אקולוגיה וסביבה

אוויר ואטמוספרה

זיהום אוויר מתעשייה (17) שרפות (12) זיהום אוויר מתחבורה (11) זיהום אוויר מתחנות כוח (8) חלקיקים נשימים ואבק (5) חומרים כימיים (3) פגיעה באטמוספרה (2) החור באוזון (1)

אסון נחל צפית כביטוי קיצוני לסופות גשם בנגב

אורי דיין, ברוך זיו, איתמר לנסקי, פבל חיין

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) האם ניתן היה לחזות את בואו של שיטפון הבזק בנחל צפית שגבה את חייהם של עשרת צעירי המכינה הקדם-צבאית?

האם ניתן היה לחזות את בואו של שיטפון הבזק בנחל צפית שגבה את חייהם של עשרת צעירי המכינה הקדם-צבאית?

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

שינוי האקלים צפוי להפחית את כמות המשקעים באזורנו, וסופות הגשם ימטירו פחות גשם, אך למרות זאת הסיכוי להצפות או לשיטפונות בזק רק יגבר

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

האם היחידה הייעודית מצליחה לטפל בבעיה האקוטית של שרפת פסולת, האחראית לכ-62% מפליטות לאוויר של החומרים החשודים כמסרטנים?

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה בעשרים השנים האחרונות

יובל, דוד ברודאי

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) במאמר נסקרת הספרות הקיימת בנושא זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה, מתוארת איכות האוויר באזור בשני העשורים האחרונים, ונידונים הגורמים השונים המשפיעים על ריכוזי מזהמי האוויר במפרץ חיפה

במאמר נסקרת הספרות הקיימת בנושא זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה, מתוארת איכות האוויר באזור בשני העשורים האחרונים, ונידונים הגורמים השונים המשפיעים על ריכוזי מזהמי האוויר במפרץ חיפה

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

עבודה מרחוק ביום שאחרי מגפת הקורונה

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) אירוע מקוון לרגל פרסום גיליון סתיו 2020. סיון קלינגבייל , עורכת TheMarker, מראיינת נשות ואנשי ממשל, אקדמיה ועסקים בנושא עבודה מרחוק ביום שאחרי מגפת הקורונה.

אירוע מקוון לרגל פרסום גיליון סתיו 2020. סיון קלינגבייל , עורכת TheMarker, מראיינת נשות ואנשי ממשל, אקדמיה ועסקים בנושא עבודה מרחוק ביום שאחרי מגפת הקורונה.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

יישום מדיניות עבודה מרחוק בישראל – תועלת, אתגרים והיום שאחרי מגפת הקורונה (COVID-19)

עדי לוי, ניבי קסלר, עדו קליין, ערן בן-אליא

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) לעבודה מרחוק יש פוטנציאל לתועלת משקית רבה, כגון חיסכון בעלויות החיצוניות מהנסועה, הגדלת הפריון והעלאת פרודוקטיביות העובדים, חיזוק הפריפריה, צמצום פערים מגדריים והנגשת שוק העבודה לאוכלוסיות מוחלשות. עם זאת, עבודה מרחוק יוצרת גם אתגרים לא מעטים.

לעבודה מרחוק יש פוטנציאל לתועלת משקית רבה, כגון חיסכון בעלויות החיצוניות מהנסועה, הגדלת הפריון והעלאת פרודוקטיביות העובדים, חיזוק הפריפריה, צמצום פערים מגדריים והנגשת שוק העבודה לאוכלוסיות מוחלשות. עם זאת, עבודה מרחוק יוצרת גם אתגרים לא מעטים.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

הפיכת חג הרסני סביבתית לחגיגה בריאה וסביבתית – מחקר התערבות בנושא ל"ג בעומר

דורית קרת, אלון טל

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) ל"ג בעומר הוא היום בו איכות האוויר בארץ היא הגרועה ביותר. המאמר מתאר התערבות שהתבצעה בבית ספר במרכז הארץ במטרה להפוך את החג המזיק סביבתית לחג ידידותי לסביבה

ל"ג בעומר הוא היום בו איכות האוויר בארץ היא הגרועה ביותר. המאמר מתאר התערבות שהתבצעה בבית ספר במרכז הארץ במטרה להפוך את החג המזיק סביבתית לחג ידידותי לסביבה

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

השפעת חשיפה לחלקיקים נשימים עדינים ומאפייני מערכת הבריאות על תחלואה, החלמה ותמותה מ-COVID-19 בעולם

זהר ברנט-יצחקי, עדי לוי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה תוצאות המחקר מדגישות כי חשיפה כרונית לריכוזים גבוהים של מזהמי אוויר עלולה להחמיר את התחלואה ולהקטין את סיכויי ההחלמה ממחלת הקורונה, וצריכות להדליק נורה אדומה בקרב מקבלי ההחלטות

תוצאות המחקר מדגישות כי חשיפה כרונית לריכוזים גבוהים של מזהמי אוויר עלולה להחמיר את התחלואה ולהקטין את סיכויי ההחלמה ממחלת הקורונה, וצריכות להדליק נורה אדומה בקרב מקבלי ההחלטות

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

השפעת מגפת הקורונה על זיהום האוויר בישראל

אילן לוי, רוני דרורי, אמיר זלצברג, איתן מאז"ה, לבנה קורדובה-ביז'ונר, צור גלין

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה סקירה של תוצאות ראשוניות של השפעות השינוי בפעילות המשק ובהתנהגות האוכלוסייה עם התפרצות מגפת הקורונה בישראל על פליטות מזהמי אוויר ועל ריכוזי המזהמים בסביבה בישראל

סקירה של תוצאות ראשוניות של השפעות השינוי בפעילות המשק ובהתנהגות האוכלוסייה עם התפרצות מגפת הקורונה בישראל על פליטות מזהמי אוויר ועל ריכוזי המזהמים בסביבה בישראל

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

השפעות הדדיות, ישירות ועקיפות, בין מגפת הקורונה, בריאות וסביבה

קרן אגאי-שי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה מגפת הקורונה היא קריאת השכמה, ואולי גם הזדמנות לבנות חברות וערים טובות יותר ובנות-קיימא. היא מעמידה את בריאות הציבור במרכז קביעת המדיניות, ומראה את הנכונות החברתית לנקוט פעולות קיצוניות כדי להפחית תמותה ממחלה

מגפת הקורונה היא קריאת השכמה, ואולי גם הזדמנות לבנות חברות וערים טובות יותר ובנות-קיימא. היא מעמידה את בריאות הציבור במרכז קביעת המדיניות, ומראה את הנכונות החברתית לנקוט פעולות קיצוניות כדי להפחית תמותה ממחלה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

התיירות הבין-לאומית בעידן הפוסט-קורונה – המשמעות הסביבתית של צמצום התעופה והפלגות הנופש

יעל רם

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה תעשיית התיירות הייתה אחראית לכ-8% מהפליטה העולמית של פחמן דו-חמצני. מה יהיה המצב לאחר המשבר, וכיצד המצב החדש ישתלב עם היעדים להפחתת פליטות שהוצבו לענפי התעופה והשיט?

תעשיית התיירות הייתה אחראית לכ-8% מהפליטה העולמית של פחמן דו-חמצני. מה יהיה המצב לאחר המשבר, וכיצד המצב החדש ישתלב עם היעדים להפחתת פליטות שהוצבו לענפי התעופה והשיט?

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

פרופ' אילן קורן – ראשו בעננים ורגליו על הקרקע

שחר בוקמן

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים פרופ' אילן קורן, מהמחלקה למדעי כדור הארץ וחקר כוכבי הלכת במכון ויצמן למדע, הוא מומחה בעל בשם עולמי בפיזיקה של עננים וגשם. נפגשנו כדי להבין ממנו עד כמה באמת מצבנו חמור בעקבות התחממות כדור הארץ.

פרופ' אילן קורן, מהמחלקה למדעי כדור הארץ וחקר כוכבי הלכת במכון ויצמן למדע, הוא מומחה בעל בשם עולמי בפיזיקה של עננים וגשם. נפגשנו כדי להבין ממנו עד כמה באמת מצבנו חמור בעקבות התחממות כדור הארץ.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

סקירת התחזיות לשינוי האקלים הצפוי בישראל

פנחס אלפרט, אסף הוכמן, חופית יצחק-בן-שלום

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בסדרת מחקרים שנערכו לאחרונה נבחנה השפעת עליית ריכוז גזי החממה על שכיחות מערכות מזג האוויר, על אורך עונות השנה ועל ערכי הקיצון של טמפרטורה וגשם באזור מזרח הים התיכון וישראל.

בסדרת מחקרים שנערכו לאחרונה נבחנה השפעת עליית ריכוז גזי החממה על שכיחות מערכות מזג האוויר, על אורך עונות השנה ועל ערכי הקיצון של טמפרטורה וגשם באזור מזרח הים התיכון וישראל.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

תופעות קיצוניות הקשורות להתחממות העולמית וזיקתן לאסונות טבע

ברוך זיו

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים התחממות אינה בהכרח מילה נרדפת להקצנה במזג האוויר, למעט עליית טמפרטורות. ובכל זאת, בשנים האחרונות אירעו ברחבי העולם תופעות מזג אוויר קיצוניות, שגרמו לאסונות טבע וגבו קורבנות קשים בנפש וברכוש.

התחממות אינה בהכרח מילה נרדפת להקצנה במזג האוויר, למעט עליית טמפרטורות. ובכל זאת, בשנים האחרונות אירעו ברחבי העולם תופעות מזג אוויר קיצוניות, שגרמו לאסונות טבע וגבו קורבנות קשים בנפש וברכוש.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

בחינת כלי מדיניות לעידוד רכישת מכוניות חשמליות

דורון לביא, תומר מזרחי

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) במחקר נמצא כי הביקוש למכוניות חשמליות בישראל יגדל בצורה המשמעותית ביותר אם יסובסד מחיר הקנייה של מכוניות חשמליות ותשופר פריסת תחנות טעינה ציבוריות

במחקר נמצא כי הביקוש למכוניות חשמליות בישראל יגדל בצורה המשמעותית ביותר אם יסובסד מחיר הקנייה של מכוניות חשמליות ותשופר פריסת תחנות טעינה ציבוריות

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

למה האוויר עדיין מזוהם?

רויטל גולדשמיד

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) חוק אוויר נקי מגדיר ערכי סביבה המותאמים לטכנולוגיות ניטור ישנות, ומשמר בזאת מערך אסדרה שאין באפשרותו להתפתח ולכלול מערכות חישה חדשניות, למשל מערכות אופטיות, שלא קיימים עבורן ערכי אכיפה

חוק אוויר נקי מגדיר ערכי סביבה המותאמים לטכנולוגיות ניטור ישנות, ומשמר בזאת מערך אסדרה שאין באפשרותו להתפתח ולכלול מערכות חישה חדשניות, למשל מערכות אופטיות, שלא קיימים עבורן ערכי אכיפה

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

שולחן דיונים העוסק בגילוי הגז טבעי לחופי ישראל ובמפנה הדרמטי שצפוי לאופיו של משק האנרגיה עקב הגלוי. בין ההשפעות: שינויים בפעילות המשק, בהכנסות המדינה, ביחסים בין-לאומיים ועוד

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

הקטנת הרגישות לשרפות ושיקום שטחי יער וחורש במרחבים עירוניים – חקר מקרה חיפה

עדי לוי, אלה סגל קמינר, אורלי ששון, אסף שוורץ

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) השרפות הגדולות של השנים האחרונות, מעלות סוגיות חדשות בכל הנוגע לניהול שטחים טבעיים ושטחים פתוחים בכלל במרחב העירוני, ובאשר לאופן ההיערכות ולהתמודדות יעילה ברמה הארצית וברמה המוניציפלית במצב של פריצת שרפה רחבת היקף או גל שרפות

השרפות הגדולות של השנים האחרונות, מעלות סוגיות חדשות בכל הנוגע לניהול שטחים טבעיים ושטחים פתוחים בכלל במרחב העירוני, ובאשר לאופן ההיערכות ולהתמודדות יעילה ברמה הארצית וברמה המוניציפלית במצב של פריצת שרפה רחבת היקף או גל שרפות

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר השוני בין אסדת טיפול בגז טבעי לבין מפעלי תעשייה שונים

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר דחיית הבקשה של חברת נובל אנרג'י לקבל היתר פליטת מזהמי אוויר

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

עשר שנים אחרי: האם חוק אוויר נקי מצליח לשמור על האוויר שלנו?

צור גלין, ניר קנטור, אורן פרז, יותם שלמה, אריה ונגר, לי-היא גולדנברג, ציפי איסר איציק

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) בשל פרק הזמן הקצר שחלף מאז חקיקת חוק אוויר נקי, התקנת התקנות ויישומו בשטח, בחרנו להתמקד בבחינת אספקטים שונים של איכות יישום החוק

בשל פרק הזמן הקצר שחלף מאז חקיקת חוק אוויר נקי, התקנת התקנות ויישומו בשטח, בחרנו להתמקד בבחינת אספקטים שונים של איכות יישום החוק

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

חוק אוויר נקי, ערכי סביבה, הסדרת מפעלים ודילמות

צור גלין

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) יישום חוק אוויר מול מפעלי התעשייה הצריך, כאמור, השקעת משאבים בהיקף נכבד מצד התעשייה, אך ההשקעות היו מידתיות ליכולות הכלכליות של המפעלים. אף מפעל לא נסגר עקב הדרישות לצמצום זיהום האוויר

יישום חוק אוויר מול מפעלי התעשייה הצריך, כאמור, השקעת משאבים בהיקף נכבד מצד התעשייה, אך ההשקעות היו מידתיות ליכולות הכלכליות של המפעלים. אף מפעל לא נסגר עקב הדרישות לצמצום זיהום האוויר

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

עשור לחוק אוויר נקי – העול על התעשייה אינו מידתי

ניר קנטור

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) התאחדות התעשיינים מברכת על הפחתת פליטות המזהמים שנרשמה מאז חקיקת חוק אוויר נקי. עם זאת, אין אנו בטוחים שבאופן עקרוני נדרש הליך אסדרה כדי להפחית את פליטות מזהמי האוויר. גם במידה ואכן נדרשת אסדרה, לטענתנו האסדרה שנקבעה מכילה פגמים משמעותיים

התאחדות התעשיינים מברכת על הפחתת פליטות המזהמים שנרשמה מאז חקיקת חוק אוויר נקי. עם זאת, אין אנו בטוחים שבאופן עקרוני נדרש הליך אסדרה כדי להפחית את פליטות מזהמי האוויר. גם במידה ואכן נדרשת אסדרה, לטענתנו האסדרה שנקבעה מכילה פגמים משמעותיים

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

"עוד חוזר הניגון": חוק אוויר נקי – עשר השנים הבאות

אריה ונגר, לי-היא גולדנברג

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) חוק האדם אינו יכול לגבור על חוקי הטבע ולתת לנו אורח חיים מודרני ללא סייגים יחד עם אוויר צח ברמה של ימי קדם. גם חוק אוויר נקי אינו יכול "לרבע את המעגל", אך הוא נותן כלים להסטת שיווי המשקל שקדם לו לכיוון סביבתי יותר

חוק האדם אינו יכול לגבור על חוקי הטבע ולתת לנו אורח חיים מודרני ללא סייגים יחד עם אוויר צח ברמה של ימי קדם. גם חוק אוויר נקי אינו יכול "לרבע את המעגל", אך הוא נותן כלים להסטת שיווי המשקל שקדם לו לכיוון סביבתי יותר

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

כוונת המחוקק בחוק אוויר נקי – החלום ושברו

ציפי איסר איציק

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) עשור לאחר חקיקת החוק ניתן לציין כי חל שינוי משמעותי בפיקוח על פליטת מזהמים לאוויר, אך יש לציין כי לפחות חלק מהאתגרים שהציב החוק עדיין לפנינו

עשור לאחר חקיקת החוק ניתן לציין כי חל שינוי משמעותי בפיקוח על פליטת מזהמים לאוויר, אך יש לציין כי לפחות חלק מהאתגרים שהציב החוק עדיין לפנינו

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

הגורמים לשריפות ביערות ובחורשים בישראל ועלות כיבוין

שי לוי, דפנה דיסני, מרדכי שכטר, גידי נאמן

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) מאמר זה בוחן את גורמי השריפות ביערות ובחורשים ואת עלויות הכיבוי שלהן. חשיבות הנושא נובעת מהיקף השריפות בשטחים פתוחים בכלל וביערות בפרט, מהנזקים שהן גורמות, ומהסכנה לאדם ולרכוש משריפות יער וחורש

מאמר זה בוחן את גורמי השריפות ביערות ובחורשים ואת עלויות הכיבוי שלהן. חשיבות הנושא נובעת מהיקף השריפות בשטחים פתוחים בכלל וביערות בפרט, מהנזקים שהן גורמות, ומהסכנה לאדם ולרכוש משריפות יער וחורש

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

טיפול באזורי חיץ לאש והשפעתו על סכנת שריפה ביערות מחטניים

מור אשכנזי, יוג'ין דוד אונגר, יוסי משה, יחזקאל אברהם, חנוך צורף, יגיל אסם

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) עלייה בחומרת השריפות בישראל בעשורים האחרונים הביאה להקמת אזורי חיץ לאש ביער. מטרת המחקר הייתה לבחון השפעת טיפולי חיץ על הכמות וההרכב של חומרי דלק צמחי ועל סכנת השריפה

עלייה בחומרת השריפות בישראל בעשורים האחרונים הביאה להקמת אזורי חיץ לאש ביער. מטרת המחקר הייתה לבחון השפעת טיפולי חיץ על הכמות וההרכב של חומרי דלק צמחי ועל סכנת השריפה

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

טיפוח קיימות עירונית בחיפה בצל חוסר ודאות

יונה יהב

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית המאבק במוסדות התכנון, בבתי המשפט ובזירה הציבורית והפוליטית הוא המשימה העומדת כיום בפני העירייה. זאת, כדי להביא את נתוני האמת לתושבים, להחזיר את האמון במערכות הציבוריות ולבלום את גורמי הסיכון הפוגעים באיכות החיים בעיר

המאבק במוסדות התכנון, בבתי המשפט ובזירה הציבורית והפוליטית הוא המשימה העומדת כיום בפני העירייה. זאת, כדי להביא את נתוני האמת לתושבים, להחזיר את האמון במערכות הציבוריות ולבלום את גורמי הסיכון הפוגעים באיכות החיים בעיר

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

אליה וקוץ בה – הגזים הידידותיים לאוזון תורמים להתחממות העולמית

מיכאל גרבר

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) לאור ההצלחה המרשימה של פרוטוקול מונטריאול בהפסקת השימוש ב-CFCs וב-HCFCs, מדינות העולם פועלות עכשיו להכניס תיקון בפרוטוקול מונטריאול, שיאפשר לטפל בהפחתת השימוש ב-HFCs במסגרתו, כך שיהווה פעולה תומכת לפעולות המתבצעות במסגרת אמנת האקלים

לאור ההצלחה המרשימה של פרוטוקול מונטריאול בהפסקת השימוש ב-CFCs וב-HCFCs, מדינות העולם פועלות עכשיו להכניס תיקון בפרוטוקול מונטריאול, שיאפשר לטפל בהפחתת השימוש ב-HFCs במסגרתו, כך שיהווה פעולה תומכת לפעולות המתבצעות במסגרת אמנת האקלים

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

חמש שנים לאחר השרפה הגדולה בכרמל: תמונת מצב של השיקום האקולוגי

נועה שטיינר, מנחם זלוצקי, נתן אלבז, ענבר חשמונאי, עמית דולב, דותן רותם, יהושע שקדי, אורית גינזבורג, ישראל גלון, כליל אדר, מיכאל ויינברגר, יצחק סוויסה, אבי פרבולוצקי

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) עבודת השיקום האקולוגי בכרמל תואמת ברובה את המלצות הוועדה לשיקום האקולוגי של הכרמל, אך עדיין נדרש שיתוף פעולה נרחב יותר בין הגופים והקהילות. השיקום האקולוגי בכרמל יושג בתהליך ארוך טווח שמשלב את שיתוף הציבור, חקיקה והתערבות מבוקרת בתהליכי סוקצסיה לאחר שרפה

עבודת השיקום האקולוגי בכרמל תואמת ברובה את המלצות הוועדה לשיקום האקולוגי של הכרמל, אך עדיין נדרש שיתוף פעולה נרחב יותר בין הגופים והקהילות. השיקום האקולוגי בכרמל יושג בתהליך ארוך טווח שמשלב את שיתוף הציבור, חקיקה והתערבות מבוקרת בתהליכי סוקצסיה לאחר שרפה

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

תכנון מערכות אלקטרוכימיות לצבירה ולהמרה של אנרגיה לנוכח האתגרים שבהנעה החשמלית ובשימוש באנרגיה מתחדשת

דניאל הירשברג, חנה בוזגלו, הדר שקלאר, ואדים דרגל, דניאל שרון, סיוון עוקשי, ברוך זיו, אריה בורנשטיין, אריאל רוזנמן, אורטל יריב, ספיר גלעדי, דורון אורבך

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה בחיים המודרניים קיימת תלות רבה בזמינותם של מקורות כוח חשמליים שיכולים לספק אנרגיה בצורה אמינה ובטוחה לציוד ולמכשור אלקטרוני נייד. אתגרי האנרגיה כוללים ייצור אנרגיה, המרתה ואגירתה. המאמר מתמקד בסוללות, בדגש על סוללות ליתיום נטענות, שמובילות מבחינת צפיפות אנרגיה

בחיים המודרניים קיימת תלות רבה בזמינותם של מקורות כוח חשמליים שיכולים לספק אנרגיה בצורה אמינה ובטוחה לציוד ולמכשור אלקטרוני נייד. אתגרי האנרגיה כוללים ייצור אנרגיה, המרתה ואגירתה. המאמר מתמקד בסוללות, בדגש על סוללות ליתיום נטענות, שמובילות מבחינת צפיפות אנרגיה

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

התועלת הלאומית בהנעת התחבורה הכבדה בגז טבעי

עידן עבודי

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה בשנות ה-20 של המאה הקודמת השתמשו במנוע הדיזל בכלי רכב כבדים, ומאז ועד היום משאיות בעלות מנוע דיזל הן תאי הדם האדומים של חברת השפע המטרופולינית שרובנו חיים בה

בשנות ה-20 של המאה הקודמת השתמשו במנוע הדיזל בכלי רכב כבדים, ומאז ועד היום משאיות בעלות מנוע דיזל הן תאי הדם האדומים של חברת השפע המטרופולינית שרובנו חיים בה

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

הפתרון לצמצום זיהום האוויר בגוש דן – יותר תחבורה ציבורית, פחות כלי רכב פרטיים ובלי רכבי הדיזל הישנים

אמיר זלצברג

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה צמצום הזיהום התחבורתי בגוש דן מחייב פעולה משולבת בשלושה אפיקים: הפחתת הכדאיות לשימוש ברכב הפרטי, שיפור התחבורה הציבורית וקביעת אזורים מופחתי פליטות במרכזי הערים שכניסת רכבי דיזל מזהמים אליהם תוגבל

צמצום הזיהום התחבורתי בגוש דן מחייב פעולה משולבת בשלושה אפיקים: הפחתת הכדאיות לשימוש ברכב הפרטי, שיפור התחבורה הציבורית וקביעת אזורים מופחתי פליטות במרכזי הערים שכניסת רכבי דיזל מזהמים אליהם תוגבל

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) נדמה שנחצה הרוביקון – אין דרך חזרה מההבנה שמפגעים סביבתיים הם לא רק עניינם של פעילי סביבה. מה יהיה האיזון העתידי בין הגורמים הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים המעצבים את הנוף העירוני?

נדמה שנחצה הרוביקון – אין דרך חזרה מההבנה שמפגעים סביבתיים הם לא רק עניינם של פעילי סביבה. מה יהיה האיזון העתידי בין הגורמים הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים המעצבים את הנוף העירוני?

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

שרפת יער

Alexandros Vlachos

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) תושבים מוצאים מפלט בחוף מפני שרפת יער. האי כיוס, יוון, 18.8.2012. שינוי האקלים הצפוי יגרום להתגברות הסכנה לשרפות באזורים רבים בעולם. אגן הים התיכון הוא בין האזורים הרגישים ביותר לשינוי זה

תושבים מוצאים מפלט בחוף מפני שרפת יער. האי כיוס, יוון, 18.8.2012. שינוי האקלים הצפוי יגרום להתגברות הסכנה לשרפות באזורים רבים בעולם. אגן הים התיכון הוא בין האזורים הרגישים ביותר לשינוי זה

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

השפעת שרֵפה על התחדשות הצומח – פרויקט חקר סביבתי

דניאל בנדרסקי, טטיאנה פרבוליובוב, רחל קרליבך

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) בשרֵפה שהשתוללה צמוד לכביש החוף ב-2013, עלתה באש רצועת צמחייה סבוכה בצד המערבי של הכביש. תנאי מזג האוויר היבש, עומס החום והרוחות המערביות העזות גרמו להתפשטות האש למרחק של מאות מטרים לאורך הכביש

בשרֵפה שהשתוללה צמוד לכביש החוף ב-2013, עלתה באש רצועת צמחייה סבוכה בצד המערבי של הכביש. תנאי מזג האוויר היבש, עומס החום והרוחות המערביות העזות גרמו להתפשטות האש למרחק של מאות מטרים לאורך הכביש

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

הצד האפל של מעכבי הבעירה

שי רייכר

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) בשנים האחרונות החלו להצטבר בספרות המדעית עדויות רבות לנזקים הבריאותיים שעלולים להיגרם לאדם עקב חשיפה למעכבי בעירה בסביבה הביתית

בשנים האחרונות החלו להצטבר בספרות המדעית עדויות רבות לנזקים הבריאותיים שעלולים להיגרם לאדם עקב חשיפה למעכבי בעירה בסביבה הביתית

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

תמותה ותחלואה הקשורות למזג האוויר מעוררות עניין בהקשר של שינוי האקלים העולמי

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

יישום חוק אוויר נקי – בין התקדמות לעיכובים

מעיין חיים

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) מעקב אחר יישום החוק מצביע על פערים משמעותיים בין דרישות החוק לבין הנעשה בשטח בשני נושאים מרכזיים: הכנת תכנית לאומית לצמצום זיהום האוויר וניטור אוויר ודגימתו

מעקב אחר יישום החוק מצביע על פערים משמעותיים בין דרישות החוק לבין הנעשה בשטח בשני נושאים מרכזיים: הכנת תכנית לאומית לצמצום זיהום האוויר וניטור אוויר ודגימתו

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

השפעות שרֵפת יער על תכונות כימיות ופיזיקליות של קרקע ועל תהליכי נגר וסחף

אסף ענבר, מרקוס לאדו, מרסלו שטרנברג, מני בן-חור

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) שרֵפות יער הן תופעות שכיחות באגן הים התיכון, ושכיחותן ועוצמתן גדלו בעשורים האחרונים. השרפות משפיעות על יציבות מבנה הקרקע, ועל כן יכולה להיות להן השפעה גם על הסחף קרקע

שרֵפות יער הן תופעות שכיחות באגן הים התיכון, ושכיחותן ועוצמתן גדלו בעשורים האחרונים. השרפות משפיעות על יציבות מבנה הקרקע, ועל כן יכולה להיות להן השפעה גם על הסחף קרקע

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

מזהמים נדיפים במרתפים ובמקלטים ציבוריים בגוש דן

עמיר אשד, ברוך ובר

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) קיימת סכנה לבריאות הציבור בשל מזהמים הנמצאים בגזי הקרקע שחודרים למקלטים ולמרתפים

קיימת סכנה לבריאות הציבור בשל מזהמים הנמצאים בגזי הקרקע שחודרים למקלטים ולמרתפים

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

תמורות סביבתיות במועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב

צור גלין

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב ניטור מזהמי אוויר באזור התעשייה רמת חובב מבוסס על שלושה מעגלי ניטור: המעגל הפנימי (בדיקות שִגרתיות ופתע בארובות המתקנים); מעגל הביניים (תחנות ניטור אוויר במועצה); המעגל החיצוני (תחנות ניטור אוויר במרחב הסובב את רמת חובב, ודיווחי התושבים בנושא מטרדי ריח)

ניטור מזהמי אוויר באזור התעשייה רמת חובב מבוסס על שלושה מעגלי ניטור: המעגל הפנימי (בדיקות שִגרתיות ופתע בארובות המתקנים); מעגל הביניים (תחנות ניטור אוויר במועצה); המעגל החיצוני (תחנות ניטור אוויר במרחב הסובב את רמת חובב, ודיווחי התושבים בנושא מטרדי ריח)

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

סביבת המגורים ובריאותנו: רשמים מיום עיון בנושא

לוסיה ברגובוי ילין, חוה פרץ

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) בסביבה שאנו חיים בה, אנשים נחשפים למזהמים סביבתיים מסוגים שונים, כגון גזים, חומר חלקיקי, מתכות וחומרים אורגניים, שמגיעים בעיקר מתחבורה ומתעשייה. חשיפה לחומרים אלו עלולה לגרום לתחלואה ואפילו לתמותה, ויש להיערך לכך בהתאם

בסביבה שאנו חיים בה, אנשים נחשפים למזהמים סביבתיים מסוגים שונים, כגון גזים, חומר חלקיקי, מתכות וחומרים אורגניים, שמגיעים בעיקר מתחבורה ומתעשייה. חשיפה לחומרים אלו עלולה לגרום לתחלואה ואפילו לתמותה, ויש להיערך לכך בהתאם

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

עיקרי הדברים של דו"ח המלצות ועדת ממשק היער ושיקום הכרמל

אבי פרבולוצקי, עמרי בונה, מנחם זלוצקי, חווה להב, דידי קפלן, חגי שניר, נועה שטיינר

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) שיקום יערות הכרמל על ידי שלושה צירים מרכזיים: שימור וטיפוח המרקם הכתמי של הכרמל; עיצוב נוף הצומח העתידי; הקמת אזורי חיץ שימנעו מעבר מהיר של שרֵפה במרחבי הכרמל שעלולה לגרום נזק לאדם, לטבע ולרכוש. ככלל, יש לבסס את תכנית שיקום היער על תהליכי התחדשות טבעית אך יש גם צורך בהתערבות ממשקית כחלק מתכנית השיקום

שיקום יערות הכרמל על ידי שלושה צירים מרכזיים: שימור וטיפוח המרקם הכתמי של הכרמל; עיצוב נוף הצומח העתידי; הקמת אזורי חיץ שימנעו מעבר מהיר של שרֵפה במרחבי הכרמל שעלולה לגרום נזק לאדם, לטבע ולרכוש. ככלל, יש לבסס את תכנית שיקום היער על תהליכי התחדשות טבעית אך יש גם צורך בהתערבות ממשקית כחלק מתכנית השיקום

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

ניתוח מרחבי של זיהום אוויר ושיעור מקרי סרטן במפרץ חיפה

אורי איתן, יובל, מיכה ברחנא, יונתן דובנוב, שי לין, יוחאי כרמל, דוד ברודאי

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) שיעור מקרי הסרטן בחיפה גבוה מהממוצע הארצי בכ-20%. ייתכן כי הסיבה לכך היא זיהום האוויר רב השנים הנובע מריכוז מפעלי התעשייה באזור. בחנו אם קיים קשר ישיר בין שני הגורמים. מידע על איכות האוויר נאסף מתחנות ניטור והוצלב עם נתוני תחלואה של שלושה סוגי סרטן שידוע שהם שכיחים באזור המחקר, וכי יש קשר בינם לבין זיהום אוויר

שיעור מקרי הסרטן בחיפה גבוה מהממוצע הארצי בכ-20%. ייתכן כי הסיבה לכך היא זיהום האוויר רב השנים הנובע מריכוז מפעלי התעשייה באזור. בחנו אם קיים קשר ישיר בין שני הגורמים. מידע על איכות האוויר נאסף מתחנות ניטור והוצלב עם נתוני תחלואה של שלושה סוגי סרטן שידוע שהם שכיחים באזור המחקר, וכי יש קשר בינם לבין זיהום אוויר

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

ריכוזי בנזן באוויר בתחנות דלק ובסביבתן הקרובה בגוש דן

צחי אסא

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) בסקר שערך המשרד להגנת הסביבה נמצא כי אדי דלק ובכללם בנזן, הנפלטים משטחן של תחנות דלק בגוש דן, ניכרים עד למרחק של כ-80 מטר. בתחנות הותקנו מערכות לצמצום פליטת אדי הדלק לסביבה, אך הן אינן פועלות ביעילות מרבית. המסקנה העיקרית העולה מן הממצאים היא כי על חברות הדלק ו/או על בעלי תחנות הדלק לשפר את ביצועי המערכות להשבת האדים בתחנות הדלק, הן בהיבט התשתיתי הן בזה התחזוקתי. במקביל על המשרד להגנת הסביבה להגביר את הבקרה והפיקוח עליהן

בסקר שערך המשרד להגנת הסביבה נמצא כי אדי דלק ובכללם בנזן, הנפלטים משטחן של תחנות דלק בגוש דן, ניכרים עד למרחק של כ-80 מטר. בתחנות הותקנו מערכות לצמצום פליטת אדי הדלק לסביבה, אך הן אינן פועלות ביעילות מרבית. המסקנה העיקרית העולה מן הממצאים היא כי על חברות הדלק ו/או על בעלי תחנות הדלק לשפר את ביצועי המערכות להשבת האדים בתחנות הדלק, הן בהיבט התשתיתי הן בזה התחזוקתי. במקביל על המשרד להגנת הסביבה להגביר את הבקרה והפיקוח עליהן

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

לצאת מן הקופסה – דרושה חקיקת כימיקלים בישראל

צבי לוינסון, גיל דרור

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) החקיקה הסביבתית הבין-לאומית מתמקדת כיום בקביעת איסורים ומגבלות על שימוש בכימיקלים שעלולים להיפלט לאוויר ולגרום לזיהום ולפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור. יש לראות את חקיקת הכימיקלים ואת הכלים החוקיים שהיא מספקת, כחקיקה משלימה לחקיקת זיהום האוויר ולחקיקה סביבתית אחרת, כמו זו החלה על נושאים של זיהום מים, ים ועוד. בסופו של דבר, יוכל שילוב הגישות להביא לשיפור משמעותי באיכות הסביבה ובבריאות הציבור

החקיקה הסביבתית הבין-לאומית מתמקדת כיום בקביעת איסורים ומגבלות על שימוש בכימיקלים שעלולים להיפלט לאוויר ולגרום לזיהום ולפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור. יש לראות את חקיקת הכימיקלים ואת הכלים החוקיים שהיא מספקת, כחקיקה משלימה לחקיקת זיהום האוויר ולחקיקה סביבתית אחרת, כמו זו החלה על נושאים של זיהום מים, ים ועוד. בסופו של דבר, יוכל שילוב הגישות להביא לשיפור משמעותי באיכות הסביבה ובבריאות הציבור

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

חיזוי התחדשות צומח אחרי שרפה ביערות אורן נטועים

גיל ספיר ז״ל, יוחאי כרמל

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) קק"ל משקיעה משאבים רבים בשיקום שטחי יער מחטני שנשרפו. עם זאת, יערות רבים מתפתחים לכיוונים שונים מהצפוי. עבודה זו בוחנת את הגורמים הקובעים את כיוון התפתחות הצומח אחרי שרפה ובודקת את האפשרות לחזות מהי תצורת הצומח שתתפתח בשטח במהלך 15–20 שנה לאחר השרפה בהיעדר התערבות

קק"ל משקיעה משאבים רבים בשיקום שטחי יער מחטני שנשרפו. עם זאת, יערות רבים מתפתחים לכיוונים שונים מהצפוי. עבודה זו בוחנת את הגורמים הקובעים את כיוון התפתחות הצומח אחרי שרפה ובודקת את האפשרות לחזות מהי תצורת הצומח שתתפתח בשטח במהלך 15–20 שנה לאחר השרפה בהיעדר התערבות

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

פעולות לשיפור האוויר במפרץ חיפה

איילת בן עמי

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) אזור מפרץ חיפה נחשב לאחד ממוקדי זיהום האוויר בישראל בשל מספר סיבות: ריכוז גדול של מפעלי תעשייה הגורמים לזיהום; הנמל והמתחם הפטרוכימי המשמשים מרכז לכניסה ולפיזור של כימיקלים ודלקים; קִרבה פיזית מיידית לריכוזי אוכלוסייה ונתוני טופוגרפיה ואקלים המקשים על פיזור מזהמים. לשם הפחתת הזיהום יש צורך לפתור את העיכוב בבניית צינור הגז הטבעי למפרץ חיפה. הגז הטבעי יביא להפחתה דרמטית בפליטות מזהמים משרפת דלקים

אזור מפרץ חיפה נחשב לאחד ממוקדי זיהום האוויר בישראל בשל מספר סיבות: ריכוז גדול של מפעלי תעשייה הגורמים לזיהום; הנמל והמתחם הפטרוכימי המשמשים מרכז לכניסה ולפיזור של כימיקלים ודלקים; קִרבה פיזית מיידית לריכוזי אוכלוסייה ונתוני טופוגרפיה ואקלים המקשים על פיזור מזהמים. לשם הפחתת הזיהום יש צורך לפתור את העיכוב בבניית צינור הגז הטבעי למפרץ חיפה. הגז הטבעי יביא להפחתה דרמטית בפליטות מזהמים משרפת דלקים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)