אקולוגיה וסביבה

להציל את הים מטביעה בפלסטיק

3 בינואר, 2019

חברת דל החלה את המיזם לאיסוף ולמחזור של פסולת פלסטיק ימי במדינת האיטי שסובלת מזיהום פלסטיק בחופים ובים | צילום: Dell Technologies


מאת

שלומי ליברמן
סמנכ"ל תפעול ואחראי קיימות סביבתית, מרכז הפיתוח של Dell-EMC ישראל

מאת

שלומי ליברמן
סמנכ"ל תפעול ואחראי קיימות סביבתית, מרכז הפיתוח של Dell-EMC ישראל

שטח הפסולת הגדול באוקיינוס השקט, הנושא בתואר המפוקפק "היבשת השביעית", הולך ומתפשט לו בהתמדה, ורובו מורכב מפסולת פלסטיק, מעשה ידי אדם. במאמץ קולקטיבי כמעט סיזיפי החלו ארגונים שונים בעבודת 'כרייה' של הפסולת למחזור ולייצור "פלסטיק ימי" במטרה להקטין את מִדרַך הפלסטיק (plastic footprint) בים.

מדי שנה זולגות כשמונה מיליון טונות פסולת פלסטיק לים [2], ומתווספות לאותן 150 מיליון טונות שכבר חונקות כיום את האוקיינוסים. כדי להמחיש מה המשמעות של שמונה מיליון טונות פסולת פלסטיק צריך לדמיין חמש שקיות סופר מלאות בפסולת פלסטיק זו על גבי זו כל 30 ס"מ לאורך חופים של 192 מדינות בעולם (על פי הערכת הזיהום ב-2010) [2].

כמות עצומה זו מתפרקת לאין-ספור חתיכות פלסטיק, ויצורים ימיים טועים לחשוב שהן מזון. לאורך זמן מועבר הזיהום בשרשרת המזון, וגורם לפגיעה אנושה בביומסה הימית ואף בבני האדם. אחד המחקרים חוזה כי עד 2050 יסבלו 99% מכל מיני הציפורים הימיות מבליעת פסולת פלסטיק, אם מגמת הזיהום תימשך [6].

התחזיות הלא מעודדות מצביעות על כך שכמות הפלסטיק שאנו מייצרים וצורכים כל שנה תוכפל בתוך עשר שנים, וכמות פסולת הפלסטיק בים תגיע ל-250 מיליון טונות [4]. החדשות הטובות – כן, יש כאלה – הן שניתן לצמצם את שטף זיהום הפלסטיק אל הים, ואף אולי לנקות את הים מהפלסטיק שבו. הדבר דורש מאמץ של ממשלות, חברות, ארגונים ירוקים ושל כל אחד מאיתנו [3]. גם אם נראה שכל פעולה היא כטיפה בים, הרי החלופה הרת אסון: חוקרים צופים שאם המגמה לא תשתנה, בשנת 2050 תימצא בים יותר פסולת פלסטיק מאשר דגים [1, 5].

גם יצרניות מוצרים ואריזות פלסטיק חייבות להירתם למאמץ הקולקטיבי במטרה להקטין את מִדרַך הפלסטיק למינימום. חברת דל (DELL) בשיתוף עם עמותת The Lonely Whale החלה ב-2015 להוביל יוזמה לצמצום הפליטה המתמשכת של פסולת פלסטיק לים ולקדם מודל שיתמוך בצרכים של סביבות מחיה לאורך החוף. ליוזמה זו קדמו שנתיים של עבודה מאומצת, שבמהלכן בדקה החברה ופיתחה בהצלחה מערך וטכנולוגיה לאיסוף, לעיבוד ולשילוב פסולת פלסטיק ימי לתוך האריזות שלה. כיום עשויות כל אריזות המחשבים וציוד הקצה של דל מפלסטיק ממוחזר, המכיל 25% פסולת פלסטיק שנאסף מהים. הדבר ניכר בחוסר שלמות ובפגמים לכאורה הנראים באריזות הפלסטיק העוטפות את המוצרים.

לאור הצלחת המיזם שיתפה דל את הידע עם חברות נוספות, וכך נולדה יוזמת NextWave, שמטרתה לפתח טכנולוגיה ומערך אספקה בר-קיימא של פלסטיק ימי ראשון מסוגו. בדרך זו מצפים ב-NextWave למנוע בשלב הראשון כניסה לים של 1,500 טונות פסולת פלסטיק, השווה ל-66 מיליון בקבוקי פלסטיק, בחמש השנים הבאות. קבוצת החברות השותפות ב-NextWave צעדה צעד נוסף קדימה, והחליטה להקטין שימוש בפלסטיק במוצרי החברות, והיא אף שואפת לבטל כליל את השימוש שלהן בפלסטיק לא ממוחזר וכך לצמצם את מִדרַך הפלסטיק שלהן. ליוזמה שותפים חברות כמו ג'נרל מוטורס, Trek Bicycle, Interface, Van de Sant, Humanscale, ו-Herman Miller, ומוסדות ציבור ובהם UN Environment, New Material Institute, ו-The Zoological Institute. בעוד החברות באופן טבעי מתחרות ביניהן על מכירת מוצריהן, הערך במיזם NextWave הוא דווקא בעקרון הקוד הפתוח (open source). כל חברה מעמידה ידע שפיתחה לרשות הכלל, וכך מעודדת ומזמינה שיתוף פעולה לטובת כלל החברה האנושית, ובמקרה שלנו לטובת שימור הסביבה הימית. יש לקוות שחברות נוספות יאמצו את המודל ויצטרפו ליוזמה, מכיוון שנדרש מאמץ קולקטיבי ליישם מודל בר-קיימא להוצאת הפלסטיק מהים במקביל להליך גמילה מוחלטת מפלסטיק.


  1. The Ellen Mc Arthur Foundation. 2017. e new plastics economy: Rethinking the future of plastics and catalysing action.
  2. Jambeck JR, Geyer R, Wilcox C, et al. 2015. Plastic waste inputs from land into the ocean. Science 347(6223): 768-771.
  3. Lonely Whale. #CLEANSEAS – A campaign from The UN Environment Programme.
  4. Ocean Conservancy. The story of plastic is the story of all of us.
  5. UNEP. 2017. UN Declares war on ocean plastic.
  6. Wilcox C, Van Sebille E, and Hardesty BD. 2015. Threat of plastic pollution to seabirds is global, pervasive, and increasing. PNAS 112(38): 11899-11904       .


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

ליברמן ש. 2018. להציל את הים מטביעה בפלסטיק. אקולוגיה וסביבה 9(4): 7–8.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שלומי ליברמן
      סמנכ"ל תפעול ואחראי קיימות סביבתית, מרכז הפיתוח של Dell-EMC ישראל

      מאת

      שלומי ליברמן
      סמנכ"ל תפעול ואחראי קיימות סביבתית, מרכז הפיתוח של Dell-EMC ישראל


      ציטוט מומלץ

      ליברמן ש. 2018. להציל את הים מטביעה בפלסטיק. אקולוגיה וסביבה 9(4): 7–8.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      ים המלח ופרויקט “מובל השלום” ממפרץ אילת לים המלח

      דורון מרקל

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) לפרויקט “מובל השלום” ממפרץ אילת לים המלח יתרונות רבים: ייצור מים מותפלים בכמות גדולה לטובת המזרח התיכון כולו, ייצוב ים המלח בעזרת תוצר הלוואי של ההתפלה, שימוש באנרגיה הידרואלקטרית להתפלה, מימון רוב התפעול השוטף על-ידי צרכני המים של הפרויקט, ומעל לכול – יצירת בסיס איתן לשיתוף פעולה בין-לאומי במזרח התיכון

      לפרויקט “מובל השלום” ממפרץ אילת לים המלח יתרונות רבים: ייצור מים מותפלים בכמות גדולה לטובת המזרח התיכון כולו, ייצוב ים המלח בעזרת תוצר הלוואי של ההתפלה, שימוש באנרגיה הידרואלקטרית להתפלה, מימון רוב התפעול השוטף על-ידי צרכני המים של הפרויקט, ומעל לכול – יצירת בסיס איתן לשיתוף פעולה בין-לאומי במזרח התיכון

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      תנודות בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות – האם עדות לשינוי באקלים?

      הדס סערוני, ברוך זיו, רואי פרגמנט, נעם חלפון, אבנר פורשפן, איזבלה אוסטינסקי-צדקי

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב ישראל ממוקמת באזור גבול אקלימי, בין האקלים הים תיכוני והאקלים הצחיח למחצה. אזור זה ידוע כנתון לתנודות בין-שנתיות ותוך-עונתיות גבוהות בכמויות. מטרת מחקר זה היא לבחון תנודות ושינויים בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות ולהעריך את תרומתן של המערכות הסינופטיות ושל התנודות הגדולות למגמות השינוי בגשמים

      ישראל ממוקמת באזור גבול אקלימי, בין האקלים הים תיכוני והאקלים הצחיח למחצה. אזור זה ידוע כנתון לתנודות בין-שנתיות ותוך-עונתיות גבוהות בכמויות. מטרת מחקר זה היא לבחון תנודות ושינויים בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות ולהעריך את תרומתן של המערכות הסינופטיות ושל התנודות הגדולות למגמות השינוי בגשמים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      אפשר להקטין את הנזק הכלכלי ממינים פולשים – מיגור מין פולש יקר פי עשרה ממניעת כניסתו לישראל והתבססותו בה

      אפרת הדס, גל זגרון, ציפי סבג פרידקין, אורי נווה

      גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) בהערכת היקף הנזק הכלכלי הישיר ממינים פולשים – עלות מניעת כניסתם לארץ והתבססותם בה לעומת עלות מיגורם בארץ – נמצא כי ישנה כדאיות כלכלית ברורה למניעת כניסתם של הפולשים לארץ מלכתחילה. מיגור מין פולש יקר פי עשרה ממניעת כניסתו לישראל והתבססותו בה.

      בהערכת היקף הנזק הכלכלי הישיר ממינים פולשים – עלות מניעת כניסתם לארץ והתבססותם בה לעומת עלות מיגורם בארץ – נמצא כי ישנה כדאיות כלכלית ברורה למניעת כניסתם של הפולשים לארץ מלכתחילה. מיגור מין פולש יקר פי עשרה ממניעת כניסתו לישראל והתבססותו בה.

      גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)
      לראש העמוד