אקולוגיה וסביבה

"וכִתתו חרבותָם לאִתים" ומוצביהם למשכנות עטלפים

3 באוגוסט, 2014

מטבח במוצב צבאי נטוש. שימור עטלפים במוצבי הבקעה – מיזם משותף לחטיבת הבקעה, לחברה להגנת הטבע ולרשות הטבע והגנים, במסגרת "צבא ההגנה לטבע" | צילום: שמוליק ידוב


מאת

שמוליק יידוב
מנהל מרכז היונקים, החברה להגנת הטבע

מאת

שמוליק יידוב
מנהל מרכז היונקים, החברה להגנת הטבע

בקיץ 2013 נהרסו שניים ממוצבי תל-ישמעאל בפתחת עמק בית שאן. הרס המוצבים, שיצאו מכלל שימוש, הביא לקבורתם בחיים של מאות עטלפים מהמין פַּרְסַפּוֹן (Asellia tridens), ששכנו במוצבים הנטושים. פעילות נרחבת להעלאת המודעות של כוחות הביטחון תבטיח לא רק שדבר דומה לא יקרה בשנית, אלא אף שאוכלוסיית העטלפים בבקעת הירדן תשגשג.

באוקטובר 1994 נחתם הסכם השלום בין ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית. בעקבות זאת שינה צה“ל את היערכותו לאורך גבול השלום, ופינה רבים ממוצביו. למוצבים העזובים נכנסו אט אט אורחים חדשים: עטלפי חרקים. העטלפים מצאו במוצבים תחליף למשכנות הטבעיים שלהם: מערות, סדקים וכוכים טבעיים, שנפגעו כתוצאה מפעילות האדם.

את התופעה הזו גילה איש רשות הטבע והגנים אבים אתר, שב-1996 מצא בביקור אקראי במוצב “פסיון“ הסמוך לאתר הטבילה קאסר אל-יהוד, שהמוצב הנטוש אוכלס בכמה מינים של עטלפי חרקים. אבים פנה לד“ר ערן לוין ממרכז יונקים של החברה להגנת הטבע, שהחל לחקור את התופעה. התברר שבמוצבים הנטושים משתכנים 12 מינים של עטלפים, חלק מהם נדירים ומוגדרים בסכנת הכחדה אזורית או עולמית. עוד התברר, שבקעת הירדן היא מאזורי המפגש היחידים בעולם למינים רבים, שמוצאם מאפריקה, מאסיה ומאירופה.

לנוכח הפגיעה הקשה באוכלוסיית עטלפי החרקים בארץ בכלל ובבקעת הירדן בפרט (למשל בגלל שימושי אדם במערות משכן ובעקבות הדברה שכּווְנה כלפי עטלפי פֵּרות אך פגעה באופן חמור גם בעטלפי חרקים), נראה היה שהמשכנות החדשים במוצבים יכולים לפצות במידה מסוימת על הפגיעה הקשה במשכנות הטבעיים, ושהתאמתם לקליטת אוכלוסיות גדולות יותר יכולה לתרום בצורה משמעותית למאמץ לשימור עטלפי החרקים. כדי להצליח במשימה זו פעלו ד“ר ערן לוין וערן עמיחי ממרכז יונקים של החברה להגנת הטבע, בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, קרן הדוכיפת, חטיבת הבקעה והעמקים (האחראית על האזור) ומתנדבים. הפעילות כללה ניטור של המוצבים וכן ביצוע עבודות להתאמתם לקליטת אוכלוסיות עטלפים גדולות יותר על-ידי יצירת משטחים מחוספסים על תקרות המוצבים החלקות. ניכר שמהר מאוד למדו העטלפים לנצל את המוצבים המותאמים, ואוכלוסיות העטלפים גדלו בצורה משמעותית במוצבים שעברו התאמה.

בשנת 2011 נפתח אתר הטבילה בקאסר אל-יהוד לביקורים חופשיים, והוקם בו אתר תיירות קבוע. בסיועה של קרן הדוכיפת הוחלט להעביר לאתר, שמאות אלפי צליינים מבקרים בו מדי שנה, שידור ישיר ממוצב פסיון. השנה הוחלט להרחיב את תפוצת השידור ממוצב פסיון: החברה להגנת הטבע, בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, רכשה ציוד מתאים להעברת השידור ברשת האינטרנט, כך שכיום הוא זמין לציבור הרחב באתר. חמישה מוצבים נוספים הותאמו בחורף שנת 2014 לשמש משכן לעטלפים, ומתוכננת התאמה של עשרה נוספים בחורף 2015. פעילות חטיבת הבקעה והעמקים לשימור העטלפים במוצבים זכתה להשתלב במיזם “צבא ההגנה לטבע“, שבו יחידות צבאיות נושאות באחריות סביבתית, ולא רק באחריות ביטחונית, על שטחן.

עטפלים מהמין פַּרְסַפּוֹן שמצאו את משכנם במוצב נטוש | צילום: ערן עמיחי

במהלך פברואר 2014 פשטו מפקדי החטיבה על מוצב בדרום הגִזרה החטיבתית, שידוע היה שהוא מאכלס עטלפים, אך טרם עבר התאמה. לאחר שמיעת הרצאת רקע מדעית עמלו המפקדים על התאמת תקרות המוצב לצורכי העטלפים. כחודש לאחר מכן יצאו המפקדים, הפעם בראש חיילי החטיבה, ופשטו על ארבעה מוצבים נוספים שזכו לטיפול דומה. במסגרת תכנית “צבא ההגנה לטבע“ יותאמו עשרה מוצבים נוספים במהלך החורף הקרוב, וכך תושלם התאמת רוב מוצבי בקעת הירדן לשמש משכן מתאים לעטלפים. כמו כן, תופעל תכנית להעלאת המודעות בקרב חיילי החטיבה לחשיבות שימורם של העטלפים ולדרכים שבהן חיילי החטיבה יכולים לעזור לשימור. כדי לעמוד במשימה זו יוכשרו חיילים ומפקדים לתפקיד “מנטרי עטלפים“; כמו כן, יופעלו בקרב חיילי החטיבה תכניות שמטרתן הגברת המודעות לייחודיותו של בית הגידול העשיר שהחטיבה פועלת בו, והבנת הצורך בשמירה על תנאי תברואה נאותים כדי שהרכב המינים הטבעי בשטח יישמר.

כיום אין חייל בחטיבה שנשאר אדיש לאוכלוסיות העטלפים, ומפקדי החטיבה פועלים בצורה נמרצת להבטחת קיומם של העטלפים במוצבים. למודעות זו תפקיד קריטי לשימורם של העטלפים. פגיעה בעטלפים, כדוגמת זו שהתרחשה במוצבי תל-ישמעאל, לא תתרחש שנית.

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

יידוב ש. 2014. "וכִתתו חרבותָם לאִתים" ומוצביהם למשכנות עטלפים. אקולוגיה וסביבה 5(2): 139–140.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שמוליק יידוב
      מנהל מרכז היונקים, החברה להגנת הטבע

      מאת

      שמוליק יידוב
      מנהל מרכז היונקים, החברה להגנת הטבע


      ציטוט מומלץ

      יידוב ש. 2014. "וכִתתו חרבותָם לאִתים" ומוצביהם למשכנות עטלפים. אקולוגיה וסביבה 5(2): 139–140.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      ים המלח – חזון מול מציאות

      נעם גולדשטיין

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) יש חשש שכתוצאה מפרויקט תעלת הימים ומערבוב מי ים סוף עם מי ים המלח יתרחשו תופעות כימיות (היווצרות גבס), ביולוגיות (היווצרות אצות), פיזיות (שיכוב – מי ים סוף בהיותם קלים יותר, “יצופו” על פני מי ים המלח), אקלימיות (אידוי מוגבר, לחות גבוהה יותר) ועוד. יש פוטנציאל לגרימת נזק גם לתהליכי הייצור במפעלים – נזק שאת חומרתו קשה לאמוד בשל היעדר ידע מספיק

      יש חשש שכתוצאה מפרויקט תעלת הימים ומערבוב מי ים סוף עם מי ים המלח יתרחשו תופעות כימיות (היווצרות גבס), ביולוגיות (היווצרות אצות), פיזיות (שיכוב – מי ים סוף בהיותם קלים יותר, “יצופו” על פני מי ים המלח), אקלימיות (אידוי מוגבר, לחות גבוהה יותר) ועוד. יש פוטנציאל לגרימת נזק גם לתהליכי הייצור במפעלים – נזק שאת חומרתו קשה לאמוד בשל היעדר ידע מספיק

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      גידול מיני אשל נבחרים בתנאי מדבר לשם ייצור ביומסה

      ישראל אורן, צ'ינגיז אלקפרוב, תמר עילם, אביה זילברשטיין, עמרם אשל

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב אחד מהפתרונות שהוצעו כדי להתמודד עם ההשלכות הסביבתיות של שימוש בדלקי מחצבים היה לעבור לשימוש בביומסה צמחית. אשל הוא עץ שיכול להיות עמיד בתנאי מדבר ומים מליחים, והמחקר המתואר כאן בחן את התאמתם של מיני אשל נבחרים לגידול ביומסה לשם הפקת אנרגיה ואת ההשלכות הסביבתיות

      אחד מהפתרונות שהוצעו כדי להתמודד עם ההשלכות הסביבתיות של שימוש בדלקי מחצבים היה לעבור לשימוש בביומסה צמחית. אשל הוא עץ שיכול להיות עמיד בתנאי מדבר ומים מליחים, והמחקר המתואר כאן בחן את התאמתם של מיני אשל נבחרים לגידול ביומסה לשם הפקת אנרגיה ואת ההשלכות הסביבתיות

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      השיטה הננסית – חשש לפגיעה ביכולת הגדילה של עצי שיטה בקרקעות המזוהמות בנפט בשמורת עברונה

      עינב מייזליש גתי, סיון גולן, דקלה ליפשיץ, אלון זינגר, דנה בר, תומר פארג', ארז רחמים, דפנה כרמלי

      גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת ברור כי הדליפה החדשה אינה מאפשרת לרוב המכריע של הזרעים לנבוט, ואלה שמצליחים לנבוט, אינם שורדים לאורך זמן בערוצים המזוהמים. לנוכח תוצאות אלה ברור שאי אפשר להשאיר את המצב ללא טיפול, מאחר שגם טווח של עשרות שנים אינו מאפשר פירוק טבעי של שרידי הנפט, ועל כן לא מתאפשר שיקום הצומח בשמורה

      ברור כי הדליפה החדשה אינה מאפשרת לרוב המכריע של הזרעים לנבוט, ואלה שמצליחים לנבוט, אינם שורדים לאורך זמן בערוצים המזוהמים. לנוכח תוצאות אלה ברור שאי אפשר להשאיר את המצב ללא טיפול, מאחר שגם טווח של עשרות שנים אינו מאפשר פירוק טבעי של שרידי הנפט, ועל כן לא מתאפשר שיקום הצומח בשמורה

      גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת
      לראש העמוד