אקולוגיה וסביבה

תכניות מים לנחלים – מחזון ליישום: צעדים מעשיים לשיקום זרימת המים בנחלי ישראל

17 במאי, 2016

מעיין באגן הקישון, טיול ים-אל-ים, 1943 | מעזבונו של עלי סגלוב-ארבל ז"ל


מאת

אורית סקוטלסקי
רכזת תחום נחלים ומים, החברה להגנת הטבע

מאת

אורית סקוטלסקי
רכזת תחום נחלים ומים, החברה להגנת הטבע

עד שנות ה-60 של המאה ה-20 עדיין היה אפשר ליהנות ממים זכים, ששצפו בנחלים לאורך החופים ובעמקים, לטייל בין מעיינות שנבעו בפינות חמד נסתרות ולשוטט בשרידי היישובים ההיסטוריים שהתבססו על מימיהם. לצערנו, משבר המים המתמשך בישראל הוביל לפגיעה אנושה בנחלים: ייבוש המעיינות, זיהום המים בערוצים, והיעלמות של ערכי הטבע והנוף הייחודיים לנחלים. בשנים האחרונות מתחוללים שינויים מהותיים במשק המים, עם הקמת מתקנים להתפלת מי הים והקמת מערכות אספקת מי קולחים לחקלאות. השינויים הדרמטיים הללו יכולים לאפשר שיקום של מפלסי המים במקורות המים הטבעיים בישראל, וכן שיקום שפיעת המים במעיינות ובנחלים שיובשו – לטובת הטבע ולטובת האדם.

בשנת 2000 החליטה ממשלת ישראל על הקצאת 50 מיליון מלמ"ק מים בשנה למטרות שיקום זרימת המים בנחלים. בהמשך להחלטה פרסמו בשנת 2003 המשרד לאיכות הסביבה ורשות הטבע והגנים מסמך מדיניות בנושא "זכות הטבע למים" [4], המתמקד בצורכי המים הנדרשים לשיקום זרימת המים בנחלי ישראל. מסמך זה שימש פלטפורמה מקצועית מוסכמת למיסוד הקצאות המים לבתי הגידול הלחים ולנחלים. בשנת 2004 קיבלה מדיניות "זכות הטבע למים" משנה תוקף עם אישורו של תיקון מספר 19 לחוק המים [3], שהופך את הטבע לצרכן של משאב המים, ומנחה את מְנַהֵל רשות המים לספק מים באיכות ובכמות הנדרשות לקיום מערכות טבע ונוף.

עם זאת, הקצאות המים לטבע הן מים המסופקים לשמורות טבע ולנחלים בצינורות. הקצאות המים הללו מהוות סוג של "אינפוזיה" להצלת הטבע בשמורות טבע שיָבשו. מבחינת שמירת טבע, אספקת מים מצינורות היא פתרון דחק לשעת חירום בלבד, ואינה מספקת פתרון ראוי לשיקום נחלים.

מהקצאות מים לטבע – לתכניות מים לנחלים

בשנים האחרונות, לאור השינויים המהותיים המתחוללים במצב משק המים, השתנו יעדי שיקום זרימת המים בנחלים. כיום השאיפה היא לשקם, ככל הניתן, את שפיעת המים הטבעית במעיינות. השיקום נעשה על-ידי: צמצום שאיבת מי התהום באגנים ששפיעת מי המעיינות בהם נפגעה מירידת מפלסים; פירוק מתקני התפיסה של המים שנבנו על מקורות הנביעה של המעיינות, ושחרור מי המעיינות לזרימה בנחלים; אספקת מקורות מים חלופיים לצרכני המים החקלאיים, השואבים כיום מים ישירות מהמעיינות ומהנחלים.

הקצאות המים לטבע ומסמך "זכות הטבע למים" הובילו להחלטה אסטרטגית של המשרד להגנת הסביבה ושל רשות הטבע והגנים, לקדם תכניות מים לנחלים [2]. מטרת תכניות המים היא להשיב את זרימת מקורות המים הטבעיים לטבע באופן שמאפשר למערכות האקולוגיות בנחלים לשוב ולהתקיים. תכניות המים נערכות תוך התחשבות הן ביעדי השיקום האקולוגי והנופי של הנחל הן בצורכי הצרכנים החקלאיים באגן הנחל. בתכניות המים לנחלים נקבעים יעדי משטר זרימת המים בנחל מבחינת כמויות ואיכויות, וכן נקבעים פעולות ואמצעים, הנדרשים לשיקום זרימת המים בנחל באופן שיאפשר שיקום ערכי הטבע. תכנית מים לנחל כוללת תיאור מקורות המים הטבעיים באגן הנחל בעבר וכיום; אפיון של בתי הגידול הלחים (המצויים והרצויים) לכל אורך הנחל, והגדרת יעדי השיקום האקולוגי וההידרולוגי; פירוט האמצעים ההנדסיים, התפעוליים והאסדרתיים הנדרשים כדי להגיע למשטר הידרולוגי הרצוי לשיקום המערכת האקולוגית בנחל.

שמונה תכניות מים לשמונה נחלים מרכזיים בישראל כבר מוכנות ליישום. התכניות הללו מציעות פתרונות רֵאליים ויישומיים לשיקום שפיעת המים בנחלים, תוך אספקת מים חלופיים לצרכנים החקלאיים (טבלה 1). לפיכך, בתוך שנים ספורות ניתן לשקם את זרימת המים בנחלים הללו, וכן להשלים הכנת תכנית-אב לאומית להשבת המים לטבע.

טבלה 1

נקודות מרכזיות בשמונה תכניות מים, המיועדות להשיב שפיעת מים טבעית לנחלים ולאפשר שיקום של המערכות האקולוגיות בבתי הגידול הלחים

נוסף על התכניות המוצגות בטבלה, מתוכננות עוד שתי תכניות מים חשובות לקידום בשנה הקרובה: תכנית מים לנחלי מעלה אגן הכינרת (כולל נחלי מקורות הירדן, מורדות הגולן ומעיינות הדופן בעמק החולה) ותכנית מים לנחל תנינים.

צעדים נחושים ומעשיים יכולים להוביל בתוך שנים ספורות לשיקום זרימת המים בנחלים חשובים ומרכזיים במדינת ישראל. שיקום הנחלים ובתי הגידול הלחים הוא מטרה חשובה, לא רק לקיום מערכות אקולוגיות בריאות, אלא גם לשימור היסטורי של אתרים ייחודיים, לחיזוק החקלאות, להגדלת התיירות, ובעיקר לשיפור איכות החיים של אזרחי מדינת ישראל.

למרבה הצער, תכניות המים שהוכנו בשנים האחרונות, כמעט שאינן מקודמות כיום בוועדות השיפוט של רשות המים, ולא זוכות לתקצוב במסגרת תקציבי משק המים. היות שכך, מצב זרימת המים בנחלי ישראל ממשיך להתדרדר. בימים אלה פרסמה החברה להגנת הטבע חוברת המסכמת את היעדים המרכזיים משמונה תכניות מים לנחלים, וקראה למשרד האנרגיה והמים ולרשות המים להתגייס לשיקום זרימת המים בנחלים [1]. אימוץ ההמלצות של תכניות המים ויישומן יובילו לזרימת מים חיים בנחלים מרכזיים, לטובת הטבע ולטובת הציבור בישראל.

עין יזרעאל, המזין את נחל חרוד, סבל מהתייבשות לאורך תקופות ארוכות, בגלל ירידה במפלס מי התהום שמהם נובע המעיין. בתמונה: התחלת הזרמת מים מליחים מקידוח סמוך. מי הקידוח מוזרמים למעיין במקום השפיעה הטבעית, כהקצאת מים לטבע במסגרת חוק "זכות הטבע למים". 9.9.2014 | צילום: אביתר אסף

  1. החברה להגנת הטבע. 2016. שלוש שנים – שמונה נחלים: צעדים מעשיים לשיקום זרימת המים בנחלי ישראל.
  2. המשרד להגנת הסביבה. 2016. מדריך להכנת תכניות מים לנחלים – מחזון למעשה. המשרד להגנת הסביבה, רשות המים, ורשות הטבע והגנים.
  3. כנסת ישראל. חוק המים (תיקון מס' 19). התשס"ד–2004.
  4. שחם ג. 2003. זכות הטבע למים – דרישות מים עבור גופי מים ובתי גידול לחים – מסמך מדיניות. הוגש למשרד לאיכות הסביבה ולרשות הטבע והגנים.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

סקוטלסקי א. 2016. תכניות מים לנחלים – מחזון ליישום: צעדים מעשיים לשיקום זרימת המים בנחלי ישראל. אקולוגיה וסביבה 7(2): 98–100.
העתק



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      אורית סקוטלסקי
      רכזת תחום נחלים ומים, החברה להגנת הטבע

      מאת

      אורית סקוטלסקי
      רכזת תחום נחלים ומים, החברה להגנת הטבע


      ציטוט מומלץ

      סקוטלסקי א. 2016. תכניות מים לנחלים – מחזון ליישום: צעדים מעשיים לשיקום זרימת המים בנחלי ישראל. אקולוגיה וסביבה 7(2): 98–100.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      רב-שיח בנושא אספקת מזון בריא ללא הגדלת הפגיעה בסביבה

      אוריאל בן חיים, יפית כהן, אורי אדלר, ליאור טורג'מן, רמי זיידנברג, ליאורה שאלתיאל הרפז, אבשלום (אבו) וילן

      גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת החקלאות בישראל מצויה במשבר; חקלאים רבים מתקשים להתפרנס, חסרה זרימה של כוח אדם חדש לתחום וכן שינויי האקלים ומשק המים המורכב בישראל מהווים אתגרים משמעותיים. עם זאת, ייתכן שהצורך להזין את האוכלוסייה הגדלה תוך הסתמכות על מקורות עצמיים עשוי להיות הנקודה שממנה החקלאות הישראלית תצמח ותשגשג מחדש

      החקלאות בישראל מצויה במשבר; חקלאים רבים מתקשים להתפרנס, חסרה זרימה של כוח אדם חדש לתחום וכן שינויי האקלים ומשק המים המורכב בישראל מהווים אתגרים משמעותיים. עם זאת, ייתכן שהצורך להזין את האוכלוסייה הגדלה תוך הסתמכות על מקורות עצמיים עשוי להיות הנקודה שממנה החקלאות הישראלית תצמח ותשגשג מחדש

      גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

      חקלאות ישראל בעידן החדש – אגרואקולוגיה

      אוריאל בן חיים

      גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת האם לנוכח הצפי לגידול באוכלוסיית ישראל, תוכל החקלאות המקומית לספק לתושבי המדינה תזונה ים תיכונית בריאה בלי להגדיל את הפגיעה בסביבה? בהחלט כן! עם זאת, כדי להשיג מטרה זו נדרש שיתוף פעולה אמתי בין בעלי העניין – החקלאי, הצרכן והמדינאי

      האם לנוכח הצפי לגידול באוכלוסיית ישראל, תוכל החקלאות המקומית לספק לתושבי המדינה תזונה ים תיכונית בריאה בלי להגדיל את הפגיעה בסביבה? בהחלט כן! עם זאת, כדי להשיג מטרה זו נדרש שיתוף פעולה אמתי בין בעלי העניין – החקלאי, הצרכן והמדינאי

      גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

      "דרום ירוק" – חוזרים לחיים בסביבה בריאה

      אמיר זלצברג, גל זגרון

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי באמצעות תוכנית "דרום ירוק" מקדם המשרד להגנת הסביבה תהליכי שיקום סביבתי, תוכניות לפיתוח בר-קיימא ותוכניות לשימור ערכי הטבע והסביבה

      באמצעות תוכנית "דרום ירוק" מקדם המשרד להגנת הסביבה תהליכי שיקום סביבתי, תוכניות לפיתוח בר-קיימא ותוכניות לשימור ערכי הטבע והסביבה

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי
      לראש העמוד