אקולוגיה וסביבה

אורגת האשלים בנחל ערוגות: תמורות בעשור האחרון

2 במאי, 2010

קבוצת נמלים ליד הקן | צילום: מיכאל בלכר


מאת

מיכאל בלכר
שמורת עין גדי, רשות הטבע והגנים

מאת

מיכאל בלכר
שמורת עין גדי, רשות הטבע והגנים

אורגת האשלים (Polyrhachis lacteipennis Smith F 1858, senior synonym of P. simplex) היא נמלה ממוצא טרופי, המין היחיד של הסוג בישראל. תפוצתה בדרום הארץ ובסיני מוגבלת לנאות המדבר ולסביבת המעיינות [2]. לאחרונה התפרסמה דעה [3] המבוססת על פרטים שנאספו בנווה עין גדי, שלפיה הנמלה האורגת מהמזרח התיכון שונה באופן משמעותי מהמין שתואר מתת-היבשת ההודית לפני כ-150 שנה, וכנראה שלאחר מחקר טקסונומי היא תוגדר כמין נפרד.

אורגת האשלים נחקרה באופן מפורט בשנות ה-60 של המאה הקודמת בנחל ערוגות [2]. אוכלוסיית הנמלה נמצאה בקטע אחד של הנחל שאורכו כ-570 מטר ובו נתגלו קנים ארוגים של הנמלה בצוקי הגדה הצפונית (מפנה דרומי). המחקר התמקד ב-24 מטר לאורך הערוץ, באתר שתועדו בו 80 קנים. בית הגידול במקום זה אופיין בקבוצת צפצפות הפרת (היחידה בכל הנחל) לצד אשל, ערבה, קנה ועבקנה. על-פי המחקר, בחודשים אפריל–מאי נוטשות הנמלים את קניהן בצוקים, יורדות סמוך לערוץ, ובצל הצמחים בונות קנים חדשים תחת עלים ואבנים. בחודשי החורף (נובמבר–דצמבר) הן חוזרות לקנן בצוקים. ההנחה הייתה, כי הגורמים לנדידה העונתית הם שינויי טמפרטורה ועליית מפלס המים בערוץ.

המחקר לא התייחס לאירועי השיטפון בנחל המתרחשים לעתים כבר בחודש אוקטובר, לפני נדידת הנמלים לצוקים. שיטפון יוצא דופן בעצמתו ובעתויו אירע בנחל ערוגות בתאריך 2 במאי 2001. ספיקת השיא שהוערכה באירוע הייתה כ-450 מ"ק/שנייה. קיימת סבירות גבוהה שבעת השיטפון רב-העוצמה קני הנמלה האורגת היו ליד הערוץ ולא בצוקים. לאחר השיטפון לא נמצאה אורגת האשלים באתר שנבחן, אתר שאוכלוסיית הנמלה תועדה בו קרוב ל-40 שנה, החל משנות ה-60 של המאה הקודמת. בעקבות זאת, נמסר על הכחדה כמעט מוחלטת של המין בנחל ערוגות [1]. לאחר שנת השיטפון הרחבנו את המעקב אחר אורגת האשלים מאתר הצפצפות למקומות אחרים לאורך כשלשה ק"מ של נחל ערוגות, והוא נמשך כבר תשע שנים. נוכחותה בנחל תועדה כבר בשנה הראשונה שלאחר השיטפון הגדול באתרים שונים לאורך הנחל, אך לא באתר עצי הצפצפה. קנים אחדים תועדו במשך השנים בארבעה אתרים במרחק של עד 1.5 ק"מ מזרחית לצפצפות ועד חצי ק"מ מערבית להן. בשנת 2008 נתגלה ריכוז קנים במרחק של כ-270 מטר מערבית לאתר הצפצפות. בחודש פברואר 2010 נספרו במקום 67 קנים ארוגים בכוכים קטנים ובסדקי סלע לאורך 49.2 מטר של מצוק בגדה הצפונית. הצמחים השולטים באתר הם אשל היאור (במרחק של כ-2.5 מטר מהמצוק) וקנה מצוי בחגורה רחוקה יותר (בקרבת המים). המצוק בעל ריכוז הקנים נמצא במרחק של 11 מטר מערוץ הזרימה.

אוכלוסיית אורגת האשלים בנחל ערוגות הצליחה להשתקם לאחר השיטפון הקיצוני. הנמלה היא אחד המינים שנבחרו להמשך הניטור ארוך-הטווח בהקשר לשיטפונות בנווה עין גדי: המין אופייני לנאות המדבר וקשור למים, קל לזיהוי ולגילוי, ובנוסף לכך, שורת הנתונים על אוכלוסייתו בנחל ערוגות מתקרבת לחמישה עשורים.


  1. רז א ופרומקין ר. 2006. האקולוגיה והסובב הטבעי. בתוך: מסמך מדיניות אגן ים המלח. ירושלים: המשרד להגנת הסביבה ומכון ירושלים לחקר ישראל.
  2. Ofer J. 1970. Polyrhachis simplex the weaver ant of Israel. Insectes Sociaux 17 (1): 49-81
  3. Taylor B and Sharaf M. 2009. The Ants of Egypt- Hymenoptera: Formicidae

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

בלכר מ. 2010. אורגת האשלים בנחל ערוגות: תמורות בעשור האחרון. אקולוגיה וסביבה 1(2).
העתק

מילות מפתח

ניטור (7) עין גדי (4)



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      מיכאל בלכר
      שמורת עין גדי, רשות הטבע והגנים

      מאת

      מיכאל בלכר
      שמורת עין גדי, רשות הטבע והגנים


      מילות מפתח

      ניטור (7) עין גדי (4)

      ציטוט מומלץ

      בלכר מ. 2010. אורגת האשלים בנחל ערוגות: תמורות בעשור האחרון. אקולוגיה וסביבה 1(2).
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      סוד היציבות: מה מונע את קריסת נוף הצומח הים תיכוני בעידן של התמעטות במשקעים בשל שינוי האקלים?

      גיליון אביב 2025 / כרך 16(1)

      מהגֵנים אל השורשים: מחקר גנטי חשף שבישראל נמצאות אוכלוסיות מבודדות של זן הבר של הזית האירופי, שהוא האב הקדמון של עצי הזית המתורבתים

      גיליון חורף 2024 / כרך 15(4)

      עד כמה היער המלאכותי מספק את הצרכים התזונתיים הטבעיים של הצבאים?

      גיליון חורף 2024 / כרך 15(4)
      לראש העמוד