אקולוגיה וסביבה

שיקום קרקעות בשדות הנגב המערבי – השבת קרקעות לשימוש חקלאי מיטבי

21 באפריל, 2024

טנקים חונים בשטח חקלאי בעוטף עזה | צילום: אמנון זיו


מאת

טל שפירא רימון
עמיתת ממשק באגף שימור קרקע וחקלאות בת-קיימא, החטיבה לניהול משאבי סביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
מרב קניגסוולד
אגף שימור קרקע וחקלאות בת-קיימא, החטיבה לניהול משאבי סביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אלון מאור
אגף שימור קרקע וחקלאות בת-קיימא, החטיבה לניהול משאבי סביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מאת

טל שפירא רימון
עמיתת ממשק באגף שימור קרקע וחקלאות בת-קיימא, החטיבה לניהול משאבי סביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
מרב קניגסוולד
אגף שימור קרקע וחקלאות בת-קיימא, החטיבה לניהול משאבי סביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אלון מאור
אגף שימור קרקע וחקלאות בת-קיימא, החטיבה לניהול משאבי סביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מאז השבעה באוקטובר שטחים חקלאיים נרחבים בנגב המערבי משמשים לפעילות צבאית רבה, הכוללת בין השאר תנועת טנקים וכלי רכב צבאיים אחרים. בעקבות פעילות זו חלה פגיעה חמורה במבנה הקרקע ובפוריותה, בכושר קליטת מים וחומרים מהקרקע וכן בכושר הצימוח של הגידול החקלאי. לכך עלולות להיות השפעות מרחיקות לכת על היצרנות החקלאית ועל האיכות והכמות של היבול בטווח הקצר והארוך.

הפגיעות בשדות החקלאיים הן תוצאה של שחיקה והידוק של הקרקע. שחיקה של שכבת הקרקע העליונה חושפת את השכבות הפוריות העליונות לסחיפה (erosion) של קרקע על-ידי מים ורוח. הידוק קרקע פוגע במבנה הקרקע לעומק, בחלחול ובניקוז מים. הנזקים האלה מחמירים כאשר הקרקע רטובה, כפי שאכן קרה במרבית השטחים בפעילות הצבאית בתקופת הגשמים. יתר על כן, שכבות קרקע נוספות, עמוקות יותר, נפגעות בשטחי כינוס ובבסיסים זמניים, שנחפרות בהם סוללות ומחפורות. נוסף על הפגיעה בקרקע עצמה, נפגעות גם תשתיות השקיה וניקוז. לצד הנזקים האלה, בשדות רבים גורמת הפעילות הצבאית לזיהום מסוגים שונים – מצעים (תערובת אבן גרוסה, המפוזרת על הקרקע בשטח לצורך תנועת כלי רכב עליה) הפוגעים בהרכב, במבנה ובפוריות של הקרקע וכן פסולת, מתכת ואשפה מסוגים שונים הפוגעות בכלים החקלאיים וביבול הנאסף מהשדה. לכל אלה יש השלכות ישירות על פוריות הקרקע, והם פוגעים בתפקודה כמשאב החיוני לצמח.

אשפה ושיירי מתכת בשדה חקלאי באזור קיבוץ מגן שבנגב המערבי, חורף 2024 | צילום: טל שפירא רימון

במהלך החודשים האחרונים אגף שימור קרקע במשרד החקלאות עורך מיפוי של נזקים בשדות החקלאיים לתיעוד סוגי הנזקים ומידת חומרתם באזורים שונים שנפגעו. על בסיס ניסיון שהצטבר ממלחמות קודמות ומיפוי הנזקים שהן גרמו, גובשו באגף, בשיתוף חקלאים, מדריכי שה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות) ואנשי מקצוע נוספים, המלצות לטיפול בנזקים השונים בהתאם למידת חומרתם. השלב הראשון הנדרש לפני תחילת השיקום הוא ניקוי יסודי של מפגעי הזיהום, וההמלצות מתייחסות בעיקרן להיבטים של אופן עיבוד הקרקע, הוספת חומר אורגני, התאמת פעולות השיקום לעונה, תזמון ביחס למחזור הגידולים ולתוכניות הגידול בכל שדה וכן הערכה לזמן הנדרש לשיקום הקרקעות [1]. מיפוי הנזקים נעשה בסיורים משותפים עם חקלאים בשדות השזורים בין השטחים הפתוחים הטבעיים והטבעיים למחצה.

מחפורות ותלוליות בשדה חקלאי בנגב המערבי, חורף 2024 | צילום: מלי לוין

שיקום הקרקעות הוא תהליך מתמשך והכרחי עבור השבת הקרקע לשימוש חקלאי מיטבי (כלומר, הפקת הערך הכלכלי המרבי של הקרקע, הנגזר מהיבול החקלאי שלה), והמיפוי נועד לשמש כלי מקצועי לביצועו. פעילותו העיקרית של האגף לשימור קרקע וחקלאות בת-קיימא בימי שגרה היא בעידוד וביישום של ממשקי חקלאות בת-קיימא (המכונה גם חקלאות משמרת או חקלאות מחדשת) באמצעות הדרכה מקצועית ומתן תמיכות ישירות לחקלאים. העקרונות המנחים של הממשקים האלה כוללים הפחתה של פעולות עיבוד הקרקע למינימום (אי-פליחה), חיפוי צמחי לאורך השנה (גידולי שירות) וקיום של מחזור גידולים [3]. לחקלאות בת-קיימא מגוון סוגי תועלת לשימור ולטיוב של משאב הקרקע, כגון הפחתה של סחיפת קרקע, שיפור מבנה הקרקע ופוריותה, הגדלת תכולת החומר האורגני, הגדלת אוגר המים בקרקע, המגוון הביולוגי בקרקע ועוד [4]. בעשרים השנים האחרונות יש עלייה במעבר לשימוש בממשקים של חקלאות בת-קיימא בישראל עם הבדלים בין ענפי הגידול השונים [2].

נזקי תנועת רק"מים (רכב קרבי משוריין) בשדה חקלאי בנגב המערבי, חורף 2024 | צילום: מרב קניגסוולד

ממשקי חקלאות בת-קיימא עשויים לשפר את ערכם של שטחים חקלאיים כספקים של שירותי מערכת אקולוגית נוספים ומגוונים עבור הגידול החקלאי ועבור המערכת האקולוגית ככלל. לדוגמה, גידולי שירות עשויים להגדיל את המגוון הביולוגי ולתמוך בשירותי האבקה והדברה ביולוגית לגידול החקלאי, כמו גם לתרום לרציפות המסדרונות האקולוגיים במרחב ואף להעלות את ערכי הנוף [5].

מכאן, ששיקום מיטבי של השדות החקלאיים ככלל וקידום היישום וההטמעה של חקלאות בת-קיימא בפרט, ראויים למאמץ משותף ולתמיכה של מגוון בעלי עניין, נוסף על החקלאים ומשרד החקלאות. עובדת היותם של השדות החקלאיים נדבך מרכזי בכלל השטחים הפתוחים בנגב המערבי מגבירה את החשיבות של תפקודם המיטבי כחלק מהמערכת האקולוגית במרחב.

"שיקום הקרקעות הוא תהליך מתמשך והכרחי עבור השבת הקרקע לשימוש חקלאי מיטבי". בתמונה: גידול שירות במטע מנגו צעיר בבארי, אפריל 2024. השחת נקצרה עבור חבילות חציר, תוך השארת חיפוי צמחי על הקרקע | צילום: אבי קווין

  1. האגף לשימור קרקע וחקלאות בת-קיימא, משרד החקלאות. 2023. המלצות לשיקום נזקים בשטחים חקלאיים ממלחמת "חרבות ברזל".
  2. עין מור א, יעקבי ב ומאור א. 2019. עיבוד משמר וחקלאות משמרת בישראל, מאפיינים ותמונת מצב על בסיס מיפוי 2018. האגף לשימור קרקע וניקוז, משרד החקלאות.
  3. FAO. 2019. Conservation Agriculture Principles.
  4. Page KL, Dang YP, and Dalal RC. 2020. The ability of conservation agriculture to conserve soil organic carbon and the subsequent impact on soil physical, chemical, and biological properties and yield. Frontiers in Sustainable Food Systems 4.
  5. Rehman A, Farooq M, Lee DJ, et al. Sustainable agricultural practices for food security and ecosystem servicesEnvironmental Science and Pollution Research 29: 84076–84095.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

שפירא רימון ט, קניגסוולד מ ומאור א. 2024. שיקום קרקעות בשדות הנגב המערבי – השבת קרקעות לשימוש חקלאי מיטבי. אקולוגיה וסביבה 15(1).

העתק



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      טל שפירא רימון
      עמיתת ממשק באגף שימור קרקע וחקלאות בת-קיימא, החטיבה לניהול משאבי סביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
      מרב קניגסוולד
      אגף שימור קרקע וחקלאות בת-קיימא, החטיבה לניהול משאבי סביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
      אלון מאור
      אגף שימור קרקע וחקלאות בת-קיימא, החטיבה לניהול משאבי סביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

      מאת

      טל שפירא רימון
      עמיתת ממשק באגף שימור קרקע וחקלאות בת-קיימא, החטיבה לניהול משאבי סביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
      מרב קניגסוולד
      אגף שימור קרקע וחקלאות בת-קיימא, החטיבה לניהול משאבי סביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
      אלון מאור
      אגף שימור קרקע וחקלאות בת-קיימא, החטיבה לניהול משאבי סביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר


      ציטוט מומלץ

      שפירא רימון ט, קניגסוולד מ ומאור א. 2024. שיקום קרקעות בשדות הנגב המערבי – השבת קרקעות לשימוש חקלאי מיטבי. אקולוגיה וסביבה 15(1).

      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      ממשבר לחוסן – עקרונות לפיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי

      עדי וולפסון, אופירה אילון, גליה לימור-שגיב

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי מדיניות לאומית לשיקום הנגב המערבי, שתתבסס על תכנון אסטרטגי שנשען על עקרונות הקיימות, תאפשר לאזור הפגוע לא רק להשתקם, אלא גם לצמוח ולשגשג

      מדיניות לאומית לשיקום הנגב המערבי, שתתבסס על תכנון אסטרטגי שנשען על עקרונות הקיימות, תאפשר לאזור הפגוע לא רק להשתקם, אלא גם לצמוח ולשגשג

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי

      שיקום טבע, שטחים פתוחים וקהילות בחבל תקומה

      יעל זילברשטיין-ברזידה, תמר רביב, עמיר בלבן, רעות ברגר-טל

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי הטבע בנגב המערבי מהווה את הבסיס לאיכות החיים של התושבים, והוא מהמנועים הכלכליים של המרחב. כיצד ישתנה המרחב ואיזה מקום יתפסו הקהילות והגופים מנהלי השטח בתהליכי השיקום?

      הטבע בנגב המערבי מהווה את הבסיס לאיכות החיים של התושבים, והוא מהמנועים הכלכליים של המרחב. כיצד ישתנה המרחב ואיזה מקום יתפסו הקהילות והגופים מנהלי השטח בתהליכי השיקום?

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי
      לראש העמוד