חקלאות מחדשת ומודעות לביטחון מזון – ממצאים מסקר חקלאים ארצי

בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש גובר במונח 'חקלאות מחדשת' (regenerative agriculture) כגישה מקיפה לשיקום מערכות חקלאיות. חקלאות מחדשת נכנסה לסדר היום החקלאי בכל העולם וגם בישראל ^{[1, 2]}. גישה זו כוללת שימוש בכלים מודרניים לצד כלים מסורתיים לצורך יצירת איזון בין המערכת החקלאית למערכת האקולוגית הטבעית הסובבת וזאת לצד שימור או הגברה של ביטחון המזון לאוכלוסייה. החקלאות המחדשת מתמקדת בשמירה על הקרקע והמגוון הביולוגי ובשיקומם, בד בבד עם שיפור התנובה ואיכות היבולים, הרווחיות הכלכלית ורווחת המגדל. לכן החקלאות המחדשת ועקרונותיה מיועדים לתת מענה לאתגרי הקיימות בהיבט המקומי והעולמי.

במסגרת מחקר שבוחן את מנעד החקלאות המחדשת המתהווה בישראל, במימון המדענית הראשית של משרד החקלאות וביטחון המזון, הפצנו בקרב החקלאים והחקלאיות בישראל סקר אינטרנטי מקיף, שלמיטב ידיעתנו הוא ראשון מסוגו בארץ. מטרת הסקר הייתה לבחון את מגוון הפרקטיקות החקלאיות (שיטות ניהול השטח החקלאי) התואמות את גישת החקלאות המחדשת שבשימוש החקלאים בגידולים רב-שנתיים כמו מטעים וכרמים, בגידולים חד-שנתיים כמו גידולי שדה וירקות, וכן בשטחי מרעה. בחקלאות הצמחית הסקר התמקד בארבעה תחומי ניהול: קרקע, עשבים, מזיקים ומחלות וכן הזנת הצמח. נוסף על כך, הסקר כלל שאלות לגבי מודעות לנושא ביטחון המזון (וביטחון תזונתי) שהגדרנו בסקר כך: "ביטחון מזון הוא מצב שבו לכל אדם יש נגישות מתמשכת למזון בריא, מזין ומותאם לצרכיו, והוא נשען על היבטים רחבים כגון הרגלי תזונה, מניעת אובדן מזון, קידום חקלאות מקומית ופיתוח טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות". כדי לא ליצור הטיה בקרב המשיבים הסקר הופץ בשלביו הראשונים ללא אזכור המושג 'חקלאות מחדשת'. 430 מגדלים (של חקלאות צמחית ומרעה) השיבו באופן מלא לסקר. ניתוחו שופך אור על מגוון הגישות המעשיות המיושמות בישראל התואמות את גישת החקלאות המחדשות, כמו גם על תפיסת המושג 'ביטחון מזון' בקרב חקלאי ישראל.

כדי לדרג את רמת אימוץ הגישה "המחדשת" של החקלאים שהשיבו לסקר, ערכנו במקביל סקר מומחים ^[4], וביקשנו משלושה מומחים (לפחות) מכל תחום ליבה של הפעילות החקלאית לתת ציון (בין 1–5) לכל אחת מהפרקטיקות שצוינו בסקר, על פי תרומתה וחשיבותה לגישה של החקלאות המחדשת ^[3]. הציונים האלה שימשו לחישוב הציון (0–100) של רמת הפעילות החקלאית המחדשת של החקלאי וכן לניסיון לקשור בין רמת הפעילות בחקלאות המחדשת של המשיבים למודעותם לביטחון מזון ולמידה שהם נותנים משקל לנושא זה בניהול הכללי של המשק. יש לציין כי הסקר נערך טרם הוספת המונח 'ביטחון מזון' לשמו של משרד החקלאות.

מצאנו שקיימים הבדלים בכמות ובמנעד של הפרקטיקות המיושמות בין ענפי הגידול השונים (איור 1). לדוגמה, שימוש בגידולי שירות (גידולי כיסוי) היה נפוץ במיוחד במטעים ובכרמים ופחות בגידולי שדה (גד"ש) וירקות. מאידך גיסא, רעייה משולבת בשטח החקלאי שנחשבת לעיקרון מרכזי בחקלאות המחדשת, הייתה נדירה באופן כללי, אך נפוצה יותר בגד"ש וירקות (רעיית שלפים) מאשר בכרמים ובמטעים. בתחום הגנת הצומח, הדברה משולבת (הפחתת השימוש בהדברה כימית וטיפול על סמך ניטור עומסי מזיקים או נוכחות אויבים טבעיים) הייתה הפרקטיקה הרווחת ביותר בענפי הגידול השונים, בעוד שהדברה ביולוגית נפוצה יותר בכרמים מאשר בגד"ש וירקות ובמטעים. בתחום הזנת הצמח, בגד"ש וירקות נפוץ השימוש בקומפוסט ובזבל, ואילו במטעים ובכרמים בולטת שכיחותם של הזנה עלוותית, שימוש במעודדי צמיחה ביולוגיים (ביוסטימולנטים) ודישון מדויק. בתחום ניהול שטחי המרעה הסקר מראה כי קיימת הקפדה על עקרונות בסיסיים של ניהול מרעה בר-קיימא, ומרבית המגדלים מקפידים על מעבר בין חלקות ורעייה בסבבים. יש לציין שאומנם חלק מהפרקטיקות שנכללו בסקר מוגדרות כיום כ"מחדשות", אך הן נמצאות בשימוש בחקלאות בישראל שנים רבות לפני התפתחותה של החקלאות מחדשת.

מהנתונים עולה עוד כי ללא קשר לרמת הפעילות החקלאית המחדשת של החקלאי, רוב המשיבים (כ-86%) הכירו את המושג ביטחון מזון, מתוכם, 44% השיבו כי הם אינם מתחשבים בו או מתחשבים בו במידה מועטה במסגרת הניהול הכללי של המשק, 19% במידה בינונית ו-37% במידה רבה או רבה מאוד. הציון הממוצע בקרב המשיבים שלא הכירו את המושג היה נמוך משמעותית לעומת אלה שנחשפו אליו (p < 0.001) (איור 2). לא נמצאו הבדלים במודעות לביטחון מזון בין ענפי הגידול השונים. כמו כן, לא נמצאו הבדלים בין הציון הממוצע לבין מידת החשיבות שהמשיבים ייחסו לנושא בניהול הכללי של המשק.

איור 1

שכיחות השימוש בפרקטיקות של חקלאות מחדשת על-ידי החקלאים והחקלאיות בסקר במטעים, בכרמים, בגידולי שדה וירקות ובמרעה

איור 2

רמת הפעילות החקלאית המחדשת בקרב משתתפי הסקר כתלות בהיכרות שלהם עם המושג 'ביטחון מזון'

ציון הפעילות החקלאית המחדשת (0–100) חושב בהתאם למשקל שקבעו המומחים לכל סוג פעילות. הציון של החקלאים שלא הכירו את המושג (19.3 בממוצע) היה נמוך באופן מובהק מזה של אלה שהכירו אותו (32.3 בממוצע) (Wilcokson test, α=0.05).

לסיכום, מהסקר מתקבלת תמונה ראשונית של מנעד השימוש בפרקטיקות הליבה של החקלאות המחדשת בישראל כיום ושל תפיסת המושג 'ביטחון מזון' בקרב החקלאיות והחקלאים. ניכר כי מרבית המשיבים לסקר מיישמים מגוון פרקטיקות חקלאיות המשויכות לעולם החקלאות המחדשת, אך קיימת שונות בין ענפי חקלאות שונים. נוסף על כך, מרבית החקלאים מודעים לנושא ביטחון המזון, אך הוא אינו מהווה שיקול מרכזי בניהול השטח החקלאי. תוצאות הסקר יכולות להוות בסיס לזיהוי פערים והזדמנויות עבור הקהילה המדעית, מקבלי ההחלטות, החקלאים והציבור הרחב במטרה לחזק את מערכת החקלאות בישראל ולשפר את ביטחון המזון בטווח הארוך.