גיליון קיץ 2026 / כרך 17(2) / שיקום אגן ציפורי – מודל להשראה

הנחל מאופיין בסביבה אינטנסיבית של חקלאות ותשתיות, המחייבת הידברות, הקשבה, נכונות לפשרה ומציאת פתרונות יצירתיים כדי לאפשר זרימה חופשית ולתת מענה לצרכים השונים של המשתמשים, שלעיתים מתנגשים

לבנות אמון דרך המים – הקשר בין שיקום סביבתי לחוסן קהילתי

חיבור מחודש בין האדם לטבע – יצירת מרחבים פתוחים ונגישים לרווחת הציבור

פרויקט שיקום נחל ציפורי כפרויקט דגל לאומי וכמודל לעבודה נכונה, המממש חזון של שיקום כוללני, שמטפל בנחל מהמעלה ועד המורד

מעבר מפתרונות הנדסיים צרים ליצירת תועלת מרובה ומגוונת – הצצה לפרויקט שיקום סביבתי מורכב

למה המפתח לשיקום הנחלים נמצא בכלל מחוץ למים?

מהפכה בציפורי: לראשונה בישראל – שיקום נחל לכל אורכו

בין הנחל לשדות – כיצד משלבים בין שיקום אקולוגי לחקלאות משגשגת?

מטרת-העל של התוכנית היא שיקום אקולוגי של הנחל, המחייב את הסרת מקורות הזיהום

האיכות והכמות של המים בנחל הן במידה רבה הבסיס למלאכת השיקום

שינוי תרבותי עמוק – מדוע תוכנית המים דורשת הרבה מעבר לשרטוטים הנדסיים?

ניתוק תלות החקלאים במי הנחל כפתרון להשבת הזרימה הטבעית

פתרון בהסכמה: איך מטפלים בבעיית רעיית הבקר באפיק ללא אכיפה כוחנית?

נחל ציפורי משמש פרויקט הדגמה לבחינת גישות חדשניות לשיקום אקו-הידרולוגי

מהפכה מסתגלת: כיצד השתתפות בפרויקט אירופי משנה את ממשקי שיקום הנחל?

לעקור את הנטוע: התוכנית השיטתית לטיפול במינים פולשים לאורך נחל שלם צמצמה ב-95% את נוכחות הצמחים הפולשים בנחל ציפורי

שיקום מורפולוגיית הערוץ כאמצעי הנדרש להנעת תהליכי שיקום אקולוגי

מי הראשון בתור? כלי תכנון יישומי להקצאת משאבים מושכלת לשחרור הנחלים מחסמי בטון. איך הופכים חסם "פיראטי" למעבר אקולוגי מנצח?

כיצד מחברים מחדש בין האדם, המורשת והטבע במרחב אחד?

איך פותרים את המתח בין הרצון להנגיש את הטבע לבין שמירה על חוויית טבע פראי? נחל ציפורי – המקטע הנגיש הארוך ביותר בארץ לצד פינות חמד טבעיות

עלויות התפעול והתחזוקה צפויות כמעט להכפיל את עצמן לאחר השלמת השיקום – איך אפשר להצליח לעמוד בהן?

שפת הנחל: לראשונה בישראל פותחה שפה עיצובית אגנית שמחברת את האדם לטבע

מדוע קשר עמוק בין הקהילה לנחל הוא המפתח להצלחת השיקום?

שנת השירות הראשונה בישראל המוקדשת למרחב נחל אגני: חינוך לשיקום נחלים אינו רק השקעה בטבע אלא השקעה בחברה כולה

שיקום נחלים אינו יכול להישען על פתרונות הנדסיים, הידרולוגיים ואקולוגיים בלבד. בניית תשתית חברתית יציבה היא שתיצור חוסן שישמור על הנחל לדורות הבאים

סינרגיה של ידע – השילוב המנצח בין מדענים, תצפיות של תושבים ואלגוריתמים של בינה מלאכותית

איקליפטוסים גדולים נושמים בקושי על גדות הירקון

חיבור קהילות מקומיות למקורות מים הסמוכים להן מאפשר להן ליהנות מערכי טבע איכותיים, ומקדם מעורבות ציבורית, שייכות ודאגה לשימור הנחלים ואף לשיפור מצבם

מומחה לדיני הסביבה בעל שם עולמי על המתח שבין החקיקה ההיסטורית של חוקי המים לבין תפקוד נחלי ישראל בימינו

עידן המגה-פרויקטים – המעבר משיקום מקומי ונקודתי לשיקום בראייה לאומית

אומנות קהילתית בשירות השיקום – הפסיפס של ביר אל-מכסור מנציח רגעים קטנים של שגרה שהפכו לאבני יסוד בזהות הקהילה