אקולוגיה וסביבה

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל לנוכח היקפי ההתפלה בישראל והיעדר מדיניות העשרת מלח ביוד – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

27 באפריל, 2022

ניתן להתמודד עם מחסור ביוד בקרב האוכלוסייה בעלוּת נמוכה יחסית על-ידי העשרת מלח ביוד | צילום: Quang Nguyen Vinh / Pexels


מאת

זהר ברנט-יצחקי
קבוצת המחקר לקיימות סביבתית, המרכז האקדמי רופין; הפקולטה להנדסה, המרכז האקדמי רופין

מאת

זהר ברנט-יצחקי
קבוצת המחקר לקיימות סביבתית, המרכז האקדמי רופין; הפקולטה להנדסה, המרכז האקדמי רופין

יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה.

יוד הוא יסוד כימי טבעי ההכרחי לכל שלבי החיים. הוא חיוני לתפקוד תקין של בלוטת התריס אצל ילדים ומבוגרים ולהתפתחות תקינה של מוח העובר והיילוד. מחסור ביוד הוא הגורם השכיח ביותר להתפתחות קוגניטיבית לקויה ולעיכוב בהתפתחות הגופנית. גם מחסור קל ביוד במהלך ההיריון, הינקות והילדות עלול לגרום לנזק בלתי הפיך להתפתחות המוח ומערכת העצבים ולגרום לפגיעה ביכולת הקוגניטיבית של הילד. מחסור ביוד אצל מבוגרים עלול לגרום לבעיות בתפקוד בלוטת התריס ואף לזפקת (Goiter, הגדלה לא תקינה של בלוטת התריס).

ניתן להתמודד עם מחסור ביוד בקרב האוכלוסייה בעלות נמוכה יחסית על-ידי העשרת מלח ביוד. בעשורים האחרונים הושקעו מאמצים ניכרים ברחבי העולם לקידום העשרת מלח ביוד, ומספר המדינות שנרשם בהן מחסור ביוד בקרב האוכלוסייה צנח מ-113 מדינות בשנת 1993 ל-28 מדינות בלבד בשנת 2020. בישראל, בניגוד לרוב המכריע של מדינות העולם, בעיית המחסור ביוד משמעותית במיוחד, לנוכח היעדר חקיקה או תקנות שמחייבות העשרת מלח ביוד ולנוכח השימוש הנרחב במי שתייה שמקורם בהתפלה, שכן בתהליך ההתפלה מסוננים מהמים מינרלים שונים, כגון מגנזיום ויוד [1].

מחקרים מהשנים האחרונות הצביעו על מחסור ביוד בישראל בקרב נשים בהיריון וילדים בגילי בית הספר [3]. במחקר המתואר להלן שביצענו במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי, אספנו דגימות שתן של 166 ילדים בגילאי 4‒11 ושל 223 מבוגרים, שענו על שאלון תזונה מפורט לגבי צריכת מזון ומים. הדגימות הועברו למעבדה הלאומית לניטור ביולוגי, שם כומתו ריכוזי היוד של המשתתפים. לאחר מכן השווינו את ריכוזי היוד אצל האוכלוסייה הישראלית לריכוזי יוד אצל אוכלוסיות של מדינות שונות בעולם, תוך התייחסות למדיניות העשרה ביוד באותן מדינות [2].

בקרב אוכלוסיות המתגוררות ב-13 מדינות שיש בהן שימוש נרחב במים מותפלים, נמצא כי ישראל ולבנון הן המדינות היחידות שריכוזי היוד בקרב אוכלוסייתן נמוכים מהסף שקבע ארגון הבריאות העולמי

במחקר נמצא כי חציוני ריכוזי היוד בקרב הילדים (80.1 מק"ג לליטר) ובקרב המבוגרים (64.5 מק"ג לליטר) היו נמוכים משמעותית מהסף שקבע ארגון הבריאות העולמי (100‒199 מק"ג לליטר). ריכוזי היוד בקרב ילדות (בנות) ונשים, שרובן בגיל הפוריות (63.4 מק"ג לליטר, 62.2 מק"ג לליטר, בהתאמה), היו נמוכים באופן מובהק סטטיסטית מריכוזי היוד בקרב ילדים (בנים) וגברים (87.9 מק"ג לליטר ו-70 מק"ג לליטר, בהתאמה p<0.05). מהשאלון עולה כי רק 5.4% מהמבוגרים ו-5.3% מהילדים דיווחו על צריכת מלח מועשר ביוד.

מניתוח השאלון התזונתי והצלבתו לנתוני היוד עולה כי ילדים שמרבים בשתיית שוקו (לפחות כוס אחת ביום) הם בעלי רמות יוד גבוהות באופן מובהק סטטיסטית בהשוואה לילדים ששותים מעט שוקו (פחות מכוס אחת ביום) או לא שותים שוקו כלל. תוצאות דומות התקבלו לגבי ילדים שצורכים גבינה צהובה (לפחות מנה ליום). כמו כן נמצא כי צריכת מלח מועשר ביוד אכן נקשרת לרמות גבוהות יותר של יוד בקרב ילדים. לא נמצא קשר בין צריכת מי שתייה מכל סוג שהוא (מי ברז לא מסוננים, מי ברז מסוננים, מים מינרליים) לריכוזי היוד אצל הנבדקים.

בקרב אוכלוסיות המתגוררות ב-13 מדינות שיש בהן שימוש נרחב במים מותפלים, נמצא כי ישראל ולבנון הן המדינות היחידות שריכוזי היוד בקרב אוכלוסייתן נמוכים מהסף שקבע ארגון הבריאות העולמי. ייתכן שהסיבה לכך היא שרק בישראל לא נעשית העשרת מלח ביוד, ואילו בלבנון היו ניסיונות העשרה שלא צלחו.

בשנים האחרונות נעשים מאמצים להעלאת מודעות הציבור להגברת השימוש במלח מועשר ביוד: משרד הבריאות פרסם מידע כללי לציבור והנחיות לנשים בהיריון לנטילת תוספי יוד, וכן קידם קמפיינים תקשורתיים בנושא, אך בינתיים ללא הועיל. כמו כן, אף על פי שתעשיית המלח בישראל נרתמה לנושא בשיווק מלח מועשר ביוד במחיר מוזל (אם כי עדיין יקר פי 2‒3 מאשר מחיר מלח שולחני לא מועשר שבפיקוח), במחקר זה מצאנו שהשימוש במלח המועשר נמוך מאוד (כ-5% מהמשתתפים בלבד), מה שעולה בקנה אחד עם רמות היוד הנמוכות באוכלוסייה.

לפיכך, קיים צורך דחוף למהלך רגולטורי להעשרת מלח ביוד, בד בבד עם צעדים נמרצים להעלאת רמת המודעות של הציבור לנושא [2].


  1. משרד הבריאות. 2017. תזונת יוד וסקר יוד במקורות מי שתייה.
  2. Barnett-Itzhaki Z, Ehrlich D, Troen AM, Rorman E, Groismann L, Blaychfeld-Magnazi M, Endevelt R, and Berman T. 2022. Results of the national biomonitoring program show persistent iodine deficiency in Israel. Israel Journal of Health Policy Research 11(1): 18.
  3. Ovadia YS, Arbelle JE, Gefel D, et al. 2017. First Israeli national iodine survey demonstrates iodine deficiency among school-aged children and pregnant women. Thyroid 27: 1083-1091.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

ברנט-יצחקי ז. 2022. מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל לנוכח היקפי ההתפלה בישראל והיעדר מדיניות העשרת מלח ביוד – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי. אקולוגיה וסביבה 13(1): 37–38.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      זהר ברנט-יצחקי
      קבוצת המחקר לקיימות סביבתית, המרכז האקדמי רופין; הפקולטה להנדסה, המרכז האקדמי רופין

      מאת

      זהר ברנט-יצחקי
      קבוצת המחקר לקיימות סביבתית, המרכז האקדמי רופין; הפקולטה להנדסה, המרכז האקדמי רופין


      ציטוט מומלץ

      ברנט-יצחקי ז. 2022. מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל לנוכח היקפי ההתפלה בישראל והיעדר מדיניות העשרת מלח ביוד – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי. אקולוגיה וסביבה 13(1): 37–38.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      היער המחטני הנטוע באזור הים תיכוני בישראל: דיון בעקרונות הממשק. נייר עמדה של מדעני יער בישראל

      יגיל אוסם, צבי מנדל, גידי נאמן, אבי פרבולוצקי, יוסף ריוב, גבריאל שילר

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בעקבות השינויים שעובר היער בישראל והמאמץ של קק"ל לנסח 'תורת ייעור ישראלית' מעודכנת, התכנס פורום כדי לגבש עמדה מקצועית-מדעית לגבי הסוגיות המרכזיות בתחומים אלה, מתוך דיונים שהתמקדו בהגדרת הייעודים והמטרות של היערות המחטניים הנטועים באזור הים תיכוני בישראל ובעקרונות הממשק המתאימים לכל סוג יער

      בעקבות השינויים שעובר היער בישראל והמאמץ של קק"ל לנסח 'תורת ייעור ישראלית' מעודכנת, התכנס פורום כדי לגבש עמדה מקצועית-מדעית לגבי הסוגיות המרכזיות בתחומים אלה, מתוך דיונים שהתמקדו בהגדרת הייעודים והמטרות של היערות המחטניים הנטועים באזור הים תיכוני בישראל ובעקרונות הממשק המתאימים לכל סוג יער

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      רעייה וחלוקה לא אחידה של לחץ רעייה במרחב הם מהגורמים העיקריים למדבור באזורים צחיחים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      השפעת שינוי האקלים על משטר המשקעים ועל המשטר ההידרולוגי במזרח הים התיכון ובישראל

      אפרת מורין

      גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) האם רצף הבצורות של השנים האחרונות והתייבשות מעיינות ונחלים מצד אחד, ואירועי גשם בעוצמה רבה שאנו חווים לאחרונה מצד שני, קשורים למגמה העולמית של שינוי האקלים?

      האם רצף הבצורות של השנים האחרונות והתייבשות מעיינות ונחלים מצד אחד, ואירועי גשם בעוצמה רבה שאנו חווים לאחרונה מצד שני, קשורים למגמה העולמית של שינוי האקלים?

      גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)
      לראש העמוד