אקולוגיה וסביבה

רשויות הניקוז והנחלים בראייה לאתגרים צופי פני עתיד

15 בנובמבר, 2021

הצפות בנהריה, 8.1.2020 | צילום: דובר צה"ל, Wikimedia, CC BY-SA 3.0


מאת

איתי פרימן
מנכ"ל רשות ניקוז ים המלח; יו"ר פורום מנכ"לי רשויות הניקוז והנחלים

מאת

איתי פרימן
מנכ"ל רשות ניקוז ים המלח; יו"ר פורום מנכ"לי רשויות הניקוז והנחלים

26 רשויות הניקוז, שהחלו את דרכן בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת, הובילו ויישמו תפיסה הרואה בנגר העילי מטרד, ולעיתים אף סכנה, שיש לנהל ולהעביר לכיוון בסיס הסחיפה באופן היעיל והמהיר ביותר. בעקבות שיטפונות חורף 1991/92 בוצעה רפורמה, וב-1997 צומצם מספר רשויות הניקוז ל-11 רשויות אגניות המנהלות את הנגר העילי בתחום שיפוטן – מראש האגן ועד בסיס הסחיפה. כאן המקום לסייג את שטחי יהודה ושומרון (שדרת ההר), שחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות (1957) לא חל עליהם, ולכן הם אינם נמצאים בתחומי השיפוט של רשויות הניקוז, אלא באחריות המִנהל האזרחי.

כשבע שנים לאחר מכן, בשנת 2003, הטיל המשרד להגנת הסביבה על רשויות הניקוז תפקידים וסמכויות של רשות נחלים מתוקף חוק נחלים ומעיינות (1965), והפכן לרשויות ניקוז ונחלים. מהלך זה גרר בזמנו ביקורת רבה מצד הגופים הירוקים שראו ברשויות הניקוז גופי תשתית ללא ראייה סביבתית נכונה. הענקת הסמכויות החלה תהליך של שינוי פרדיגמה, הנמשך עד היום, וכולל מַעבר מתפיסת הנחלים כ"עורקי ניקוז", לגישה אגנית משלבת הרואה באגן הנחל מרחב מורכב רב-רובדי ובו אתגרים אנושיים, אקולוגיים, הנדסיים וכלכליים. השינוי בתחומי האחריות והעיסוק הוביל להצטרפות אקולוגים ואנשי מקצוע נוספים מתחומי הסביבה לצוותי רשויות הניקוז והנחלים, וכך גם במעגלים הסובבים את הרשויות – ממשרד החקלאות דרך מִנהל התכנון ומאסדרים נוספים וכלה בגופים הירוקים. תהליך השינוי הוביל את רשויות הניקוז והנחלים להרחבה ולהעמקה של התחומים שהן עוסקות בהן, תוך מתן דגש על "מעגלי" בעלי העניין וממשקי העבודה הנדרשים לניהול אגני מתכלל.

בשנת 2021 אירעו הצפות חמורות בנהרייה ובמקומות נוספים ברחבי הארץ, נגרמו נזקים עצומים בנפש וברכוש באירופה, והתפרסם דו"ח מבקר המדינה שחשף את הקשיים והכשלים המשפיעים על רמת המוכנות של הרשויות להתמודד עם שיטפונות והצפות הנגרמים בעקבות סופות גשם רבות עוצמה. הדברים הללו וגורמים נוספים הביאו את הממשלה להניע בחודש אוגוסט 2021 תוכנית לאומית לניהול סיכוני הצפות ושיטפונות, שתקצובה אושר במסגרת תקציב המדינה. במסגרת זו החלה לפעול ועדת מנכ"לים, ברשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שתפקידה לגבש תוכנית להיערכות לאתגרים העומדים בפני גורמי הממשל בנושא מורכב זה.

האצת קצב הבינוי בישראל ושינוי האקלים הם האתגרים המרכזיים של רשויות הניקוז והנחלים בבואן להגן מפני הצפות ושיטפונות ולשמור על נחלי הארץ עבורנו ועבור הבאים אחרינו.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

פרימן א. 2021. רשויות הניקוז והנחלים בראייה לאתגרים צופי פני עתיד. אקולוגיה וסביבה 12(3): 23.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      איתי פרימן
      מנכ"ל רשות ניקוז ים המלח; יו"ר פורום מנכ"לי רשויות הניקוז והנחלים

      מאת

      איתי פרימן
      מנכ"ל רשות ניקוז ים המלח; יו"ר פורום מנכ"לי רשויות הניקוז והנחלים



      ציטוט מומלץ

      פרימן א. 2021. רשויות הניקוז והנחלים בראייה לאתגרים צופי פני עתיד. אקולוגיה וסביבה 12(3): 23.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      ברכת השרה להגנת הסביבה

      תמר זנדברג

      גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל משבר האקלים והמשבר האקולוגי מחייבים אותנו לנקוט פעולות אמיתיות לא רק לשימור הנחלים, אלא גם לשיקומם, אחרי שנפגעו קשות

      משבר האקלים והמשבר האקולוגי מחייבים אותנו לנקוט פעולות אמיתיות לא רק לשימור הנחלים, אלא גם לשיקומם, אחרי שנפגעו קשות

      גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

      "אינך יכול להיכנס לאותו נהר פעמיים"

      אבי אוזן, שחר בוקמן

      גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל כדי שנחלי ישראל יחזרו לתפקד כהלכה, יש להשיב ולשחרר את מקורות המים הטבעיים, לצמצם את הזרמת הקולחים, ולהקצות את השטחים הנדרשים לקיום תהליכי שיווי משקל מורפולוגי

      כדי שנחלי ישראל יחזרו לתפקד כהלכה, יש להשיב ולשחרר את מקורות המים הטבעיים, לצמצם את הזרמת הקולחים, ולהקצות את השטחים הנדרשים לקיום תהליכי שיווי משקל מורפולוגי

      גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

      שיקום אקולוגי מבוסס מידע: התבססות על סקרי טבע ונוף קיימים לתיאור מצב חבל אשכול לפני המלחמה ‒ לאן נרצה לחזור?

      עמית מנדלסון, אמיר פרלברג, אורי רמון, עומרי שליו

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי אירועי החודשים האחרונים הפכו את שיקום הנגב המערבי למשימה לאומית. יש לשאוף לכך שהפיתוח הצפוי במרחב יביא בחשבון את הנכסים הטבעיים והתרבותיים הייחודיים לאזור, ויאפשר שיקום אקולוגי וסביבתי של שטחים שנפגעו בפעילות צבאית ואזרחית

      אירועי החודשים האחרונים הפכו את שיקום הנגב המערבי למשימה לאומית. יש לשאוף לכך שהפיתוח הצפוי במרחב יביא בחשבון את הנכסים הטבעיים והתרבותיים הייחודיים לאזור, ויאפשר שיקום אקולוגי וסביבתי של שטחים שנפגעו בפעילות צבאית ואזרחית

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי

      - מודעה -

      לראש העמוד