אקולוגיה וסביבה

רשויות הניקוז והנחלים בראייה לאתגרים צופי פני עתיד

15 בנובמבר, 2021

הצפות בנהריה, 8.1.2020 | צילום: דובר צה"ל, Wikimedia, CC BY-SA 3.0


מאת

איתי פרימן
מנכ"ל רשות ניקוז ים המלח; יו"ר פורום מנכ"לי רשויות הניקוז והנחלים

מאת

איתי פרימן
מנכ"ל רשות ניקוז ים המלח; יו"ר פורום מנכ"לי רשויות הניקוז והנחלים

26 רשויות הניקוז, שהחלו את דרכן בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת, הובילו ויישמו תפיסה הרואה בנגר העילי מטרד, ולעיתים אף סכנה, שיש לנהל ולהעביר לכיוון בסיס הסחיפה באופן היעיל והמהיר ביותר. בעקבות שיטפונות חורף 1991/92 בוצעה רפורמה, וב-1997 צומצם מספר רשויות הניקוז ל-11 רשויות אגניות המנהלות את הנגר העילי בתחום שיפוטן – מראש האגן ועד בסיס הסחיפה. כאן המקום לסייג את שטחי יהודה ושומרון (שדרת ההר), שחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות (1957) לא חל עליהם, ולכן הם אינם נמצאים בתחומי השיפוט של רשויות הניקוז, אלא באחריות המִנהל האזרחי.

כשבע שנים לאחר מכן, בשנת 2003, הטיל המשרד להגנת הסביבה על רשויות הניקוז תפקידים וסמכויות של רשות נחלים מתוקף חוק נחלים ומעיינות (1965), והפכן לרשויות ניקוז ונחלים. מהלך זה גרר בזמנו ביקורת רבה מצד הגופים הירוקים שראו ברשויות הניקוז גופי תשתית ללא ראייה סביבתית נכונה. הענקת הסמכויות החלה תהליך של שינוי פרדיגמה, הנמשך עד היום, וכולל מַעבר מתפיסת הנחלים כ"עורקי ניקוז", לגישה אגנית משלבת הרואה באגן הנחל מרחב מורכב רב-רובדי ובו אתגרים אנושיים, אקולוגיים, הנדסיים וכלכליים. השינוי בתחומי האחריות והעיסוק הוביל להצטרפות אקולוגים ואנשי מקצוע נוספים מתחומי הסביבה לצוותי רשויות הניקוז והנחלים, וכך גם במעגלים הסובבים את הרשויות – ממשרד החקלאות דרך מִנהל התכנון ומאסדרים נוספים וכלה בגופים הירוקים. תהליך השינוי הוביל את רשויות הניקוז והנחלים להרחבה ולהעמקה של התחומים שהן עוסקות בהן, תוך מתן דגש על "מעגלי" בעלי העניין וממשקי העבודה הנדרשים לניהול אגני מתכלל.

בשנת 2021 אירעו הצפות חמורות בנהרייה ובמקומות נוספים ברחבי הארץ, נגרמו נזקים עצומים בנפש וברכוש באירופה, והתפרסם דו"ח מבקר המדינה שחשף את הקשיים והכשלים המשפיעים על רמת המוכנות של הרשויות להתמודד עם שיטפונות והצפות הנגרמים בעקבות סופות גשם רבות עוצמה. הדברים הללו וגורמים נוספים הביאו את הממשלה להניע בחודש אוגוסט 2021 תוכנית לאומית לניהול סיכוני הצפות ושיטפונות, שתקצובה אושר במסגרת תקציב המדינה. במסגרת זו החלה לפעול ועדת מנכ"לים, ברשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שתפקידה לגבש תוכנית להיערכות לאתגרים העומדים בפני גורמי הממשל בנושא מורכב זה.

האצת קצב הבינוי בישראל ושינוי האקלים הם האתגרים המרכזיים של רשויות הניקוז והנחלים בבואן להגן מפני הצפות ושיטפונות ולשמור על נחלי הארץ עבורנו ועבור הבאים אחרינו.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

פרימן א. 2021. רשויות הניקוז והנחלים בראייה לאתגרים צופי פני עתיד. אקולוגיה וסביבה 12(3).
העתק




מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      איתי פרימן
      מנכ"ל רשות ניקוז ים המלח; יו"ר פורום מנכ"לי רשויות הניקוז והנחלים

      מאת

      איתי פרימן
      מנכ"ל רשות ניקוז ים המלח; יו"ר פורום מנכ"לי רשויות הניקוז והנחלים



      ציטוט מומלץ

      פרימן א. 2021. רשויות הניקוז והנחלים בראייה לאתגרים צופי פני עתיד. אקולוגיה וסביבה 12(3).
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      עתידו של ים המלח לגווע ללא עזרת בני האדם

      נרי אראלי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) המהפך המחשבתי שבני האנוש צריכים לעבור הוא בתחום ההכרה, והוא נוגע לעקרון יחסנו אל הטבע. ים המלח הגוסס הוא גוף מים, וכגוף יש לו זכויות טבעיות מעצם מהותו ימה ייחודית ובעלת הרכב מלחים מיוחד שאין דומה לה בכל ימות העולם. על מהות זו קיימת חובה מוסרית לאדם באשר הוא אדם, להגן – כחלק מההגנה על המגוון הדומם – ממש כפי שאנו מגוננים כיום על המגוון הביולוגי שעל פני כדור הארץ

      המהפך המחשבתי שבני האנוש צריכים לעבור הוא בתחום ההכרה, והוא נוגע לעקרון יחסנו אל הטבע. ים המלח הגוסס הוא גוף מים, וכגוף יש לו זכויות טבעיות מעצם מהותו ימה ייחודית ובעלת הרכב מלחים מיוחד שאין דומה לה בכל ימות העולם. על מהות זו קיימת חובה מוסרית לאדם באשר הוא אדם, להגן – כחלק מההגנה על המגוון הדומם – ממש כפי שאנו מגוננים כיום על המגוון הביולוגי שעל פני כדור הארץ

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      תכנית אסטרטגית ופיתוח בר-קיימא בעיר באר שבע

      דורון לביא, שלומית נרדיה, גילאת בניאד

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב תכנית ארוכת טווח, המציבה לעיר אתגרים בכל תחומי העשייה העירונית לעשור הקרוב. מטרות-העל שלה: משיכת אוכלוסייה חזקה, חיזוק האוכלוסייה הקיימת ושיפור מערכת החינוך, וזאת במקום פיזור אוכלוסייה ביישובי הלוויין הפריפריים. חיזוק באר שבע צפוי לייעל את השימוש בתשתיות ולמנוע בזבוז קרקע שקשורים לביזור האוכלוסייה ביישובים קהילתיים קטנים

      תכנית ארוכת טווח, המציבה לעיר אתגרים בכל תחומי העשייה העירונית לעשור הקרוב. מטרות-העל שלה: משיכת אוכלוסייה חזקה, חיזוק האוכלוסייה הקיימת ושיפור מערכת החינוך, וזאת במקום פיזור אוכלוסייה ביישובי הלוויין הפריפריים. חיזוק באר שבע צפוי לייעל את השימוש בתשתיות ולמנוע בזבוז קרקע שקשורים לביזור האוכלוסייה ביישובים קהילתיים קטנים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      היבטים סביבתיים של צריכת מים מותפלים ושימוש בקולחים

      מתן ישראלי, אריאל כהן, מני בן-חור, דניאל קורצמן, הראל גל, גיא רשף

      גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים בעשור האחרון מים מותפלים וקולחים הם מקורות מים מרכזיים במשק המים לצריכה ביתית וחקלאית: בשנת 2015 כ-70% מנפח המים שסופק לצרכנים הביתיים והתעשייתיים בישראל מקורו בהתפלה, ובאותה השנה טופלו 94% מהשפכים הביתיים ברמה שניונית או שלישונית והפכו לקולחים

      בעשור האחרון מים מותפלים וקולחים הם מקורות מים מרכזיים במשק המים לצריכה ביתית וחקלאית: בשנת 2015 כ-70% מנפח המים שסופק לצרכנים הביתיים והתעשייתיים בישראל מקורו בהתפלה, ובאותה השנה טופלו 94% מהשפכים הביתיים ברמה שניונית או שלישונית והפכו לקולחים

      גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

      - מודעה -

      - מודעה -

      לראש העמוד