צמצום הרעלות של חיות בר הנובעות משימוש בחומרי הדברה חקלאיים – תוכנית פעולה בין-משרדית

# לכל הכותבים תרומה שווה

בעולם שבו האוכלוסייה הולכת וגדֵלה והביקוש למזון גובר, חקלאות אינטנסיבית היא תנאי חיוני להבטחת ביטחון תזונתי. עם זאת, כדי להבטיח את המשך הייצור לאורך זמן, יש לעבור לממשק חקלאי משמר, שאחד המרכיבים המרכזיים בו הוא שימוש מושכל יותר בחומרי הדברה. חומרי ההדברה הם כלי חיוני לקיום החקלאות ולהגנה על גידולים חקלאיים מפני מזיקים ומחלות, אך מרביתם מוגדרים כחומרים מסוכנים. הם עלולים לפגוע בבריאות האדם, בבריאות הסביבה (זיהום אוויר, קרקע ומים) ובמגוון הביולוגי בפרט, עד גרימת מוות של חיות בר ^{[2, 13, 14]}.

הרעלה של חיות בר מחומרי הדברה מתרחשת בישראל בעקבות שימוש בזדון במטרה לפגוע בהן, וכן לאחר שימוש חקלאי לא מדויק שנעשה לעיתים לפי הוראות החוק ולעיתים בניגוד להוראות התווית. סקירה של מקרי ההרעלות בישראל בשנים 2021–2024 מלמדת כי מדי שנה מתועדים בממוצע 49 אירועי הרעלה. אירוע הרעלה רחב-היקף שהתרחש בפברואר 2025 בצפון הנגב, מדגיש את חומרת הבעיה ואת הנזק האקולוגי הנרחב הנגרם מהרעלות חיות בר. באירוע זה הורעלו למעלה מ-1,170 דיות (Milvus migrans) וכן מספר עופות אחרים, ככל הנראה עקב שימוש בתכשיר הדברה במסגרת פעילות חקלאית ^[7]. מקרה חמור נוסף הוא תמותה של שבעה פרטים של צבי ישראלי (Gazella gazella), בהם חמש נקבות בהיריון, בשנת 2024, מהרעלה שנגרמה משימוש בתכשיר הדברה ^[6]. הרעלות הן אחת מהסיבות המרכזיות שהובילו להכחדה של לפחות שלושה מינים של עופות דורסים מישראל – עיטם לבן-זנב (Haliaeetus albicilla), זרון סוף (Circus aeruginosus) ובז נודד (Falco peregrinus) ^[3]. לפחות כמחצית ממקרי הפגיעה והתמותה של נשרים (Gyps fulvus) בעשור האחרון נגרמו מהרעלות בזדון ^[8]. לדוגמה, באירוע הרעלה בשנת 2021 מתו 14 נשרים שהיוו כ-7% מאוכלוסיית הנשרים בישראל ^[5].

בחינה וניתוח של מקרי ההרעלה שאירעו בשנים 2021–2024, ומתוכם 95%–85 נגרמו בזדון, מצביעים על רשימה מצומצמת של חומרי הדברה שהם עיקר הסכנה לחיות הבר. במאגר תכשירי ההדברה להגנת הצומח רשומים מעל 300 חומרי הדברה פעילים המשמשים בכ-1,100 תכשירים חקלאיים. עם זאת, בבדיקות פורנזיות שנערכו בכל מקרי ההרעלה בתקופה זו, זוהו רק חמישה חומרים מתוך המאגר (Methomyl, Malathion, Fenamiphos, Pirimiphos-methyl, Bifenthrin), וכן שלושה חומרים נוספים שאינם רשומים בו (Aldicarb, Chlorpyrifos, p,p'-DDE). בולט במיוחד החומר הפעיל מתומיל (Methomyl), שנמצא אחראי ל-98%–83 מההרעלות שנגרמו בזדון. הממצאים האלה מעידים כי ניתן למקד את המאבק לצמצום הרעלות חיות הבר ברשימה מצומצמת של תכשירים, וכך להביא לשינוי משמעותי. עם זאת, להערכתנו מקרים רבים של הרעלה – בעיקר כאלה שאינם בזדון – כלל אינם מתועדים. לכן, בעת גיבוש הרשימה המצומצמת של החומרים המסוכנים במיוחד, נפעל גם לאיתור חומרים נוספים שעלולים לגרום להרעלות לא מכוונות.

הנזק האקולוגי ומספר מקרי ההרעלה הגבוה של חיות הבר מדגישים את הצורך בשיפור הבקרה והפיקוח על מכירה ואחזקה של חומרי הדברה לצד הגברת הידע הקשור לשימוש מושכל, תוך שמירה על האינטרס הכלכלי, תפעול יעיל ושמירה על כושר הייצור החקלאי. בישראל קיימת מגמה של הפחתת רעילות ^[1] ובחינה מחודשת של חומרים קיימים. על התהליך אחראית הוועדה הבין-משרדית לרישוי ולרישום של תכשירי הדברה, המבצעת בחינה שמובילה להחלטה על המשך השימוש בחומר או על הוצאתו מהשוק ^[4]. עם זאת, עדיין יש מקום להמשך שיפור הבקרה והפיקוח וללמידה מהידע הקיים בעולם: באירופה ישנה מגמה ברורה לצמצום הרעילות של תכשירי הדברה והשימוש בהם ^[11], ובמדינות מובילות בעולם המפותח מוטלות הגבלות על מכירת חומרי הדברה ^{[9, 10, 12]}.

במטרה להתמודד עם האתגרים האלה, הכוללים שיפור של הבקרה והפיקוח והעלאת המודעות לשימוש מושכל בחומרי הדברה, הוחלט על שיתוף פעולה של שניים מבין הרגולטורים המרכזיים המטפלים בחומרי הדברה חקלאיים – משרד החקלאות וביטחון המזון והמשרד להגנת הסביבה – יחד עם רשות הטבע והגנים שבאחריותה השמירה על חיות הבר. המטרה היא להתניע תהליך שיגדיל את הידע הקיים בנושא השפעות השימוש בחומרי הדברה על חולייתנים ויתרום לצמצום הסיכון לחיות הבר. כך יתאפשר שימוש מושכל ואחראי יותר בחומרי הדברה, שיקדם שמירה על המגוון הביולוגי, הסביבה, החקלאות בת-הקיימא ובריאות האדם. כחלק משיתוף הפעולה התקיימה בחודש פברואר 2025 סדנה בהשתתפות בעלי תפקידים רלוונטיים ממשרד החקלאות וביטחון המזון, מהמשרד להגנת הסביבה, ממשרד הבריאות, ממשרד העבודה, מגופים אזרחיים, כגון החברה להגנת הטבע, וכן ממעבדות העוסקות בזיהוי ובפענוח של הרעלות. הסדנה הסתיימה בגיבוש המלצות לתוכנית פעולה יחד עם הקמת צוות עבודה ליישומן, בליווי צוות ניהול בכיר שיורכב מנציגי שלושת המשרדים. תוכנית העבודה כוללת מספר מהלכים מרכזיים להתמודדות עם תופעת הרעלות חיות הבר:

1. ניתוח שטח של מקרי הרעלה במרחב;
2. גיבוש רשימה של חומרי ההדברה המסוכנים ביותר לחיות הבר (להלן: תכשירים מסוכנים);
3. הטמעת שיקולי שמירה על חיות הבר בתהליך הרישוי, באמצעות מינוי משקיף מרשות הטבע והגנים בוועדה הבין-משרדית לרישוי ולרישום של תכשירי הדברה;
4. בחינת שינויים בתוויות של התכשירים המסוכנים, לצד חיפוש חלופות בעלות סיכון מופחת;
5. העלאת מודעות ציבורית והדרכה לשיפור העבודה עם חומרי ההדברה בקרב החקלאים;
6. יצירת מנגנון הגבלת מכירה ושימוש עבור התכשירים המסוכנים;
7. הסמכת פקחי רשות הטבע והגנים לאכיפת חוק התווית;
8. הפעלת ניטור שוטף באזורים מועדים להרעלות בהתבסס על ניתוח השטח;
9. שיפור ההתנהלות באירועי הרעלה עתידיים על-ידי גיבוש נוהל עבודה מסודר שיבהיר את תפקידי הגורמים הרלוונטיים ויחזק את התיאום וההרתעה;
10. ליווי ובקרה של אירועי הרעלה כדי לקדם פתיחת תיקי חקירה והעמדה לדין של מפירי חוק.

כלל הפעולות האלה נמצאות בשלבי יישום שונים, וחלק מהצעדים קצרי-הטווח מתקרבים לסיום כבר בימים אלה, בעוד מהלכים ארוכי-טווח צפויים להימשך פרק זמן ממושך. שיתוף הפעולה בין הגופים הוא המנוע המרכזי המקדם את התהליך. חשוב לציין שהפעולות האלה לא רק יפחיתו הרעלות של חיות בר, אלא גם יפחיתו זליגת חומרי הדברה לסביבה ויצמצמו את החשיפה של הציבור אליהם. אנו מקווים כי כבר בשנים הקרובות נזכה לראות ירידה משמעותית במספר מקרי ההרעלה של חיות בר והתאוששות באוכלוסיות המינים הרגישים שנפגעו מהחומרים האלה.