווצר תמריץ לקונה ולמוכר לקנות מוצרים פחות מזהמים.
    אלא שכבר נקודת ההתחלה אינה נכונה. השפעה חיצונית יכולה להחריף בעיות אקולוגיות וקיימות אבל הן לא הכרחיות לשם קיומן. לשם כך נוכל להסתכל על כלכלת רובינזון קרוזו באי בודד – יש שם רק יצרן אחד שהוא גם הצרכן היחיד. אין כסף, ממשלה, תאגידים, חוקים, בנקים, הלוואות ושאר דברים שיכולים לסבך את הכלכלה. למעשה אין בכלל שוק. למרות זאת קרוזו מחליט החלטות כלכליות – כמו כמה לעבוד וכמה לישון, האם לזרוע חיטה או לדוג דגים, כמה לצרוך וכמה לחסוך.
    גם בכלכלה זו עלולה להתרחש התמוטטות סביבתית. חלקה יכולה לנבוע מדברים שאינם בשליטת קרוזו – כמו התפרצות הר געש או סופרנובה שתהרוג אותו. חלקה יכולה להיות מדברים שיש לו עליהם שליטה חלקית – נניח התפרצות הר געש מרוחק שתהרוס חלק מהשדות שלו (הוא יכול לייצר מחסני חירום, לפזר את הגידולים שלו בחלקים שונים של האי, לחפש איים אחרים).
    תרחישים אחרים תלויים הרבה יותר בהשפעות ההדדיות של קרוזו על הטבע ושל הטבע עליו – לדוגמה אם קרוזו כורת יותר ויותר עצים באי, היער באי עלול להגיע למצב של הדרדרות ספונטית שלו – הוא נדחף מתחת ליכולת ההתחדשות (ראו ספר הלימוד של הרמן דיילי על כלכלה אקולוגית בהסבר על משאבים מתחדשים), דבר שימנע מקרוזו אפשרות לחדש את הבית שלו, במקרה הטוב, ויגרום לסחף קרקע ומוות שלו במקרה הרע.
    אם קרוזו לא מספיק בקיא בחקלאות בת קיימא, ואם האי מספיק קטן (או אם קרוזו הוא לא אדם אחד אלא אוכלוסייה של הרבה אנשים שהולכת ומתרבה ביחס למשאבים המתחדשים – למערכות האקולוגיות) סביר שבמשך השנים קרוזו יהרוס את התנאים המאפשרים לו ציד, לקטות או חקלאות באי – אם בעקבות המלחת מי התהום, סחף קרקע, המלחת הקרקע, הפחתת חומרי הזנה בקרקע ועוד. ודבר זה יגרום לכל הפחות לפגיעה קשה בכלכלה של קרוזו. וזאת בלי שום השפעה חיצונית ובלי גורמים נוספים (כמו ממשלות או תאגידים גדולים) או בעיות בין-דוריות או כאלה של "מוצרים ציבוריים". הדברים האלה מחריפים בעיות סביבה אבל הם לא תנאים חיוניים להתפתחות בעיות סביבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

פייטלסון ע. 2020. ביקורת על הספר: היבטים כלכליים של איכות סביבה. אקולוגיה וסביבה 11(3).
העתק





מחשבה אחת על “ביקורת על הספר: היבטים כלכליים של איכות סביבה

  1. אפשרות קריסה אקולוגית בכלכלה אוטרקית

    הכלכלה הסביבתית טוענת כי כל הבעיה הסביבתית מסתכמת ב"השפעות חיצוניות" – המוכר והקונה עורכים עסקה, לטובת שני הצדדים, אבל דברים כמו זיהום גורמים לצד שלישי פגיעה כלכלית שלא דרך השוק. אם ההשפעה החיצונית תופנם לתוך השוק – לדוגמה המוכר או הקונה ישלמו קנס במחיר המתאים (אותו מנסה הכלכלה הסביבתית לברר) הזיהום יקטן שכן ייווצר תמריץ לקונה ולמוכר לקנות מוצרים פחות מזהמים.
    אלא שכבר נקודת ההתחלה אינה נכונה. השפעה חיצונית יכולה להחריף בעיות אקולוגיות וקיימות אבל הן לא הכרחיות לשם קיומן. לשם כך נוכל להסתכל על כלכלת רובינזון קרוזו באי בודד – יש שם רק יצרן אחד שהוא גם הצרכן היחיד. אין כסף, ממשלה, תאגידים, חוקים, בנקים, הלוואות ושאר דברים שיכולים לסבך את הכלכלה. למעשה אין בכלל שוק. למרות זאת קרוזו מחליט החלטות כלכליות – כמו כמה לעבוד וכמה לישון, האם לזרוע חיטה או לדוג דגים, כמה לצרוך וכמה לחסוך.
    גם בכלכלה זו עלולה להתרחש התמוטטות סביבתית. חלקה יכולה לנבוע מדברים שאינם בשליטת קרוזו – כמו התפרצות הר געש או סופרנובה שתהרוג אותו. חלקה יכולה להיות מדברים שיש לו עליהם שליטה חלקית – נניח התפרצות הר געש מרוחק שתהרוס חלק מהשדות שלו (הוא יכול לייצר מחסני חירום, לפזר את הגידולים שלו בחלקים שונים של האי, לחפש איים אחרים).
    תרחישים אחרים תלויים הרבה יותר בהשפעות ההדדיות של קרוזו על הטבע ושל הטבע עליו – לדוגמה אם קרוזו כורת יותר ויותר עצים באי, היער באי עלול להגיע למצב של הדרדרות ספונטית שלו – הוא נדחף מתחת ליכולת ההתחדשות (ראו ספר הלימוד של הרמן דיילי על כלכלה אקולוגית בהסבר על משאבים מתחדשים), דבר שימנע מקרוזו אפשרות לחדש את הבית שלו, במקרה הטוב, ויגרום לסחף קרקע ומוות שלו במקרה הרע.
    אם קרוזו לא מספיק בקיא בחקלאות בת קיימא, ואם האי מספיק קטן (או אם קרוזו הוא לא אדם אחד אלא אוכלוסייה של הרבה אנשים שהולכת ומתרבה ביחס למשאבים המתחדשים – למערכות האקולוגיות) סביר שבמשך השנים קרוזו יהרוס את התנאים המאפשרים לו ציד, לקטות או חקלאות באי – אם בעקבות המלחת מי התהום, סחף קרקע, המלחת הקרקע, הפחתת חומרי הזנה בקרקע ועוד. ודבר זה יגרום לכל הפחות לפגיעה קשה בכלכלה של קרוזו. וזאת בלי שום השפעה חיצונית ובלי גורמים נוספים (כמו ממשלות או תאגידים גדולים) או בעיות בין-דוריות או כאלה של "מוצרים ציבוריים". הדברים האלה מחריפים בעיות סביבה אבל הם לא תנאים חיוניים להתפתחות בעיות סביבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      ערן פייטלסון
      החוג לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

      מאת

      ערן פייטלסון
      החוג לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים



      ציטוט מומלץ

      פייטלסון ע. 2020. ביקורת על הספר: היבטים כלכליים של איכות סביבה. אקולוגיה וסביבה 11(3).
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      ניטור אקולוגי בים התיכון – מחזון למציאות?

      גיל רילוב

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בחודש אוקטובר התקיימה סדנה בנושא הקמתה של תכנית ניטור אקולוגי לים התיכון. במסגרת הסדנה הודגש כי הידע הכמותי על מרבית היצורים בים מועט, ועלה כי יש צורך בהרחבת הניטור הביולוגי בים התיכון. נושאים כמו בתי גידול וקבוצות טקסונומיות ידרשו בחינה מדוקדקת הקשורה גם לתדירות השינויים הצפויים בהם, וגם להיתכנות הניטור שלהם

      בחודש אוקטובר התקיימה סדנה בנושא הקמתה של תכנית ניטור אקולוגי לים התיכון. במסגרת הסדנה הודגש כי הידע הכמותי על מרבית היצורים בים מועט, ועלה כי יש צורך בהרחבת הניטור הביולוגי בים התיכון. נושאים כמו בתי גידול וקבוצות טקסונומיות ידרשו בחינה מדוקדקת הקשורה גם לתדירות השינויים הצפויים בהם, וגם להיתכנות הניטור שלהם

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      המשמעויות הסביבתיות של התכנית הממשלתית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב

      דותן רותם, עזרי אלון, איתמר בן-דוד, אורן יפתחאל, עאטף אבו עג'אג', אבינועם מאיר, הדס לוי

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב לדפוסי ההתיישבות הבדואית בנגב השפעה נרחבת על עתיד הנגב – על עתידם של האנשים הגרים בו, ובאופן בלתי נפרד גם על הסביבה הטבעית והמערכות האקולוגיות שבו. יש להכניס את הסוגיות הסביבתיות לדיון הציבורי על התכנית להסדרת ההתיישבות

      לדפוסי ההתיישבות הבדואית בנגב השפעה נרחבת על עתיד הנגב – על עתידם של האנשים הגרים בו, ובאופן בלתי נפרד גם על הסביבה הטבעית והמערכות האקולוגיות שבו. יש להכניס את הסוגיות הסביבתיות לדיון הציבורי על התכנית להסדרת ההתיישבות

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      האם וכיצד יש להתערב ביערות המחט הנטועים בישראל אל מול יובש גובר ושינוי אקלים?

      יגיל אסם

      גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים קיים ספק באשר לחוסנם של היערות מעשה ידי אדם וליכולתם לעמוד ביובש הגובר מבלי לקרוס. בפני מנהלי היער ניצב האתגר של גיבוש אסטרטגיה ממשקית שתבסס את היערות ותוביל להתפתחותם כמערכת אקולוגית חסונה ומסתגלת

      קיים ספק באשר לחוסנם של היערות מעשה ידי אדם וליכולתם לעמוד ביובש הגובר מבלי לקרוס. בפני מנהלי היער ניצב האתגר של גיבוש אסטרטגיה ממשקית שתבסס את היערות ותוביל להתפתחותם כמערכת אקולוגית חסונה ומסתגלת

      גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
      לראש העמוד