בניית מערכות מזון בנות-קיימא בארץ ובעולם

מרכז שלדון לוין למערכות מזון בטוחות ובנות-קיימא באוניברסיטה העברית בירושלים עוסק באתגר האדיר של שיפור מערכת המזון העולמית כדי להבטיח ביטחון מזון וביטחון תזונתי, בריאות, וכן שוויון וחוסן על רקע שינוי האקלים, מלחמות, גידול אוכלוסין ועיור מואץ. המרכז פועל לשיפור שרשראות המזון המקומיות והעולמיות, תוך יצירת אסטרטגיות חדשניות במטרה להגביר את ביטחון המזון והביטחון התזונתי  ולצמצם את ההשפעה הסביבתית של ייצור מזון ושינועו.

המרכז מקדם גישה הוליסטית ומחקר בסיסי ויישומי רב-תחומי (איור 1), בשיתוף עם מוסדות אקדמיים בארץ ובעולם, וכן עם המגזר הציבורי והמגזר העסקי. פעילותו נועדה לספק מענה לאתגרים עולמיים בביסוס מערכות מזון מקיימות – איכות הקרקע והמים, חקלאות, עיבוד מזון, צמצום פסולת, תזונה, התנהגות צרכנים, כלכלה ובריאות הציבור. פעילות המרכז מתמקדת בשלושה תחומים: מחקר וטכנולוגיה, הכשרה, ופעילות ציבורית.

איור 1

גישה הוליסטית לביצוע מחקר רב-תחומי בהתאם לחזון מרכז שלדון לוין למערכות מזון בטוחות ובנות-קיימא באוניברסיטה העברית בירושלים

מחקר וטכנולוגיה – המרכז מקדם ומממן פרויקטים רב-תחומיים בנושאים מגוונים ותומך בהם בתוך האוניברסיטה העברית ומחוצה לה בהתאם לאסטרטגיית המרכז. בין הפרויקטים הממומנים על ידי המרכז כשיתופי פעולה בתוך האוניברסיטה העברית: מחקר לפיתוח זן חדש ויציב של מיקופרוטאין המייצר ביומסה רבה מפטריות ומוזיל עלויות ייצור של חלבונים אלטרנטיביים. מחקר נוסף שראוי לציון עוסק ביצירת תחליף לשומן חלב ללא שימוש בבעלי חיים. מחקר אחר בוחן אסטרטגיות טיפול חדשניות המחברות בין המיקרוביום, תזונה ומטבוליזם בכבד, למאבק במחלות מטבוליות כגון סוכרת סוג 2, ומחקר נוסף עוסק בצמצום השימוש בחומרי הדברה כימיים. פרופ' שאול בורדמן, דיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, מתאר כי "בשיתוף פעולה זה, אנו בוחנים את הפוטנציאל של שימוש בבקטרופאגים להתמודדות עם חיידקים שמאיימים על גידולי דלועיים (איור 2), במטרה להפחית באופן משמעותי את השימוש בחומרי הדברה כימיים. שיתוף פעולה זה מביא גישה חדשנית ופורצת דרך להתמודדות עם אתגר קריטי לייצור מזון". נוסף על כך, המרכז למערכות מזון בנות-קיימא חבר בפרויקט מחקר בן ארבע שנים במימון הות"ת, בהובלת הטכניון ובשיתוף פעולה עם ארבעה מוסדות אקדמיים נוספים (מכון וולקני, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן למדע), שעוסק בחקר ניצול זרמים של פסולת חקלאית לטובת יצירת ערך במוצרים חלופיים למוצרי חלב.

איור 2

גידולי דלועיים בריאים וחולים, מתוך מחקר בהובלת פרופ' שאול בורדמן, דיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, וד"ר יעל ליטבק, חוקרת צעירה מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים

המרכז דוגל בשיתופי פעולה, בין-לאומיים ומקומיים, ומממן מחקר קליני בנושאי מערכות מזון מקיימות בשיתוף פעולה עם בית החולים שערי צדק, וכן מחקר רב-תחומי בנושא בינה מלאכותית במערכות מזון בשיתוף Technical University of Munich (TUM). פרופ' אורון שגריר, סגן נשיא האוניברסיטה העברית לבין-לאומיות מדגיש כי "שיתוף פעולה בין-לאומי באקדמיה בתחום מערכות מזון בנות-קיימא, בדגש על בינה מלאכותית, הוא המפתח לפיתוח פתרונות חדשניים שיאפשרו לנו להתמודד עם אתגרי העתיד. שיתוף הפעולה עם TUM, אחד ממוסדות המחקר המובילים באירופה, הוא דוגמה מוצלחת לשיתוף פעולה בין-לאומי שכבר מביא לחשיבה משותפת ויצירתית על הפתרונות הנדרשים בתחום המזון". במסגרת שיתוף הפעולה נערכים ארבעה פרויקטים: א. שימוש בבינה מלאכותית ליצירת צמחים עמידים בפני שינוי האקלים; ב. שילוב בינה מלאכותית בהבנת מערכות חישת מזון; ג. שימוש בבינה מלאכותית לייעול גידול תאי גזע בבשר מתורבת; ד. חקר גישת חקלאים לבינה מלאכותית בחקלאות. למרכז שלדון לוין למערכות מזון בטוחות ובנות-קיימא יש ועדה אקדמית המורכבת מנציגים מכל הקמפוסים של האוניברסיטה העברית. אחד מחברי הוועדה הוא פרופ' צבי פלג, שניצב בחזית תחום הגנטיקה של גידולים חקלאיים והקשר להסתגלותם לאקלים. מחקרו משלב פיזיולוגיה, גנטיקה וטכנולוגיות חישה מתקדמות, והוביל לפיתוח זני שומשום חדשים בעלי יבול משופר ואיכות זרעים משופרת, המותאמים לקציר ממוכן (איור 3).

איור 3

הֶלְקֵט של שומשום מזן מיקה, שפותח במעבדה של פרופ' צבי פלג

הכשרה – מטרה חשובה של המרכז היא הכשרת מנהיגים ומומחים לעתיד עבור האקדמיה, התעשייה והמגזר הציבורי והשלישי. תוכניות ההכשרה המגוונות של המרכז נועדו לפתח מומחיות במערכות מזון מקיימות באמצעות קורסים בין-תחומיים, מעורבות קהילתית, וחוויות מעשיות. במסגרת המדור ללימודי חוץ, בשיתוף עם חממת The Kitchen שטראוס ויחד עם הרשות לחדשנות, הקמנו תוכנית ייחודית המיועדת לתת מענה שלם ומקצועי לתעשיית המזון בהכשרת הון אנושי לתעשיית הפודטק בישראל. תוכנית ההכשרה מתבססת על שילוב הידע הנצבר באקדמיה עם הידע המעשי המצוי בתעשייה.

פעילות ציבורית – המרכז פועל עם בתי ספר ומקדם פעילות העשרה ותוכניות לבגרות כדי להנגיש את תחום מערכות המזון לצעירים. אנו במרכז שלדון לוין למערכות מזון בטוחות ובנות-קיימא רואים חשיבות עליונה בהשקעה בבני דור העתיד ובחינוכם, שכן הם יהיו המובילים של מערכות מזון בנות-קיימא, שעתידות לשנות את פני העולם. חינוך נכון יעזור להם להבין את השפעתם על הסביבה, ויאפשר להם לפתח פתרונות שיבטיחו את עתידנו יחד עם עתיד כדור הארץ.

לסיכום, מרכז שלדון לוין למערכות מזון בטוחות ובנות-קיימא שואף להוביל שינוי עמוק בשיטות הגידול, הייצור, ההפצה והצריכה של המזון – לעבר עתיד שיאפשר לכל אדם ליהנות ממזון מזין, מקיים וזמין בסביבה משגשגת ובחברה הוגנת. המרכז יהווה מוקד ידע, חדשנות ושיתוף פעולה, שיחבר בין קהילות, מדע ומדיניות, במטרה לעצב מערכת מזון צודקת, עמידה ובריאה לדורות הבאים – תוך הכשרת הדור הבא של חוקרים, מובילים ומובילות בשדה הקיימות והמזון.