אקולוגיה וסביבה

הצבת שוניות מלאכותיות בישראל

4 במאי, 2014

ספינת הדיג ‘ניצן’ הוטבעה מול נהריה כאטרקציה לצוללנים | צילום: חגי נתיב


מאת

גידי בטלהיים
אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה
רני עמיר
אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

מאת

גידי בטלהיים
אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה
רני עמיר
אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

השימוש בשוניות מלאכותיות התחיל לפני אלפי שנים. בים התיכון ישנן עדויות המצביעות על שימוש בשוניות מלאכותיות לצורכי דיג כבר לפני כשלושת אלפים שנה. הניסיון 'המודרני' בהקמת שוניות מלאכותיות החל במאה ה-17. היה זה אמצעי לגידול אצות ביפן, שעד היום נחשבת למובילה בהקמת שוניות מלאכותיות לצורכי חקלאות ימית. כמאתיים שנים מאוחר יותר, במאה ה-19, הוקמו השוניות המלאכותיות הראשונות בארה"ב על-ידי קבוצות דייגים. בעשורים האחרונים אומץ השימוש בשוניות מלאכותיות במדינות נוספות, לרבות בישראל, והן מיועדות לשרת מטרות מגוונות: עידוד החקלאות הימית (יצירת שונית מלאכותית לעידוד גידול אצות, למשיכת דגים ואורגניזמים אחרים); שיקום בתי גידול שנפגעו; הפחתת לחצים ממקור אנושי המופעלים על בתי גידול טבעיים סמוכים; יצירת מוקדי משיכה לצוללנים ולגולשים; מחקר. המאפיינים של רכיבי השונית המלאכותית – עיצוב, מיקום, חומרים וכדומה – משתנים בהתאם למטרות.

לשימוש בשוניות מלאכותיות יש לצד היתרונות גם השפעות שליליות אפשריות, כדוגמת החלפה של בית גידול טבעי בבית גידול מלאכותי; משיכת מינים פולשים; השפעות על בתי גידול סמוכים (כגון שינויים במארג המזון); הפרעה לתנועת פגיות (larva); פגיעה בהפצת אורגניזמים ימיים; פגיעה בקישוריות בין בתי גידול; הפרעה פיזית למערכת הטבעית בקרקעית (כגון צומח ימי, תנועת משקעי קרקעית הים); הכנסת חומרים מזהמים כימיים או גורמי מחלות לסביבה הימית. מורכבות המערכות האקולוגיות ששוניות מלאכותיות מוצבות בתוכן, וההבנה המוגבלת של תפקודן ושל יחסי הגומלין בין הפרטים והגורמים המרכיבים אותן, הופכים את ההבנה המלאה של שוניות מלאכותיות ושל השפעתן על הסביבה הימית, למורכבת.

תוך מודעות לחוסר הוודאות השורר ביחס להשלכות הסביבתיות של שוניות מלאכותיות, נדרשים הוועדה למתן היתרים להטלת פסולת לים, המוסמכת להתיר פעילות מסוג זה כחוק, ולצִדה אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, לגבש מדיניות מתאימה בתחום השוניות המלאכותיות וקריטריונים ברורים לאישור או לאיסור הקמתן. דרישה זו מהוועדה מגיעה מקבוצות בציבור בישראל וגם מגופים ציבוריים, כמו למשל ההתאחדות הישראלית לצלילה, רשות הצלילה במשרד הספורט, משרד התיירות ומועדוני צלילה. גופים אלה פועלים לעידוד תיירות הצלילה מהארץ ומהעולם, ומטרתם במקרים אלה ליצור אטרקציות לצלילה ספורטיבית.

המונח שונית מלאכותית מוגדר במסמך ההנחיות של האמנה למניעת זיהום הים כתוצאה מהטלת חומרי פסולת [2]. "שונית מלאכותית" היא מבנה מטובָּע (submerged), שנבנה או הוצב על קרקעית הים, בכוונה לחקות מאפיין כלשהו של שונית טבעית, כגון מתן מחסה לחיים בסביבה הימית, חידוש, ריכוז או הגדלה של משאבים ימיים חיים. מטרות מקובלות נוספות של שוניות מלאכותיות כוללות גם שיקום, חידוש או הגנה על בתי גידול ימיים, וכן קידום מחקר, חינוך, או פעילויות פנאי כגון צלילה או גלישת גלים. גם פרוטוקול ההטלה של אמנת ברצלונה מביא בחשבון "הצבה" של מתקנים בים לצורך שונית מלאכותית [3].

מסיבות אלה המונח "שוניות מלאכותיות" אינו מתייחס למבנים מטובָּעים המוצבים בים לשם הגשמת מטרות אחרות, כגון שוברי גלים, עוגנים, קווי צנרת וכדומה.

לכן, יש להתייחס לארבע קבוצות של שוניות מלאכותיות, בהתאם למטרות שלשמן הן מוקמות:

  • לצורכי חקלאות ימית.
  • לקידום מטרות סביבתיות וציבוריות: שימוש כתחליף לבתי גידול טבעיים שנגרם או שעלול להיגרם להם נזק, ובדרך זו להפחית את הלחץ על אותם בתי גידול. לעתים הצבה של שוניות מלאכותית מגשימה מטרה נוספת – מניעה של דיג מכמורות (trawling), הגורם נזקים לבתי הגידול בקרקעית הים עד כדי הרס המערכת האקולוגית הימית. על-ידי הצבת מכשולים מלאכותיים במרחקים קטנים יחסית, נמנעת האפשרות לגרור מכמורות דיג לאורך קרקעית הים.
  • לקידום ענפי התיירות ופעילויות פנאי: שוניות מלאכותיות מוקמות כמוקדי משיכה לצוללנים או לגולשי גלים. יצירת אתרים של ספינות טרופות על-ידי הטבעת כלי שיט היא האמצעי העיקרי להקמת שוניות מלאכותיות למטרות צלילה. בישראל הוטבעו למטרה זו מספר כלי שיט שיצאו משירות: ספינת הדיג 'ניצן', הסטי"ל 'כידון', הספינה 'זאב הים' וגוררות נוספות שהוטבעו במספר אתרים לאורך חופי הים התיכון בישראל, והסטי"ל 'סופה' והספינה 'Sun Boat' באילת. בחופי אוסטרליה וניו זילנד נעשה שימוש בהצבת מבנים ייעודיים לצורך הגברת הגלים והטבת התנאים עבור גולשי הגלים.
  • לקידום מחקר ימי: שוניות המוקמות למטרות מחקר הן בדרך כלל בהיקף ובגודל מצומצמים יחסית, ומשמשות למחקר וללימוד של תופעות פיזיקליות, כימיות וביולוגיות ובעיקר ללימוד יחסי הגומלין של שונית מלאכותית עם סביבתה הדינמית במשתנים שונים. השונית 'תמר' באילת היא דוגמה לאתר ניסוי שכזה.

לסיכום, שוניות מלאכותיות יכולות לשמש למספר מטרות חיוביות לאדם ולאקולוגיה הימית, ומדינות העולם השכילו להבין זאת. עם זאת, יש להביא בחשבון את הפגיעה בסביבה הימית במערכת השיקולים וכן גורמים שונים נוספים, בכל מקרה ומקרה לגופו, כדי להחליט אם המאזן של פגיעה בסביבה הימית לעומת התועלת הצפויה יהיה חיובי או שלילי.

מסמך ראשוני בנדון הוכן ואומץ על-ידי הוועדה הבין-משרדית להטלת פסולת לים [1]. נותר להכין תכנית ארוכת טווח ובה מדיניות מושכלת שתבחן את כל ההיבטים של הקמת שוניות מלאכותיות, ותתווה את האזורים הימיים הרלוונטיים ואת התנאים להצבת השוניות המלאכותיות, וזאת בתיאום בין הגורמים התכנוניים, המקצועיים, המדעיים והציבוריים בישראל.


  1. ברזל א, פינקל ש, בטלהיים ג וזיידנר ג. 2012. הסדרת התחום של הקמת שוניות מלאכותיות בישראל – מסמך רקע.
  2. Convention on the Prevention of Marine Pollution by Dumping of Wastes and Other Matter, 1972 (London Convention).
  3. Protocol for the Prevention of Pollution in the Mediterranean Sea by Dumping from Ships and Aircraft. 1976.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

בטלהיים ג ועמיר ר. 2014. הצבת שוניות מלאכותיות בישראל. אקולוגיה וסביבה 5(1): 58–59.
העתק





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      גידי בטלהיים
      אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה
      רני עמיר
      אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

      מאת

      גידי בטלהיים
      אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה
      רני עמיר
      אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה



      ציטוט מומלץ

      בטלהיים ג ועמיר ר. 2014. הצבת שוניות מלאכותיות בישראל. אקולוגיה וסביבה 5(1): 58–59.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      ים המלח: הגישה הסביבתית-אזורית

      מיכל שגיב

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) שיקום ים המלח ומורד הירדן אפשרי, אך מצריך מעבר לניהול ביקושים מיטבי במגזר הביתי והחקלאי, ויישום מדיניות מים חדשנית שאינה מקובעת על החלטות עבר. זו מדיניות שאינה בהכרח קלה ליישום, אך הרציונל הכלכלי שמאחוריה ברור ומוכח, מדיניות שבה צמיחה כלכלית לא מצדיקה את הכחדת נכסי הטבע שלנו ואת כריתת הענף שכולנו יושבים עליו

      שיקום ים המלח ומורד הירדן אפשרי, אך מצריך מעבר לניהול ביקושים מיטבי במגזר הביתי והחקלאי, ויישום מדיניות מים חדשנית שאינה מקובעת על החלטות עבר. זו מדיניות שאינה בהכרח קלה ליישום, אך הרציונל הכלכלי שמאחוריה ברור ומוכח, מדיניות שבה צמיחה כלכלית לא מצדיקה את הכחדת נכסי הטבע שלנו ואת כריתת הענף שכולנו יושבים עליו

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      גבול ישראל-מצרים: מכשול גם לבעלי חיים

      אחיקם סרי

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב גדר הגבול בין ישראל למצרים תחסום את המעבר לא רק לבני האדם, אלא גם לחיות, ועתידה להשפיע על הסביבה

      גדר הגבול בין ישראל למצרים תחסום את המעבר לא רק לבני האדם, אלא גם לחיות, ועתידה להשפיע על הסביבה

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      נחל אשלים זוהם כאשר נפרץ קיר סוללה של אחת מבריכות אגירת השפכים במפעל כיל רותם. בעקבות האירוע החליטה רשות הטבע והגנים להקים תוכנית ניטור בנחל וסביבותיו. ממצאים ראשונים – כאן

      גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
      לראש העמוד