אקולוגיה וסביבה

חזון הקמתן של תחנות כוח גרעיניות לייצור חשמל בישראל

19 באוקטובר, 2015

אנרגיה גרעינית – המקור היחידי להשלמת הפער בין הביקוש לאנרגיה לבין יכולת הפקתה בישראל?


מאת

איילת ולטר
יחידת המדען הראשי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים
אילן יער
יחידת המדען הראשי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

מאת

איילת ולטר
יחידת המדען הראשי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים
אילן יער
יחידת המדען הראשי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

פרופ' שמעון יפתח ז"ל כיהן כמנהל במרכז למחקר גרעיני שורק בין השנים 1963–1968, והיה הנשיא הראשון של האגודה הישראלית למדעי גרעין. בספרו "הנדסת כורים גרעיניים" שפורסם בשנת 1975, פירט יפתח תכנית מקיפה להקמת 16 כורי כוח גרעיניים להפקת חשמל בישראל בהספק כולל של 16 ג'יגה-ואט בין השנים 1982–2000 [1].

נשאלת השאלה: מדוע תחזית זו לא התגשמה עד היום, ומהם הסיכויים להקמת תחנת כוח גרעינית (תג"ר) לייצור חשמל במדינת ישראל בעתיד הנראה לעין?

מדינת ישראל עוסקת בנושא הקמת תג"ר בשטחה משנות ה-60. בחינה עתידית של משק החשמל בישראל מראה, שגם אם מדינת ישראל תגיע עד לשנת 2050 להיקף ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשיעור של כ-25%, ולביסוס כ-55% מייצור החשמל על גז טבעי, עדיין תידרש השלמה של כ-20% מסך כושר הייצור ממקור אנרגיה אחר. בהנחה שעד אז ייסגרו רוב התחנות הפחמיות הפועלות כיום במדינה, הרי שמקור האנרגיה הזמין היחיד בישראל לסגירת פער זה בעתיד הנראה לעין הוא תג"ר. תג"ר אמנם אינה נחשבת מקור קלָסי של אנרגיה מתחדשת, אולם להפקת חשמל מתג"ר יש יתרונות רבים בשמירה על איכות הסביבה, בעצמאות מבחינת אנרגיה ובהשגת יציבות כלכלית, כמפורט מטה:

  • הפקת האנרגיה אינה מלווה בפליטת פחמן דו-חמצני.
  • כמות הדלק הנדרשת לתג"ר קטנה פי מיליון מכמות הדלק הנדרשת להפעלת תחנה מדלק מחצבים בהספק דומה.
  • בארץ נמצאו מרבצי אורניום משמעותיים. כמו כן, חלק ניכר ממקורות האורניום בעולם נמצאים במדינות ידידותיות לנו.
  • שלא כמו תחנת כוח רגילה, עיקר עלות ייצור החשמל בתג"ר נגזרת מעלות הקמת התשתית, ולא מעלות התפעול השוטף והדלק. לכן, מחיר החשמל המופק מתחנה זו אינו נתון לתנודות ולשינויים דרסטיים.

החסרונות העיקריים בתג"ר הם הצורך לאכסן לאורך שנים רבות את הדלק הגרעיני המוקרן הנוצר במהלך שנות הפעילות של התחנה או לטפל בו, והסכנה לסביבה במקרה של תקלה משמעותית.

הסיבה העיקרית שבגללה לא התמלאו התחזיות האופטימיות בנושא זה עד היום היא היעדר מוֹכֵר. מדינת ישראל אינה מסוגלת לבנות בעצמה כור גרעיני להפקת חשמל. על כן, עליה לרכוש כור כ"מוצר מדף" מיצרן חיצוני. מכיוון שישראל אינה חתומה על האמנה הבין-לאומית למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), אין כיום מדינה המוכנה למכור לנו כור כזה.

במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים הוקמה לאחרונה מִנהלת לנושא תג"ר. תפקידה העיקרי של מנהלת התג"ר הוא שמירת האפשרות להקמת תג"ר בעתיד בישראל, אם נידרש לכך. בהתאם לכך, תחומי הפעילות העיקריים של המנהלת, הפועלת בתיאום עם הוועדה לאנרגיה אטומית במשרד ראש הממשלה, הם:

  • שמירה וקידום הידע והיכולות הקיימים ושנצברו עד כה בישראל בתחום הכורים הגרעיניים לצורך בניית בסיס לרכישה, לקליטה ולהפעלה של תג"ר, אם תתקבל החלטה על כך.
  • ביטול או צמצום החסמים שעשויים למנוע הקמת תג"ר בעתיד. הכוונה בעיקר לאיתור שטחים מתאימים, לשמירה על זמינותם ולבניית מסגרת אסדרה לתג"ר.ג.בחינת החלופות השונות לתג"ר (הספק חשמלי, סוג הליבה, עמידות בפני איומים חיצוניים) תוך התחשבות בתנאים הייחודיים למדינת ישראל.

לסיכום, לכאורה נראה שהסיכוי להקמת תג"ר בישראל בעתיד הנראה לעין אינו גדול. אף על פי כן, בזכות עבודת ההכנה שמבצעת כיום מנהלת התג"ר, יגדלו הסיכויים למימוש אפשרות זו בעתיד, וכך נוכל להפוך חלום למציאות.


  1. יפתח ש. 1976. הנדסת כורים גרעיניים (מהדורה שנייה). חיפה: מכלול.

מחשבה אחת על “חזון הקמתן של תחנות כוח גרעיניות לייצור חשמל בישראל

  1. כדאי לזכור את דבריו של החלוץ האמריקאי העיקרי בפיתוח כורים גרעיניים. אדמירל היימן ריקובר ב-1953 – בערך בזמן שבו הופעל כור הניסוי הראשון שלו בארה"ב – העיר על ההבדלים בין "כור אקדמי" ל"כור מעשי". ראה: http://en.wikiquote.org/wiki/Hyman_G._Rickover לציטוט המלא:

    לכור אקדמי או למפעל כור יש כמעט תמיד את המאפיינים הבסיסיים הבאים: (1) זה פשוט. (2) הוא קטן. (3) זה זול. (4) הוא אור. (5) ניתן לבנות אותו מהר מאוד. (6) הוא מאוד גמיש במטרה. (7) יידרש פיתוח מועט מאוד. הוא ישתמש בעיקר ברכיבי 'מדף'. (8) הכור נמצא בשלב המחקר. הוא לא נבנה עכשיו.

    מצד שני, ניתן להבחין בכור מעשי על ידי המאפיינים הבאים: (1) הוא נבנה כעת. (2) הוא מפגר בלוח הזמנים. (3) זה דורש כמות עצומה של פיתוח על פריטים טריוויאליים לכאורה. (4) זה יקר מאוד. (5) לוקח הרבה זמן לבנות בגלל בעיות הפיתוח ההנדסי. (6) הוא גדול. (7) הוא כבד. (8) זה מסובך.

    הכלים של מעצב הכור האקדמי הם פיסת נייר ועיפרון עם מחק. אם נעשית טעות, תמיד ניתן למחוק אותה ולשנות אותה. אם מתכנן הכור המעשי טועה, הוא עונד את הטעות על צווארו; אי אפשר למחוק אותה. כולם יכולים לראות את זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

ולטר א ויער א. 2015. חזון הקמתן של תחנות כוח גרעיניות לייצור חשמל בישראל. אקולוגיה וסביבה 6(3): 176.
העתק



מחשבה אחת על “חזון הקמתן של תחנות כוח גרעיניות לייצור חשמל בישראל

  1. כדאי לזכור את דבריו של החלוץ האמריקאי העיקרי בפיתוח כורים גרעיניים. אדמירל היימן ריקובר ב-1953 – בערך בזמן שבו הופעל כור הניסוי הראשון שלו בארה"ב – העיר על ההבדלים בין "כור אקדמי" ל"כור מעשי". ראה: http://en.wikiquote.org/wiki/Hyman_G._Rickover לציטוט המלא:

    לכור אקדמי או למפעל כור יש כמעט תמיד את המאפיינים הבסיסיים הבאים: (1) זה פשוט. (2) הוא קטן. (3) זה זול. (4) הוא אור. (5) ניתן לבנות אותו מהר מאוד. (6) הוא מאוד גמיש במטרה. (7) יידרש פיתוח מועט מאוד. הוא ישתמש בעיקר ברכיבי 'מדף'. (8) הכור נמצא בשלב המחקר. הוא לא נבנה עכשיו.

    מצד שני, ניתן להבחין בכור מעשי על ידי המאפיינים הבאים: (1) הוא נבנה כעת. (2) הוא מפגר בלוח הזמנים. (3) זה דורש כמות עצומה של פיתוח על פריטים טריוויאליים לכאורה. (4) זה יקר מאוד. (5) לוקח הרבה זמן לבנות בגלל בעיות הפיתוח ההנדסי. (6) הוא גדול. (7) הוא כבד. (8) זה מסובך.

    הכלים של מעצב הכור האקדמי הם פיסת נייר ועיפרון עם מחק. אם נעשית טעות, תמיד ניתן למחוק אותה ולשנות אותה. אם מתכנן הכור המעשי טועה, הוא עונד את הטעות על צווארו; אי אפשר למחוק אותה. כולם יכולים לראות את זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      איילת ולטר
      יחידת המדען הראשי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים
      אילן יער
      יחידת המדען הראשי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

      מאת

      איילת ולטר
      יחידת המדען הראשי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים
      אילן יער
      יחידת המדען הראשי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים


      ציטוט מומלץ

      ולטר א ויער א. 2015. חזון הקמתן של תחנות כוח גרעיניות לייצור חשמל בישראל. אקולוגיה וסביבה 6(3): 176.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      מהפכת המימן בפתח – האם ישראל ערוכה להפוך למעצמת אנרגיה ירוקה?

      גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוי

      רווחה או רווח, ולמי? אנרגיה ממקורות מתחדשים בדיור הציבורי בישראל

      דורית גרפונקל

      גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2) כיצד התקנת מערכות סולאריות בדיור הציבורי יכולה לחבר בין המטרה הסביבתית של ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים למטרה החברתית של סיוע לאוכלוסיות המוחלשות ביותר להתמודד עם עוני בכלל ועם עוני אנרגטי בפרט?

      כיצד התקנת מערכות סולאריות בדיור הציבורי יכולה לחבר בין המטרה הסביבתית של ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים למטרה החברתית של סיוע לאוכלוסיות המוחלשות ביותר להתמודד עם עוני בכלל ועם עוני אנרגטי בפרט?

      גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2)

      נגמרו ההנחות – מיסוי כאמצעי כלכלי יעיל להפחתת פליטות גזי חממה

      גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוי
      לראש העמוד