אקולוגיה וסביבה

אַסְתֵּר הביצות – גילויו מחדש במעיינות תמסח

7 באוגוסט, 2011

אסתר הביצות בפריחה במעיינות תמסח | צילום: גבי אברהם


מאת

גבי אברהם
תחום שלח וידיעת ארץ, משרד החינוך

מאת

גבי אברהם
תחום שלח וידיעת ארץ, משרד החינוך

אסתר הביצות ( Aster tripolium .L), צמח ביצות נדיר, הוא מין שלא תועד מאז שנת 1986 במעיינות תמסח ובביצת הכברה [3]. על פי הספר האדום [4], גדל כיום אסתר הביצות בעמק עכו בלבד. הפעם האחרונה שנצפה אסתר הביצות באזור הייתה לפני שנתיים במלחת הנעמן, בין הכביש הראשי ומסילת הברזל (יהודה מרטה – צלם וחוקר צמחי ארץ ישראל, מידע בע"פ). ככל הנראה, עקב הרחבת כביש 4 ומסילת הרכבת הסמוכה, הושמד הצמח. בשנת 1980 נמצא הצמח פעם בודדת בביצות נחל דיפלה (נחל דליה) שבחוף הכרמל על-ידי חווה להב.
אסתר הביצות הוא עשבוני רב-שנתי השייך למשפחת המורכבים. משמעות השם בלטינית היא "כוכב". גובהו נע בין 15 ל-100 ס"מ. צבע הגבעולים אדמדם־ירוק כהה. העלים מוארכים, בשרניים מעט, שפתם תמימה או כמעט תמימה. האסתר פורח תקופה ארוכה, מאפריל עד אוקטובר, וגדל רק בביצות מלוחות בחוף בסביבות עכו. תפוצתו העולמית בביצות מלוחות לחופי ימים סביב הים התיכון, בצפון אירופה, בצפון אמריקה, ביפן, בסין ובאזורים צפוניים ברוסיה [1, 2].
במאי 2011 התגלה אסתר הביצות במעיינות תמסח על-ידי כותב שורות אלו. הצמח גדל בתוך המים הזורמים בתעלה הראשונה בכניסה לשמורה, ממש מתחת לגשר העץ. גובהו 80–100 ס"מ. הוא נמצא בתקופה שבה הוא גם פורח וגם מפיץ זרעים שנופלים למים. נמצאו כשמונה פרטים בשני גושי פריחה. בגלל איסור הכניסה למים בשמורה ובשל סבך הפטל, לא ניתן לסרוק את שאר גופי המים בשמורה.
מעיינות תמסח הם המוצא הצפוני של אקוות ירקון תנינים. עקב קו שבר גדול חודרים מי ים שממליחים את מי האקווה, ומליחותם מגיעה לערכים הקרובים ל-2500 מ"ג כלוריד לליטר. עובדה זו יכולה להסביר את הימצאות האסתר במלחת הנעמן ובמעיינות תמסח.
אסתר הביצות המצוי כיום בשמורת תמסח, מקורו בהשבה לטבע של פרטים שגודלו בגן הבוטני בעין אפק על-ידי רשות הטבע והגנים. בעקבות עבודות התשתית באזור הנעמן אספו פקחי רשות הטבע והגנים זרעים והצליחו להנביט אותם בגן הבוטני. בשנתיים האחרונות נשתלו עשרות פרטים גם בתמסח וגם בשמורת הדיפלה (יפתח סיני, אקולוג מחוז צפון רשות הטבע והגנים – מידע בע"פ). גילוי מחדש בטבע הוא הוכחה ניצחת לכדאיות ההשקעה הרבה שבפעילות הגן הבוטני.
על שמורת הטבע מעיינות תמסח אין איומים כמו בנייה, סלילה ופיתוח תשתיות. האיום על הצומח הטבעי בשמורה נובע משיטת ממשק של רעיית סוסים. הגללים מעשירים את הקרקע בחנקות, וצומח כגון פטל משתלט על השטח. הפטל צומח ללא התערבות מסביב לקו המים, כובש את בית הגידול, וחוסם את אור השמש מלהגיע לצמחי הגדה. כדי לאפשר את הִתרבות צמחי האסתר בשמורה רצוי לטעמי ללמוד את מורכבות בית הגידול. הכוונה לשאלות כגון מליחות המים המשתנה ומידת השפעתה, אם ישנה לצמח העדפה למים זורמים, ומהי כמות האור המיטבית לצמיחתו. בד בבד, יש להמשיך ולהפיץ זרעים של אסתר הביצות בשמורה, כדי שפרטים אחרונים אלו לא ייעלמו לחלוטין מנוף ארצנו.


  1.  דנין א. צמחיית ישראל ברשת. נצפה: 8 ביוני 2011.
  2. לבנה מ. אסתר הביצות. אתר צמח השדה. נצפה: 6 ביוני 2011.
  3. פרומקין ר וקלינהוז ש. 1997. שינויים בצמחיית נחל התנינים וביצת כברה במאה 20. אקולוגיה וסביבה: רבעון לאקולוגיה, לאיכות הסביבה ולשמירת הטבע והנוף 4: 72-65.
  4. שמידע א ופולק ג. 2007. הספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה בישראל. ירושלים: רשות הטבע והגנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

אברהם ג. 2011. אַסְתֵּר הביצות – גילויו מחדש במעיינות תמסח. אקולוגיה וסביבה 2(3): 171–172.
העתק





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      גבי אברהם
      תחום שלח וידיעת ארץ, משרד החינוך

      מאת

      גבי אברהם
      תחום שלח וידיעת ארץ, משרד החינוך



      ציטוט מומלץ

      אברהם ג. 2011. אַסְתֵּר הביצות – גילויו מחדש במעיינות תמסח. אקולוגיה וסביבה 2(3): 171–172.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      שמורת עין פשחה – האם תיעלם?

      יונתן לרון

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) זה כמה שנים קיימת ברשות הטבע והגנים וברשות המים מחשבה על הקמת סכר בשמורה, במטרה לאגום מים שרמת מליחותם מועטה. מים אלו הופכים למלוחים יותר במידה ניכרת בעת מגעם עם ים המלח, ואיגומם ימנע את השינוי במליחות. אך לשם יישום רעיון זה יש צורך בהפעלת ציוד כבד בשמורה, דבר שעלול לפגוע בה

      זה כמה שנים קיימת ברשות הטבע והגנים וברשות המים מחשבה על הקמת סכר בשמורה, במטרה לאגום מים שרמת מליחותם מועטה. מים אלו הופכים למלוחים יותר במידה ניכרת בעת מגעם עם ים המלח, ואיגומם ימנע את השינוי במליחות. אך לשם יישום רעיון זה יש צורך בהפעלת ציוד כבד בשמורה, דבר שעלול לפגוע בה

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      היבטים סביבתיים בתכניות הפיתוח לנגב

      נעמה טשנר, בני יעקבי, אלון טל

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב צפון הנגב הוא אחד האזורים המאתגרים בישראל מבחינה כלכלית-חברתית, מבחינת הרב-תרבותיות של האוכלוסייה, מבחינת המגוון הגאוגרפי והאקולוגי, וכן מבחינת הבעיות הסביבתיות – חלקן הגדול ירושה של צירים קודמים של תכניות

      צפון הנגב הוא אחד האזורים המאתגרים בישראל מבחינה כלכלית-חברתית, מבחינת הרב-תרבותיות של האוכלוסייה, מבחינת המגוון הגאוגרפי והאקולוגי, וכן מבחינת הבעיות הסביבתיות – חלקן הגדול ירושה של צירים קודמים של תכניות

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      לוחמים לשימור הברֵכות – מיזם ארצי להגנה על ברֵכות החורף ולמען עתידן של הברֵכות ב'מתחם הלוחמים' בצומת חולון

      שרה אוחיון, יעל זילברשטיין-ברזידה

      גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) החל משנת 2010 מתקיים מיזם שמירת טבע ייחודי: אימוץ ברֵכות החורף על-ידי קהילות מקומיות. המיזם נועד לחזק את הזיקה בין הקהילות המקומיות לברֵכות החורף שסמוכות אליהן, ובכך לסייע ליצירת מחויבות של גורמים הפעילים בשטח לשימור הברכות

      החל משנת 2010 מתקיים מיזם שמירת טבע ייחודי: אימוץ ברֵכות החורף על-ידי קהילות מקומיות. המיזם נועד לחזק את הזיקה בין הקהילות המקומיות לברֵכות החורף שסמוכות אליהן, ובכך לסייע ליצירת מחויבות של גורמים הפעילים בשטח לשימור הברכות

      גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)
      לראש העמוד