אקולוגיה וסביבה

השפעת שרֵפה על התחדשות הצומח – פרויקט חקר סביבתי

1 באוקטובר, 2014

האירוע הדרמטי של שרפה צמוד לכביש החוף, באוקטובר 2013, הוביל תלמידים במוסד לימודי סמוך לבצע עבודת חקר ולפעול למניעת שרפות חוזרות באזור | צילום: דניאל בנדרסקי


מאת

דניאל בנדרסקי
הדסה נעורים – בית ספר תיכון ומכללה טכנולוגית
טטיאנה פרבוליובוב
צוות מגמת מדעי הסביבה, הדסה נעורים – בית ספר תיכון ומכללה טכנולוגית
רחל קרליבך
צוות מגמת מדעי הסביבה, הדסה נעורים – בית ספר תיכון ומכללה טכנולוגית

מאת

דניאל בנדרסקי
הדסה נעורים – בית ספר תיכון ומכללה טכנולוגית
טטיאנה פרבוליובוב
צוות מגמת מדעי הסביבה, הדסה נעורים – בית ספר תיכון ומכללה טכנולוגית
רחל קרליבך
צוות מגמת מדעי הסביבה, הדסה נעורים – בית ספר תיכון ומכללה טכנולוגית

בשרֵפה שהשתוללה צמוד לכביש החוף באוקטובר 2013, עלתה באש רצועת צמחייה סבוכה בצד המערבי של הכביש. תנאי מזג האוויר היבש, עומס החום והרוחות המערביות העזות גרמו להתפשטות האש למרחק של מאות מטרים לאורך הכביש, עד סמוך לכפר הנוער "הדסה נעורים". עובדי כפר הנוער ותלמידים רבים פעלו רבות לכיבוי השרפה.

הרושם שהותירה השרפה וחוויית כיבויה, הובילו לביצוע פרויקט חקר סביבתי שמטרתו הייתה לבדוק את השינויים הסוקצסיוניים בשטח שנחשף לשרפה. פרויקט חקר סביבתי הוא חלק מהדרישות מתלמידי תיכון הלומדים את המקצוע "מדעי הסביבה" ברמה של 5 יחידות לימוד. החל משנת 2012 מתקיימת תחרות ארצית לעבודות חקר סביבתיות (בחסות משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה, מכון דוידסון לחינוך מדעי [ליד מכון ויצמן למדע] ועמותת מלר"ז). המחקר המתואר כאן זכה במקום השלישי בתחרות הגמר הארצית. 

תנאי אקלים יבשים ופעילות מוגברת של האדם גורמים להתפרצות שרפות, וכתוצאה מכך לשינוי הרכב חברות הצומח בארץ. תדירותן הגבוהה של השרפות לא מאפשרת לחברות הצומח להשלים את תהליכי הסוקצסיה. עם זאת, לצמחים יש מספר אסטרטגיות הישרדותיות: התחדשות מהחלקים התת-אדמתיים, נביטה מ"בנק הזרע", קליפת זרע עבה. כמו כן, שרפה תורמת לדילול צמחייה רב-שנתית סבוכה, ובכך מאפשרת לזרעים של מיני צמחים רבים אחרים לנבוט ולהתפתח. 

ההשערה המרכזית במחקר התבססה על העיקרון הביולוגי של סוקצסיה משנית: בשטח שההפרעה בו הייתה חלקית (ובמקרה של שרפה – רק החלק העל-אדמתי של הצמחים נפגע), תתרחש סוקצסיה משנית, והתחדשות חברת הצומח תתחיל כבר אחרי הגשם הראשון. 

לצורך בדיקת ההשערה נערכה בדיקה של התחדשות הצמחייה באזורים שנחשפו לעוצמות שרפה שונות, במהלך 16 השבועות לאחר מועד השרפה. המדידות נערכו בשלושה אזורים שנבדלו בעוצמת השרפה: קלה, בינונית וגבוהה (העוצמה נקבעה על פי צבע הקרקע ומרקמה). כל אזור בדיקה כלל שלוש חלקות (תת-אזורים) בגודל של 5×5 מטרים כל אחת (סך הכול תשעה תת-אזורים, בגודל כולל של 225 מ"ר). בכל החלקות נצפתה התחדשות של הצמחייה הגבוהה. מידת ההתחדשות הוגדרה על-ידי סולם מידות שמי (לכל מידה היה ערך מספרי מקביל). אומדן כיסוי השטח בצמחייה חד-שנתית נעשה בעזרת תרשים "אחוז כיסוי השטח" (על פי השיטה המקובלת). כמו כן, נלקחו דגימות קרקע מכל אזור, לצורך בדיקת כושר הבליעה של צבע הקרקע (בעזרת ספקטרופוטומטר), כמדד לנוכחות חומר אורגני בקרקע. 

בו בזמן נערך במעבדת בית הספר ניסוי לצורך בדיקת נביטת זרעים בעלי קליפה עבה (האופייניים לזרעי צמחייה גבוהה – עצים ושיחים). הניסוי תרם להבנת השפעת השרפה על נביטת זרעים שנשמרים בבנק הזרע מספר שנים, ונובטים רק לאחר שהגורם חיצוני, כגון חום גבוה, "עוזר" לעוברי הזרעים לצאת מהקליפה העבה.

ממצאי המחקר

  1. התחדשות הצמחייה הייתה רבה מאוד באזור שעוצמת השרפה בו הייתה קלה, ובינונית כשהעוצמה הייתה גבוהה.
  2. כיסוי השטח בצמחייה חד-שנתית הגיע ל-74% באזור שעוצמת השרפה בו הייתה קלה, ול-6.3% כשהעוצמה הייתה גבוהה.
  3. כושר הבליעה של צבע הקרקע בדגימות שנלקחו מהאזורים שעוצמת השרפה בהם הייתה קלה-בינונית היה גבוה יותר מאשר בדגימות שנלקחו מהאזורים שעוצמת השרפה בהם הייתה גבוהה. (0.045–0.072 AU, לעומת 0.029 AU).
התחדשות הצמחייה הגבוהה מספר שבועות לאחר השרפה | צילום: דניאל בנדרסקי

מסקנות

שרפה בעוצמה קלה ובינונית לא גרמה לפגיעה משמעותית בחלקים התת-אדמתיים של הצמחים ובזרעים שהיו בעומק הקרקע, ואפשרה התחדשות מהירה של הצמחייה באזור בקצב מהיר. צבע הקרקע באזורים שנחשפו לשרפה בעוצמה בינונית-קלה היה בעל כושר בליעה גבוה (תוצאה זו יכולה לשמש הוכחה לנוכחות של החומר האורגני הקרקע). באזורים שנחשפו לעוצמת שרפה גבוהה, מידת ההתחדשות של הצמחייה הגבוהה (עצים) וכיסוי השטח על-ידי הצמחייה העשבונית, היו נמוכים. ייתכן ששרפה בעוצמה גבוהה גרמה נזק בלתי הפיך לצמחייה. לאור תוצאות המחקר ניתן לומר כי מתרחשת בשטח סוקצסיה משנית.

מעבר לביצוע עבודת חקר מדעית, הייתה לנו מטרה לעורר מודעות ציבורית לבעיית השרפה. פניות חוזרות ונשנות שלנו לגופים המנהלים את השטח (חברת החשמל, חברת נתיבי ישראל בע"מ והמשרד להגנת הסביבה) ולרשות המקומית (מועצה אזורית עמק חפר), היו בין הגורמים שהביאו לדילול הצמחייה באתר השרפה, לסילוק צמחייה יבשה ולפינוי פסולת דליקה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

בנדרסקי ד, פרבוליובוב ט וקרליבך ר. 2014. השפעת שרֵפה על התחדשות הצומח – פרויקט חקר סביבתי. אקולוגיה וסביבה 5(3): 228–229.
העתק



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      דניאל בנדרסקי
      הדסה נעורים – בית ספר תיכון ומכללה טכנולוגית
      טטיאנה פרבוליובוב
      צוות מגמת מדעי הסביבה, הדסה נעורים – בית ספר תיכון ומכללה טכנולוגית
      רחל קרליבך
      צוות מגמת מדעי הסביבה, הדסה נעורים – בית ספר תיכון ומכללה טכנולוגית

      מאת

      דניאל בנדרסקי
      הדסה נעורים – בית ספר תיכון ומכללה טכנולוגית
      טטיאנה פרבוליובוב
      צוות מגמת מדעי הסביבה, הדסה נעורים – בית ספר תיכון ומכללה טכנולוגית
      רחל קרליבך
      צוות מגמת מדעי הסביבה, הדסה נעורים – בית ספר תיכון ומכללה טכנולוגית


      ציטוט מומלץ

      בנדרסקי ד, פרבוליובוב ט וקרליבך ר. 2014. השפעת שרֵפה על התחדשות הצומח – פרויקט חקר סביבתי. אקולוגיה וסביבה 5(3): 228–229.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      עץ ירוק

      חן גיטרמן

      גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) מבין עשרות המעצבים שהשתתפו בתחרות "יופי של מִחזור", זכה העיצוב של חן גיטרמן, בוגרת מכון טכנולוגי חולון, בשל שילוב מוצלח בין פונקציונליות המשרתת את כל המשתמשים לבין מראה המדגיש ערכי טבע

      מבין עשרות המעצבים שהשתתפו בתחרות "יופי של מִחזור", זכה העיצוב של חן גיטרמן, בוגרת מכון טכנולוגי חולון, בשל שילוב מוצלח בין פונקציונליות המשרתת את כל המשתמשים לבין מראה המדגיש ערכי טבע

      גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

      כלכלה התנהגותית בשירות איכות הסביבה – ריאיון עם פרופ' דן אריאלי

      שחר בוקמן, עמיר פינק

      גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) ריאיון עם פרופסור דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית מאוניברסיטת דיוק, ארה"ב, ומחבר רב-המכר לא רציונלי ולא במקרה

      ריאיון עם פרופסור דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית מאוניברסיטת דיוק, ארה"ב, ומחבר רב-המכר לא רציונלי ולא במקרה

      גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

      בנייה מחדש ביישובי הנגב המערבי – שיפור החוסן באמצעות בנייה בת-קיימא

      איריס גבעולי, נעמה וינברג

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי תכנון ובנייה מחדש של הבתים והיישובים שניזוקו קשות כהזדמנות לחשיבה חדשנית על בנייה בת-קיימא, המשלבת מרחב לחיים משגשגים ובטוחים

      תכנון ובנייה מחדש של הבתים והיישובים שניזוקו קשות כהזדמנות לחשיבה חדשנית על בנייה בת-קיימא, המשלבת מרחב לחיים משגשגים ובטוחים

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי
      לראש העמוד