בקצרה
ניטור ארוך-טווח של צמחים בסכנת הכחדה ומיני דגל ביערות קק"ל
דבורה לב-רמתי מכון דש"א, מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב ([email protected])
גל לופוביץ' מכון דש"א, מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב ([email protected])
בר שמש מכון דש"א, מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב ([email protected])
אמיר פרלברג מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב ([email protected])
רונה וינטר-לבנה מכון דש"א, מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב ([email protected])
אחיעד שדה מכון דש"א, מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב ([email protected])
יהל פורת תחום אקולוגיה, אגף הייעור, קק"ל ([email protected])

מימין: אירוס הגלבוע – אחד מסמלי הטבע הישראלי – הוא מין אנדמי הגדל בארץ בתפוצה מוגבלת. משמאל: הבוטנאים דבורה לב-רמתי ובר שמש מקימים חלקת ניטור ביער הגלבוע | צילום: נעם שגב ורונה וינטר-לבנה
ענת צפריר
אגף הייעור, קק"לדבורה לב-רמתי
מכון דש"א, מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביבגל לופוביץ'
מכון דש"א, מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביבבר שמש
מכון דש"א, מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביבאמיר פרלברג
מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביברונה וינטר-לבנה
מכון דש"א, מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביבאחיעד שדה
מכון דש"א, מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביביהל פורת
תחום אקולוגיה, אגף הייעור, קק"לענת צפריר
אגף הייעור, קק"לדבורה לב-רמתי
מכון דש"א, מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביבגל לופוביץ'
מכון דש"א, מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביבבר שמש
מכון דש"א, מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביבאמיר פרלברג
מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביברונה וינטר-לבנה
מכון דש"א, מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביבאחיעד שדה
מכון דש"א, מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביביהל פורת
תחום אקולוגיה, אגף הייעור, קק"לכחלק מהטמעת העקרונות של תורת ניהול היער מבוצעים בשנים האחרונות סקרי ערכי טבע ביערות קק"ל לפני פעולות לחידושם ולדילולם. בסקרים מנסים לאתר מיני צמחים נדירים, צמחים בסכנת הכחדה, צמחים אנדמיים וצמחים מוגנים. בסקרים האלה אנו מגלים אוכלוסיות חדשות או מגלים שאוכלוסיות ידועות נמצאות מחוץ לתחום התפוצה שהיה מוכר עבורן. לדוגמה, בנחל הבשור נמצאה אוכלוסייה משמעותית של ולריינית זעירה, מין בסכנת הכחדה חמורה, וזו האוכלוסייה הגדולה ביותר בארץ של מין זה. מלבדה ידועים רק שני אתרים קטנים (שגודלם קטן מדונם) נוספים. נוסף על כך, מדובר בקצה הדרומי של גבול האוכלוסייה העולמי הידוע, מה שמעלה את חשיבות שימור אוכלוסייה זו. זו רק דוגמה אחת לכך שיערות קק"ל מהווים מקלט פוטנציאלי למיני צמחים נדירים שחלק מהם בסכנת הכחדה, וכן למיני דגל שאינם בסיכון אך מהווים אטרקציה תיירותית ונושאים ערך תרבותי, דוגמת חלמונית גדולה.
יערות קק"ל פרוסים על פני מגוון בתי גידול בישראל, לאורך מפל אקלימי מגוון – מספר המדבר בדרום ועד הגליל העליון והגולן בצפון, ועל פני סוגים שונים של מסלע וקרקע. חשיבותם האקולוגית של השטחים הפתוחים שבידי קק"ל גדולה במיוחד בבתי גידול שנפגעו באופן נרחב מפיתוח אנושי, ושאינם מיוצגים במידה מספקת בשטחים המוגנים הסטטוטורית (כלומר בשמורות טבע, בגנים לאומיים וביערות קק"ל): קרקעות העמקים הכבדות והקרקעות הקלות במישור החוף (חולות, חמרה וכורכר). המשך הפיתוח בהתאם לתחזית גידול האוכלוסייה במדינת ישראל צפוי אף להעצים מגמה זו. כדי להגן באופן מיטבי על אוכלוסיות של 'המינים האדומים' בבתי גידול שיש בהם קרקעות קלות וכבדות, דרוש ניטור ארוך-טווח.

החל משנת 2022 פועל פרויקט שמטרתו היא להבין את השפעת מבנה היער על אוכלוסיות 'מינים אדומים' הצומחים בקרקעות קלות וכבדות, וכן על אירוסים וחלמוניות (טבלה 1). לשם כך הוקמו חלקות כבסיס למחקר ולניטור ארוך-טווח. בכל יער נבחר אתר שיש בו רמות שונות של כיסוי יערני (אפסי: עד 3%, פזור: 10%–3, פתוח: 33%–10, בינוני: 66%–33, צפוף: מעל ל-66%) או אתר שמתבצעת בו רעייה ובהמשך המחקר יגודרו מחצית מהחלקות בו לבחינת השפעת הרעייה. עבור כל קטגוריה, בכל יער, נדרשת הקמת שלוש חלקות, כדי לאפשר ניתוח סטטיסטי מהימן. הפרויקט מבוצע על-ידי מכון דש"א במימון קק"ל, ובשנה הראשונה בוצעו סקרים למיפוי אוכלוסיות מיני המטרה ולאיסוף מידע סביבתי על אודות המאפיינים של ההיבטים הבאים: בית הגידול, הפרעות אפשריות, מבנה היער, הממשק היערני, רעייה וקליטת קהל. במהלך 2024 הוקמו ונוטרו 70 חלקות המחקר בשמונה יערות, וב-2025 יוקמו וינוטרו 60 חלקות מחקר נוספות בשבעה יערות נוספים. בכל החלקות תיערך דגימה אחת עד לסוף השנה השלישית של הפרויקט.
טבלה 1
רשימת מיני המטרה
עבור המינים המודגשים הוקמו חלקות לכל מין. שאר המינים יידגמו יחדיו במה שיימצא בריבוע דגימה. רוב המינים שאינם מודגשים גדלים בקרקעות קלות ביערות חדרה ואילנות.

מתוצאות ראשוניות, שטרם עובדו סטטיסטית, ניתן להבחין במספר מגמות ביחס לרעייה ולרמת הכיסוי היערני. להלן מספר דוגמאות:
- נמצאה השפעה ניכרת של רעייה על מרוות אייג ואירוס שחום. מספר התפרחות והפרטים הצעירים של מרוות אייג היה נמוך ביער לביא, שהרעייה בו אינטנסיבית, לעומת מספרם ביער קריית גת, שאין בו רעייה. נמצאו מעט מאוד פרטים פורחים וחונטים של אירוס שחום ביער דודאים שמתבצעת בו רעייה אינטנסיבית, מלבד בחלקה אחת שהייתה בצל של שיטת ויקטוריה.
- עבור אוכלוסיות המינים אירוס הגלבוע ביער גלבוע, מרוות אייג ביער קריית גת, אשבל זהרי ביער אחיהוד ושלהבית הגלגל ביער מבוא חמה נמצאו מדדים המעידים על שגשוג שלהם כאשר הכיסוי היערני נמוך או לא קיים.
- ביער אילנות, שנותרו בו בתי גידול של קרקעות קלות, לא נמצאו מינים נדירים ומינים בסכנת הכחדה בחלקות שהכיסוי היערני בהן גבוה. המינים האלה הופיעו רק בחלקות ללא כיסוי כלל או עם כיסוי נמוך.
- לא נמצאה השפעה של רמת הכיסוי היערני על שגשוגה של שלהבית הגלגל ביער יתיר.

מערך הניטור, שיושלם בסוף שנתו השלישית, מהווה תשתית לניטור ארוך-טווח. ניתוח מחקרי של נתוני הניטור יאפשר להעמיק בהבנה של הגורמים שפוגעים באוכלוסיות המינים האלה מחד גיסא, והתנאים שמאפשרים להן לשגשג מאידך גיסא. התוצאות ישמשו לטיוב הממשק היערני לטובת ניהול בר-קיימא של היער בכלל, ושל אוכלוסיות מיני המטרה המצויות בו בפרט. שימור אוכלוסיות המינים האלה חשוב מבחינות רבות: איסור פגיעה בערכי טבע מוגנים על פי חוק, הגנה על המגוון הביולוגי, שמירה על תפקודן התקין של המערכות האקולוגיות, עמידה באמנות בין-לאומיות שישראל חתומה עליהן ועניינן הגנה על המגוון הביולוגי, וכן הגנה על מיני דגל שהם בעלי ערך תרבותי עבור תושבי המדינה, ושצפייה בפריחתם היא יעד מבוקש בקרב מטיילים ונופשים. הנושאים האלה תואמים את עקרונות השימור והשיקום של בתי הגידול ושל המגוון הביולוגי כחלק מתורת ניהול יער בר-קיימא, שקק"ל חרתה על דגלה.
