אקולוגיה וסביבה

שיפור הסביבה העירונית ככלי להתמודדות עם המשבר האקלימי והאקולוגי

6 בינואר, 2020

שילוב של ריצוף מחלחל וצמחייה עונתית (בכפר סבא), המשמשים תשתית למיתון מי גשמים ולחלחולם, וכן מִפרָדה בין מדרכה ודרך לאופניים.


מאת

גיא סטינקמפ
מחלקת מחקר ופיתוח, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה
קרן שווץ
מחלקת מחקר ופיתוח, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה

מאת

גיא סטינקמפ
מחלקת מחקר ופיתוח, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה
קרן שווץ
מחלקת מחקר ופיתוח, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה

גידול האוכלוסייה האנושית והצריכה מוביל להרס מערכות אקולוגיות, לאובדן המגוון הביולוגי ולשינויים מתמידים באקלים כדור הארץ. פגיעה נוספת בשטחים טבעיים תוביל לקריסתן של מערכות אקולוגיות, בייחוד נוכח שינוי האקלים העתידי. הקריסה תוביל להפחתה בשירותי המערכת האקולוגית הניתנים לחברה האנושית, כמו מיתון השפעות רוח, חום ושיטפונות, הפחתה בסחף קרקעות, טיהור מזהמים, קיבוע פחמן דו-חמצני ועוד.

בהשוואה למרחבים כפריים ופרבריים, המרחב העירוני חוסך במשאבי קרקע ובצורך בתחבורה ממונעת ותשתיות, וטומן בחובו דרך אפשרית להמשך הצמיחה האנושית תוך צמצום הלחצים שהיא מפעילה על הסביבה. בישראל, יותר מ-90% מהתושבים מתגוררים בערים. אך מה צפיפותן של הערים בפועל? מהי יעילות צריכת האנרגיה שלהן? האם משתמשים בהן באופן מושכל במי גשמים? שכונות שונות עשויות להשפיע באופן שונה על הסביבה והאדם בהתאם לתכנונן, וכאן טמונה האפשרות לשיפור הסביבה העירונית ככלי להתמודדות עם המשבר האקלימי והאקולוגי.

'שכונה 3600' היא כלי מדידה ועבודה שפותח בשותפות אסטרטגית בין המועצה הישראלית לבנייה ירוקה ומשרד הבינוי והשיכון, במטרה לשפר את השפעות המרחב העירוני על האדם והסביבה בפיתוח שכונות מגורים חדשות ובהתחדשות עירונית בשכונות קיימות. כלי זה כולל 47 מדדים, ומתוכם מוצגים להלן ובקצרה עקרונות מנחים לחמישה מדדים נבחרים מתוכו, המבהירים כיצד תכנון נכון יוצר מרחב חסין ובריא יותר, בייחוד בעידן מדאיג זה:

  • צפיפות הבנייה – הצפיפות בערים בישראל נמוכה באופן משמעותי ביחס לערים בנות-השוואה. שימוש יעיל בקרקע מפחית קיטוע והרס של שטחים פתוחים ומערכות אקולוגיות. שימוש יעיל בקרקע משמעו, בראש ובראשונה, ציפוף האזורים הבנויים, כך שיספקו שירותים רבים יותר למספר גדול יותר של תושבים בכל שטח נתון. כלי המדידה בוחן את הצפיפות בשלב התכנון במטרה להעלותו ולהצדיק כלכלית ביסוס של מסחר, תעסוקה ותחבורה ציבורית במרחק הליכה, תוך חיסכון במשאבי קרקע.
  • התחבורה הציבורית – שיפור רמת התחבורה הציבורית מוביל, בין היתר, להפחתה בפליטת גזי חממה ומזהמים ובקיטוע שטחים פתוחים, דרך הפחתת השימוש ברכב הפרטי וחיסכון בבניית נתיבים חדשים.
  • חומרים במרחב הציבורי ובנייה ירוקה – שכונה 3600 שואפת להציב סטנדרט לפיתוח עירוני מחומרים ומטכנולוגיות מקיימים. שימוש בחומרים בעלי השפעה סביבתית נמוכה, חומרים ממוחזרים, מתמחזרים וממקור בר-קיימא, תכנון החוסך בצריכת האנרגיה – כל אלה ועוד יצמצמו משמעותית את ההשפעות הסביבתיות הנובעות מבניית שכונות חדשות וקיימות, ובפרט את פליטות גזי החממה – בתהליך הבנייה, לאורך חיי השכונה ובהריסתה בעתיד.
  • ניהול מי נגר – מרחבים עירוניים רבים מתייחסים למי הגשמים כמטרד או מפגע שיש לפנותו במהירות. הקרקע בערים דחוסה ביותר (כדי להפחית תנודות בקרקע, ביסודות ובתשתיות) ומכוסה באספלט שאינו חדיר למים. לכן, העיר מייצרת תשטיפים רבים, לעיתים קרובות מזוהמים, שמוזרמים לים, לנחל או לשטחים פתוחים בעוצמות גבוהות בהרבה מהספיקות הטבעיות, והם גורמים לסחף קרקעות ולהרס התשתית האקולוגית. תכנון נכון של מי נגר שואף לשמר ולנצל משאב בחסר זה. חלחול בגבולות המיזם לשם העשרת מי התהום והצמחייה העירונית והעברת הכמות הרצויה לנחלים ולאגני היקוות לאחר טיהורם תורמים לחוסנן של המערכות האקולוגיות, בייחוד בחודשי הקיץ.
  • שימור ושיקום של משאבי טבע וסביבה – מיזמים רבים נבנים על קרקעות בעלות חשיבות ורגישות אקולוגיות גבוהות. בחירת אזורי הפיתוח בקפידה וחתירה לשימור ולשיקום של מערכות אקולוגיות, עשויות להפחית את הנזק הסביבתי הנגרם מהפיתוח, ולעיתים אף להביא לשיקום אקולוגי. בארץ ישנן כבר מספר דוגמאות לשיקום גדות נחלים ומסדרונות אקולוגיים, שמספקים יתרונות סביבתיים, כגון טיהור מים, האטת הזרם, מניעת סחף קרקע ושימור בתי גידול לחים.

נוסף על כך, בימים אלה מפתחת המועצה הישראלית לבנייה ירוקה 'מדד הליכות' שנועד לנתח ולשפר (אם תובנותיו מיושמות בשטח) את המשיכה והנגישות של מרקמים עירוניים קיימים שאינם עתידים לעבור התחדשות עירונית משמעותית. הגדלת הביקוש לאזורים אלה עשויה, בין היתר, להפחית את לחצי הפיתוח הפרברי/כפרי ואת הזחילה העירונית לשטחים פתוחים ערכיים שעד כה נותרו בלתי מופרים או מופרים במידה מועטה בלבד. 

אם ייושם בצורה מקיפה, תוך הטמעת שינויים בתכנון בהתאם לממצאים ולהמלצות העולות ממנו, עשוי כלי המדידה 'שכונה 3600' להיות צעד משמעותי בשינוי השפעות האדם על המרחב והאקלים. חקיקה והנחיות עירוניות שונות המחייבות עמידה בדרישות כלי המדידה, יכולות לקדם תהליך שכזה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

סטינקמפ ג ושווץ ק. 2019. שיפור הסביבה העירונית ככלי להתמודדות עם המשבר האקלימי והאקולוגי. אקולוגיה וסביבה 10(4): 91–93.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      גיא סטינקמפ
      מחלקת מחקר ופיתוח, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה
      קרן שווץ
      מחלקת מחקר ופיתוח, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה

      מאת

      גיא סטינקמפ
      מחלקת מחקר ופיתוח, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה
      קרן שווץ
      מחלקת מחקר ופיתוח, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה


      ציטוט מומלץ

      סטינקמפ ג ושווץ ק. 2019. שיפור הסביבה העירונית ככלי להתמודדות עם המשבר האקלימי והאקולוגי. אקולוגיה וסביבה 10(4): 91–93.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      עתידו של ים המלח לגווע ללא עזרת בני האדם

      נרי אראלי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) המהפך המחשבתי שבני האנוש צריכים לעבור הוא בתחום ההכרה, והוא נוגע לעקרון יחסנו אל הטבע. ים המלח הגוסס הוא גוף מים, וכגוף יש לו זכויות טבעיות מעצם מהותו ימה ייחודית ובעלת הרכב מלחים מיוחד שאין דומה לה בכל ימות העולם. על מהות זו קיימת חובה מוסרית לאדם באשר הוא אדם, להגן – כחלק מההגנה על המגוון הדומם – ממש כפי שאנו מגוננים כיום על המגוון הביולוגי שעל פני כדור הארץ

      המהפך המחשבתי שבני האנוש צריכים לעבור הוא בתחום ההכרה, והוא נוגע לעקרון יחסנו אל הטבע. ים המלח הגוסס הוא גוף מים, וכגוף יש לו זכויות טבעיות מעצם מהותו ימה ייחודית ובעלת הרכב מלחים מיוחד שאין דומה לה בכל ימות העולם. על מהות זו קיימת חובה מוסרית לאדם באשר הוא אדם, להגן – כחלק מההגנה על המגוון הדומם – ממש כפי שאנו מגוננים כיום על המגוון הביולוגי שעל פני כדור הארץ

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      ניטור זרימות עיליות באגן הבשור – מדדים והמלצות

      יואב בורנשטין, אבנר קסלר

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב על הגופים השונים הפועלים באגן הבשור לשתף פעולה ולאחד את תוצאות ניטור איכות המים באגן לכלל דו"ח תקופתי שיוצג למשרד להגנת הסביבה כדי למנוע ולמזער מפגעי זיהום באגן

      על הגופים השונים הפועלים באגן הבשור לשתף פעולה ולאחד את תוצאות ניטור איכות המים באגן לכלל דו"ח תקופתי שיוצג למשרד להגנת הסביבה כדי למנוע ולמזער מפגעי זיהום באגן

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      גנים אנכיים בעולם ובישראל

      מערכת אקולוגיה וסביבה

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בשנתיים האחרונות החלו לקום בישראל גנים אנכיים. לגינון האנכי פוטנציאל רב, שכן עם ציפוף המרחבים העירוניים מתמעטים השטחים הירוקים, ולקירות יש שטח הפנים הבנוי הגדול ביותר. בטיפול מתאים הם יכולים להוות מעטפת ביולוגית, חיה ונושמת. לקירות ירוקים יתרונות רבים כמענה משמעותי במיתון ההתחממות העירונית

      בשנתיים האחרונות החלו לקום בישראל גנים אנכיים. לגינון האנכי פוטנציאל רב, שכן עם ציפוף המרחבים העירוניים מתמעטים השטחים הירוקים, ולקירות יש שטח הפנים הבנוי הגדול ביותר. בטיפול מתאים הם יכולים להוות מעטפת ביולוגית, חיה ונושמת. לקירות ירוקים יתרונות רבים כמענה משמעותי במיתון ההתחממות העירונית

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)
      לראש העמוד