אקולוגיה וסביבה

ללמוד מהטבע – Biomimicry לסטודנטים להוראה

6 בינואר, 2019

פינת החילזון – עמדת ההפעלה בשביל הביומימיקרי, במכללה האקדמית לחינוך ע״ש קיי, באר שבע | צילום: יורם פרץ


מאת

ורד יפלח-וישקרמן
המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי

מאת

ורד יפלח-וישקרמן
המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי

משמעות המילה Biomimicry היא חיקוי החיים ("bio" – חיים, "mimicry" נגזר מהמילה "mimesis" שטבע אריסטו ומשמעותה חיקוי), והכוונה לתהליך שיש בו חיקוי מודע של פתרונות תכנוניים של הטבע [1]. ענף זה עוסק בחקר של מערכות ביולוגיות ואקולוגיות כדי להעביר את הידע על המנגנונים במערכות אלה לעולם הטכנולוגי או למצוא פתרונות לבעיות טכנולוגיות בעולם הטבע. הרעיון העיקרי בענף הוא שבטבע יש פתרונות מדהימים לצרכים שונים, ולכן כדאי מאוד לבדוק אותו כמקור ידע. תחום הדעת הזה נמצא בצמיחה, ומזוהה כמנוע חדשנות בכל תחומי החיים. במקביל להתפתחות התחום באקדמיה ובתעשייה, יש עניין הולך וגובר בשילוב התחום במסגרות חינוכיות רשמיות ובלתי רשמיות כמקור לחדשנות פדגוגית ותהליכי למידה משמעותיים.

התכנים הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה, והשאלות הנשאלות מתאימות לעולם הידע של המאה ה-21. הם מזמנים עיסוק בסוגיות אקטואליות ובדילמות המפתחות מודעות חברתית-סביבתית, ולפיכך אנו מפתחים אזרחות סביבתית תוך הקניית דרך חשיבה יצירתית והמצאתית. נוסף על כך, התלמידים, במקרה זה סטודנטים פרחי הוראה, מפתחים ידע ומיומנויות הנדרשים לתפקוד מיטבי של מורה במאה ה-21 תוך כדי שימוש מושכל בטכנולוגיית המידע והתקשורת, מתוך גישה שלא ניתן ללמד תכנים ללא התנסות מעשית בהם.

במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי פותח בשיתוף עם 'ארגון הביומימיקרי בישראל' קורס ייחודי בנושא זה לסטודנטים מתוכנית המצוינים (רג"ב – ראש גדול בהוראה). המטרה העיקרית של פיתוח קורס ייחודי זה לפרחי הוראה היא לעודד את ההבנה הרואה בטבע מקור לכר נרחב של למידה, ידע, תובנות ופתרונות טובים, יעילים ובני-קיימא לאתגרים טכנולוגיים שאנו מתמודדים איתם. בקורס הייחודי השתתפו 26 סטודנטים שלמדו בתוכנית רג"ב, מהם 11 סטודנטים מהתמחות מדעים ו-15 סטודנטים מהתמחויות אחרות במכללה. ממצאי שאלון שביעות הרצון בסיום הקורס הראו כי הסטודנטים הביעו שביעות רצון גבוהה ממנו. לא התגלו הבדלים משמעותיים בין קבוצת המתמחים במדעים וקבוצת הלא מתמחים. ההבדל המשמעותי בין שתי הקבוצות היה בסוגיית ההנאה.

שילוט בשביל הביומימיקרי על אודות חרדון החולות, המסביר כי יכולתו לשנות את צבעו כדי לווסת חום שימשה השראה למדענים באוניברסיטת MIT בארה״ב, והם פיתחו רעפים המשנים את צבעם משחור ללבן ולהיפך בהתאם למזג האוויר | צילום: יורם פרץ

יישום הלמידה בקורס היה בבניית "שביל ביומימיקרי" (הרביעי בעולם) המבוסס על אורגניזמים מדבריים המאפיינים את ארץ ישראל. הסטודנטים חקרו את האורגניזם שבחרו, ובדקו כיצד הוא מתאים את עצמו לחיי המדבר. עבור כל אורגניזם בגן הוכנו פעילות להדרכה הממחישה את המנגנון, ומערכי שיעור שמדגימים את התאמתו של האורגניזם לבית הגידול. תוכנן והוקם שילוט (בעברית וערבית) למבקרים בשביל, ובשילוט יש דוגמאות לחדשנות ולרעיונות שאפשר ליישם מהמנגנון המתואר. חלק מהתחנות בגן מציגות את מנגנון ההתאמה, וחלק הן פשוט חיקוי ברמת המבנה. במהלך הקורס הטמיעו הסטודנטים את הנושא הייחודי באמצעות ארגון ימי שיא לבתי הספר ולקהילה (תיכון מקיף עומר, תיכון אורט ערד, קריית חינוך מרחבים). לסטודנטים ניתנה האפשרות לבחור את האורגניזם המדברי שיתעמקו בו. אפשרות הבחירה יוצרת עניין בלמידה. עניין משמעותי ייווצר אם מעורבים בו משתנים כמו הפעלה, הפתעה, רכישת ידע חדש ומעורבות חברתית. מחקרים מראים, כי ככל שמספר המשתנים הפועלים בו-זמנית יעלה, ייווצר עניין רב יותר בתהליך הלמידה [2].

לאור התוצאות יש חשיבות בשילוב תוכנית מסוג זה בהכשרה של פרחי הוראה במכללות, בדגש על סטודנטים המתמחים במדעים ובלימוד קורסים בין-תחומיים המשלבים קיימות וטכנולוגיה או קיימות ואומנות. תהליך ההכשרה של סטודנטים להוראה יוצא מהנחה בסיסית כי לעמדותיהם של הסטודנטים על ערך הכבוד לטבע יש השפעה ישירה ועקיפה על תפיסות התלמידים לגבי הטבע. לכן, בתהליך ההכשרה יש ליצור מורים המודעים לערכיהם ולעמדותיהם, ולדאוג לכך שהם יפנימו את ערך הכבוד לטבע וילמדו זאת את תלמידיהם.


תודה לפדרציית מונטריאול שתמיכתה הכספית אפשרה הקמת שביל ייחודי זה. 

  1. הלפמן כהן י. 2014. קיימות – מבט מהטבע. אקולוגיה וסביבה 3(5): 244-234.
  2. Dohn NB. 2011. Upper secondary students’ situational interest: A case study of the role of a zoo visit in a biology class. International Journal of Science 35(16): 2732-2751.
  3. Faludi J. 2012. Biomimicry place in green design. Zygote Quarterly 3: 120-129.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

יפלח-וישקרמן ו. 2018. ללמוד מהטבע – Biomimicry לסטודנטים להוראה. אקולוגיה וסביבה 9(4): 15–16.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      ורד יפלח-וישקרמן
      המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי

      מאת

      ורד יפלח-וישקרמן
      המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי


      ציטוט מומלץ

      יפלח-וישקרמן ו. 2018. ללמוד מהטבע – Biomimicry לסטודנטים להוראה. אקולוגיה וסביבה 9(4): 15–16.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      ים המלח: הגישה הסביבתית-אזורית

      מיכל שגיב

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) שיקום ים המלח ומורד הירדן אפשרי, אך מצריך מעבר לניהול ביקושים מיטבי במגזר הביתי והחקלאי, ויישום מדיניות מים חדשנית שאינה מקובעת על החלטות עבר. זו מדיניות שאינה בהכרח קלה ליישום, אך הרציונל הכלכלי שמאחוריה ברור ומוכח, מדיניות שבה צמיחה כלכלית לא מצדיקה את הכחדת נכסי הטבע שלנו ואת כריתת הענף שכולנו יושבים עליו

      שיקום ים המלח ומורד הירדן אפשרי, אך מצריך מעבר לניהול ביקושים מיטבי במגזר הביתי והחקלאי, ויישום מדיניות מים חדשנית שאינה מקובעת על החלטות עבר. זו מדיניות שאינה בהכרח קלה ליישום, אך הרציונל הכלכלי שמאחוריה ברור ומוכח, מדיניות שבה צמיחה כלכלית לא מצדיקה את הכחדת נכסי הטבע שלנו ואת כריתת הענף שכולנו יושבים עליו

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      התשתית והפריסה של צה"ל בנגב – השפעות סביבתיות

      עמירם אורן

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב צה"ל הוא אחד הגורמים שנמצאים בנגב, פועלים בו ומשפיעים בצורה ניכרת על דמותו – חותם הנוף הצבאי ניכר בכל מרחבי הנגב

      צה"ל הוא אחד הגורמים שנמצאים בנגב, פועלים בו ומשפיעים בצורה ניכרת על דמותו – חותם הנוף הצבאי ניכר בכל מרחבי הנגב

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      אסטרטגיה להיערכות לשינוי האקלים – איך קובעים סדרי עדיפויות לפעילויות הממשלה?

      רותם שמאי, רון גור, אלון זס"ק

      גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים ישנן ארבע מגמות אקלימיות מרכזיות הנובעות משינוי האקלים, שצפויות להתרחש בישראל. יהיה פה חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר (עלייה במספר אירועי שיא של משקעים), וגבוה יותר. איך כל זה משפיע על סדרי העדיפויות הלאומית להיערכות לשינוי האקלים?

      ישנן ארבע מגמות אקלימיות מרכזיות הנובעות משינוי האקלים, שצפויות להתרחש בישראל. יהיה פה חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר (עלייה במספר אירועי שיא של משקעים), וגבוה יותר. איך כל זה משפיע על סדרי העדיפויות הלאומית להיערכות לשינוי האקלים?

      גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
      לראש העמוד