הלגיטימיות של הכללת הדברה כימית זהירה ומדויקת בסל הכלים לטיפול במינים פולשים בשטחים טבעיים וטבעיים למחצה

עיר ללא הפסקה אינה נגמרת בקו החוף

המדריך לתכנון נחלים מקנה את הרעיונות, המושגים והעקרונות העומדים ביסוד עריכת תמ"א אחת לציבור המתכננים

חשיפת נהרות – River Daylighting – היא מגמה עולמית שהולכת ותופסת תאוצה, ובליבה עומדת קריאה לשחרור נהרות מ'כלאם' והשבתם, ככל הניתן, למצבם הטבעי

בכוחם של הנחלים העירוניים ליצור שלד עירוני – בסיס למערכת החללים העירוניים הירוקים והציבוריים, שהשכונות העירוניות פונות אליו ומקושרות אליו

על גדת הנעמן: ממרחב של שרידי ביצות לפארק טבע וסביבה

האצת קצב הבינוי בישראל ושינוי האקלים הם האתגרים המרכזיים של רשויות הניקוז והנחלים בבואן להגן מפני הצפות ושיטפונות ולשמור על נחלי הארץ

הידברות, הגעה להסכמות וכתבי אמנה – דיפלומטיה אקולוגית על גדות הנחלים

הקנה המצוי מתנחל במגוון בתי גידול לחים, ודוחק את הצומח המקומי. שיקום תפקודי בית הגידול האקווטי וביסוס צומח מקומי עשויים לווסת את אוכלוסיית הקנה

קק"ל מפתחת עקרונות וכלים לשיקום אקו-הידרולוגי של נחלים ומעיינות במקרקעי הייעור, כשנטיעת עצים היא רק מרכיב אחד בתוך סל פעולות שיקום הנחלים

להרוג את השליח – כיצד צריך להיערך כדי למנוע התפרצות תחלואה נגיפית בעקבות עקיצות יתושים הנושאים מחוללי מחלות?

הרשת הסביבתית – מה יכולים חוקרי סביבה וקיימות ללמוד מהמידע העצום שהמבלים בטבע מעלים לרשתות החברתיות?

בהערכת היקף הנזק הכלכלי הישיר ממינים פולשים – עלות מניעת כניסתם לארץ והתבססותם בה לעומת עלות מיגורם בארץ – נמצא כי ישנה כדאיות כלכלית ברורה למניעת כניסתם של הפולשים לארץ מלכתחילה. מיגור מין פולש יקר פי עשרה ממניעת כניסתו לישראל והתבססותו בה.

היער מחדש פניו – על הכשרת הדור הבא של יערניות ויערנים לניהול החורש והיער בישראל

חלוקת הטוב: כיצד טכנולוגיה מתקדמת יכולה לסייע במיתון אי-שוויון חברתי?

על אף ירידה משמעותית בשלושים השנים האחרונות במספר דליפות הנפט בים עקב תאונות, נתוני חישה מרחוק מצביעים על מאות כתמי נפט בשנה בים התיכון

רעש טורבינות עלול להפוך את בתי הגידול בסביבת הטורבינות לעוינים עבור מינים רבים של בעלי חיים הרגישים לרעש, וייתכן שבעלי חיים מסוימים יחוו פגיעה משמעותית יותר מאחרים מכיוון שהם רגישים יותר לרעש

איך מגיעים חיידקי מעיים עמידים לאנטיביוטיקה למי הים, והאם הם מסוכנים למתרחצים?

תוצאות ראשוניות מסקר הניטור הביולוגי הראשון בישראל שבחן ריכוזים של כימיקלים ממשפחת ה-PFAS (המוכרים מציפוי הטפלון)

הספר כולל שפע דוגמאות לממשק של מערכות טבעיות וחיות בר בסביבת האדם, הממחישות עד כמה הגבול בין העיר לטבע מטושטש, דינמי ומושפע באופן ישיר מההתנהלות האנושית

התוכנית מסייעת למעצבי המדיניות לקבל נתונים אמינים על חשיפת הציבור בישראל למזהמים סביבתיים ולקבל החלטות מבוססות מדע

מה צריך לעשות כדי להקטין את הפגיעה כתוצאה מפעילות נמלים ואת הסיכון מהם לבריאות הציבור והסביבה?

מיהו העץ העתיק ביותר בישראל? מה גובהו של העץ הגבוה בארץ? מה היקף הגזע הרחב ביותר?

הטיפול בצמחים פולשים בישראל צבר תאוצה מרשימה בעשר השנים האחרונות – במה התקדמנו ומהם האתגרים המרכזיים כיום?

כרייה אורבנית היא הגישה הרואה את הבניינים והתשתיות כמחצבים – כחומרי הגלם לבנייה של בנייני המחר

על טכנולוגיות בשלבי הפינוי והמיון שמאפשרות יצירת כלכלה מעגלית התומכת במִחזור ובצמצום הטמנת אריזות בקרקע

מפעל ענק שמייצר ממרכיבי הפסולת שיש להם ערכים קלוריים גבוהים, תערובת גרוסה של פסולת יבשה המשמשת תחליף לדלקי מחצבים

על הצלחתו של מיזם ניסיוני להפרדה במקור של פסולת אורגנית מחנויות ירקות ופירות

האם בערים שרוב תושביהן אינם בעלי חצרות פרטיות אלא חיים בבניינים משותפים, ניתן לבצע קומפוסטציה בהיקף משמעותי?

באמצעות רימות הזבוב ניתן להפוך כמעט כל סוג של פסולת אורגנית למקור חלבון איכותי המתאים להזנת חיות משק וחיות מחמד

מפסולת צמחית, הכוללת גזם עירוני ופסולת מחזור נייר, ניתן לייצר אתנול, מוצר במחסור בתקופת הקורונה

באמצעות צילום תרמי ניתן לזהות שרפות תת-קרקעיות במטמנות פסולת, המסכנות את בריאות האוכלוסייה הסמוכה

אצל רבים מוכרת האמירה שפסולת אורגנית מתכלה עם הזמן, ולכן אין רע בהשלכתה בטבע. האם זה נכון, ואין בכך השפעה משמעותית על חיות הבר?

רשויות מקומיות ייטיבו לעשות אם יפתחו "מדיניות פסולת מותאמת מקום"

האם היחידה הייעודית מצליחה לטפל בבעיה האקוטית של שרפת פסולת, האחראית לכ-62% מפליטות לאוויר של החומרים החשודים כמסרטנים?

ניקיון השטחים הפתוחים מפסולת המושלכת בהם באופן לא חוקי הוא פעילות הכרחית, אך פתרון בר-קיימא מחייב שיקום אזורים אלה באופן שימנע מהם לשוב ולהפוך לאתרי פסולת

כדי לקדם יעילות סביבתית וכלכלה מעגלית יש להסיט את המאמצים: מהחלפת החומרים הפלסטיים – לסגירת מעגלי השימוש ולמניעת הזליגה של פלסטיק לסביבה

שלוש יוזמות שמהן ננסה להבין מה ניתן ללמוד מהאנשים שמניעים אותן, אם ניתן להקיש מהקטן לגדול, ומה נדרש כדי לחזק ולעודד יוזמות של אנשים שאכפת להם

בלבול וחוסר הבנה סביב תוויות התפוגה של מוצרים ארוזים הם גורם משמעותי להיווצרות בזבוז מזון במשקי הבית

ניתוח התוצאות שהושגו בשנת הניסיון של מיזם הסימביוזה תעשייתית, המבוסס על שיתוף פעולה בין תעשיות ועסקים לניצול מיטבי של המשאבים שלהם, כגון תוצרי לוואי ופסולת

חשבון לווין לפסולת מספק לראשונה מאזן של כלל סוגי הפסולת בארץ, לפי מקור, חומר עיקרי ואופן הטיפול

במחקר נעשה ניסיון ראשון לכמת את התפשטות העורב האפור בישראל ולאתר את הגורמים שאפשרו זאת.

שינוי הרגלי צריכה, המושרשים בתוך מדיניות כלכלית-חברתית ובמוסדות הנגזרים ממנה, דורש שינוי פרדיגמה. מגפת הקורונה יצרה "חלון הזדמנויות", שיש בכוחו להביא לשינוי הרגלים והתנהגויות ולהתגברות על חסמים.

במחקר נמצא כי אנשים החיים באזורים שמתנהל בהם סכסוך מזוין מושפעים באופן לא פרופורציוני משינוי האקלים. מבין 20 המדינות הנחשבות לפגיעות ביותר לשינוי אקלים, ב-12 קיים סכסוך.

החלת תקן הבנייה הירוקה כמחייב ברמה הארצית היא רכיב יסודי באסטרטגיה הלאומית להפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה, ומשמעה יישור קו בסיסי ונקודת זינוק למטרות שניצבות לפנינו – יצירת מרחב בנוי בר-קיימא ודל-פחמן.

ספרו של יואב שגיא מסכם כיצד התפתחה שמירת הטבע בישראל בעשרות השנים האחרונות, וזאת מנקודת מבט אישית של מי שהיה מעורב עמוקות בבנייתה של שמירת הטבע בישראל במשך כמעט 60 שנה.

לתמורות כלכליות יש השלכות סביבתיות נרחבות עוד מימי המהפכה התעשייתית, ומנגד – השפעות האדם על הסביבה עלולות להשפיע באופן נרחב על הכלכלה המקומית והעולמית.

נחל אשלים זוהם כאשר נפרץ קיר סוללה של אחת מבריכות אגירת השפכים במפעל כיל רותם. בעקבות האירוע החליטה רשות הטבע והגנים להקים תוכנית ניטור בנחל וסביבותיו. ממצאים ראשונים – כאן

בדיוק לפני 40 שנה, על רקע פינוי סיני והעברת תשתיות רבות לנגב, התכנסו אנשי רוח לדון במתח המתקיים בין פיתוח ושמירת טבע – עמוס עוז, חיים גורי, עמוס קינן וס' יזהר

פסולת אורגנית חקלאית נותרת במקרים רבים בשטחים הפתוחים, והיא מוקד משיכה לאוכלוסיות גדולות וצפופות של תנים. לאוכלוסיות אלה השפעות שליליות, למשל כלבת.

עמק הצבאים בירושלים הוא פארק הטבע העירוני הקהילתי הגדול בישראל. קיומו והישרדותו של יונק גדול כגון הצבי הישראלי בתוך שטח עירוני אינם דבר טריוויאלי וכך גם "השבתו" לעמק.

בשנים האחרונות עולה שוב ושוב סוגיית חדירת חיות הבר לסביבה העירונית, והנושא מקבל התייחסות משמעותית ברמה הממשלתית וברמת הרשויות המקומיות. שיתוף פעולה של גורמים עירוניים שונים, יחד עם בעלי עניין מארגוני שמירת הטבע, רשות הטבע והגנים, ארגוני זכויות בעלי החיים ותושבים ובניהול של גורם עירוני בכיר, הוא ללא ספק הדרך הנכונה לטפל בסוגיה מורכבת זו.

בשנים האחרונות הועלו הצעות שונות לחיפוי מאגרי מים, בין השאר, על-ידי פאנלים סולאריים צפים שפוטנציאל ייצור האנרגיה מהם מגיע לכ-2,500 מגה-ואט

תמ"א אחת היא תוכנית מתאר ארצית, הכוללת ומאחדת את מרבית תוכניות המתאר הארציות בדרך תמציתית ובהירה. התוכנית הוכנה על פי החלטת ממשלת ישראל במרץ 2012 מתוך רצון להקל על תהליכי תכנון ואישור של תוכניות פיתוח לסוגיהן ולפשט אותם

היעדר הכדאיות הכלכלית למנגנוני ההתחדשות בערים ערביות נובע מערך קרקעות נמוך, היעדר רישום בעלויות על קרקע וריבוי בעלויות עליה, מבנה חברתי ותרבותי, חוסר אמון במערכת התכנון והממשל, ועוד

המגמה לקידום ממשקים חקלאיים ידידותיים לסביבה הולכת וצוברת תאוצה בעולם, ומוכרת כתחום מתפתח – 'אגרו-אקולוגיה'. שימור, שיקום ושחזור של בתי גידול טבעיים או טבעיים למחצה הם הממשקים האגרו-אקולוגיים הנפוצים ביותר באירופה

לצורך הקמת יערות בני-קיימא דרושים שתילים איכותיים. הדרך לגידול שתילים כאלה מתחילה לרוב בזרעים, ובמקרים אחרים בריבוי מייחורים. צוות מדור זרעים ומשתלות של קק"ל מאתר ברחבי הארץ עצים מצטיינים בעלי תכונות רצויות, כגון עמידות ליובש, למזיקים ולמחלות, ואוסף מהם פירות וזרעים.

אחת השאלות המרכזיות ביחס להתפתחות הכלכלה העולמית היא ההשפעה שיש למסחר הבין-לאומי על בריאות הסביבה והאדם. במסגרת זו התמקדו חוקרים בכמה היבטים: ההשפעה שיש למסחר זה על מיקום תעשייה מזהמת במדינות מתפתחות כדי לנצל את זמינות כוח האדם והעלות הנמוכה של העבודה וההון [1]; הניצול המוגבר של משאבי טבע לפיתוח מסחר בין-לאומי [7]; תרומת המסחר …

Read More…

הפנגולין – אחד מבעלי החיים המבוקשים ביותר בשווקי אסיה, וככל הנראה יונק הבר הנסחר ביותר בעולם

בעשורים האחרונים אנחנו עדים לעלייה בצפיפות אוכלוסין של האדם ולתנועה נרחבת של סחורות ובני אדם בין מדינות. תופעות אלה הן זרז להעברת מחלות לכל קצוות העולם, ובהן גם מחלות שמקורן בבעלי חיים (מחלות זואונוטיות). המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) מצא שכ-75% מכלל המחלות החדשות (ללא הקורונה) מקורן בבעלי חיים, והן גורמות למיליוני מקרי מוות בשנה …

Read More…

סגר והגבלת תנועה הפכו לכלי עיקרי של מדינות למלחמה בהתפשטות מגפת הקורונה, ויש להן מחיר כלכלי כבד הנובע מצמצום הפעילות במשק. אחת התופעות שנגרמות מסגר היא הפחתת זיהום האוויר בשל הגבלת הנסועה וצמצום שרפת דלקים (לנתוני השינוי בזיהום האוויר בישראל בגין הסגר וההגבלות ראו לוי ואחרים בגיליון זה). למזהמים שונים השפעה בריאותית שלילית המביאה לעלייה …

Read More…

משבר הקורונה העולמי שפרץ בתחילת 2020 פגע ברוב מדינות העולם. מנתוני ארגון המזון והחקלאות העולמי (FAO) [3, 4] עולה כי המגפה השפיעה לרעה על החקלאות ועל שרשרת אספקת המזון בעולם כולו, דבר שמתבטא בינתיים בעיקר בירידה קלה בביקוש למזון. הרעה במצב הכלכלי, בייחוד אם מגפת הקורונה תמשך תקופה ארוכה, עלולה לצמצם את היכולת לשלם עבור …

Read More…

תעשיית המחזור נבלמה עקב סיכוני הקורונה. מחזור מכלי משקה נאסר בהוראת משרד הבריאות; אריזות המזון הפכו לצורך היגייני, ואינן נחשבות רק כנטל סביבתי; המאבק בכוסות החד-פעמיות נעצר; רשתות מזון מהיר בארה"ב שעברו למדיניות של BYO – Bring Your Own חזרו לכלים חד-פעמיים, לפני שנסגרו כליל. משבר הקורונה, שהחזיר את ההיגיינה לכותרות, גם מזכיר לנו כי …

Read More…

עם התפרצות מגפת הקורונה בישראל חל שינוי הדרגתי בפעילות המשק ובהתנהגות האוכלוסייה, שבא לידי ביטוי בין השאר בהפחתה בפעילות המסחרית, בעידוד עבודה מהבית, בהפחתת הנסועה בכלי רכב פרטיים ובהקטנת תדירות התחבורה הציבורית והטיסות. להלן מובאת סקירה של תוצאות ראשוניות של משבר זה, נכון לאמצע אפריל 2020, על פליטות מזהמי אוויר ועל ריכוזי המזהמים בסביבה בישראל. …

Read More…

מגפת הקורונה שפרצה בשוק מזון בסין, שיתקה במהירות את כלכלות העולם וכפתה על מיליארדים שינוי באורחות החיים. והנה, מגפה – שראשיתה בקשר בין האדם לבין מזון מחיות הבר – משפיעה על אופן ההתייחסות שלנו למזון. בטווח הקצר הריחוק החברתי גרם לנו לאכול לבד, להכין יותר מזון בעצמנו, פגע במערכי הייצור וההפצה של המזון, וכמעט שסגר …

Read More…

בעקבות משבר הקורונה (COVID-19) נדרשו מיליארדי אנשים ברחבי העולם לשמור על ריחוק חברתי ולהישאר בבתיהם. תוך זמן קצר פחתה באופן משמעותי הפעילות האנושית בעיר, בכפר, בשטחים הפתוחים, באוויר ובים, ויצרה מציאות אקולוגית עולמית חדשה, לפחות למשך חודשי האביב של שנת 2020. אלה זמנים מאתגרים עבור האנושות, אך הם טומנים בחובם גם אתגרים והזדמנויות עבור רבים …

Read More…

ארגון הבריאות העולמי הכריז על הקורונה (COVID-19) כמגפה עולמית שלושה חודשים לאחר הופעת הנגיף החדש (SARS-CoV-2) בסין בסוף חודש דצמבר. במהלך שלושת החודשים מאז הופיע, הלך וגדל מספר הנדבקים במהירות ביותר מ-150 מדינות, ובעיקר במדינות באירופה שהיו מצויות בתקופת החורף. מחלות זיהומיות רבות הן עונתיות, ונשאלת השאלה האם הקיץ יביא למיגור המגפה? מצד אחד, מחקרים …

Read More…

קיומה ותפקודה של כל סביבה אנושית כרוך בפיתוח ובניהול של תשתיות תחבורה. מערכות התחבורה משפיעות על הפעילויות הסובבת אותן, ואף נחשבות לגורם משמעותי ביצירת תחרותיות ובצמיחה כלכלית. פיתוח התשתיות הביא לשינוי בסדרי העולם החברתיים והתרבותיים, ובין היתר תרם משמעותית לגלובליזציה של פעילויות מסחר, שירותים ותיירות. קשרי התחבורה מאפשרים לציבור הרחב התניידות נגישה, זולה ובטוחה למספר …

Read More…

התפשטות נגיף הקורונה (SARS-COV2 [Severe Acute Respiratory Syndrome]) הוגדרה על-ידי ארגון הבריאות העולמי כפנדמיה, מגפה עולמית. הצורך להקטין את עומס התחלואה, את מספר המקרים הקשים ואת התמותה הוביל מדינות רבות בעולם להפעיל כלי מדיניות שמטרתם "לשטח את העקומה" – סגירת גבולות, סגר במשק, ריחוק חברתי, חבישת מסיכות והקפדה על היגיינה. נוסף על ההשפעה על התחלואה …

Read More…

צפיפות פיזית וריבוי קשרים הדוקים בין בני אדם הם נשמת אפה של העיר המודרנית, כפי שהיו מאז הופעת הערים הראשונות. קשרים אינטנסיביים וקרובים בין בני אדם במרחב מצומצם הם אלה שמאפשרים את ההזדמנויות, היוזמות והרעיונות שהופכים את העיר למנוע הצמיחה של הכלכלה. בהתאם לזאת, עד אמצע המאה ה-20, לרוב הערים בעולם היה מרכז עירוני אחד …

Read More…

מצבי חירום רפואיים ומגפות כלל עולמיות הם כר פורה להפצת ידיעות כזב (fake news) ושמועות. מגפת הקורונה אינה יוצאת דופן במובן הזה [3]. במחצית השנייה של חודש מרץ הצלחנו לאתר כ-150 ידיעות כזב שונות שהופצו בארץ בקשר לקורונה. רוב הידיעות נגעו לשלושה תחומים: רפואה, נבואה וקונספירציות. בתחום הפסידו-רפואי ניתן למצוא בעיקר תרופות פלא לקורונה. חלק …

Read More…

משבר הקורונה פקד את מדינת ישראל רגע לפני מצעד האקלים הישראלי ויום כדור הארץ הבין-לאומי. האירועים הללו והקמפיינים הסביבתיים הנלווים להם קוראים לצמצום בזבוז משאבים וזיהום הסביבה, בעיקר באמצעות שינוי דפוסי הצריכה. הקמפיינים התמקדו בשנים האחרונות בקריאה להפסקת השימוש בכלים חד-פעמיים, במניעת זיהום הים והשטחים הפתוחים ובהעלאת המודעות לשימוש בכלים רב-פעמיים. משבר הקורונה כפה סדר …

Read More…

ברחבי העולם וגם בישראל ראינו לאחרונה פעילויות חיטוי נרחבות כנגד נגיף הקורונה החדש. אין מה לומר, הפעולות מצטלמות יפה. כשאויב בלתי נראה לעין מעלה כל כך הרבה פחדים, יש כוח לא מבוטל ל"נוגדי חרדה חזותיים". בתחילת מרץ, יותר משבוע לפני שמת החולה הראשון מקורונה בישראל, לבשו מדבירים בישראל את המיגון, שלפו את המרססים והתגייסו ל"מלחמה …

Read More…

תעשיית התיירות אחראית לכ-8% מהפליטה העולמית של פחמן דו-חמצני, אך מה יהיה המצב לאחר המשבר, וכיצד המצב החדש ישתלב עם היעדים להפחתת פליטות שהוצבו בלאו הכי לענפי התעופה והשיט?

גל המחאה הנוכחי, שאף זכה ברשתות החברתיות להגדרה ClimActivism (מָאָבָקְלִים) הוא עליית מדרגה מהותית ביחס למאבקי הסביבה

בעקבות העלייה במודעות הציבורית בעולם למשבר האקלים התרבו בשנה האחרונה תנועות מחאה של בני נוער המשביתים את הלימודים וקוראים לממשלות שונות בעולם לעשייה משמעותית יותר בתחום. הנערה גרטה תונברג, שהחלה בשביתה מול הפרלמנט השוודי באוגוסט 2018, הייתה הסנונית הראשונה [8]. גם בישראל מתקיימות מחאות בני נוער בנושא משבר האקלים, רובן תחת התארגנות בשם Strike for …

Read More…

בבמדינה שאחוז האוכלוסייה העירונית בה גבוה מ-90% , ההיערכות המוקדמת לשינוי האקלים חייבת לכלול מהלכים לצמצום הפגיעה בערים, המותאמים למאפיינים הייחודיים של שינוי האקלים

המרחב העירוני חוסך במשאבי קרקע ובצורך בתחבורה ממונעת ותשתיות, וטומן בחובו דרך אפשרית להמשך הצמיחה האנושית תוך צמצום הלחצים שהיא מפעילה על הסביבה

על אך גיבוש צעדים להפחתת פליטות גזי חממה וצעדי הסתגלות למיתון השפעות שינוי האקלים, נעדרת ראייה כוללת, הקושרת נושאים שונים למערכת מסדירה ומחייבת. מקומה של ראייה זו היא במערכת התכנון הארצית

שינוי התדירות והעוצמה של אירועי גשם קיצוניים בעקבות שינוי האקלים יגדיל את סכנת ההצפות במפרץ חיפה. המפרץ, שבמורד אגן ההיקוות של הקישון, וכן אזורים נוספים באגן ההיקוות של הקישון הם מהאזורים הרגישים ביותר להצפות בישראל. סכנת ההצפות אף תגבר בעקבות בינוי מואץ שיגרום להגדלת כמות הנגר שיגיע אל הנחלים. המחיר הכלכלי עלול להיות כבד, וקיים …

Read More…

ביולי 2018 התקבלה החלטת ממשלה להיערכות מדינת ישראל לשינוי האקלים ולקידום תוכנית פעולה לאומית. בהחלטה נקבע כי ישראל תפעל כדי להגביר את המוכנות באמצעות יישום תוכניות פעולה ונקיטת צעדי מדיניות שיקטינו סיכונים וכן יעודדו ניצול הזדמנויות הקשורות לשינוי האקלים והפקת תועלת אפשרית מהן.

ישנן ארבע מגמות אקלימיות מרכזיות הנובעות משינוי האקלים, שצפויות להתרחש בישראל. יהיה פה חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר (עלייה במספר אירועי שיא של משקעים), וגבוה יותר. איך כל זה משפיע על סדרי העדיפויות הלאומית להיערכות לשינוי האקלים?

במסגרת הניסיון העולמי למתן את שינוי האקלים עולה מעת לעת הרעיון לנטיעה רחבת היקף של יערות כאמצעי לספיחת פחמן מהאטמוספרה. גם בישראל יש המבקשים לקדם ייעור נרחב בטיעון של תרומת הנטיעה למיתון שינוי האקלים. ויש המתנגדים לכך.

בין היער לבין שינוי האקלים שוררים יחסי גומלין מורכבים ומעניינים. מחד גיסא, שינוי האקלים מאתגר את המשך קיומו של היער באזורים רבים בעולם, ומנגד, ליער תפקיד מרכזי גם באִפחוּת ההתחממות העולמית וגם בהסתגלות לשינוי אקלים.

בשנים האחרונות יש עלייה במספר מקרי כישלונות הדברת עשבים המדווחים על-ידי חקלאים. האם בטמפרטורות גבוהות ובסביבה מועשרת בפחמן דו-חמצני יורדת יעילותם של חומרי הדברה?

שינוי האקלים צפוי להשפיע במידה ניכרת על השירותים שמספקות לאדם מערכות חקלאיות, כמו ויסות מחלות ומזיקים, ועל יעילותם של ממשקי בקרה ביולוגית בחקלאות

על אף היותו של המגזר העסקי שחקן מפתח בעידן שינוי האקלים, תורם מרכזי לפליטות גזי החממה וחשוף להשפעותיו, נושא שינוי האקלים אינו זוכה לתשומת הלב הניהולית שהוא ראוי לה בארגונים עסקיים בישראל.

שינוי האקלים צפוי להעלות משמעותית את היקף תביעות הביטוח עקב נזקים ותמותה, דבר שעשוי להעלות את הוצאות הביטוח של התחומים הרגישים לשינוי האקלים

הידע והטכנולוגיה המצויים כיום בישראל מספיקים כדי להפוך אותה למדינה מובילה המנהלת משק דל-פליטות, משגשג וגם צודק

במקומות רבים בעולם מחליפים מתקני אנרגיה מתחדשת, המבוזרים במרחב, את תחנות הכוח הקונבנציונליות הגדולות, המופעלות לרוב על-ידי מונופולים ממשלתיים. התהליך מעמיד באור הזרקורים קהילות מקומיות שבבעלותן קרקעות מתאימות להקמת מתקני ייצור אנרגיה מתחדשת

בכל הקשור להיערכות לשינוי האקלים ולחינוך הציבור יש להביא בחשבון את ההשפעה המובהקת של טמפרטורת הסביבה על הסיכון לתחלואה בקמפילובקטר ובסלמונלה — חיידקים הגורמים למחלות זיהומיות מובילות הקשורות למזו

סובלים מנזלת, דלקות עיניים, כאבי ראש, סינוסיטיס כרוני, אסתמה...? אם כן, בגלל שינוי האקלים אתם עלולים לסבול במשך תקופה ארוכה יותר ובעוצמה רבה יותר מתסמינים אלה המעידים על כך שאתם אלרגיים

בזכות שיתוף הפעולה המצוין עם החקלאים השלימו בשנים האחרונות בהצלחה מושבות הקינון בעמק החולה, בעמק המעיינות, בעמק יזרעאל ובדרום הגולן את מחזורי הרבייה, וגידלו דורות חדשים של שדמיות.

מיזם התנשמות הארצי עשה דרך ארוכה. החל ביוזמה של ארגון שמירת טבע, דרך שיתוף פעולה עם משק חקלאי נלהב, אל מחקר המוכיח את יתרונותיו ועד הכרה והובלה ממשלתית.

“מדוזות בעם” הוא מיזם מדע אזרחי בו חוקרים ואזרחים משתפים פעולה לשם מעקב אחר מיקומן של מדוזות לאורך חופי ישראל בזמן אמת, והוא מספק פלטפורמה בצורת אתר שניתן להגיש בו דיווחי תצפיות על מדוזות

לצורכי הקבורה של ה-20 השנים הקרובות יידרשו כ-3 קמ”ר, רובם במרכז הארץ. תפיסת שטחים אלה תבוא על חשבון פיתוח עירוני, חקלאות ושטחים פתוחים, ותהיה בלתי הפיכה לנו ולדורות הבאים.

בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחותם של פתרונות מבוססי טבע ברשויות מקומיות בזירה הבין-לאומית לצורך שיפור איכות החיים, הגברת החוסן העירוני והתמודדות עם תופעות שינוי האקלים. כדי להוציא פתרונות כאלה לפועל יש צורך לבנות תחילה את בסיס הידע לגבי הטבע שקיים או שהיה קיים בעבר בסביבה העירונית.

תל-אביב–יפו ידועה כעיר ללא הפסקה, אבל כמה מאיתנו מודעים לכך שהיא גם חברה במועדון ייחודי של ערים המתפתחות בקצב מואץ, שממוקמות בסביבה אקולוגית רגישה בקנה מידה בין-לאומי? הדבר מחייב חשיבה מחוץ לקופסה למציאת פתרונות לשימור מה שנותר מבתי הגידול הנדירים של מישור החוף.

חורשת הסרג’נטים היא אי של טבע אופייני לצמחיית השרון, שבמקומות רבים נפגעה קשות ואף נכחדה בשל פיתוח. העושר הבוטני העצום מעלה את חשיבותו האקולוגית של האתר מעבר לרמה המקומית-אזורית אל הרמה הארצית.

פרויקט גמר באדריכלות נוף בשם "אנרגיה מחוץ לקופסה" מציע חלופה לניצול תוצרי לוואי של תהליכי ייצור אנרגיה בתוך העיר ולתיעול תוצרים אלה לטובת המרחב הציבורי בעיר, תוך התמקדות בעיר חדרה כחקר מקרה

נמצא פתרון מבוסס מיקרוביולוגיה שמאפשר למפות שדות מוקשים כך שפינויים לא יהווה סכנת חיים

לאור החשיבות העצומה של היער ותרומתו הישירה והעקיפה לאיכות חיי האוכלוסייה האנושית, הציב האו"ם את שימור שטחי היער בעולם, שיקומם והרחבתם כמטרה ראשונה במעלה

הדו"ח הראשון של מצב הטבע העולמי שפורסם במאי 2019 מוצא האצה בהתדרדרות מצב המגוון הביולוגי ואיום על רווחת האדם. הדו"ח אושר על-ידי ממשלות ולכן עשוי להוות בסיס לקביעת מדיניות בין-לאומית בתחומי שמירת מערכות אקולוגיות ומדיניות פיתוח

סקירת תהליך ניקוי הקרקעית ושיקום נחל הקישון, אשר בוצע בצורה ייחודית ופורצת דרך הן מבחינה מקצועית והן מבחינה ציבורית

הצגת תוצאות מחקר בדבר ההשפעות האנתרופוגניות על יכולת המעבר של יונקים שונים במרחב ברצף השטח הפתוח במרחב מחוז צפון

המסדרונות האקולוגיים הם נדבך חיוני בשמירה על המגוון הביולוגי ועל תפקוד מערכות אקולוגיות. עם זאת, המסדרונות מסומנים בתמ”א רק בצורה סכמטית וללא התוויית שטח, ובפועל חופפים לייעודי ושימושי קרקע שונים, ואין בתמ”א הוראות מחייבות לתכנון ולהתנהלות בהם

היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון היא הגוף המייעץ בתחומי סביבה וקיימות עבור שש רשויות השרון. לנוכח תוכניות בנייה מואצות ומתוך ההבנה לסכנה הגדולה הנשקפת לשטחים הפתוחים והטבע המקומי, היחידה מקדמת מודעות לחשיבות המסדרון האקולוגי בשתי רמות: תכנונית וחינוכית-קהילתית

תורת ניהול היער החדשה קובעת ששמירה על המגוון הביולוגי היא אחת ממטרותיו החשובות של היער, ושאחד העקרונות היישומיים לניהול יער בר-קיימא בישראל הוא שמירה על ערכי טבע ובתי גידול ייחודיים ביערות

המחקר להלן התרכז ביערות בצפון הנגב ונועד לפתח כלי יישומי ומבוסס מדע, שיסייע בניוד עדרים מושכל, לטובת פריסה מיטבית של לחץ הרעייה, תוך כדי שאיפה לשימור המגוון הצומח ביער.

חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים משמשים להדברת חרקים מזה שנים רבות, והם נמצאים בשימוש בעיקר בחקלאות. הזרחנים האורגניים רעילים לבני אדם. אחת האוכלוסיות שהמחקר מתמקד בהן באשר לקשר בין החשיפה לזרחנים אורגניים ובריאות האדם היא אוכלוסיית הנשים ההרות, אוכלוסייה הנחשבת רגישה במיוחד בעיקר מכיוון שחשיפתן עלולה להשפיע על העובר המתפתח ברחמן

במסגרת תחום המדע האזרחי, אנשים שונים ברחבי העולם שאינם בעלי הכשרה מקצועית בנושא מסייעים כיום למדענים לקדם את מחקריהם

הקרן הקיימת לישראל מקדמת מודל תכנוני חדש, שלפיו תכנון המרחב העירוני והשטחים המיוערים והפתוחים סביבו יתבצע בתפיסה ירוקה אחת כוללת ומשולבת

המחקר שאנו עורכות עוסק בהבנה ובתפיסות הסיכון של הציבור בנושא קרינה בלתי מייננת, וכן באופן פרטני בתפיסות הורים בנושא קרינה מנתבי אינטרנט אלחוטי בבתי ספר. הדיון בנושא הקרינה מנתבי אינטרנט אלחוטי במקומות ציבוריים הוא דוגמה לנושא חברתי-מדעי

ענף זה עוסק בחקר של מערכות ביולוגיות ואקולוגיות כדי להעביר את הידע על המנגנונים במערכות אלה לעולם הטכנולוגי או למצוא פתרונות לבעיות טכנולוגיות בעולם הטבע

"אג'נדה 2030 לפיתוח בר-קיימא" היא תוכנית מדיניות מקיפה של האו"ם המשלבת בין חברה, כלכלה וסביבה בראייה הוליסטית ואסטרטגית. סקירת היעדים במסגרת התוכנית וכן מצבה של ישראל ביחס להתחייבויותיה

למערכות האקולוגיות בים העמוק ישנה רגישות גדולה להפרעות שמקורן בפעילות אנושית. פגיעה בים העמוק מותירה צלקת החרוטה לדורות בקרקע הים, מפני שההתחדשות הביולוגית וקצבי ההשקעה איטיים מאוד בבית גידול זה

שטח הפסולת הגדול באוקיינוס השקט, הולך ומתפשט בהתמדה, ורובו מורכב מפסולת פלסטיק. במאמץ קולקטיבי החלו ארגונים שונים בעבודת 'כרייה' של הפסולת במטרה להקטין את מִדרַך הפלסטיק בים

הכינרת היא אחד מגופי המים המתייבשים בארצנו, אך הדיון המדעי והציבורי בגורמי ההתייבשות מתמקד בבצורת ובהשפעות אקלים במקום בגורמים האנושיים, שכפי שנראה כאן, הם הגורמים העיקריים להתייבשותה

השרפות הגדולות של השנים האחרונות, מעלות סוגיות חדשות בכל הנוגע לניהול שטחים טבעיים ושטחים פתוחים בכלל במרחב העירוני, ובאשר לאופן ההיערכות ולהתמודדות יעילה ברמה הארצית וברמה המוניציפלית במצב של פריצת שרפה רחבת היקף או גל שרפות

מיזם השבת היחמור הפרסי להרי ירושלים עולה שלב, ומספק סימנים מעודדים להצלחתו

הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, שהוקמה במסגרת רשות מקרקעי ישראל, יצרה מנגנון ייחודי המאפשר לשמור על השטחים הפתוחים בד בבד עם בניית הארץ ופיתוחה, לטובת אזרחי המדינה ולמען הדורות הבאים

ישראל נערכת לוועידת הצדדים של אמנת המגוון הביולוגי – COP 14. לאמנה זו חשיבות רבה בחוק הבין-לאומי, שכן היא קובעת שהשמירה על המגוון הביולוגי היא עניין משותף לכלל האנושות ושיקול חשוב בפיתוח בר-קיימא

ייתכן כי הרפיון המסורתי של מנגנוני האכיפה באמנוֹת הסביבתיות הבין-לאומיות הולך ונעלם. אחד הגורמים למגמה זו הוא הקמה של ועדת ציות במספר אמנות, שיש לה סמכויות לעידוד הציות, לאיתור הפרות ולעיתים גם לאכיפה

מגדלי הצבר בישראל חוששים, מפגיעה קטלנית שמחוללת הכנימה אֶצבָּרית ממאירה (Dactylopius opuntiae, האצברית) בשיחי הצבר, בשטחים החקלאיים ובגידולי הבר. משיתוף פעולה בין מכון וולקני לקק"ל עלה מבצע הדברה מוצלח

במסגרת עבודת גמר במדעי החקלאות נבחנו מקורות חלבון ושומן חליפיים להזנת הקרפיון המצוי (Cyprinus carpio), דג סתגלן ונוח לגידול

למשרד להגנת הסביבה אסטרטגיה חדשה וארוכת טווח לטיפול בפסולת בישראל ולניהולה. עם השלמת התוכנית רק 26% מהפסולת יוטמנו, 51% ממנה ימוחזרו ו-23% ממנה ישמשו להפקת אנרגיה

האם רצף הבצורות של השנים האחרונות והתייבשות מעיינות ונחלים מצד אחד, ואירועי גשם בעוצמה רבה שאנו חווים לאחרונה מצד שני, קשורים למגמה העולמית של שינוי האקלים?

ממצאי המחקר מצביעים על כך שצריכת ירקות ופירות מושקים בקולחים עלולה לחשוף את הצרכנים לקרבמזפין, וכנראה גם לתרופות ולכימיקלים אחרים שמקורם בקולחים

לצד אסדרה ממשלתית למזעור השפעות שליליות על המגוון הביולוגי בישראל, נדרשות הטמעה של מודעות החשיבות של שימור המגוון הביולוגי מצד המגזר העסקי והקניית כלים פרקטיים לכך

כלים של חישה מרחוק ועיבוד תמונה, המתבססים על סריקה אווירית ועל תצלומי אוויר מזוויות שונות, יכולים לשמש אמצעי זמין ונוח לתיעוד הנזקים ולאיתור חלקות פגועות ביער בקנה מידה נרחב ותוך זמן קצר

נכון ל-2018, כ-85% מהביקוש לדגיגי קיפון בישראל מסופק מהטבע. מצב זה אינו בר-קיימא ועל כן וועדת מומחים קבעה כי בתוך חמש שנים יש לעצור את דיג דגיגי הקיפון

במטרה לנסות ולהעריך את מידת הסיכון לדבורים עקב הדברת זחלי יתושים העמדנו ניסוי ראשוני בתנאים מבוקרים במו"פ לכיש הסמוך לקריית גת

ידוע שחשיפה לזיהום אוויר עלולה להשפיע באופן שלילי על הבריאות ולגרום לבעיות כגון מחלות לב וריאה, סרטן, סוכרת ואף תמותה. האם ביצוע פעילות גופנית בתנאים של זיהום אוויר מביא לסיכון בריאותי מוגבר?

אם תנקוט הממשלה מדיניות רחבה לעידוד ייצור חשמל סולארי על גבי גגות, ניתן יהיה להגיע בשנת 2030 לכך שגגות יספקו כרבע מצריכת החשמל של ישראל

כולנו רוצים לתבל את הסלט בשמן זית כתית מעולה אך לא רבים יודעים שייצורו עלול להיות כרוך בזיהום סביבתי חמור

כדי לבחון את הפוטנציאל העתידי לשילוב העשרת אוכלוסיות דגה בסל כלי המדיניות המשמשים לשיקום הדגה בסמוך לחופי ישראל, באופן שיצמצם את הסיכונים הכרוכים בממשק זה, כינסה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ועדת מומחים

השיח הציבורי בעד ונגד ייצור מזון מן החי בכלל וגידול בקר בפרט הולך ומתפתח בשנים האחרונות. משיח זה נעדרת התייחסות לאפשרות של הפחתת המדרך הסביבתי של גידול בקר באמצעות טיפוח עדר מותאם יותר לאקלים ארצנו, כפי שיתואר כאן

האם הצלחת ההשבה של קחוון קצר-פירות, מין שגדֵל באתר יחיד בעולם, היא מקור לאופטימיות בכל הנוגע להשבה של צמחים בסכנת הכחדה בשרון?

האם זילוף שמן בישול על ביצים יכול להחליף את הנוהג של ירי בציפורים?

אם יפלשו לבתי גידול מימיים טבעיים יהיה כמעט בלתי אפשרי למגר את התפוחונים, ומכאן החשיבות הרבה במניעת הגעתם לטבע. גם אתם הקוראים יכולים לסייע במניעת הפלישה הבאה

מצב מקורות המים הטבעיים בארץ שופר בשני העשורים האחרונים הודות לשינויים בחוק המים ולמשאבים רבים שהוקצו למטרת שיקום בתי הגידול הלחים, ובזכות שינויים בנקודות תפיסת המים והעברתם לניצול חקלאי רק לאחר זרימתם במקטעי נחל חיוניים שמאפשרת מתן שירותי מערכת לבתי הגידול הלחים הטבעיים

מה שהיה בנחלי ישראל בטרם התערבות האדם לא ישוב ויהיה, אך ראוי שלפחות במקרים נבחרים, נכסי הטבע שאפיינו את נופי הנחלים ואת תפקודם דורות רבים, יישמרו גם עבור הדורות הבאים

קיים ספק באשר לחוסנם של היערות מעשה ידי אדם וליכולתם לעמוד ביובש הגובר מבלי לקרוס. בפני מנהלי היער ניצב האתגר של גיבוש אסטרטגיה ממשקית שתבסס את היערות ותוביל להתפתחותם כמערכת אקולוגית חסונה ומסתגלת

בעשורים האחרונים מתרחש שינוי במשטר האקלימי בצפון ישראל, בעיקר באגן היקוות הכינרת, המתבטא בירידה בכמויות המשקעים באגן. בעקבות זאת נצפית ירידה רב-שנתית בכמות המים הנכנסים לכינרת

נדבך מהותי בחינוך להבנה אזורית של נושא המים הוא המפגש עם בני נוער החיים מעבר לגבול אך חולקים את מקור המים. המפגש עם בני הנוער וההיחשפות לאורח חיים ולתנאי חיים שונים מעלה את מורכבותן ואת חשיבותן של הסוגיות שנלמדו, ומדגים אותן הלכה למעשה

העלות הכלכלית של צריכת מים בישראל ושל השימוש במים מותפלים ידועה ומובאת בחשבון על-ידי מקבלי ההחלטות והצרכנים. לעומתה, המשמעות הסביבתית של המערכת שאחראית על אספקת המים בישראל עדיין נמצאת בסימן שאלה גדול

משרד הבריאות אחראי על אישור הקמת מכוני טיהור שפכים, על קידומם, על בקרה עליהם ועל המעקב אחריהם. נוסף על כך, אחראי המשרד גם על פיקוח על ההשקיה בקולחים ועל הנפקת היתרי ניצול קולחים

בעשור האחרון מים מותפלים וקולחים הם מקורות מים מרכזיים במשק המים לצריכה ביתית וחקלאית: בשנת 2015 כ-70% מנפח המים שסופק לצרכנים הביתיים והתעשייתיים בישראל מקורו בהתפלה, ובאותה השנה טופלו 94% מהשפכים הביתיים ברמה שניונית או שלישונית והפכו לקולחים

המשך הטיפול באופן הנוכחי עלול להביא להאמרת מחיר המים בגלל עלויות אמינות האספקה והאגירה, או להקמת מתקני התפלה שיפעלו רק חלק מהזמן ושעלות המים שתופק בהם תהיה גבוהה בהרבה ממה שמוכר כיום

מחקר שבוצע במכללה האקדמית תל-חי התמקד בתפיסה של בעיות איכות הסביבה בישראל, במטרה לענות על השאלה: האם ובאיזו מידה נתפסת העלייה בגודל האוכלוסייה ובצפיפותה כקשורה ליתר הבעיות הסביבתיות?

במסגרת מיזם המדע האזרחי "חשים את האוויר" נבנתה פלטפורמה ציבורית לאיסוף ולהצגה של מידע מדעי על איכות האוויר, במטרה להנגישו לציבור

מענה לאירוע צונאמי דורש היערכות מקצה לקצה, מרגע היווצרותו ועד לתגובת אחרון האזרחים שעלולים להיפגע ממנו. בשל היקפו האפשרי של האירוע נערכות אליו מדינות מבעוד מועד תוך הנחיית הציבור ובעלי התפקידים בחוף כיצד להגיב בזמן אמת, ובונות תכנית לשיקום במקרה הצורך

ביומימטיקה, חיקוי פתרונות הטבע, היא תחום דעת בצמיחה בעולם האקדמי והתעשייתי, ומזוהה כמנוע לחדשנות סביבתית. בידיעה זו נסקור שתי טכנולוגיות ביומימטיות מבטיחות המפותחות בימים אלה בארץ

שינויים בבתי גידול אינם ייחודיים לישראל והם מתרחשים במקומות רבים בעולם, אך פרק הזמן הקצר ומגוון בתי הגידול שהשינויים התחוללו בהם בישראל הופכים אותה לחקר מקרה ייחודי

התבססות מינים פולשים בשטחים הפתוחים מאיימת על שימור אופיין של המערכות האקולוגיות המקומיות ועל שירותי המערכת שהן מספקות. בשנים האחרונות משקיעה קק"ל מאמץ רב בצמצום תופעת ההתבססות בשטחים שבניהולה

מהותיות היא תהליך הבחינה שכל תאגיד מתבקש לעשות בעת יצירת סדר עדיפויות בסוגיות החברתיות והסביבתיות ליישום ולדיווח. הסיבה לנחיצות תהליך בחינת המהותיות היא שבפועל, כמעט לכל תאגיד יש השפעה כלשהי, ישירה או עקיפה, על המגוון הביולוגי

אף על פי שהאור כשלעצמו חיוני לאדם, זיהום אור פוגע בבריאות הציבור והמערכות האקולוגיות, עולה כסף רב, ומפריע לאדם לצפות בשמי הלילה. לכן, ועדת המומחים המליצה על שורת פעולות למניעת זיהום אור ולצמצומו

בשנים האחרונות עולה ממחקרים שונים כי מינים רבים של עטלפים רגישים לתאורת לילה מלאכותית, הגורמת לזיהום אור. במחקר הנוכחי בדקנו את ההשפעה של תאורה מלאכותית על דפוסי השתייה של עטלפים

'תקשורת סיכונים' היא מונח המתאר הפצת מידע ואת תגובות הציבור למידע בתנאי אי-ודאות ואיום. זהו תחום חדש יחסית, המתפתח בקצב גובר בעשורים האחרונים

מתוצאות הסקר עולה כי בישראל מדביקים את הפער בדרישות הסביבתיות, בהשקעות הסביבתיות ובתוצאות הסביבתיות. התעשייה צועדת בכיוון הנכון, ומקצה משאבים לניהול הסיכונים הסביבתיים בפעילותה

תכנית פיתוח ושיקום אגן ים המלח עוזרת בהנחת היסודות למחקר ולניטור ארוכי טווח של חי וצומח באגן ים המלח ובביסוס תכנית יישומית לטיפול מערכתי בפלישות ביולוגיות בקנה מידה אזורי

בלב המדבר החם, במקום הנמוך ביותר בעולם נובעים מעיינות וזורמים מים בנחלים בין הצוקים. הניגוד – בין המדבר השומם והיבש לבין המים הצוננים שמפכים וזורמים במורד הנחל – מרשים, ומהווה חוויה מיוחדת במינה

כיכר סדום, בדרום ים המלח, היא מרחב ייחודי שקיים בו ממשק מאתגר בין מרחב חקלאי אינטנסיבי, אזורים רגישים מבחינה אקולוגית ומרחב תעשייתי סמוך. במרחב זה נמצאים מי התהום המליחים באופקים רדודים עד פני הקרקע

סביבת ים המלח, שהרכב המים שלו ייחודי, מושכת יזמות בתחומי התעשייה, המרפא והתיירות, בעוד שהתנאים הצחיחים סביב האגם מקיימים מערכות אקולוגיות ייחודיות המאופיינות במינים המותאמים לתנאי יובש, חום ומליחות קיצוניים. כתוצאה מכך, הפך אזור ים המלח למרחב של הזדמנויות, אך גם של אתגרים לא פשוטים

נמשיך אפוא להפיק אשלג מים המלח, לספק פרנסה לתושבי הנגב ולהרים תרומה למשק הלאומי, אולם בד בבד נמשיך ונאמץ שיקולי קיימות, שיכתיבו את התנהלותנו

לפני עשור, ב-2006, נערכה חשיבה מתכללת, מעמיקה ומקיפה לגבי האתגרים הצפויים לאגן ים המלח, והמשמעויות לעתיד. מסקנות אלה סוכמו בנייר מדיניות שהוגש למשרד ראש הממשלה

אחד הכלים לציפוף האוכלוסייה ולשמירה על משאבי קרקע הוא בנייה לגובה של מבני מגורים, משרדים ועוד. לאחרונה הוצע להקים מוסדות חינוך ברבי-קומות. לפני שמאמצים מגמה זו בארץ ומבצעים שינוי במדיניות הקיימת, שלפיה בתי ספר אינם נבנים כרבי-קומות או ממוקמים בהם, חשוב לבחון את הסוגיות הבריאותית הרלוונטיות

עד היום לא התקיים מהלך לאומי לאיחוד כוחות בין מקדמי העירוניות באשר הם, ולהתוויית קווי מדיניות ברורים בתחום מורכב ורב-גוני זה. על בסיס הבנה זו ניגשנו למלאכה החשובה והרגישה של עיצוב מדיניות לאומית בתחום העירוניות.

ככל שהמהלכים ברמה השכונתית יהיו חלק ממהלך עירוני רחב, הכולל שינוי עירוני מערכתי לצד שיתוף והנגשת דרכים למעורבות והשפעה עבור התושבים – כך תגדל השפעת מיזמים מסוג זה

ההכרה המתגברת בעובדה שהערים המצטופפות והולכות חייבות לכלול בתי גידול טבעיים איכותיים המשולבים בפיתוח העירוני נראית כשינוי מגמה ולא כאופנה חולפת

חקלאות עירונית היא שם כולל לגידול מזון בעיר. שיטות הגידול בעיר מגוונות, ומודלי הפעולה רחבים וכוללים חוות עירוניות, יערות מאכל, גינות קהילתיות, גינות לתושב וגינון אנכי. רעיונות יצירתיים אחרים נוספים כל העת

גגות ירוקים הם גגות שיש עליהם שכבת מצע גידול וצמחייה. בשנים האחרונות נאסף מידע רב על תרומתם במגוון היבטים: בידוד תרמי של הבניינים וחיסכון באנרגיה; ספיגה וסיוע בניקוז של מי גשמים; תרומה למגוון הביולוגי ועוד

דפוס הפיתוח של מודיעין מתבטא בפיתוח שכונות חדשות הנבנות מן המרכז כלפי חוץ, כך שכל שכונה נוגסת בשטחים הערכיים הסובבים את העיר. פריסה מרחבית זו מעלה את השאלה: האם התכנון מנצל את הקרקע בעיר בצורה יעילה?

שילוב של ציפוף עירוני ועירוב שימושים השתרש בשיח המקיים כמדיניות מקובלת להתמודדות עם הגידול הטבעי הגבוה ועם הדרישה למגורים בעיר. מדיניות זו, מחייבת בחינת מרחבים בלתי שמישים בעיר לטובת ניצול מושכל שלהם כמענה לצורכי העיר

נמצא כי בתנאים המתאימים ובכפוף לתכנון סטטוטורי ראוי בידי הרשות המקומית, ישנה היתכנות להטמעת מערכת פנֵאומטית לאיסוף פסולת במיזמים חדשים של בנייה רוויה, שבצדה גם רווחה ציבורית וסביבתית

התפתחויות טכנולוגיות במערכות טיהור מים מאפשרות פתרון לחששות של קובעי מדיניות, ובזמן האחרון מנסות יוזמות ציבוריות ופרטיות לקדם שימוש חוזר במים אפורים בישראל ברוח הנעשה בעולם

כיצד ניתן לאמוד את מאמצי כל רשות ורשות בתחום הקיימות החופית? ואיך ניתן לעודד את הרשויות להשתפר בתחום השמירה על הסביבה החופית והקיימות העירונית בקרבת החוף?