אקולוגיה וסביבה

בית עוטף ביישובי העוטף: ההצעה הזוכה בהאקתון לפיתוח פתרונות בנייה חדשניים לתושבי עוטף עזה

22 במאי, 2024

בית הרוס ושרוף בקיבוץ ניר עוז, פברואר 2024. צולם במהלך סיור הצוות לקראת האקתון | צילום: כריסטופר פרנוורת'


במטרה לתכנן ולהציע כלים ופתרונות בני-קיימא ודרכים חדשות לשיקום ההרס הפיזי ולבנייה מחדש ביישובי עוטף עזה, הזמינה המועצה הישראלית לבנייה ירוקה 17 צוותים רב-תחומיים להאקתון של 12 שעות, שהתקיים בתחילת ינואר 2024. התחרות חולקה לשני מסלולים: מסלול המבנה הבודד ומקבץ הבתים ומסלול שכונתי.

הפתרון שזכה במסלול המבנה/המקבץ הוא של מבנה מאופס אנרגיה, הבנוי מחומרים מתחדשים, בריא ומוגן. כאב טיפוס לשיקום היישובים בעוטף עזה, הפתרון נועד לתת מענה לחסרונות המצב הנוכחי בחלקים גדולים מיישובי העוטף: הבתים בנויים ברובם בבנייה זולה, מיושנת ובזבזנית באנרגיה; הקהילה מנותקת במצבי חירום, ואין בה יכולת תמיכה הדדית ונגישות לפונקציות הכרחיות; חסרה תשתית מעשית לעצמאות אנרגטית ולניהול אנרגיה באופן קהילתי וירוק.

התכנון ניסה לענות על האתגרים הבאים: יצירת חיבור ערכי בין התושבים לערכי הקיימות המגולמים במבנה; תכנון פונקציונלי ויצירת תחושת רווחה; עצמאות אנרגטית, שימור אנרגיה וניהולה; מתן ערך כלכלי-נדל"ני; איזון בין צרכים אישיים לקהילתיים; יצירת חוסן אישי וקהילתי בשגרה ובעיתות חירום.

כדי להגשים את הרעיון הצוות הורכב ממומחים וממומחיות מדיסציפלינות שונות שתומכות במטרה. בידיעה זו יתוארו תחומי התכנון השונים ותרומת אנשי המקצוע ששולבו בתהליך התכנון.

ההצעה הזוכה בהאקתון לפיתוח פתרונות בנייה חדשניים לתושבי עוטף עזה: מבנה מאופס אנרגיה, הבנוי מחומרים מתחדשים, בריא ומוגן. בתמונה: אזור המגורים הפונה לכיוון דרום, כך שמתאפשרת הצללה מלאה בקיץ (ההצללה בהדמיה זו היא לפי מיקום השמש ביום הארוך בשנה – 21 ביוני) וחדירת שמש מְרבית בחורף | באדיבות הצוות הרב-תחומי

תכנון בר-קיימא

מאחר שכל חיסכון באנרגיה חייב להתחיל בחשיבה נכונה ומודעת, חברו לתחום התכנון האדריכלים קרן מילכברג ורן גולדמן אל מיכל ויטל-ברון, יועצת ותיקה לבנייה ירוקה. בתיאום ובעבודה משותפת נוצר מודל ראשוני למבנה, המתוכנן לפי כל עקרונות הבנייה הירוקה והתכנון הפסיבי.

המבנה ניתן להעמדה מיטבית, והוא מאוורר על-ידי חלונות בגדלים ובכיוונים הנכונים ועל-ידי ארובת אוויר (המעוצבת כדי למשוך אוויר חם אל מחוץ למבנה, בהתבסס על אפקט ונטורי). הוא מוצלל היטב בקיץ, וחשוף לשמש בחודשי החורף הקצרים.

התכנון מתייחס לכל הפונקציות הדרושות למשפחה, וכן לפונקציית מיגון מורחבת: הבית בנוי בשני מפלסים. בגרעין המבנה, ממש מתחת לארובת האוויר, נמצאות מדרגות למפלס תת-הקרקע, שבו ממוקם הממ"ד המשפחתי. מהממ"ד ניתן להגיע דרך מסדרון למרחב מוגן ציבורי, המשותף לארבע משפחות שכנות כדי למנוע בידוד אם נוצר צורך בשהייה ארוכה.

חומרים ירוקים

לבחירת החומרים ליישום הבנייה צורפו לצוות חן מרדיקס ואדריאן דלקור מחברת בלוק-איט, המייבאת מצרפת חומרי בנייה (לוחות ובלוקים) מקנבּוֹס (הֶמפּ, hemp). קנבוס הוא חומר צמחי, מקבע פחמן, הבריא לשימוש בזכות היותו מווסת לחות. כמו כן, יש לו תכונות בידוד מעולות, התורמות לחיסכון בצריכת האנרגיה. הקנבוס עשוי להביא בשורה לחקלאות העוטף, מאחר שהוא גידול שאינו דורש השקיה מרובה, ויכול להשתלב בענפי החקלאות באזור, אם יהיה ביקוש לבנייה ולשימושים נוספים בצמח, כגון טקסטיל ומאכל.

ההצעה הזוכה במבט-על. על הגג מותקנים 50 מ"ר של פאנלים פוטו-וולטאיים. הריבוע הלבן במרכז הוא קצה של פיר המיועד להגביר אוורור טבעי ושחרור עשן מהיחידה המוגנת שבתת-הקרקע | באדיבות הצוות הרב-תחומי

מודל צריכת אנרגיה ופליטות פחמן דו-חמצני

כדי להבין בצורה מושכלת ומחושבת כמה אנרגיה יצרוך הדגם שיצרנו, אם ייבנה בחומרים המומלצים על-ידינו, חברנו לדני שביב, הבעלים של חברת ארכיקאד ישראל, והוא בנה מודל ממוחשב של הדגם. הרצנו על המודל בדיקות מרובות, שיפרנו את איכות הזיגוג (זכוכית בידודית – זגוגית כפולה עם מרווח אויר בתווך – בעלת ציפויים שקופים המפחיתים חדירת קרינה), יצרנו תרחישים שונים למעבר האוויר ביום ובלילה, לתאורה ולמיזוג – עד שהגענו לצריכת אנרגיה שנתית מוערכת של 16,200 קילוואט בלבד, ששוות ערך לפליטות פחמן דו-חמצני של 346 טונות בשנה. במבנה דומה בבנייה קונוונציונלית הצריכה הממוצעת עומדת על 25,000 קילוואט לשנה, ששוות ערך לפליטות פחמן דו-חמצני של 534 טונות בשנה.

ייצור אנרגיה

החבר השישי בצוות, היועץ הסולארי גיל נזר, תרם להיבט חשוב ביותר: מבנה המייצר יותר אנרגיה מכלל צרכיו. הדבר נעשה על-ידי תכנון מערכת סולארית, תוך שימוש מיטבי בגג וכן בהצללות חיצוניות. המערכת תוכננה בשלשה רבדים:

  1. ברמת הבית – איפוס אנרגיה וכן עצמאות אנרגטית המושגת בזכות חיבור לאמצעי אגירה עצמאי;
  2. ברמת המקבץ – MicroGrid: רשת חשמל זעירה מקומית היוצרת גיבוי הדדי בין מבנים ומספקת חשמל לצרכים ציבוריים חיוניים;
  3. ברמת היישוב – כוורת אנרגיה: מערכת ניהול אנרגיה יישובית הדואגת למיטוב של הייצור והצריכה בשגרה, מאפשרת סחר בחשמל שנאגר, ומנהלת בעת חירום את משאב האנרגיה.

מודל כלכלי

על בסיס ניסיוננו הנחנו כי עלויות הבנייה בחומרים בריאים לפי עקרונות הבנייה הירוקה יהיו גבוהות יותר ב-7% מאלה של בנייה קונוונציונלית. נוסף על כך, את עלויות הבנייה של המרחבים המוגנים הכפלנו כפונקציה של הגדלת השטחים ועבודה בתת-הקרקע, וכן חושבו עלויות התקנת מערכת פוטו-וולטאית ומערכת אגירה. לפיכך, עלות הבנייה מוערכת ב-1,750,000 ש"ח, לעומת 1,500,000 ש"ח בבנייה רגילה. הפרש זה אמור להיות מוחזר בזכות החיסכון בצריכת אנרגיה וההכנסות מייצור אנרגיה סולארית – סך הכול כ-300,000 ש"ח לאורך 25 שנים.

קיבוץ ניר עוז, פברואר 2024 | צילום: כריסטופר פרנוורת'

תרומה לתהליך השיקום

אנו מאמינים שאימוץ הרעיון יתרום רבות לעצמאות האנרגטית של יישובי הנגב המערבי, ויביא לחוסן קהילתי במובן האנרגטי ובמובן של הביטחון האישי. תרומה נוספת היא רווחת הדיירים, שיקבלו בית בריא ונעים. מעבר לכל אלה, קיימת תרומה סביבתית משמעותית בדמות הפחתת פליטות גזי חממה. כל זה מביא עימו גם ערך נדל"ני גבוה, שיתרום לחזרתן של משפחות ותיקות ליישובים ולמשיכת משפחות חדשות.

התוכנית שעיקריה תוארו כאן זכתה במקום הראשון במסלול המבנה/המקבץ, וזאת על פי החלטת ועדת השיפוט, שהורכבה מנציגים של המועצה לבנייה ירוקה, של המשרד להגנת הסביבה ושל תושבי הנגב המערבי. ההצעות הזוכות יועברו לידיעת מִנהלת תקומה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

ויטל-ברון מ. 2024. בית עוטף ביישובי העוטף: ההצעה הזוכה בהאקתון לפיתוח פתרונות בנייה חדשניים לתושבי עוטף עזה. אקולוגיה וסביבה 15(1).
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה





      ציטוט מומלץ

      ויטל-ברון מ. 2024. בית עוטף ביישובי העוטף: ההצעה הזוכה בהאקתון לפיתוח פתרונות בנייה חדשניים לתושבי עוטף עזה. אקולוגיה וסביבה 15(1).
      העתק


      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      מָאסדַר והליין בניאום ‒ ערים מדבריות בנות-קיימא, טכנולוגיות חדשניות וממון מופלג

      תגית כלימור

      גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3) אמירויות המפרץ, המחפשות את דרכן בעידן שלאחר הפסקת השימוש בנפט, משתמשות במשאביהן הכלכליים המופלגים ליצירת ערי המדבר העתידיות

      אמירויות המפרץ, המחפשות את דרכן בעידן שלאחר הפסקת השימוש בנפט, משתמשות במשאביהן הכלכליים המופלגים ליצירת ערי המדבר העתידיות

      גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)

      דמיינו – נהר של עצים

      אודי בר לבב

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) דמיינו שאתם עומדים לתכנן עיר חדשה בישראל. האם ניתן יהיה לתכנן בה "נהר של עצים" – רצועה מיוערת שמתפתלת וחוצה את העיר – ואז לתכנן את יתר השימושים לאורך שתי גדותיו?

      דמיינו שאתם עומדים לתכנן עיר חדשה בישראל. האם ניתן יהיה לתכנן בה "נהר של עצים" – רצועה מיוערת שמתפתלת וחוצה את העיר – ואז לתכנן את יתר השימושים לאורך שתי גדותיו?

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

      בנייה מחדש ביישובי הנגב המערבי – שיפור החוסן באמצעות בנייה בת-קיימא

      איריס גבעולי, נעמה וינברג

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי תכנון ובנייה מחדש של הבתים והיישובים שניזוקו קשות כהזדמנות לחשיבה חדשנית על בנייה בת-קיימא, המשלבת מרחב לחיים משגשגים ובטוחים

      תכנון ובנייה מחדש של הבתים והיישובים שניזוקו קשות כהזדמנות לחשיבה חדשנית על בנייה בת-קיימא, המשלבת מרחב לחיים משגשגים ובטוחים

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי
      לראש העמוד