
איך נראית טונה של פחמן דו-חמצני? צפיפותו של הגז פחמן דו-חמצני, בטמפרטורה של 15 מעלות צלזיוס ובלחץ אוויר של אטמוספרה אחת, היא 1.87 ק"ג למ"ק. מכאן שהנפח של טונה אחת של פחמן דו-חמצני הוא 534.76 מ"ק. נפח זה ניתן לייצוג ככדור שהקוטר שלו הוא כ-10 מטר, כמודגם בהדמיה |באדיבות Visuals, Flickr, CC BY 2.0
פליטת 17.2 ק"ג פחמן לכל משתתף בוועידה השנתית למדע ולסביבה – זה מעט או הרבה? אם נלך לחנות ונסתכל על תג המחיר של אחד הפריטים, נוכל מייד לדעת, כמעט בלי לחשוב, אם הפריט יקר או זול, ואף נדע לקשר את הידע הזה לסיבה. לדוגמה, אם המוצר יקר, אולי זה מפני שהוא מותג, שזו חנות יוקרה, שהמוצר איכותי במיוחד או שאולי הפריזו במחיר.
בדומה לעלות הכלכלית שיש לכל מוצר או פעולה, כך יש להם גם "עלות פחמנית", כלומר מדרַך פחמן. כל פעולה גורמת לפליטה של גזי חממה לאטמוספרה, בין אם באופן ישיר (שרפה של דלקים) או באופן עקיף (לדוגמה, שרפת דלקים כדי להפיק את חומר הגלם לייצור המוצר). מדידות של מדרַך הפחמן של מגוון פעילויות ומוצרים הולכות ונעשות נפוצות ומדויקות יותר. ייתכן שאלה הם הצעדים הראשונים בדרך לפיתוח היכרות של הצרכנים, כלומר כולנו, עם הנושא.
לפני כשנה (12–13 ביולי 2023) התקיימה הוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה. בכניסה לוועידה הוצב ביתן של חברת KVS, והוצג בו חישוב של פליטות גזי החממה שנפלטים לאטמוספרה בעקבות קיום הוועידה. אף על פי שניתן להגדיר את הקהל בוועידה כבעל אוריינות סביבתית ברמה גבוהה מאוד, רבים מהמשתתפים שעצרו בביתן לא ידעו לשייך את התוצאות המוצגות למשהו אחר שהם מכירים, ולא הייתה להם יכולת להעריך אם מדובר בכמויות גבוהות או נמוכות יחסית לפעולה של קיום הוועידה. להערכתנו, הסיבה לכך היא שלרובם היו מקרים מעטים בלבד שבהם הם חזו בתג המחיר הפחמני של פעולה או אירוע שהשתתפו בהם. רובם ראו תג מחיר פחמני של רכישת כרטיס טיסה, אך לא של אירוע מורכב ורב-משתנים כמו כנס גדול.
המטרות העיקריות של מדידת מדרַך הפחמן של הוועידה היו לתמוך בקבלת החלטות שיביאו בהמשך להפחתת הפליטות הנובעות מארגון הוועידה, לפעול בהתאם לקיזוז הפליטות, וכן להעלות מודעות לנושא על-ידי המחשה מעשית והנגשה לקהל הרחב.

איך מחשבים מדרַך פחמן של כנס?
נהוג לסווג את סוגי פליטות גזי החממה לשלושה מכלולים:
- מכלול 1 ‒ פליטות ישירות של גזי חממה לאטמוספרה, לדוגמה מאגזוז או מגנרטור.
- מכלול 2 ‒ פליטות עקיפות לאטמוספרה, הנגרמות מאנרגיה שהארגון או הפעילות צורכים. לרוב מדובר בפליטות עקב צריכת חשמל.
- מכלול 3 ‒ כל יתר הפליטות העקיפות שלא נכללו במכלול 2, דהיינו פליטות משרשרת האספקה. לדוגמה, פליטות מייצור ומשינוע של האוכל לכנס או מהטיפול בפסולת האורגנית של שאריות האוכל.
הוועידה נערכה באקספו תל-אביב (לשעבר, גני התערוכה) במשך יומיים מלאים, ובמהלכם נאכלו ארוחות בוקר וצהריים על-ידי כ-650 איש בכל יום, והתקיים אירוע ערב בהשתתפות כ-200 אנשים. נוסף על כך, ארגון הוועידה כלל עבודת הכנה והקמה של שני עובדי הפקה יחד עם 20 עובדי האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. משך תקופת ההכנה היה כחודשיים, ומספר ימי הוועידה וההקמה היה שלושה ימים, נוסף ללינה במלונית קרובה למשך שני לילות. איסוף נתונים לגבי נסועת משתתפי הכנס נתקל בקשיים, ולכן החישובים בוצעו על סמך נתונים שנאספו בכנס במיקום קרוב ועל סמך הערכה של 900 משתתפים מתחלפים ביום, שלא כולם אוכלים, וכ-100 משתתפים נוספים שהגיעו רק לאירוע הערב. באיור 1 מובאות תוצאות המדידה, בהתאם לקטגוריות שונות שהובאו בחשבון.
איור 1
פליטות גזי חממה בוועידה השנתית למדע ולסביבה, יולי 2023
שיעור הפליטות בכל קטגוריה (מעגל פנימי) ותת-קטגוריה (מעגל חיצוני) מכלל הפליטות בוועידה.
ממצאים עיקריים
מתוך מדידת הפליטות בוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה וכן במספר כנסים נוספים בסדר גודל דומה שהתקיימו בשלוש השנים האחרונות, מצאנו שיש ארבע קטגוריות הגורמות למרב הפליטות, ושלושה בעלי עניין עיקריים המשפיעים על פליטות הכנס. תכנון וניהול נכונים של מרכיבים מרכזיים אלה יקבעו באיזה צד של המשרעת הכנס יימצא ‒ כנס עתיר-פליטות פחמן או כנס דל-פליטות.
הגורמים העיקריים לפליטות
נסועה ‒ בכנס זה לא היו לנו נתונים מדויקים לגבי הנסועה של המשתתפים, והמדידה בוצעה על סמך מידע מצטבר מכנסים דומים בקהל היעד ובנגישות לתחבורה ציבורית. ניתן להעריך שעבור משתתפים המגיעים מישראל הפליטות הן לרוב בטווח של 5–15 ק"ג פחמן דו-חמצני לאדם. הפליטות האלה מושפעות מגורמים שונים, כגון מיקום הכנס, הנגישות לתחבורה ציבורית והמרחק אליו ממקומות המגורים של המשתתפים. עבור משתתפים המגיעים בטיסות מחו"ל, הפליטות הן בסדר גודל של עשרות עד מאות ק"ג פחמן דו-חמצני לאדם.
אוכל ‒ בתת-קטגוריה זו נכללים כלי האוכל, הגידול של האוכל שהוגש בכנס וגם הכנתו, והיא אחראית למעל ל-30% מהפליטות בוועידה. הפליטות בתת-קטגוריה זו נעות לרוב בטווח של 2–10 ק"ג פחמן דו-חמצני לאדם ליום כנס. הערך הסופי מושפע מכמות הארוחות, מהתפריט המרכיב אותן (המנות עצמן, בשרי/ צמחוני), ממידת הפינוק של מארגני הכנס (גלידות, אלכוהול, ארוחות ביניים וכו') ומהפחת שנוצר ושמושפע מהתאמה מדויקת של מנות לכמות משתתפים וממספר המנות 'אקסטרה' שהקייטרינג מכין.
רכש של חומרי גלם ומוצרים נוספים ‒ החומרים המשמשים בכנס הם מרכיב משתנה בין כנסים, ונכללות בו רכישות של ציוד, כגון שילוט, שטיחים, חומרי גלם להקמת ביתנים ועוד. בכנסים מהסוג של הוועידה למדע וסביבה נע מדרַך הפחמן בין 0–2 ק"ג פחמן דו-חמצני למשתתף.
פסולת ‒ קטגוריה זו מושפעת בעיקר משני הסעיפים הקודמים, כי עיקרה הוא שאריות האוכל בכנס ההופכות לפסולת אורגנית, יחד עם פסולת מעורבת ויתר המוצרים והשאריות של הכנס, כגון אריזות, תגי שמות, שטיחים, ביתנים ועוד. בקטגוריה זו יש פוטנציאל הפחתה משמעותי על-ידי ניהול נכון ומדויק של הכמויות שנרכשות, פתרונות כגון כלים רב-פעמיים, טיפול איכותי בפסולת האורגנית והפיכתה למשאב, מִחזור אריזות ועוד.
בעלי עניין
מארגני הוועידה – לבעל עניין זה יכולת ההשפעה הגדולה ביותר על כמות הפליטות. המארגנים הם אלה שקובעים במידה רבה את מיקומו, קהל היעד, התוכן, הספקים, השותפים לכנס ועוד מגוון משתנים המתורגמים בסופו של דבר לפליטות פחמן, ישירות ועקיפות.
הספקים – הספקים אחראים על חומרי הגלם, על אספקת המוצרים ועל ביצוע הפעילויות השונות. כמו כן, באחריותם לספק נתונים מדויקים למארגני הכנס לטובת מדידה מהימנה של הפליטות.
משתתפי ומשתתפות הוועידה – המשתתפים הם אלה שהחליטו להגיע לכנס, בחרו בדרך ההגעה לוועידה מבין האפשרויות שעמדו לרשותם, ובצורה עקיפה אף יכולים לבוא בדרישות למארגנים לעמוד בסטנדרטים מסוימים.
לקראת הוועידה ה-52 למדע וסביבה (25–26 בספטמבר 2024) השתמשה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה בנתוני הוועידה הקודמת כנתוני ייחוס לצורך קבלת החלטות להפחתת הפליטות וכן להעלאת מודעות לצורך בצמצום פליטות הנסועה על-ידי עידוד הגעה בתחבורה ציבורית ובנסיעות שיתופיות. גם השנה תקוזז יתרת הפליטות מהאטמוספרה. נתוני הפליטות בוועידה ה-52 יתפרסמו בוועידה עצמה. מוזמנים לעקוב אחר הפרסום כדי ללמוד היכן עומדת הוועידה בסקלת הפליטות. הדבר יסייע לכם לפתח חוש לסוג חדש של מספרים וליישם את הניסיון המתפתח שצברתם בשלל תחומי החיים.
תודה על המאמר. מאד מעניין.
בשמחה, תודה רבה