ריבוי צמחים מבתי גידול לחים במשתלות קק"ל – למען שיקום הנחלים

בין מגוון השטחים הפתוחים שקק"ל מנהלת ישנם גם נחלים. נחלים רבים בישראל סובלים מבעיות סביבתיות שונות המחייבות שיקום, מבחינת טיב איכות המים ומשטר הזרימה, המערכת האקולוגית ועוד. הנחלים האלה מקבלים בשנים האחרונות התייחסות משמעותית יותר בניהולם. בימים אלה נרקמים פרויקטים רבים של שיקום נחלים, רובם במרחב צפון, מתוך תקווה לשוב ולראות את הנחלים בתפקודם המקורי עם זרימת מים רציפה וסדירה, כך שיוכלו לתמוך במערכת אקולוגית מתפקדת עם הנישות הייחודיות לכל נחל.

פרויקט שיקום הנחל המשמעותי הראשון שקק"ל מעורבת בו מבוצע כחלק מהפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי, בשיתוף רשות ניקוז ונחלים קישון. מדובר בשיקום מקטע של הנחל באזור קיבוץ הסוללים (ממבואת שמשית ועד לכביש 77, לפני החיבור עם נחל יפתחאל). מקטע זה הוגדר בתוכנית המתאר הארצית ליער ולייעור (תמ"א 22) כ'יער גדות נחלים', והוגדר מחדש בתוכנית המתאר הארצית האחודה (תמ"א אחת) כבעל ייעוד שטח של יער פארק.

במסגרת שיתוף פעולה זה רשות הניקוז ומשרד התכנון ליגמ היו אחראים על שיקום מורפולוגיית הנחל (מבנה החתך ושיפועי הגדות) מבחינה הידרולוגית ואקולוגית במטרה להביא למשטרי זרימה מותאמים לנחל, למנוע סחף קרקע ולקדם שגשוג של המערכת האקולוגית בתוואי הנחל. בנחל נוספו אלמנטים של מורכבות מבנית, מיתון שיפועי הגדות שעברו התחתרות בעבר, יצירת נפתולים, נישות אקולוגיות ועוד. הצומח המקומי חשוב עבור אחיזת הקרקע, חוסן המערכת האקולוגית, התמודדות עם מינים פולשים ועוד, וקק"ל הייתה אחראית על שיקומו.

בשיתוף האקולוג דידי קפלן ואורית סקוטלסקי מיחידת המדען הראשי בקק"ל הוגדרו חגורות הצומח השונות הרלוונטיות עבור מיני הצמחים שייבחרו וכן מיקומם המומלץ על הגדה. חגורות הצומח נבדלות ברמת הרטיבות בקרקע, המושפעת מהמרחק מקו המים ומזרימת הבסיס בנחל. עבור כל אחת מחגורות הצומח פורטו מיני צמחים בסביבת נחל ציפורי המתאימים לגדילה בהן (מיני בר שגדלו בהן בעבר או גדלים לאורך מקטעים נוספים בנחל). נבחרו תשעה מיני עצים שיינטעו במקטע הנחל המשוקם, וכן 29 מיני צומח נמוך, הכוללים בעיקר מינים עשבוניים ומעט שיחים ובני-שיח, שיישתלו.

במהלך הפרויקט התבררה המורכבות באספקת הצומח, היות שהיצע המשתלות בשוק שמגדלות מיני בר מבתי גידול לחים מוגבל מאוד, ומגוון המינים הזמינים מצומצם. יתרה מכך, בשל הבדלים גנטיים בין אוכלוסיות יש לספק עבור חלק מהמינים צומח ספציפי מאוכלוסייה שמקורה באגן הניקוז של נחל ציפורי. נוצר פער בין רשימת צומח מפורטת הנדרשת לשיקום, לעומת הקושי בהשגת השתילים.

בעוד משתלות קק"ל מגדלות את מיני העצים כדבר שבשגרה, לא היה להן מעולם ניסיון גידול עם רוב מיני הצומח הנמוך. על כן, הוחלט לצאת בפיילוט ראשוני לאסוף ולגדל 16 מינים, מרביתם עשבוניים הרלוונטיים לשיקום (טבלה 1). איסוף הזרעים ממיני הצמחים שנבחרו נעשה על-ידי מדור זרעים ומשתלות יחד עם הבוטנאית הילה אברהם. הצמחים אותרו לאורך מקטעים טבעיים של נחל ציפורי, כדי שהצמחים שיושבו לנחל יהיו מאותו מקור גנטי ולא מאגן אחר. האיסוף נעשה ברובו ביום אחד מרוכז, ובהמשך נערכה השלמה ביום נוסף למינים שהבשלת הזרעים שלהם מאוחרת יותר. החומר הצמחי שנאסף הופרד מהמוץ ומהקליפות, בעיקר על-ידי מסננות, עד קבלת זרעים נקיים. הזרעים נשקלו, נספרו והוכנסו לאכסון בתנאים מבוקרים. כמו כן, נאספו ייחורים ממינים שקשה לרבות מזרעים או שהריבוי שלהם מייחורים קל מאוד. הייחורים הועברו למשתלת גולני במועד סמוך לאיסוף מהשטח. מקורות האיסוף תועדו על גבי שכבת ממ"ג כדי לאפשר חזרה לצמחי האם במידת הצורך.

טבלה 1

מיני הצמחים שזרעים שלהם נאספו בנחל ציפורי

מבחינת קק"ל, פרויקט נחל ציפורי הוגדר כפרויקט חלוץ וכניסיון בריבוי מיני גדות נחלים. החשש מגידול מינים חדשים התבדה, ולאחר שלמדנו וצברנו מעט ניסיון, יכולנו להתקדם לפרויקט הבא ולמינים נוספים. בספטמבר 2024 נאספו זרעים וייחורים של 17 מיני גדות נחלים מאזור אגמון החולה לטובת שיקום גדות נחלים בתעלה המזרחית של הירדן. בחלק מהמינים לא נעשה שימוש בפרויקט נחל ציפורי: משיין גלילי (Imperata cylindrica), שרעול ארץ-ישראלי (Bituminaria palaestina), לוטוס הביצות (Lotus palustris) ועוד. בשנת 2026 מתוכנן פרויקט דומה בנחל קיני באזור מגידו, שיכלול שיקום מורפולוגי לנחל ולאחר מכן שיקום צומח, שיסתמך ברובו על צמחים שיגודלו במשתלות קק"ל.

לסיכום, הודות להצלחת ריבוי השתילים במשתלת גולני והניסיון שנצבר בפרויקט שיקום מקטע הסוללים בנחל ציפורי ובפרויקטים אחרים באזור עמק החולה, ניתן כיום לגדל צמחים ממיני בתי גידול לחים במשתלות קק"ל עבור כל פרויקט באופן מדויק. משתלות קק"ל מסוגלות להרבות ולגדל כ-30 מיני גדות נחלים, וזאת פרט למיני עצים רבים המתאימים לגדות נחלים, כגון ערבה מחודדת (Salix acmophylla), פיקוס התאנה (Ficus carica) ואולמוס שעיר (Ulmus minor) שמשלימים את שיקום הנחל. בתהליך מקפידים על איסוף חומר ריבוי מהאגן שהשיקום יתבצע בו, ועל השבת הצמחים שגודלו אל הנחל שנאספו ממנו וכן לנחלים השכנים באגן. בזכות המאמץ והנכונות של השותפים בפרויקטים השונים ניתן לקוות שבקרוב נוכל לראות את הנחלים זורמים בתוואי מותאם, רחבים ומשגשגים, משולבים לצד הצומח המלווה אותם, בתוך מערכת אקולוגית עשירה, מאוזנת ומתפקדת.