אקולוגיה וסביבה

אופקים חדשים במחקר החי והצומח באזור ים המלח

8 במרץ, 2017

התהליכים השונים שעובר ים המלח יוצרים בתי גידול מפתיעים, כדוגמת צילום זה של מעיינות מים מתוקים הנודדים בעקבות המפלס הנסוג. 'חוף השאנטי', ממזרח למחסום מצוקי דרגות | צילום: רתם שחל


מאת

אופיר כץ
מרכז מדע ים המלח והערבה, שלוחת ים המלח

מאת

אופיר כץ
מרכז מדע ים המלח והערבה, שלוחת ים המלח

סביבת ים המלח, שהרכב המים שלו ייחודי, מושכת יזמות בתחומי התעשייה, המרפא והתיירות, בעוד שהתנאים הצחיחים סביב האגם מקיימים מערכות אקולוגיות ייחודיות המאופיינות במינים המותאמים לתנאי יובש, חום ומליחות קיצוניים. כתוצאה מכך, הפך אזור ים המלח למרחב של הזדמנויות, אך גם של אתגרים לא פשוטים. נוסף על הדיון הנרחב על סוגיות אלה, העומד במרכזו של הגיליון, יש מקום לדון גם באופנים שניתן לרתום את הייחודיות והאתגרים האופייניים לאזור ככלי לקידום הידע האנושי בכלל, ובפרט לטובת פיתוח ידע וכלֵי מדיניות, ניהול וממשק באזור.

בעיית הבולענים גורמת לאבדן שטחים פתוחים ולנזקים נרחבים לתשתיות. לאחרונה הוסט כביש 90 באזור עין גדי מערבה כדי לעקוף את שטחי הבולענים. כעת הוא חוצה את שטחי מחייתם של היעלים הרבים שבאזור, וכבר תועדו דריסות יעלים בקטע הכביש החדש [2]. עם זאת, גם אתגר הבולענים מתגלה כהזדמנות. במטעים הנטושים בשטחי הבולענים התגלו מיני צמחים נדירים שחלק מהם נחשבו לכאלה שנכחדו, ונראה שהמטעים הנטושים הם מפלטם האחרון [3]. נוסף על כך, חלק מהבולענים מתמלאים במים המגיעים ממקורות שונים: האגם המלוח, מי מעיינות, מי תהום או מי נגר מנחלי יהודה – ולכן גם נבדלים בהרכבם הכימי. על אלה יש להוסיף את ההבדלים הפיזיים בין הבולענים השונים, כגון עומק הבולען ועומק המים בבולען, ההופכים בולענים שונים לסביבות ייחודיות כשלעצמן. בבולענים שונים מתפתחות מערכות אקולוגיות מיקרוביאליות שונות המנותקות אלה מאלה, ומתבטאות בין השאר בצבעים שונים של המים בבולען; חברות המיקרואורגניזמים בבולענים עוברות סוקצסיה עם הזמן, ומשתנות [4]. על אף הסיבות העגומות של היווצרותן, מערכות אקולוגיות אלה מלמדות אותנו על האקולוגיה של מיקרואורגניזמים במי ים המלח ובמקורות המים הסמוכים אליו, ועל השפעתן של חברות מיקרוביאליות אלה על תכונות המים ועל המינרלים שבהם.

בתי גידול שיש בהם מים זמינים, כגון נאות מדבר וערוצי נחלים, אינם מצויים בשפע, והם לרוב הסביבות היחידות היכולות לקיים צמחים באזור. לכן, המערכות האקולוגיות של אזור ים המלח נשענות באופן כמעט מוחלט על בתי גידול אלה. למרבה הצער, כתוצאה מפיתוח יישובי, תיירותי וחקלאי הם נמצאים תחת איום ממשי, ולעתים המים עצמם מוצָאים מהערוצים ומשמשים בתעשייה, בחקלאות או במגזר הביתי [1]. המערכות האקולוגיות הנסמכות על הערוצים ועל נאות המדבר הן הזדמנות מצוינת לחקור את יחסי הגומלין שבין מים, צומח ובעלי חיים ולעמוד על האופן שבו רכיבים שונים של המערכת האקולוגית תלויים אלה באלה, ואילו השלכות צפויות לאחר פגיעה מתמשכת במרקם האקולוגי העדין. שינוי האקלים העובר על הארץ, שעלול להתבטא מחד גיסא בהפחתת זמינות המים אף בערוצים ובנאות המדבר, ומאידך גיסא בירידה באיכות המרעה בהרים ובהתפשטות פעילות הרעייה אל בקעת ים המלח, עלול להפר מרקם עדין זה. חשיבותן של תובנות אלה למדיניות ניהול משאבי קרקע ומים באזור ים המלח ולשמירת הטבע – אינה נתונה בספק.

לבסוף, הצומח של אזור ים המלח מתאפיין במגוון תפקודי רב, הנובע מההתאמות השונות לאקלים הצחיח הקיצוני ולהרכב המינרלוגי המיוחד של הקרקע והמים. צמחים רבים אוצרים ברקמותיהם ובסלילי הדי-אן-איי שלהם ידע יקר ערך, שניתן לנצל להתאמת גידולים חקלאיים לסביבות קיצוניות [5]. ככל שעובר מרכז הכובד של הפעילות החקלאית לאזורים צחיחים יותר, כך גדל העניין בטיפוח גידולים אלה ובהתאמתם לתנאי המדבר. ערך רב גם יש לצמחים שביכולתם לנטרל או להפחית את הריכוז, הזמינות והפעילות של מינרלים מזיקים בקרקע, בין אם על-ידי הפרשת חומרים שמגיבים עם המינרלים ומנטרלים אותם בקרקע עצמה, ובין אם על-ידי קליטתם וצבירתם בצמח עצמו. הבנת אופן פעולתם של מנגנונים אלה והשפעותיהם על יחסי הגומלין שמקיימים הצמחים עם סביבתם הפיזית ועם סביבתם החיה מסייעת בפיתוח טכנולוגיות נקיות להתמודדות עם זיהומי קרקע.

המאפיינים והאתגרים הייחודיים והקיצוניים של אזור ים המלח הופכים אותו למוקד משמעותי למחקר אקולוגי, שיש לו השלכות אפשריות על האזור ואף מחוצה לו. הזדמנויות רבות ואתגרים מרתקים עומדים בפני המדענים הפועלים באזור – חוקרי מרכז מדע ים המלח והערבה, ארגונים ממשלתיים, האוניברסיטאות או גופים פרטיים. לפני מספר שבועות נחנך בניין המחקרים של מכון ים המלח במצדה, שיהיה בית למחקרים על תנאים קיצוניים (ראו בגיליון זה). ככל שניטיב להבין את האזור על מאפייניו ואתגריו, כך ניטיב לנהל אותו לטובת הכלל.


  1. בלכר מ. 2012. שימור ושיקום של מגוון הצמחייה בנאות המדבר שלצד ים המלח. מלח הארץ, סדרת מחקרי ים המלח 6: 102-73.
  2. בלכר מ. 2016. כביש חוצה נווה עין גדי – מעקף בולענים אינו עוקף יעלים. אקולוגיה וסביבה 7(1): 79-77.
  3. בלכר מ ובלכר א. 2011. בולענים ושמירת טבע: מסקנות מניסוי לא מתוכנן בעין גדי. אקולוגיה וסביבה 2(2): 92-90.
  4. Adar O, Groner E, Ben Natan G. 2014. Colonization of a new habitat: The case of the Dead Sea sinkholes – preliminary observations. Negev, Dead Sea and Arava Studies 6: 74-89.
  5. Munns R. 2002. Comparative physiology of salt and water stress. Plant, Cell & Environment 25: 239-250.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

כץ א. 2017. אופקים חדשים במחקר החי והצומח באזור ים המלח. אקולוגיה וסביבה 8(1): 317–318.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      אופיר כץ
      מרכז מדע ים המלח והערבה, שלוחת ים המלח

      מאת

      אופיר כץ
      מרכז מדע ים המלח והערבה, שלוחת ים המלח


      ציטוט מומלץ

      כץ א. 2017. אופקים חדשים במחקר החי והצומח באזור ים המלח. אקולוגיה וסביבה 8(1): 317–318.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      היער המחטני הנטוע באזור הים תיכוני בישראל: דיון בעקרונות הממשק. נייר עמדה של מדעני יער בישראל

      יגיל אוסם, צבי מנדל, גידי נאמן, אבי פרבולוצקי, יוסף ריוב, גבריאל שילר

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בעקבות השינויים שעובר היער בישראל והמאמץ של קק"ל לנסח 'תורת ייעור ישראלית' מעודכנת, התכנס פורום כדי לגבש עמדה מקצועית-מדעית לגבי הסוגיות המרכזיות בתחומים אלה, מתוך דיונים שהתמקדו בהגדרת הייעודים והמטרות של היערות המחטניים הנטועים באזור הים תיכוני בישראל ובעקרונות הממשק המתאימים לכל סוג יער

      בעקבות השינויים שעובר היער בישראל והמאמץ של קק"ל לנסח 'תורת ייעור ישראלית' מעודכנת, התכנס פורום כדי לגבש עמדה מקצועית-מדעית לגבי הסוגיות המרכזיות בתחומים אלה, מתוך דיונים שהתמקדו בהגדרת הייעודים והמטרות של היערות המחטניים הנטועים באזור הים תיכוני בישראל ובעקרונות הממשק המתאימים לכל סוג יער

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      התפשטות זיהום מאזור התעשייה רמת חובב בנחלי הסביבה – הערכת מצב על בסיס ממצאי הניטור בשנים 1998–2011

      אריאל כהן, ניסים קשת, יוסי הראל

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

      שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      משכונה קיימת לשכונה מקיימת – תפקידם של סוכני שינוי מקומיים בקידום אורח חיים מקיים בשכונה

      לורית ליבוביץ, ליה אטינגר, אורלי רונן

      גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית ככל שהמהלכים ברמה השכונתית יהיו חלק ממהלך עירוני רחב, הכולל שינוי עירוני מערכתי לצד שיתוף והנגשת דרכים למעורבות והשפעה עבור התושבים – כך תגדל השפעת מיזמים מסוג זה

      ככל שהמהלכים ברמה השכונתית יהיו חלק ממהלך עירוני רחב, הכולל שינוי עירוני מערכתי לצד שיתוף והנגשת דרכים למעורבות והשפעה עבור התושבים – כך תגדל השפעת מיזמים מסוג זה

      גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית
      לראש העמוד